חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

אתיקה וצדק חלוקתי בתרבות

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 30.08.15 1:00

הממשלה, המדינה, השלטון המקומי והמגזרים הציבורי, העסקי והשלישי מחוייבים לאָגֶם משאבים כדי למנף את מגוון גילויי וערוצי התרבות ולהופכם לזמינים לכלל האוכלוסיה, ללא אפליה וקיפוח ותוך שמירת עקרונות חופש הביטוי

מאת:  דוד סנדובסקי

נושא התרבות עלה על סדר היום הציבורי, הפוליטי, החברתי והתקשורתי מאז הקמת ממשלת נתניהו הרביעית, ושיבוץ מירי רגב כשרת התרבות, ונפתלי בנט כשר החינוך. מתלהט השיח הציבורי שעוסק רָבות בהיבטי ההעדפות ותיקצוב הרב-תרבותיות. הנושא כולל כמובן את גורל "רשות השידור" שאמורה להפוך ל"תאגיד שידור" שיש לשמר כי תפקידיו כוללים, בין היתר, את שימור מורשת ה"אודיו-ויז'ואל" (קול ותמונה) התרבותית של מדינת ישראל מתקופת היישוב במנדט הבריטי ועד ימינו. צריך לציין שהמאבק נגד תוכניות שר התקשורת בנימין נתניהו לפגוע אנושות בשידור הציבורי מגיע לשיא בימים אלה. זה יביא להשבתות במשק הציבורי.

במסגרת הכנת תקציב המדינה לשנים 2015 ו-2016 עולה הדרישה להגדיל ולקבע את ההקצאה לתרבות ל-1% מתקציב המדינה. כך מקובל במדינות ה-OECD המפותחות. את הדרישה דוחפת שרת התרבות החדשה. מדובר בכ-400 מיליון ש"ח לשנה, ויש סיכוי גדול שכך אומנם יקרה. זה יתקבע גם בתקציבי העתיד. בנוסף קיימים גם תקציבים רבים משלימים בהדדיות משותפת של "איגום משאבים", בין היתר של: "מפעל הפיס", עיריות, חברות עירוניות לאירועי תרבות, "חברת המתנ"סים", "אומנות לעם" וקרנות מגוונות: ממשלתיות, ציבוריות, פרטיות, תאגידיות, עסקיות וקרנות המגזר השלישי האזרחי.

שרת התרבות ביקשה מהיועץ המשפטי לממשלה לבדוק אפשרות שינוי קריטריונים לתיקצוב תרבות מתקציב המדינה, בהתייחס לתכנים רדיקליים מסוגים שונים שיוצרים דיסוננסים אידיאולוגיים. הבדיקה המשפטית העלתה, שאין לשנות קריטריונים וסדרי עדיפויות, תוך שלילת זכויות להקצאות ולתמיכות לפי קריטריונים קיימים, אלא בחקיקה ראשית. זה קיים בנושאי: "עידוד חרם על ישראל", "גזענות" ו"ביטחון המדינה". הכל כדי לא לפגוע בעיקרון הדמוקרטי החוקתי של "חופש הביטוי" הנוהג בישראל מכוח בג"ץ בהעדר חוק יסוד רלוונטי ו/או חוקה.

השר נפתלי בנט העלה על סדר היום את נושא ההצגות הנכללות ב"סל התרבות" למערכת החינוך, שממנו בוחרים בתי הספר והשלטון המקומי את ההצגות שבהן הם מעוניינים. זה מתייחס לקביעת קריטריונים ולאיוש "ועדת הסל". החלפת יו"ר "ועדת הסל", דר' בלהה בלום, כבר בוצעה. שרת התרבות הודיעה על רצונה להעדיף באופן מתקן את הפריפריות החברתיות והגיאוגרפיות של ישראל: ערבים, חרדים וכן עיירות ושכונות "פיתוח". יש היגיון בכך.

ביוזמת הרב יובל שרלו מהמרכז לאתיקה, נדון נושא התרבות בישראל בכנס "תרבות, פוליטיקה ואתיקה – בני ברית או קווים מקבילים". הכנס התקיים ב-20.8.2015 במרכז לאתיקה בירושלים במשכנות שאננים. בכנס דנו בנושא הגדרת התרבות בקווים מקבילים שנפגשים או שאינם נפגשים באופן אינטגרטיבי. הקווים המשלימים והמנוגדים בהגדרת התרבות כוללים: אסתטיקה, אתיקה, מוסר, הקשרים חברתיים ופוליטיים, רלוונטיות, רציונאליות, לוגיקה ורגשיות (אמוציונאליות). השאיפה צריכה להיות לאינטגרציה, ולא למתן לגיטימציה להעדפת צד אידיאולוגי אחד במשוואת התרבות על הצד האחר.

