חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הצעת חוק נתוני אשראי – יום שחור לדמוקרטיה בישראל

נושאים דעות, זכויות אדם, כלכלה ותקציב, משפט ופלילים ב 9.09.15 1:33

במסווה של רצון להגביר את התחרות ולעזור כביכול לאזרחים ולהוזיל להם את האשראי, אושרה לחקיקה הצעת חוק המתירה להקים מאגר מידע פיננסי על כלל אזרחי ישראל ולהעביר אותו לידי חברה פרטית. הצעת החוק היא פגיעה בסיסית בחירויות האזרח

מאת: דוד לוי-פאור

 הצעת חוק נתוני אשראי הוגשה לוועדת השרים ואושרה על ידה להליך חקיקה, שרת המשפטים איילת שקד הגישה את ההצעה ושותף לה שר האוצר משה כחלון. הנימוק להצעת החוק הוא במטרה לשפר את התחרות במגזר האשראי למשקי בית. במצב היום לבנקים הגדולים יש שליטה על שוק האשראי בזכות המידע שיש להם על לקוחות. המשתמע מכך שרוצים שמידע כזה יהיה גם לגופים נוספים.

לשם כך מציע החוק להקים מאגר מידע ובו נתונים על משקי בית ועל עסקים קטנים. המידע יגיע מגופים פיננסיים ומגופים ציבוריים כמו לשכת ההוצאה לפועל, כונס הנכסים הרשמי, בתי- המשפט. בנק ישראל יפקח על המאגר.

הצעת חוק זו הוכנסה לחוק ההסדרים. אבל היועץ המשפטי לממשלה הורה להוציאה להליך חקיקה רגיל לאור בעיית הפרטיות בה. ועדת השרים לחקיקה אישרה להעביר את הצעת החוק לקריאה ראשונה.

פרופ' דוד לוי-פאור מחווה דעתו נגד הצעת חוק זו ומציין שהיא יום שחור לדמוקרטיה הישראלית. להלן דבריו:

"אני מבקש להסב את תשומת ליבכם לכך שממשלת ישראל אישרה היום הצעת חוק שפוגעת פגיעה בסיסית בחירויות האזרח.

הצעת החוק מבקשת להקים מאגר מידע פיננסי על כל אזרחי ישראל ולהעביר אותו לידי חברה פרטית.

הצעד הזה יוצר מאגר מידע פרטי חסר תקדים בהיקפו בישראל ללא רגולציה מתאימה ולא הגיון כלכלי או דמוקרטי.

איסוף נתונים בהיקף כזה ביוזמת המדינה יוצר כוח פרטי ומסחרי חסר תקדים על אזרחי ישראל. ניתן להשוותו להקמת שב"כ פיננסי למטרות כלכליות ובידיים פרטיות.

מעולם לא נמסר כוח כה רב, בצורה כל כך חפוזה וממניעים כל כך הזויים כמו שנעשה בצעד הזה.

ברוב מדינות העולם רואה את עצמה המדינה כמי שאחראית להגנת האזרח מפני הפעלת כוח שרירותי על ידי מונופולים פיננסיים. כאן יוצרת המדינה מונופול על מידע פיננסי ומרכזת כוח כלכלי שלא היה כדוגמתו בידיים פרטיות. היקף המידע שייאסף הוא גדול יותר ומקיף יותר מאשר המידע שקיים כיום בידי רשות המיסים.

הצעד נעשה בשם התחרות בשוק האשראי אבל משמעותו לתחרות אמיתית, כזאת שתוריד מחירי אשראי לכלל הציבור, היא אפסית. תרומתו לתחרות שולית וחסרת משמעות.

מי שרוצה לקדם תחרות בשוק האשראי ראוי לו שיפעל לפירוק מונופולים ולא למונופול על איסוף, ריכוז, דירוג ומסחור מידע על אזרחים.

המשמעות החברתית של הצעד היא הרת אסון.

בפנטזיות של מקדמי החוק מחיר האשראי יינתן לפי דירוגים אוביקטיביים של סיכון. בפועל ייתן מאגר המידע הכשר לאפליה באשראי בכסות של רציונאליות כלכלית. ציוני הסיכון של האזרחים ישקפו את החברה הבלתי שיוויונית שקיימת כיום בישראל.

