חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

חלמתי להניח לאבא כרית על הפנים ולגמור עם זה

נושאים זכויות אדם, עלו ברשת, רווחה ושירותים חברתיים ב 20.08.15 0:12

המקום הכי חם בגיהינום מפרסם את סיפורה המכמיר של בת לאב עתיר זכויות עבר ומסכת יסוריו ויסוריה עד שהלך לעולמו


השבוע לפני חמש שנים נפרדתי לנצח מאבא שלי. הוא הלך אל מותו שליו, שקט ובטוח, כפי שלא היה שבע שנים ארורות. לאחר שבע שנים של נכות איומה, כאב והשפלה, המוות לא מפחיד כל כך.

הנער היפה שהיה הגיע ארצה לבדו על אונייה רעועה בשנות העלייה ההמונית. הוא בא ללא השכלה, מהישרדות בארצות הקור, מאנטישמיות, רעב, ושנאה. התאהב בשמש, בים והיה גאה ללבוש מדים, שאותם לא פשט 25 שנה.

הוא בגר להיות ישראלי מצוין, פטריוט, ללא ביקורת, ללא שום עורמה. כשהשתרר מהצבא לא הוריד פרופיל על שמיעה, היוון את הפנסיה שלו לעולמי עד, כקריירה שנייה בחר שוב בשירות הציבורי, אף על פי שעלה לו ב-85 אחוזי מס. שמח בחלקו, בכל לבו אהב את הארץ הזאת. כקריירה שלישית התנדב על בסיס יומי, תמך בקשישים בודדים ובעולים חדשים.

הוא לא היה ער לסימנים, רופאת המשפחה לא היתה אחראית דיה, וטיול לחבל הפירנאיים בספרד נקטע עקב אירוע מוחי. הרופאים העריכו ששעותיו ספורות, אך הוא נאחז בחיים. המסע הביתה היה בגדר בלתי אפשרי. נסיעה על אלונקה באמבולנס כחמש שעות למדריד, פרפור חדרים על המסלול בשדה התעופה. המתנה, טיסה אמבולטורית, נחיתה, שוב אמבולנס בתנועה הכבדה של אחר הצהריים למחלקה פנימית בבית חולים מאיר. כבר למחרת בבוקר, בביקור הרופאים הראשון, רופאה לבדה פסקה שהאדון אינו בר שיקום, ומפה רק למחלקה סיעודית מורכבת יישלח.

….

חמש שנים ושלושה ימים עברו מאז שנפרדה מאבא שלה. טור מכמיר לב ב"מקום הכי חם בגיהנום" פתח את התיבה בלבה. טעם חוסר האונים, הבדידות, התסכול, הבגידה והייאוש עלה בפיה. עם הטעם המר הזה, היא ישבה וכתבה, מדי פעם רעד בגב. על אביה, האיש הטוב, התמים והיפה, שהיה כה גאה במדינתו, במולדתו החדשה, ובזקנתו ובחוליו, המדינה הפנתה לו עורפה. האיש שתמיד הזיז הרים וגבעות למען כולם, שקיבל מכתב תודה ממנחם בגין בכבודו ובעצמו, ראה יום יום את המדינה במלוא אכזריותה. כיצד נטשה אותו לגורלו, והפכה את בתו האהובה לאישה מרוסקת ומרירה.

מקווה שדברי יתרמו במשהו יתרמו לשינוי התחושה הכללית שמעסיקי העובדים הזרים הם נצלנים חסרי לב. לבם מרוסק, הם בודדים, חסרי אונים, ונלחמים יום יום ברוחות ובשדים.

לקריאת המאמר השלם…

נערך על ידי לקסי
תגיות: , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.