חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

כשלי פוליטיזציה במינהל הציבורי

נושאים דעות, פוליטי ב 9.08.15 2:25

הקואליציה רוצה להפוך את המשרות הבכירות בשירות המדינה למשרות אמון שבהן יאוישו מקורבים על בסיס נאמנות אידיאולוגית ולא על סמך נאמנות לאינטרס הציבורי. עו"ד דוד סנדובסקי מסביר את הסכנה של הפיכת משרות בכירות למשרות אמון

יש להתנגד לרצון הקואליציה להפוך את המשרות הבכירות ב"שירות המדינה" ל"משרות אמון", שבהן יאויישו מקורבים פוליטיים על בסיס "נאמנות אידיאולוגית" ולא ממלכתית. זה חלק מתהליכי החלשת, הפחתת ושחיקת הדמוקרטיה הישראלית על ידי שיבוש מערכות האיזונים והבלמים בין הדרג המדיני-פוליטי – מקבל ההחלטות לבין הדרג המינהלי-מקצועי-ממלכתי – המבצע.

מדינת ישראל ירשה בהקמתה שירות מדינה מקצועי, ענייני, תכליתי ולא פוליטי, מהמנדט הבריטי.

בשנים 1948-1977, מפא"י ההגמונית, דאגה לאיוש שירות המדינה באנ"ש מקורבי וחברי מפלגות הקואליציה וכך שיבשה את ממלכתיותו. באותה תקופה לא נאסרה באופן מוקפד בתקשי"ר פוליטיזציה בשירות המדינה. גלי העלייה לישראל שנקלטו באותה תקופה בשירות המדינה הביאו ליצירת נורמות שירות מדינה מפלגתי שלא היה מקצועני-ממלכתי ויעיל.

תהליך שינוי כיוון המטוטלת והמחזוריות התחיל בשנות השבעים בתקופת יצחק רבין שהתחיל להעלות את המשק על פסי ה"גלובליזציה", ה"אמריקניזציה" וה"אירופיזציה" הניאו-ליברליות. זה צבר תאוצה לאחר מהפך "הליכוד" ב-1977. זה השתלב בתהליך מעבר ישראל ממדינה מתפתחת למפותחת.

שירות המדינה עבר תהליכי שינוי אבולוציוניים, שקבעו הסדרים לממלכתיות, לדה-פוליטיזציה, דה-נפוטיזם, מקצוענות, שרותיות, יעילות, איכותיות ומצויינות – הכל תוך שימת דגש על מניעת ניגודי אינטרסים. הכל תוך העצמת משמעת, אתיקה ותקינות וכן אבטחת מידע ושמירת זכויות קניין רוחני של המדינה על ידי עובדיה. הדגש בפעילותם של העובדים עבר ל"עבודת צוות" בפרויקטים עם "שכר עידוד מערכתי" בארגונים משוטחים ורזים חסרי מדרגיות לפי ייעוץ ארגוני לרפורמות ארגוניות וניהוליות.

הדבר כלל גם הגמשת שירות המדינה על ידי העסקת: עובדים, מיקורי חוץ, משתתפים חופשיים, ספקים ונותני שירותים במגוון צורות התקשרות והעסקה. כל זאת בניגוד לעבר שבו הועסקו עובדים אך ורק במכרזים קבועים עם תקן בתקציב המדינה ופנסיות תקציביות. כיום העובדים המועסקים בהעסקה ישירה בדור א' וב' מועסקים בתנאים שונים ללא פנסיה תקציבית ובחלק מהמקרים ללא תקן בספר התקציב. התהליך היה חיוני לצורך צמצום שירות המדינה כדי להקטין את הוצאותיו וליעלו. הכל נעשה תוך כדי העברת עיקר הפעילות במשק הישראלי מהמגזר הממשלתי-ציבורי למגזר העסקי. בוצעו: הפרטות, רפורמות ארגוניות, כולל תיאגודים, מיקורי חוץ באמצעות נציבות שירות המדינה וחוקי ההסדרים במשק. הממונה על השכר והסכמי העבודה הקיבוציים במשרד האוצר הפך לפונקציה מרכזית מול נציבות שירות המדינה. נש"ם שינתה את דגשי פונקציות פעילותה לפי ייעוץ אירגוני שהיא מקבלת מחברות ישראליות ובינלאומיות כמו מקנזי. מבחני השמת עובדים לפי התאמה אישיותית לפרופילים תפקודיים הנדרשים לכל תפקיד הפכו לנורמה בנש"ם.

השינויים המתוארים במינהל הציבורי ושירות המדינה כוללים הן את דרגי המינהל הבינוניים והנמוכים והן את הבכירים ברמות הממלכתיות-ממשלתיות-ציבוריות. לגבי איוש הבכירים הממלכתיים והממשלתיים. נקבעו מגוון ועדות מכרזים שכוללות גם "ועדות איתור". זה איפשר לשרים בדרג הפוליטי מקבל ההחלטות לבחור פונקציונרים בכירים מבין מספר מועמדים בעלי כישורים מתאימים ממלכתיים ולא אידיאולוגיים שהציעו הוועדות. לא תמיד הם ממנים את אחד ממומלצי הוועדות – כמו במקרה נציב שירות המדינה הנוכחי. לאחר הבחירה יש צורך באישור ועדה ציבורית-משפטית בראשות שופט עליון בדימוס (טירקל), שבודקת נקיון כפיים והעדר ניגוד אינטרסים של המועמדים.