מה שניסו לעשות אקוניס ואייכלר ב"סעיף ההשתקה" (בחוק רשות השידור) הוא כאין וכאפס לעומת הנזק שעלולה המערכת הפיננסית הזאת לעשות לחברה ולדמוקרטיה הישראלית. גוף מסחרי הפועל ללא רגולציה מתאימה, ללא הגנות פרטיות, ללא הגנות של שיוויוון וצדק, מיצר כוח בלתי מוגבל.

אסור לנו לתת לזה לקום. אנחנו צריכים לבדוק עצמנו היטב מדוע הרעיון הנואל הזה בכלל עלה לסדר היום הציבורי והגיע לאן שהגיע.

פרופ' דוד לוי-פאור הוא חבר בצוות המחקר על ההפרטה במרכז חזן לצדק חברתי. דבריו אלה פורסמו לראשונה בפייסבוק של "עבודה שחורה"

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , ,

7 תגובות

  1. רפי לאופרט :

    שוב זעקות "זאב", "זאב"? - נמאס כבר.

    הבעיה הקבועה בטענות מוכללות מן הסוג שמעלה פרופ' דוד לוי-פאור, היא הסתירה הפנימית הגלומה בהן. מצד אחד טוענת הגישה המוצגת כאן נגד המעשה המוכלל של הממשלה בכוונתה להקים מאגר נתוני אשראי, ומצד שני היא אינה מבחינה בין החלקים החיוביים שבהצעה לחלקים בעלי פוטנציאל שלילי או סיכוני שבה ואינה אומדת את היכולת להתמודד מולם ביעילות; כלומר: מכלילה את הביקורת.
    יסוד הטענות של המתלונן בשני מרכיבים, ששניהם מעוגנים בהשקפת-עולם שהיא עצמה איננה נכסי צאן ברזל בדמוקרטיה ואינה משותפת להערכתי לרוב אזרחי ישראל או אזרחי דמוקרטיות אחרות.
    מרכיב אחד מתיחס לעצם איסוף המידע ממקורות שונים למאגר מרכזי (גדול) אחד, על הלקונות הפוטנציאליות שעלולות להתלוות לכך. מרכיב שני עוסק בשאלה העקרונית של הפרטת פעולות הממשלה כדרך לייעול ביצוען, לחסכון בעלויות לציבור ולמיקצוּע העיסוק התפעולי.
    אני כופר בשתי הטענות כהצדקה להתנגדות למהלך היזום על ידי הממשלה:
    ראשית, בעולם המודרני ייעול תהליכים, מחשובם, עדכון שוטף שלהם , מזעור עלויות הכרוכות בכך, עדכון שוטף ואמינות וזמינות לנתונים – הם כורח ניהולי, כלכלי ואפילו מוסרי. הנגישות חייבת להיות מעוגנת בחוק וזמינה לכל מי שראוי לכך עפ"י החוק. המאגר הוא כלי בדומה לכל המאגרים האחרים הקיימים במדינה וגם לכאלה שעוד יקומו, זכות השימוש היא כשמה – זכות חוקית.
    לא רק שמאגר כזה איננו אנטי דמוקרטי, הוא דמוקרטי לעילא ולעילא משום שהוא מעמיד כל אזרח הנזקק למידע מאותו מאגר באותה רמה של זכות ואפשרות מימוש כמו פוליטיקאי, טייקון, ידוען, פרופ' או אח"מ אחר. אם הוא זכאי עפ"י חוק, הוא יכול לבקש ואמור לקבל רשות לגשת למאגר ולעשות בו כל שימוש חוקי שנחוץ לו.
    שנית, אם הממשלה סבורה שהיא אינה המסגרת האופטימלית לניהול הטוב ביותר של מאגר מידע זה (או כל מאגר מידע אחר) ומאידך גיסא מאגר בקיומו של מאגר כזה יתרונות רבים מסוגים שונים, אך טיפשי יהיה ל"אנוס" אותה לנהלו באופן ישיר. יתר על כן, אם יתברר שהאינוס הוליד כשלים, הוא רק יספק לה תירוצים לרוב להתחמקות מאחריות.
    זאת ועוד; הגיע הזמן שהממשלה תנהל את המדינה ולא "קיביצרים מתנדבים". מי שרוצה לעזור ומרגיש מתאים לכך, שיצטרף למסגרת הממשלתית וישפיע מבפנים. הממשלה יודעת להפעיל יועצים כאשר היא זקוקה להם ומוטב שהאזרחי "האכפתיים" יבררו כחלק מהפיקוח על פעולותיה, שהיא נוהגת כהלכה מבחינת הניהול התקין והשכל הישר, אבל לא ינסו להכתיב לה דרכי עבודה וניהול כשהם אינם אחראים לביצוע. בדמוקרטיה נורמלית, את החשבון עם הממשלה והכנסת עושים בבחירות.
    לפיכך אילו ניסה הטוען, לוי-פאור, להצביע על נקודות תורפה בתהליך שמאמצת הממשלה ועל דרכים מומלצות להתמודד בהן במטרה להקטין סיכונים ולטייב נורמות שימוש דיינו. לא תאוריות- אלא פרקטיקה, לא אידיאולוגיה – אלא חלופה אופרטיבית. לא סיסמאות – אלא שיפורים בדרכי היישום החקיקה וההפעלה, הם בגדר התערבות קונסטרוקטיבית בפעילות הממשלתית. הצבת מיכשולים בהנמקות מסוג "זאב", "זאב" רק יביאו להתעלמות מהדברים, ובצדק.
    ברו שיהיה צורך להבטיח הגנה על המאגר החדש; כל מאגר מידע דורש זאת. ברור גם שיהיה צורך לעגן את הגישה , השימוש ואמצעי הזהירות הדרושים לכל אחד מהם בחקיקה ברורה ומפורטת. כמו-כן, ברור שיש צורך להגדיר היטב אילו חברות יוכלו לעסוק בהקמה והפעלה של מאגר כזה או דומים לו ומי יבדוק ויפקח על פעולתן דרך קבע.
    הואיל והעתיד צופן לנו מאגרים נוספים, גדולים יותר ורגישים לא פחות, כדאי לעסוק בשאלות אלה ולעשות כמיטב יכולתנו במקום להילחם בטחנות-רוח בנימוקי שווא.

