חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

התכנית להקמת 11 שוברי-גלים מנותקים בחופי נתניה אסון סביבתי ובטיחותי

נושאים בריאות ואיכות סביבה, שיכון ושלטון מקומי ב 10.08.15 0:29

ד"ר יעקב ניר, גיאולוג ימי וחופי, מסביר מדוע התכנית להקמת 11 שוברי-גלים מנותקים בחופי נתניה מהוו אסון סביבתי ובטיחותי

עיריית נתניה, בברכתה של ממשלת ישראל מתכוונת להקים לא פחות מאחד-עשר שוברי-גלים מנותקים בין חוף 'סירונית' לחוף 'ארגמן'. המטרה המוצהרת של התכנית – הגנה על עורף החוף כלומר על בסיס מצוקי הכורכר הגבוהים. כמו בכל מיזם מעיין זה על היזם להכין 'תסקיר השפעה על הסביבה' אשר אמור לסכם את הידע והרקע לביצוע המיזם – או לחלופין להמליץ על ביטולו (עובדה שכלל איני מכיר במקומותינו).

אחת הבעיות אשר אני נתקל בהן חדשות לבקרים הינה העובדה שאנשים וחברות שאינם מקצוענים בנושא ים וחופים לוקחים על עצמם הכנת תסקירים וקובעים, ולא פעם אחת, גורלות של מיזמים ימיים מחד, ושל בני אדם מאידך, בעיקר לרע ולא לטוב. לעיתים כאשר אתה קורא את תכנם של התסקירים נראה לך שזו 'עבודה סימינריונית' גרידא… דוגמא אופיינית לבורות מגישי התסקיר הנוכחי, לפחות בנושא הגאות והשפל (tide) באזור (לא שאני סבור כלל ועיקר כי יש לגורם זה חשיבות והשפעה כל שהן על החופים!). בעמ' 18 של התסקיר, בקטע אשר ללא ספק תורגם מאנגלית נכתב:

"גובה הגאות לאורך חופי הארץ נע בין 40 ס"מ בזמן גאות האביב הגבוהה ל- 15 ס"מ בלבד בעת גאות נמוכה." (ההדגשה שלי, י.נ.). בסך הכל הכותב, שאינו מבין דבר וחצי דבר בנושא, תרגם את המונח: spring tide ל"גאות האביב" במקום ל"גאות קפיץ", שפירושה מרווח מירבי בין שיא הגאות לשיא השפל. ואין זו כלל וכלל טעות דפוס אלא בורות בהתגלמותה!

בישראל קיימים שוברי-גלים מנותקים מזה כחמישים שנה (וגם בנתניה), אי לכך קיים גם בשטח וגם בכתובים מידע רב ביותר הקשור ב'התנהגותם' של השוברים, וכל המודלים עליהם מסתמכים, מעניינים, ואפילו אם מדוייקים ככול שיהיו (ואני בדרך כלל מטיל ספק באפשרות האובייקטיבית לרמת דיוקם) לא יכולים לספק את המידע והמסקנות האמפיריים של שוברי-גלים אלה. התסקיר מתעלם ממספר לא קטן של פרסומים ודו"חות שהוציאו משך השנים המכון הגיאולוגי הממשלתי, חב' חקר ימים ואגמים, והטכניון בהם היה יכול למצוא מידע למכביר אשר היה מאפשר הבנה יסודית יותר בנושא עדין זה. שוברי-הגלים גורמים למספר בעיות כבדות משקל כדלהלן:

