חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אומרים לנו שיש מס אחר

הציבור או המפעלים – על מי מגן המשרד להגנת הסביבה?

נושאים בריאות ואיכות סביבה, דעות ב 3.09.15 0:56

בפגישה על תכנית החירום למאבק נגד הזיהום והתחלואה במפרץ חיפה מודה המשרד להגנת הסביבה לראשונה בקיומם של סיכונים לבריאות הציבור הטמונים בתוצרי הנפט שיגיעו ממאגר לוויתן למפרץ חיפה, אבל אינו פועל למניעתם

מאת: חנה קופרמן

המשרד להגנת הסביבה פרסם לאחרונה תכנית חירום למאבק נגד זיהום האוויר והסיכונים הסביבתיים במפרץ חיפה. הוא ביקש את תגובת הציבור לתכנית. בפגישה שנערכה עמו לצורך זה בתאריך 26 באוגוסט 2015 השתתפו ארגוני סביבה ופעילים ובתוכם חנה קופרמן ואלה נווה נציגות המאבק בשם הקיבוצים "שער העמקים", "אושה", ו"כפר המכבי", וארגוני "הפורום הישראלי לשמירה על החופים" ו"קבוצת אמהות ואבות מצילים את חיפה והקריות".

הפגישה נערכה לאחר שהקיבוצים ופורום החופים שלחו לשר להגנת הסביבה, אבי גבאי, דו"ח ובו נתונים קשים על הזיהום הצפוי לגדול עקב הרחבת התעשייה המתוכננת במפרץ חיפה בשלוש תכניות המתאר: "קרקעות הצפון"- חפאג 1139א', "הרחבת בתי הזיקוק" חפאג 1200ב' והקמת "נמל המפרץ" – תכניות ענק המקודמות בשיטת הסלמי, בחלקים ותחת שמות שונים, באופן שמסתיר את התכנית הכוללת שמטרתה להפוך את מפרץ חיפה למרכז עולמי לייצוא פטרוכימי של תוצרי קונדנסט- נפט גולמי אשר נוצר בעת הפקת הגז הטבעי המתוכנן להגיע בכמויות אדירות ממאגרי "ליוויתן", "כריש" ו"תנין". הקונדנסט מזהם פי 21 יותר מנפט רגיל ונפיץ ממנו בהרבה.  נמל המפרץ מיועד להיות נמל סחר חופשי לייצוא התוצרים הללו.(פרטים על התוכניות ראו במאמר זה).

מהנתונים המוצגים בדו"ח, אותו כתבה עו"ד רונית לירן-שקד, מומחית לאנליזה סביבתית של תכניות מתאר, עולה שאם התוכניות הללו יתממשו, הזיהום במפרץ חיפה יגדל באופן משמעותי. להלן הגידול השנתי הצפוי בפליטות האורגניות VOC במפרץ חיפה כתוצאה מזיקוק קונדנסטים לפי הדו"ח:

"עבור שדה גז דליל בקונדנסט – כמות הפליטות השנתיות תגדל בין פי 76 מהמצב הקיים (אומדן פליטות מינמלי) לבין גידול פי 2894 מהמצב הקיים (אומדן פליטות מקסימלי)

עבור שדה גז עשיר בקונדנסט – כמות הפליטות השנתיות תגדל בין פי 114 מהמצב הקיים (אומדן פליטות מינמלי) לבין גידול פי 4364 מהמצב הקיים (אומדן פליטות מקסימלי)."

השר התייחס בפגישה לדו"ח שקיבל והודה שהצליח להציף את הנושא ולהעלותו על סדר היום הציבורי. זה הישג ראוי, אמר והוסיף: "הצלחתן (הכוונה לחנה ואלה נווה) לעורר אצלי ובמשרד תחושה שיש בעיה אמיתית. את שלכן עשיתן." אבל באותה נשימה השר חזר וציטט מתכנית החירום את  הנימוקים שמסבירים מדוע יש להסכים להרחבת התעשייה ולהמשיך כרגיל, למרות הסיכונים שהשר  מודה בקיומם.