  2. משה :

    דמוקרטיזציה של המידע

    ידע הוא כוח. השארת כל הידע בידי הבנקים היא הפגיעה הכי חמורה בדמוקרטיה ובזכויות האזרח. הקמת המאגר תאפשר לראשונה לכל אזרח לגשת למידע ששייך לו, ולקבל על בסיס המידע את הצעת האשראי הטובה ביותר. אין כאן שום פגיעה בדמוקרטיה, אלא להפך, פגיעה במונופול המידע של הבנקים. פרופ' לוי-פאור לא מציע שום דרך אחרת לפרק את מונופול הבנקים, כי פשוט אין שום דרך אחרת שתצליח. חייבים להתמודד עם מונופול המידע. הקמת מאגר מרכזי בבעלות המדינה תאפשר תחרות בין מספר לשכות אשראי שיוכלו להציע שירותים לאזרח על בסיס המידע שיהיה קיים במאגר.

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    המידע לא נועד לאזרח.
    הוא נועד לבנקים.

    וברור שלפי המידע על מצבו הפיננסי של האזרח יוכל הבנק להחליט לא לתת בכלל אשראי למי שמשכורתו פחות מ- 6000 ש"ח בחודש (השכר נטו שנכנס לחשבון) או לחילופין האשראי ינתן לאזרח כזה בתנאי נשך.

    זה לא הזוי. זה מכוון.
    זה נועד ל"פצות" את הבנקים על כך ש"כופים" עליהם תחרות.

  4. לקסי :

    רפי לאופרט טועה ומטעה

    הטענה שמעלה רפי לאופרט (שלום ל. רפי :-)):
    "לא רק שמאגר כזה איננו אנטי דמוקרטי, הוא דמוקרטי לעילא ולעילא משום שהוא מעמיד כל אזרח הנזקק למידע מאותו מאגר באותה רמה של זכות ואפשרות מימוש כמו פוליטיקאי, טייקון, ידוען, פרופ' או אח"מ אחר. אם הוא זכאי עפ"י חוק, הוא יכול לבקש ואמור לקבל רשות לגשת למאגר ולעשות בו כל שימוש חוקי שנחוץ לו."
    היא טענה נכונה פורמלית. היא מזכירה את מה שכתב אנטול פרנס: "השוויון המהולל לפני החוק האוסר על העשיר והעני כאחד לגנוב ולישון מתחת לגשר".
    ולענייננו, לא כל שכני מכסיפה (ולצורך העניין גם משכונות דרום תל אביב) – שסיכוייהם גדולים להיפגע מהחוק – יוכלו להגיע אל המאגר ולעשות בו שימוש כשם שאוּכָל אני או מר לאופר.
    דמוקרטיה אמיתית איננה חופרת בורות לפני העוורים הרבים.