שרים יכולים למנות מנכ"לים, באישור הממשלה לאחר בדיקת נקיון כפיים והעדר ניגוד אינטרסים בוועדה. כן יכולים שרים למנות מספר מוגבל ביותר של "משרות אמון" של עוזרים ויועצים. אלה באים והולכים איתם.

הדברים הלכו והתגבשו תוך מעורבות נציבות שירות המדינה המקצוענית בתחום משאבי האנוש בשירות המדינה ובשירות הממלכתי וכן תוך מעורבות הדרג הפוליטי שהפנים כתוצאה מהחלטות והנחיות היועץ המשפטי לממשלה וכן מפסקי הדין של בג"ץ שיש צורך לפעול בתקינות משפטית, אתית, ערכית ונורמטיבית כדי לא להסתבך.

בתקופות הקדנציות הרצופות השנייה-השלישית והרביעית של בנימין נתניהו עוברים עקרונות אלה תהליכי שחיקה אינטנסיביים. זה נובע בין היתר ממעורבות-יתר של נתניהו בתהליכי איתור בכירי המערכת המועדפים עליו, כדי להקל עליו למשול. מדובר גם בתפקידים ממלכתיים בכירים שאינם מוכלים באופן חד-משמעי בשירות המדינה.

נתניהו גם מכופף את הדרג המקצועי כפי שקורה במתווה הגז הטבעי. נתניהו לא לבד. משה כחלון מחרה ומחזיק אחריו בנושאי נדל"ן. התהליך האמור לעיל בעייתי גם כתוצאה ממעורבות הולכת וגוברת של התאגידים הגלובליים – שחקני הכלכלה הניאו-ליברלית בנעשה בישראל עקב מעורבותם המתעצמת כאן. זה יוצר חשש לכאורה להיווצרות יחסי הון-שלטון.

כל האמור קורה למרות שדווקא בשל האצת תהליכי ההפרטה, האיזרוח, הרפורמות האירגוניות והניהוליות, המכרזים, הזכייניות ומיקורי החוץ בישראל במסגרת חוקי ההסדרים במשק, ו"מתווים" כמו זה הנוגע לגז הטבעי – נוצר הצורך בהגברת הרגולציה ההסדרית וכן של הנראות והשקיפות ו"שלטון החוק". זה כולל חיזוק רגולציות ההגבלים העסקיים, הגנת הצרכן ותקינה.

הרגולציה צריכה להיות מקצועית-ממלכתית ועניינית – נטולת פוליטיקה ואידיאולוגיה, ולהיות מובלת על ידי מקצוענים כמו: יועצים אירגוניים, תקציבאים, חָשָבים, מבקרי פנים, כלכלנים, עו"דים, סטטיסטיקאים, מבקר המדינה, וכן עובדי ציבור בכירים בעלי גישה ממלכתית, שאינם נגועים בניגוד האינטרסים. זה נדרש כדי שייווצר איזון מקצועי-ממלכתי לדרג הפוליטי-אידיאולוגי (האידיאולוגיה הכלכלית היא ניאו-ליברליזם קיצוני). כל האמור נגזר גם מכללי הרגולציה הגלובלית הנדרשת לפי כללים, הנחיות והוראות ה-OECD, חברת דירוג האשראי וקרן המטבע הבינלאומית. מדינת ישראל נזקקת מאוד לעמדתן החיובית כדי לפתח בשגשוג הולך וגובר את כלכלתה הגלובלית מוטית סחר החוץ היצוא והיבוא גם יחד.