להלן הפרטים המתייחסים לקונדנסטים בתכנית החירום:

תכנית החירום מתייחסת בעמ' 17 אל הקונדנסטים: ובה כתובים דברים אלה:

"אחסון וטיפול בקונדנסט – במאגר ‏"לוויתן"‏ קיימות‏ כמויות ‏גדולות‏ של‏ קונדנסט ‏שהוא‏ נפט ‏גולמי‏ המכיל‏ ריכוזים ‏גבוהים ‏של ‏מרכיבים ‏קלים ‏ונדיפיםנכון ‏להיום, ‏לא ‏נקבע ‏היכן ‏יתבצע ‏האחסון ‏והטיפול‏ בקונדנסט‏ אך‏ קיים‏ חשש‏ בקרב ‏הציבור‏ כי ‏העברתו ‏למפרץ‏ חיפה‏ עלולה‏ להוביל‏ לתוספת ‏משמעותית ‏של‏ זיהום‏ האוויר ‏באזורמכיוון ‏וטרם‏ קיימות ‏תכניות ‏סטאטוטוריות ‏ספציפיות ‏לנושא ‏הקונדסט ‏אין ‏אפשרות‏ לבחון ‏את ‏ההשלכות ‏הסביבתיות ‏הקשורות ‏לאחסון, ‏לטיפול ‏ולזיקוק ‏הקונדסנטבהתאם ‏למדיניות‏ המשרד‏ להגנת ‏הסביבה כפי‏ שמפורטת ‏בתכנית ‏זו,‏ המשרד יתנגד להקמת מתקנים לאחסון, טיפול וזיקוק הקונדנסט אם ימצא כי הקמתם מובילה לתוספת פליטות מזהמים אורגנים נדיפים מעבר לערכים‏ המרביים‏ המפורטים‏ בתכנית ‏זו."

עד כאן ציטוט מתכנית החירום.

בניגוד לטיעונים שמציג המשרד להגנת הסביבה, ניתן כבר היום לבחון את הזיהום הצפוי משלוש תכניות הענק: המשרד טוען בתכנית החירום כי אי אפשר למדוד את הסיכונים לבריאות ולסביבה. אך לפי המכתב ששלחו הקיבוצים יחד עם הפורום באמצעות עו"ד עומר בכמן, ניתן גם ניתן לחשב מהי כמות הקונדנסטים הצפויה להגיע למפרץ חיפה בהתאם לתכנון שכבר קיים ואפשר לערוך תסקירים סביבתיים ובדיקות אפידמיולוגיות לגבי ההשלכות הצפויות מכך.

מן הראוי לציין כי ההצהרה בתכנית החירום לגבי הקונדנסט היא הודאה בעובדה שמאגר ליוויתן הוא מאגר עשיר בקונדנסטים ומשמעות הדבר שהזיהום הצפוי במפרץ חיפה לפי הדו"ח יגדל בין פי 114 מהמצב הקיים (אומדן פליטות מינמלי) לבין גידול פי 4364 מהמצב הקיים. הודאה זו באה לאחר מאבק עיקש וניסיונות בלתי פוסקים בשנתיים האחרונות לפרסם את העובדות בנושא במצב בו התקשורת וארגוני-סביבה ברובם התעלמו מכך.

ועתה, לאחר שכבר יש הכרה בנתונים ולאחר שברור שתעשיית הקונדנסט צפויה לסכן באופן נרחב את האוכלוסייה, ניתן להבין מדברי השר שאין בכוונתו לעצור את הרכבת הדוהרת לאישור התכניות.

השר אמר כי "המשרד יתנגד להקמת מתקנים לאחסון, טיפול וזיקוק הקונדנסט אם ימצא כי הקמתם מובילה לתוספת פליטות מזהמים אורגנים נדיפים מעבר לערכים‏ המרביים‏ המפורטים‏ בתכנית ‏זו." אבל תפקידו של המשרד להגנת הסביבה הוא לבדוק את פליטות הזיהום המצרפיות מכל התוכניות. ואם הן חורגות מהתקנים של חוק אוויר נקי, על המשרד לעצור את הליכי התכנון. אבל הוא אינו עושה זאת. האמירה כי המשרד יתנגד בעתיד להקמת מתקנים אם כמות הזיהום תוביל לתוספת מזהמים מעבר לערכים מירביים המפורטים בתכנית החירום- היא אמירה אמורפית המתייחסת לכאורה, להליכים עתידיים להקמת מתקנים לאחסון, טיפול וזיקוק הקונדנסט, אולם ההליכים אינם עתידיים והם בשלבי אישור מתקדמים, והמשרד להגנת הסביבה אינו מתנגד להם. בכך הוא מתחמק מאחריות.