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    "המפצח": הבטחת הבחירות של משה כחלון תהפוך לסיוט עבור מיליוני ישראלים?

    שר האוצר מקדם רפורמה שתקדם תחרות בבנקים על ידי דירוג אשראי ללקוחות, דירוג שיכול לעזור בקבלת הלוואות בתנאים טובים יותר. הבעיה היא שמיליוני אזרחים בישראל לא יכולו ליהנות מרפורמה כי הם מודרי אשראי. "הם יישארו עניים", אומר רן מלמד, סמנכ"ל עמותת ידיד
    http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1149988&sid=126

  6. ערן אורון :

    מזוית קצת אחרת

    זה לא העניין.
    כי, אם נביט בדברים בקור רוח, מה יש בהם?
    מצד אחד המנגנון המוצע מקטין את הסיכון של נותן ההלואה. מי שנותן הלוואה מנהל סיכונים. הוא מוכר כסף ורוצה לקבל מחיר גבוה ככל האפשר על המכירה. מחיר הכסף הוא הריבית. התירוץ האידיאולוגי מאחורי המהלך הנוכחי הוא, נגדיל את היצע המלווים וניצור תחרות. וכך נוריד את מחיר הכסף (בדרך "שוכחים" שאת מחיר הכסף קבעה הממשלה, והוא לא צפוי לרדת אם מגדילים את פער התיווך, כלומר מספר התחנות בהן הכסף עוצד עד שהוא מגיע ללקוח הקצה. אבל בינתיים נעזוב זה).
    בעצם חלק מהריבית מהווה גילום של הסיכון: המוכר מלווה כספים מתוך הנחה שחלק מההלוואות לא יוחזרו, וחלק מהבטוחות אינן בטוחות, וחלק מההלוואות שניתנו ל"לווים לא טובים" (=עניים או סתם משתמטים מתשלום חוב) שכן יוחזרו בסופו של דבר, לא יוחזרו בלוח הזמנים שנקבע מראש, ולכן הלווה יצטרך בעצמו ללוות כסף מגוף אחר כדי להמשיך לנהל את התזרים שלו.
    עד כאן קצת רקע. מה חדש במאגר נתוני אשראי?
    החדש הוא יתרון למלווים, שכן מעתה אי הביטחון או "סימן השאלה" שקיים בכל הלוואה יהיה יותר קטן. זאת אומרת, המלווים ישמחו להלוות לחלק מהלווים – ואותם לווים גם יקבלו את ההלוואה קצת יותר בזול, כלומר בריבית יותר נמוכה. מצד אחר יוכלו עוד גופים להיכנס לשוק כמלווים מאחר שאי הביטחון כאמור יהיה יותר קטן, החוסן הפיננסי שחייב להיות לגוף מלווה לא יצטרך להיות גדול כמו של בנק.
    ומה יעשו הלווים ה"פחות טובים"? יילכו לשוק האפור. ומה יעשו להם בשוק האפור אם וכאשר הם לא יעמדו בהחזר התשלומים..? אלא ש, מעכשיו השוק האפור יהיה יותר חוקי. הלווים יצטרכו למשכן משהו אחר, לתת בטוחה שלא היתה להם עד כה.
    מה זה יהיה?
    בשוק בו הריבית אפסית, המלווים ישמחו להלוות לנו כסף לקניית דירות, למשל. במשך כל הזמן שבו הם מלווים כסף הם מראים מכירות (של כסף), כמו כל עסק שמראה בגאווה עלייה במכירות. ומה יעשו המלווים כאשר מספר גדול של לווים לא יעמדו בתשלומים? הם יפילו את מי שעומד מאחוריהם, כלומר בסופו של דבר – את הבנקים.
    ואז, באמת יהיה שמח.
    אבל זה היבט משעמם. עזבו, תכתבו על שיוויון וצדק חברתי. כלומר, מה שאתם חושבים שהם שיוויון וצדק חברתי

  7. הצעת חוק נתוני אשראי התשע"ו-2015 | המשמר החברתי :

    […] "הצעת חוק נתוני אשראי – יום שחור לדמוקרטיה בישראל&quot…, 9.9.2015 (ביקורת של פרופ' דוד לוי-פאור על הצעת החוק) […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.