חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

דיור להשכרה, צריך רשם שכירויות ובסיס נתונים מעודכן

נושאים דיור, תכנון ובניה, דעות ב 17.08.15 0:09

בחוק שכירות הוגנת שמקדמת ח"כ סתיו שפיר יש תפקיד לרשם שכירויות. במאמר שפורסם בכלכליסט מתנגד שחף מזין ליצירת מרשם כזה בנימוקי תועלת ויעילות (ו"בירוקרטיה"). אשר רוכברגר חולק על מזין, מסביר שהשד המינהלי אינו נורא ושהתועלת רבה

 

מי צריך את רשם השכירויות? תשובה לכלכלן שחף מזין

הצעת חוק שכירות הוגנת ערה כבר מספר גלגולים ואומנם מתקדמת בעצלתיים, היא מזמינה הרבה תגובות. חלק מהתגובות יותר מדי אמוציונאליות (וזה לא משנה בעד או נגד הצעת החוק) וחלק ענייניות. הרי ידוע ואנו חווים את זה בשנים האחרונות, שהכלכלה או ליתר דיוק התפיסה הכלכלית של האדם קשורה ישירות להשקפת עולמו. בשבוע שעבר נתקלתי במאמר דעה מעניין ומנומק (למרות שאני לחלוטין לא מסכים עם הכותב של המאמר).
אינני יודע, האם מר מזין מכיר את הנושא רק בתיאוריה או שפעם או פעמיים בחיים גר בשכירות. בתור אחד כזה, עם ניסיון של שנים רבות, אנסה להפריך את טיעוניו.

אתחיל מזה שבעיקרון אני מסכים לחלוטין עם הטענה שעודף הביורוקרטיה זה דבר מזיק, ולא רק בגלל ההוצאה הציבורית המיותרת. זה מסרבל עניינים, זה פתח לשחיתות ועוד כהנה והכנה השלכות רעות על המשק ועל החברה. יחד עם זאת אסור לשפוך את התינוק עם המים – אי אפשר להסתדר בלי ביורוקרטיה בכלל והשאלה היא מה הם האיזונים והבלמים בין הצורך בסדר הציבורי לעריצות הפקידותית.

בשביל מה צריך רישום שכירויות? יבוא מישהו ויגיד שלפחות 67 שנים אנחנו מסתדרים בלי והעסק איכשהו עובד. כשאני גדלתי והתחנכתי בברית המועצות אחת הסיסמאות הנפוצות הייתה "הידע- הוא הכוח". אז קודם כל הדבר ייתן אינדיקציה למה שבאמת קורה בשוק השכירות שמשנה לשנה רק הולך וגדל והמגמה כנראה לא אמורה להתהפך. נכון להיום אף אחד לא יודע בדיוק כמה דירות יש בשוק הזה, כמה מהן מושכרות וכמה ריקות. רק לאחרונה בדקה רשות המיסים, כניסיון ראשון, כמה נישומים מחזיקים בכמה דירות להשכרה והזדעזעה מהפערים שהתגלו. אני מוכן להתערב שהתמונה עוד יותר קודרת והנתונים שיש היום הם חלקיים בלבד וזאת דווקא בגלל היעדר כל רישום. כל הנתונים שמפורסמים על מספר הדירות הריקות (כ-50,000) או מספר הדירות שמושכרות למשרדים ומרפאות (עוד בין 50,000 ל-100,000). כל הנתונים משוערים בלבד על סמך מידע עקיף דרך העיריות, חברת חשמל וכדומה. כמובן שאין פילוח נתונים מדויק לפי מחוזות או ערים.

לדעתי לא בעיה להקים מאגר מידע שיכלול את הדירות להשכרה ובשביל זה צריך לאחד כמה מאגרי מידע שכבר קיימים. הרי כל בית ו\או דירה רשומים ברמ"י ו\או טאבו. בנוסף, כל דירה רשומה גם ברשות המקומית, אליה היא משויכת (לצרכי ארנונה). בנוסף היא רשומה במאגר חברת חשמל, תאגיד מים, ספק גז, ספק תקשורת. אם מדובר בדירה שיש עליה משכנתא, אז היא משועבדת לבנק המלווה ורשומה גם שם ובחברת הביטוח שעובדת עם אותו הבנק, כי יש עליה ביטוח על משכנתא. אם מדובר בדירה חדשה, אז היא עברה גם רישום במשרד האוצר.