זה כמובן משתלב בחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה למנוע אפליה, והדרה בחלוקת התקציבים הממשלתיים לתרבות. הכל בגישת "יפרחו אלף פרחים" בהתבסס על "חופש הביטוי" הפלורליסטי והרב-תרבותי שהוא מאבני היסוד של הדמוקרטיה הישראלית. יש לקבוע קודים תקנוניים וקריטריונים אתיים, מוסריים ותקנותיים לנושא שוויוניות בהקצאת משאבים ציבוריים וממשלתיים לתרבות. הכל תוך מניעת אפליות וקיפוחים, ותוך שמירת עקרונות הפלורליזם, ההטרוגניות והרב-תרבותיות, ללא קשר לאידיאולוגיות, שמהן נגזרות מדיניויות ופוליטיקות מוקצנות לצד אחד או הופך לצד ההפוך של המתרס. זה כולל העדפות מתקנות ומנגנוני תיקון למקרי הפרת עקרונות השוויוניות הסבירות והמידתיות במינונים הראויים. המטרה צריכה להיות תמיד להחזיר את המטוטלת לאמצע תוך קיום תכליות האתיקה הרלוונטיות.

נושאי "הצדק החלוקתי" בתרבות נדון במקביל לנושאים אחרים גם ב"כנס ירוחם השני" לצדק חלוקתי" בסימן השקת השדולה הפרלמנטרית בראשות הח"כים יוסי יונה ("המחנה הציוני"), אורלי לוי-אבוקסיס ("ישראל ביתנו") ומיקי מכלוף זוהר ("הליכוד"). כנס זה התקיים בירחם ב-30.7.2015. נדונו היבטי חלוקה צודקת של תקציבי אירועי תרבות במרחב הציבורי בתיאטרון, במוסיקה, בפיוט, ברדיו, בטלוויזיה, בקולנוע, באמנות, בספרות ובעיתונות התקופתית האיכותית. הכל לפי מגוון הז'אנרים הרלוונטיים למדינת ישראל העכשוויים. זה כולל תכני תרבויות: גלובלית, ישראלית, יהודית, ערבית, פולקלור, תרבויות מזרחיות, לדינו, מוגרבית, יידיש, אתיופית, רוסית, אנדלוסית, כולל: תרבות העבר הרטרו-נוסטלגית ישראלית שיש לטפח.

"הצדק החלוקתי" כולל היבטי איזון משאבים, בדרך העדפה מתקנת, בין מרכז ופריפריה וכן בין מגזרים ופלחים בחברה הישראלית. הכל תוך התחשבות בחשיבות מיקומה של התרבות במרחב הציבורי-התרבותי-הפוליטי והרוחני הישראלי.

לסיכום

נושא התרבות בישראל הופך לנושא חם באג'נדות הן חברתיות והן פוליטיות עם בולטות ועניין ציבורי גוברים.
יש להתייחס ל"תרבות" ברצינות גוברת עקב חשיבותה כרכיב מפתח בעוצמת החוסן הלאומי-חברתי הנגזר מתרבות ורוחניות מפותחים ומגוונים. שירותי החברה במדינה מודרנית כוללים מגוון שירותי תרבות פלורליסטית והטרוגנית לתכליות ראויות. הכל באיזון ובמינון מידתי וסביר עבור מגוון האוכלוסיה. המדינה, השלטון המרכזי והמקומי וכן המגזרים הציבורי, העסקי והשלישי מחויבים לאגם משאבים, כדי למנף את מגוון גילויי וערוצי התרבות ולהופכם לזמינים לכלל האוכלוסיה, ללא אפליה וקיפוח מטעמי פריפריאליות או ריבוד. הכל תוך העדפות מתקנות למרכיבי האוכלוסיה כנדרש תוך שמירת עקרונות חופש הביטוי. כל האמור לעיל מתקדם באופן תהליכי ואבולוציוני. יש לעשות הכל למען המשך ההתפתחות ההדרגתית החיובית בנושא זה. זאת על ידי חיזוק "הצדק החלוקתי" והאתיקה בהתנהלות התרבות כפי שתואר במאמר זה.

נערך על ידי דורון
תגיות: , , , ,

תגובה אחת

  1. דליה :

    הרושם הוא שאת רגב מעניין הכסף של התרבות לא התרבות http://e.walla.co.il/item/2886163. ראו המידע בקישור זה המספר כי רגב החליטה להעביר כספים ללא מכרז ובניגוד לביקורת המשפטית שהוטחה נגדה מצד היועצים המשפטיים.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.