חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מבקשי המקלט בדרום תל אביב, הזנחה של המדינה ושל הממשלה

נושאים איכות השלטון, דעות, זכויות אדם ב 20.08.15 0:13

המצב בשכונות דרום תל אביב הוא תוצאה של מדיניות ממשלתית. המדיניות הממשלתית המתעלמת ממצוקת אוכלוסיות מוחלשות של ישראלים הוסיפה על כך את התמודדות אוכלוסיות אלה עם חלשות מהן. לריק השלטוני נכנסים מסיתי כהנא וגם פעילי ליכוד מקומיים וארציים
מאת: ק. טוכולסקי

לחוסר הבושה דווקא אין גבולות
יש משהו אירוני בעובדה שהמדיניות של ממשלת ישראל בנוגע למבקשי מקלט בישראל, לאותם אנשים שחצו גבולות ומדינת ישראל עושה הכול בכדי להעניש אותם על כך, מתאפיינת בחוסר בושה חסר גבולות. תשכחו מכל מה שאתם יודעים על מסתננים ומבקשי מקלט, מכל התעמולה, מכל השקרים, מהעובדה שאחרי פסיקת בג"צ צעדו בדרום תל אביב בדיוק 20 כהניסטים ועדיין סוקרו בידי התקשורת כנציגי התושבים. היחס במדינת ישראל לאוכלוסיית מבקשי המקלט מחפיר והעובדה שנציבות הפליטים של האו"ם, לא הודיעה עדיין לישראל שהיא אינה עומדת באמנת הפליטים היא פחות או יותר נס. הדיון הציבורי כל כך שבוי ושקרי שזה לא להאמין וההסתה עובדת כנגד מבקשי המקלט שהסתננו לישראל נמלטים מארצות גזירה, כנגד ארגוני זכויות האדם, כנגד כל מי שמעיז לעמוד מול ההסתה ולצעוק ש"לא כצעקתה".
בואו נתחיל עם קצת עובדות, זה תמיד טוב. בשיא גל הכניסה של מבקשי מקלט בישראל היו בישראל 65,000 איש זה היה ב-2012 וקצב הכניסה הגיע ללמעלה מ-2,000 בחודש. רובם חיו בתל אביב, רוב מוחלט כמעט 50,000, באילת חיו עוד 5,000 עד 8,000, כמה מאות בערד וקהילות של כמה מאות הלכו והתפתחו במקומות נוספים. בתל אביב חיו ביחד עם זרים נוספים בערך 75,000 רובם ככולם מרוכזים בדרום.
השנה היא 2015, מספר מבקשי המקלט בישראל ירד ל-45,000, כ-3,500 מתוכם כלואים, הקהילות מחוץ לתל אביב למעט אילת שגידולה נעצר ואף חלה בה ירידה קלה הלכו וגדלו. הרדיפות בדרום תל אביב והחיפוש אחרי עבודות הביאו להתפתחות של קהילות בכל הארץ בתחומי השירותים והתעשייה, בירושלים, חיפה, ראשון לציון, אשדוד, קריית מלאכי, בני ברק, נתניה, חדרה, פתח תקווה, אופקים, נתיבות, צפת, כפר מנדא, רהט, באר שבע ועוד מקומות יש כיום קהילות שמונות מאות אחדות עד מעל אלף נפשות שאת אוכלוסייתן הכוללת ניתן להאריך ב-17 עד 20 אלף . מכך ניתן ללמוד שבתל אביב חיים כיום פחות ממחצית מאוכלוסיית מבקשי המקלט שחיו בה לפני שלוש שנים, בין 22 ל-25 אלף נפש. גם במספר הזרים חלו בשנים האחרונות ירידות בכל הקשור למגורים בתל אביב. ביטול מכסות בתעשייה ובמסעדות האתניות, הטלת חובת מגורים בביתו של מעסיק סיעודי והגבלת היכולת של עובדים בסיעוד לנוע מהפריפריה למרכז, הירידה במספר הזרים בבניין. בקיצור ניתן להאריך שמאותם 75,000 זרים שרובם ככולם חיו בדרום תל אביב, קרוב למחצית כבר אינם שם. מספר מבקשי המקלט האפריקאים עומד על עד 25,000 מחצית, שאר הזרים כ-15,000, 60% ממה שהיו לפני 3 שנים בלבד. צריך גם לזכור שהנתון של בסביבות 80 אלף זרים היה נכון לדרום תל אביב גם בתחילת המילניום כך שהיום יש הכי פחות זרים בדרום תל אביב ממה שהיו בה אי פעם בשנים האחרונות ומספרים של האפריקאים הוא הנמוך ביותר בעשור האחרון.
אבל למי אכפת. לאף אחד, קבוצה של עסקני ליכוד מקומיים וארציים עשו מההסתה קריירה, הכהניסטים מחפשים קולות וכר פורה לרעיונות הגזעניים שלהם מחוץ לגבעות איו"ש והתקשורת מלבה את הדיון בצורה אפלה ומלאת שנאת זרים. קוראות וקוראים נכבדות ונכבדים, יש המון בעיות בדרום תל אביב, אבל הזרים שם הם לא הבעיה. הבעיה היא המדיניות הממשלתית, חוסר ההשקעה ברווחה ובריאות, אזלת היד של המשטרה, אלו הבעיות שנובעות משלטון ימין ממושך והרסני שמעדיף הסתה לעם ושמירה על אינטרסים של טייקונים ע"פ דאגה לעם.
הממשלה משקרת בלי בושה בכל מה שקשור למבקשי המקלט, ראשית היא לא בודקת בקשות וכשהן נבדקות היא לא מאשרת אותן גם במקרים שבהן יש המלצה לאשר. הממשלה לא בודקת, כי הממשלה יודעת שהיא תצטרך לאשר את רוב הבקשות. בישראל יש אוכלוסיות ניכרות מאזורי סכסוך ורצח עם, כמו דרפור והרי הנובה ופליטים ממשטר דיקטטורי כמו באריתריאה, שבכל העולם שיעור ההכרה בבקשותיהם הוא גבוה ורק בישראל הוא אפסי. המדינה לא בודקת את הבקשות כדי שהיא תוכל להמשיך ולטעון שמדובר במהגרי עבודה. כל מהגר בעולם הוא מהגר עבודה וכל מהגר בעולם מעדיף להתפרנס ולא להסתמך על מערכת רווחה. וגם את זה מנצלים פה. במקום להתמודד עם הנושא הממשלה מעדיפה רדיפה שמזכירה משטרים אפלים, התענות ביורוקרטית כמו צמצום מספר הלשכות שמטפלות במבקשי מקלט, קיצור תקופות השהיה, איומים על מבקשי מקלט והפעלת לחץ עליהם שיעזבו למדינות אחרות. לחוסר הבושה בניגוד למדינה גופה, אין פה גבולות והאדישות הציבורית היא אות קלון לכולנו. אנחנו אולי הינו גרים בארץ מצרים, אבל אנחנו לא מתנהגים לגרים שלנו יותר טוב משהתנהגו אלינו בארץ מצרים או בכל תקופה אחרת בה נמלטנו אנו היהודים מפני צורר ונוגס ונתקלנו באדישות דלתות סגורות ושנאה.

נערך על ידי לקסי
תגיות: ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.