במקביל, בעל הנכס, המשכיר, רשום במאגר מנהל האוכלוסין במשרד הפנים, רשום כנישום במס הכנסה (גם אם הוא שכיר), רשום במאגר העירייה ושאר המאגרים שהזכרתי. אז מה נשאר לנו? להצליב בין המאגרים.

אז גם יכול להיות שיתברר שיש אנשים שיש להם הרבה יותר דירות ממה שהרשויות יודעות או אולי בכלל יש הרבה יותר דירות בשוק. יכול להיות גם שזה יעזור למשרד הבינוי לקל החלטות יותר נכונות איפה לתכנן פרויקטים של הדיור להשכרה.

טענה נוספת של מר מזין הייתה שהקמת רישום שכירויות תביא לסרבול ולתסבוכת בקליטת חוזי השכירות. גם כאן הוא לא מדייק. הדבר המועיל והמעניין היחיד שמצאתי אצלו בתור תימוכין לטענתו, זה מספר משקי בית המתגוררים בשכירות – נכון ל-2014 – 611 אלף . אני לא חושב שכדי לקלוט כל חוזה שכירות, הפקיד יצטרך לעבור עליו סעיף סעיף. כאן אפשר לקחת דוגמא מהאתרים שכבר מספר שנים עוסקים בפרסום דירות להשכרה ו\או מכירה. האתרים פיתחו כבר מזמן מן צ'קליסט שכולל את כל הפרטים הנחוצים למחפשי דירות, או לאלה, שמעוניינים להשכירן: מספר חדרים, קומה, מיזוג, סורגים, מעלית, חניה, תקופת שכירות, מחיר. לדעתי ניתן להוסיף לחוזה שכירות סטנדרטי מין נספח שפחות או יותר יכלול את הנתונים האלה. אפשר לעשות משהו עוד יותר מתקדם. בכל מקרה אנחנו הרי אומת הסטארט אפ – אפשרות למילוי כל הפרטים דרך האינטרנט ובמקביל העברת החוזה באמצעות הפקס או מייל. אני סבור שפעולת רישום חוזה לא צריכה להיות יותר מסובכת מהעברת בעלות על רכב שנעשית תוך כמה דקות בכל סניף דואר. האם יהיו רמאים? בוודאי שכן. אז מה? אם יש אנשים שמרמים רשויות, כבר סגרנו את מס הכנסה, ביטוח לאומי, רשות השידור וכל השאר?

מר מזין התייחס גם למה שנקרא בהצעת החוק "תפריט הדירה הראויה למגורים". אני כבר התייחסתי לנושא הזה במאמר אחר. אני עדיין חושב שבמציאות החברתית והמנטאלית בארץ (והיא קודמת למציאות הכלכלית), קיים צורך ברגולציה ובהגדרת תנאי הסף.

לגבי הטענה שהגדרת תנאיי הסף תפגע קודם כל בחלשים, אני מוכן לטעון כנגד שזה יכול להיות רלוונטי לאזורים מסוימים של תל-אביב וירושלים. גם בעיר מגורי, לוד, ובמקומות רבים אחרים כמו באר-שבע ושאר ערי פריפריה יכולת התמרון של בעלי הדירות היא די מוגבלת. אני יכול להעיד על לוד שההבדל במחירי הדירות גם בין הדירות שהן ברמות גימור שונות לא עלה על 200 ₪. דרך אגב, אני בעד לחדד את העניין הזה של הוצאות לתיקונים ושיפוצים עבור בעלי הדירות. לדעתי זה צריך להיות הוצאה מוכרת לכל דבר. כמו שטענתי במאמרי הקודם, השכרת דירה זה עסק לכל דבר.

אני מאוד מקווה שהצעת החוק "שכירות הוגנת" תקודם ולא תתמסמס במושב החורף של הכנסת, שלא יצליחו לרוקן אותה מתוכן ולהשאיר אותה כעוד אות מתה בספר החוקים הישראלי. בסופו של דבר אני מאמין שהסדרה בעניין הזה תטיב גם עם סוחרים וגם עם משכירים.

 

 

נערך על ידי לקסי
תגיות: , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.