מקריות מאולצת

אשר רוכברגר תוהה על המקריות של מבחר החלטות בכירות בהקשר של אירועים פוליטיים אחרים

רבותי, בואו נזכר מה היה לנו רק לפני שבוע:

*תקציב המדינה וחוק ההסדרים

*מתווה הגז השערורייתי

*ועדת לוקר עם השלכותיה על מערכת ביטחון וצה"ל

*מאבק הסרדינים

*הכישלון המדיני עם אירן

*השלכות תחילת עבודות של הרכבת הקלה בתל-אביב

כנראה שכחתי עוד כמה נושאים חשובים לחיי כלל אזרחי ישראל ללא הבדל בדעות הפוליטיות, רמת הדתיות ושאר ההבדלים הסוציולוגיים.

עכשיו תראו, מה קרה לנו החל מיום ד' הקודם.

הכול התחיל מהריסת  שני בתים בבית אל בעיתוי הכי לא מוצלח שגרר התבטאויות די חריפות, אבל בדיעבד התברר שזה הי רק תרגיל חימום.

ביום ה' – הדקירה במצעד הגאווה עם שאלות רבות ונוקבות- כיצד התאפשר הדבר, כאשר הכתובת הייתה לא רק על הקיר, אלא על קירות רבים והדבר האחרון שאפשר לומר על כך, שזו הייתה הפתעה.

אבל "הדובדבן שבקצפת" התרחש בכפר דומא.

היום כבר אף אחד לא חושב ולא מדבר על כל הנושאים שהזכרתי לעיל. לעומת זאת כולם עסוקים בסבב נוסף של הניגוח הדדי, היסטריה, המאבק שלא מוביל לשום מקום בין המגזרים השונים בחברה. מעבר לזה הרשת כבר מלאה בכל מני רמיזות ותיאוריות קונספירציה שלעומת מקרים אחרים שהתרחשו לפני מספר שנים, כבר אי-אפשר להשתיק ולטשטש וזה לא ירד מהשיח הציבורי.

יגיד מי שיגיד- כל זה במקרה, צירוף נסיבות . אני, כאדם מאמין, לא מקבל שזה "סתם" מקרה . מילא זה היה פעם אחד, אבל צירוף מקרים כזה יום אחרי יום גורם לי לחשוב על יד מכוונת או כפי שזה מוגדר בפסיכולוגיה- לשנות את המיקוד.הרבה יותר קל לצקצק בלשון ולדון על אפשרויות של מהפכה שמציע בן אדם עם רעיונות קיקיוניים, מאשר להתכונן לשחורות שכנראה יגיע לא מצד של נערי הגבעות, אלא של נערי האוצר, הבנקים והטייקונים.

כמובן אין לי שום הוכחות מוצקות להרהורים אלא, אבל טרם הצלחתי להפריך אותם.

 

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , , , , ,

Leave a Reply