דוגמאות לאישוש האמור במאמר

  • תהליכים "מורכבים ומתגמשים" לבחירת: נציב שירות המדינה, נגידת בנק ישראל, הממונה על ההגבלים העסקיים, הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראשי ה"מוסד" והשב"כ, החשבת הכללית, ראש אגף התקציבים באוצר, מנהל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מנכ"ל הביטוח הלאומי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה שהוא מנכ"ל המנכ"לים של משרדי הממשלה ועוד. לגבי היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה נקבעו הסדרים מינהליים להקמת ועדות איתור מקצועיות מיוחדות בגלל חשיבות ורגישות התפקידים. מבקר המדינה נבחר בכנסת על פי החוק.
  • מעורבות נתניהו בנושא "מתווה הגז הטבעי". התפטרות הרגולאטור, פרופ' דוד גולה, הממונה על ההגבלים העסקיים, מסיבות "מקצועיות", ניסיון נפל לאלץ את שר הכלכלה להחליט במקום "הממונה", העברת ההחלטה למליאת הממשלה שלא הכריעה, עקב חשש מהסתבכות, והעברה לכנסת שבה אין רוב לנתניהו בשלב זה. הכל תוך פעילות בוטה שנודף ממנה ריח "ניגודי האינטרסים" ושבירת כללי "האיזונים והבלמים". ובנוסף שיבוש הליכי קבלת החלטות ענייניות לפי מורשת סדרי מינהל וממשלה תקינים, בכל הנוגע ליחסי הגומלין שאמורים להתקיים בין הדרג הפוליטי מחד גיסא והדרג המינהלי המקצועי, הממלכתי, המבצע מאידך גיסא. במקום החלטה מקצועית שקולה חותר נתניהו להחלטה פוליטית- קוניונקטורלית, לכאורה, תוך ניטרול הדרג המקצועי. הדבר יביא לדחיקת שיקולים חברתיים. התוצאה לכאורה יכולה להיות שחיקת הכנסות המדינה מהגז הטבעי בשני שליש לפי הערכות מקצועיות. זה יפגע בסיכוי לשיפור חברתי.
  • באמתלות מלחמה בבירוקרטיה לשם פתרון בעיות הנדל"ן ויוקר המחיה, פועל משה כחלון במרץ לשחיקת יחסי הגומלין של איזונים ובלמים בתהליך קבלת ההחלטות כדי לשמור על עקרונות החיוניים לתקינות הדמוקרטית, בכל מה שנוגע ליחסים שבין הדרג הפוליטי של מקבלי ההחלטות לבין הדרג המינהלי-ממלכתי-מקצועי של המינהל הציבורי, שהוא הדרג הביצועי. זה כולל את שחיקת ערכי הגנת הסביבה, התכנון והבנייה המקצועיים. זה נעשה באמצעות איוש מחדש של הדרג המקצועי בהתאמה בהתערבותו בוועדות התכנון והבנייה, שהועברו מאחריות משרד הפנים למשרד האוצר. זאת כחלק מההסכם הקואליציוני.
  • הסתבכות תהליכי פירוק רשות השידור והקמת "תאגיד שידור" חלופי מראים מה קורה כשהדרג הפוליטי לא משתף את הדרג המקצועי-מינהלי-ממלכתי ומקבל ביחד אתו החלטות מאוזנות ומקצועיות ולא רק פוליטיות.
  • הסתבכות הרפורמות האירגוניות בחברת הדואר, שמסכנת את עצם קיומה, הן פועל יוצא של העדר שיתוף פעולה בין הדרג הפוליטי לדרג המקצועי. זה נובע מניסיונו של הדרג הפוליטי לכפות החלטות שרירותיות לא מקצועיות מסיבות לא ענייניות.
  • שרת המשפטים חייבת להבין חשיבות איזונים ובלמים מול הדרג של "השירות המשפטי" המקצועי, היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה ושאר היחידות המקצועיות. נסיונה לפצל את פונקציית היועץ המשפטי לממשלה צריכה להיפסל.
  • משרד החוץ פועל באמצעות דיפלומטים מקצועיים ב"שירות החוץ" ומבצע מדיניות מקצועית לפי מדיניות שנקבעת על ידי הדרג הפוליטי אם יש כזה. כיום מפוצלות סמכויות המשרד בין 6 שרים ובמשרד יש רק סגנית שר. הדבר גורם בעייתיות בתפעול המשרד. כך נפגעים האינטרסים הממלכתיים-הגלובליים של מדינת ישראל.
  • לאחרונה אנו מתבשרים ששר התיירות יריב לוין דוחף חקיקה בתחום הפיכת נושאי משרות בכירים בשירות המדינה בדרגות משנים למנכ"לים וסמנכ"לים בכירים ומנהלי אגפים – למשרות אמון פוליטיות של השרים. דבר זה יגביר את תהליכי הפוליטיזציה על חשבון שמירת ערכי מינהל ציבורי ממלכתי-מקצועני וענייני. הדבר נעשה באמתלה שיש לסייע לממשלה למשול. זה מנוגד לכל הנורמות, הערכים וההסדרים החוקיים, המינהליים, הנורמטיביים והערכיים שהתגבשו באופן תהליכי אבולוציוני ואינקרמנטלי מאז הקמת המדינה. יש להתנגד ליוזמה זו בכל דרך.

סיכום

אין להרשות לקואליציית נתניהו הרביעית לחזור לימי מפא"י הבנגוריונית בראשית המדינה. זאת כדי למנוע הפיכת מדינת ישראל למדינה מתפתחת בסגנון העולם השלישי כפי שהיתה בעבר. יש לעמוד על המשמר למקרה שתיווצר סיטואציה שהרצוג המחוזר על ידי נתניהו יתפתה לצרף לממשלת נתניהו את "המחנה הציוני", לפי המוטו של נתניהו שגורס שיתוף פעולה בין תלמידי בן גוריון וז'בוטינסקי. דבר זה יכול להביא להסגת המינהל הציבורי בישראל לפוליטיזציה מוסכמת ביניהם כפי שהיה בעבר הרחוק. זה יביא להיווצרות סיטואציית המינהל הציבורי ביוון שסובל מפוליטיזציה לא ממלכתית. דבר זה הביא ביוון למשבר הקולוסאלי שבו היא נתונה.

 

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , , , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.