המשרד להגנת הסביבה מעצם מהותו אמור היה להגן על בריאות הציבור וסביבתו. אבל מה שמשתקף מהתנהלות המשרד הוא הגנה על פיתוח התעשייה בכל מחיר, אפילו במחיר בריאות הציבור.

הבעייתיות בהתנהלות המשרד להגנת הסביבה באה לביטוי במתרחש באשדוד.

במתקן הקליטה "תמר", הנמצא באשדוד, מפיקים כבר היום קונדנסט. נכון להיום, אין לאיש נתונים על כמות הקונדנסטים המטופלים באשדוד.

באותה פגישה עם השר להגנת הסביבה, אבי גבאי,  סיפר אמיר זלצברג, בכיר במשרד להגנת הסביבה, שהוא היה אמור להגיע למתקן הפקת הקונדנסט של נובל אנרג'י באשדוד, במטרה לבצע אנליזה לחומר, אך דחה הגעתו בשל הפגישה. "אני לא מכיר מישהו במשרד שעשה עד היום אנליזה לחומר הזה." אמר זלצברג.

מידע זה מבהיר את האמת המרה, שלמרות שהקונדנסט המזהם כבר מופק באשדוד,  מאז שמתקן ההפקה "תמר" נכנס לפעולה בתחילת 2013, המשרד להגנת הסביבה עדיין אינו מכיר את תכונות החומר. רק בימים שהנושא עולה על סדר היום הציבורי, נציג המשרד היה אמור לצאת ולהתחיל ללמוד על תכונות החומר והשפעתו. התנהלות זו של המשרד להגנת הסביבה מעידה על גודל המחדל.

וגרוע מכך, עד היום, אין מידע על כמות פליטת המזהמים כתוצאה מהפקת הקונדנסט באשדוד, והציבור חי במקום שיכול להיות מזוהם ומסכן חיים, אך הדבר מוסתר ממנו.

המתרחש באשדוד הוא תמרור אזהרה גדול למה שצפוי בתכניות ההרחבה במפרץ חיפה.

מפגש -השר גבי-הגנת הסביבה-260815בצילום: אלה נווה וחנה קופרמן במפגש במשרד להגנת הסביבה.  צילם: חיים נתיב

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , , , , ,

3 תגובות

  1. יונית לאונר :

    לעלות לירושלים ולהבעיר אותה אותה. ( ברעש כמובן – לא באש).
    מה עם מבקר המדינה ? איפה הוא בתמונה?

  2. ק. טוכולסקי :

    לא על הציבור וגם לא תמיד על המפעלים, על בעלי הון ותאגידי ענק, תמיד נגד הציבור ולפעמים אפילו נגד התעשייה.

  3. לקסי :

    לא רק בצפון

    ד"ר לבנה קורדובה ושולי נזר, מהאגף לאיכות אויר במשרד להגנת הסביבה, אישרו את תסקיר ההשפעה על הסביבה של שדה בריר למרות שידעו, כי הוא נסמך על פליטת חלקיקים במכרות פחם ולא במכרות פוספט.
    הן אף מגינות על התסקיר הנ"ל במוסדות התכנון, כדי לאשר את הקמת מכרה הפוספטים למרות חו"ד רפואית שניתנה למשרד להגה"ס, שקבעה, כי אין להקים את המכרה ושהן העלימו מהשר ארדן.
    לפי מומחה עולמי לפיזור חלקיקים באוויר, פרופ' דוד ברודאי, פוספט מעלה לאוויר עד פי 10,000 יותר חלקיקים (אבק, כולל אבק נשימתי) מאשר פחם.
    מלבד זאת תקנות אוויר נקי שהמשרד תיקן, להגשמת חוק אויר נקי, יצרו הקלה משמעותית ביותר להקמת מפעלים מזהמים.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.