  1. אוגרים בעורפם חול, בדרך כלל על חשבון החופים הסמוכים ההופכים לצרים יותר. לשון חול זו מתפתחת עד אשר הופכת לגוף המכונה בשם 'טומבולו'.
  2. עקב הצרות החופים, עורפם, חולי או מצוקי סובל הרס מוגבר.
  3. על אף העובדה שהמתרחץ מוגן לכאורה מגלי הים, זוהי למעשה אשליה העולה בחיי אדם. השחיה מול קצות שוברי הגלים, הן מרצון, והן עקב הסחפות הינה מהמסוכנות ביותר. על פי ד"ר דניאל הרטמן, מומחה לבטיחות ולסיכונים בחופי רחצה (ביחידה לניהול והנדסת בטיחות בפקולטה להנדסה באוניברסיטת בן-גוריון), לא פחות מ- 50% מהטובעים למוות בחופי תל אביב טביעתם קרתה ליד קצות השוברים, בעיקר עקב זרמי המערבולת ליד קצותיהם. התסקיר עצמו לעומת זאת מציין (עמ' 68) בפרוש: …"קיים סיכון לנופשים ודייגים שעולים על השובר, ומערבולות בקצותיו עלולים לסכן מתרחצים." על אף כל זאת התכנית מתעלמת, למעשה ביודעין מכך שתוצאות הבניה יהוו סכנה רבה יותר מאשר שחיה בים הפתוח שם השחיין ברוב המקרים אינו לוקח סיכונים. יש לזכור כמו כן כי השימוש בחופים החדשים שיפתחו יתקיים גם בשעות בהן אין שרותי הצלה, וללא ספק, רבים עלולים לסכן חייהם שלא באשמתם (ואל יבואו ויאמרו כי היו בחוף 'שלטי אזהרה' – ובפני שחיין לא תשים מכשול…).
  4. נקודה חשובה לציון. עקב העובדה שקו החוף מתרחק מזה המקורי כמה מאות מטרים מערבה הרי השינוי בעומקי הים שהתבטא לפני כן בשפוע הדרגתי ביותר (במקרה שלנו מקו "0" לעומק של כ- 4 מטרים על מרחק של 200-250 מטר). לעומת זאת, מקצות הטומבולו ועד לאותו עומק – בצד המוגן של השובר, המרחק הינו כמה עשרות מטרים. במקרה זה השחיין, ובעיקר נופש שאינו יודע לשחות, מופתע מהעומק ועלול לטבוע כפי שקורה פעמים רבות.
  5. נושא קירות הים הנבנים בבסיס המצוק למעשה מוזנח לחלוטין בתסקיר (יותר זול – פחות תמלוגים…). שיטה זו הוכחה כיעילה ביותר בחופי נתניה שמצפון לחוף סירונית וכן בחופי דרום יפו. אמנם הקיר מקטין במידת מה את הרצועה החולית, אבל יעילותו כמגן על עורפו גדולה ביותר. כן בבניה מושכלת ניתן לעשות בו שימוש ע"י הנופשים. בנוסף אינו מהווה זיהום נופי בים כמו השוברים.
  6. התסקיר אף מציין כי ברגע שעורף החוף יהא מוגן, לכאורה לא תחולנה בצוקים מפולות, ולא כן הוא. בנתניה עצמה, בחוף 'סירונית' חלו מספר התמוטטויות רבות נפח בצוקים שבעורפו של החוף המוגן ע"י השוברים יותר מעשרים שנה לאחר בניתם.
  7. אין כל ספק כי אחד היתרונות של הטיילת החופית בנתניה הינו המראה לים הפתוח! קירות אבן בים גורעים באופן משמעותי מערכה של הטיילת, שאחת ממטרותיה הינה ההנאה במבט לים. זה יהא זיהום נופי מובהק

לסיכום: בארצות הברית ובארצות האיחוד האירופי נעשים כל המאמצים שלא להקים שוברי-גלים מנותקים, אלא במקרים מיוחדים ויוצאי דופן. הקהילה המקצועית משתמשת באמצעי הגנה שונים החל בהזנה בחול, פיזור חלוקים, Reefballs, דורבנות ששורשם קבור בחוף, ועוד. אין כל סיבה שבעולם שנמשיך להקים שוברי-גלים מנותקים, ולפעול בשיטות אנאכרוניסטיות.

ד"ר  יעקב  ניר

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.