חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

עתיד ערד והפוספטים – מרמים את מקבלי ההחלטות

נושאים בריאות ואיכות סביבה, דעות ב 1.08.15 23:43

המועצה הארצית עומדת לדון במסמך מדיניות משק הפוספטים הכולל גם המלצה על חלופת כריית פוספטים בערד למרות התנגדות משרד הבריאות. מלבד הסכנה הבריאותית לתושבי האיזור, מדובר במדיניות שמעדיפה את טובת התעשייה על טובת המדינה, ונדונה על בסיס נתונים מוטעה

פיצוץ במכרה פוספטים

החלטה על בסיס נתונים לקוי. בספטמבר 2014 שלחו 5 מדענים מהמובילים בארץ בתחום הסביבה הנדסת הסביבה והסעת הרוח מהטכניון, ממכון ויצמן ומאוניברסיטת בן גוריון ותל אביב מכתב למועצה הארצית שבה הם כותבים שבסיס הנתונים עליו התבססו כל הבחינות שנעשו הוא שגוי. ולכן המסקנות מוטות כלפי מטה. למרות זאת לא זכו טענות המדענים להתייחסות כל שהיא, וממשיכים לקדם את המכרה עם בחינות שנעשו על בסיס שגוי!

סילוף של חוק אוויר נקי. בשנת 2011 נכנס לתוקפו חוק אוויר נקי. החוק בא להגן על הסביבה ולשפר את איכות האוויר שלנו. באופן מפתיע החליט המשרד להגנת הסביבה כי מהות החוק הוא לקבוע רף שעד אליו מותר למפעלים לזהם – קריא, אם יש איזור נקי מזיהום, ניתן להגדיל את הזיהום בו עד לגובה הרף שקבוע בחוק אוויר נקי

תקן המגדיר את מספר המתים המותר כתוצאה מהקמת מיזם תעשייתי. בחוות הדעת שנכתבה על ידי פרופ' סמט, מומחה בינלאומי שהוזמן על ידי משרד הבריאות, נכתב שעל מדינת ישראל להגדיר תקן מקובל למספר מתים כתוצאה ממפעל או זיהום. ועל פי תקן זה ניתן לאשר או לדחות הקמת מפעל או גורם מזהם אחר. בישראל אין תקן כזה, וכמות המתים הצפויה כתוצאה ממכרה הפוספטים גבוהה לאין שיעור מהכמות המקובלת בתקנים המאושרים באירופה ובארצות הברית.

פגיעה בבריאות. על פי נתוני משרד הבריאות, כתוצאה מהכרייה ימותו ויחלו כל שנה ילדים ומבוגרים בעיר ערד ובאיזורים הסמוכים למכרה. חלק מהתחלואה יהיה מיידי ואחרת תהיה בעוד מספר שנים. האם מדינת ישראל מוכנה להרג התושבים שלה?
האם נערכה בדיקה אמיתית מה ההשפעה הכלכלית של תחלואה ותמותה זו?

יתרה מכך, תחלואת העובדים היא נעלם. היכרנו עובדים רבים שחלו ונפטרו בטרם עת. הביטוח הלאומי הכיר בעובדי פוספטים שחלו כבנפגעי עבודה (עוד הוצאה של המדינה). ההצהרה "60 שנה אנחנו עובדים במכרות ולא חולים" – ריקה מתוכן. חלק מעובדי הקבלנים (לפחות בעבר) עבדו בכרייה מבלי שאיש הכיר אותם (או בהם), וממילא לא מונח על השולחן שום נתון בעניין.

הטענה על אבדן פרנסה של 10,000 משפחות בנגב – שקרית. מספר עובדי חברת רותם אמפרט מוסתר בעקביות, אך המספר האמיתי של העובדים (כולל המעגלים השני והשלישי) קטן כנראה פי 5. זאת, בנוסף לכך שאין לקבל את איום הסרק שללא כרייה בערד המפעל ייסגר (האם מערך הייצור רווחי?). המכרה עצמו אינו עתיד לספק משרות חדשות.

החלופה. על ישראל לעשות את מה שטוב למדינה ולכלל אזרחיה לטווח הארוך: לקיים את תעשיית הפוספטים על בסיס הפוספטים הנמצאים במכרות הקיימים ותחת המכרות הקיימים וכן על בסיס פוספטים מיובאים (בוודאי שבמחירי השפל של היום). יש להפסיק ייצוא סלע פוספט גולמי, ולצמצם באופן מתון ביותר את התעשייה שמקיימת כלכלת משאבים, תוך מעבר הדרגתי לכלכלה בת קיימא.

מתנת חינם לכיל. אף כי מסמך מדיניות משק הפוספטים מוצג כמסמך תכנוני גרידא, אישורו הוא שלב מכריע במערך שלם של חקיקה ומהלכים מנהליים, שיאפשרו מסירה של המשאב הציבורי לידיים פרטיות. הפוספטים בשדה זוהר דרום (שדה בריר המוכפל) נמצאים בבעלות המדינה, ולא היו חלק מעתודות הכרייה של חברת הפוספטים שהופרטה. אישר המסמך יסלול את הדרך לנתינת הפוספטים במתנה לכיל, ללא תמורה על הזיכיון, וללא מכרז. ערך המתנה (בניכוי עלויות הכרייה) הוא 48.1 מיליארד שקל.

היעדר בחינה כלכלית. במאות עמודי הניתוחים הכלכליים, אין כל בחינה של חלוקת ההכנסות מהמשאב הציבורי על פי הכנסות למדינה (זיכיון, תמלוגים, מיסי החברות והעובדים); הכנסות לכלכלת הנגב (משכורות, ספקים מקומיים, וכו'); הכנסות לכלכלת ישראל;  ייבוא אמצעי ייצור; רווח לבעלי המניות; שכר בכירים (כיום סך התמלוגים למדינה נמוך מעלות שכרו כל אחד מחמשת בכירי כיל). עלות פינוי אלפי הבדואים (שכבר היום המדינה מציעה להם פיצוי לדונם גבוה מהתמלוגים שיתקבלו מכי"ל אם בכלל מתווה ששינסקי 2 יעבור) אינה מובאת בחשבון.

בסיס נתונים כלכלי חלקי ומטעה. כל הנתונים הכלכליים והסביבתיים המובאים בפני כל הדרגים – מקורם בכי"ל. הם רצופי הטעיות, מחושבים תוך שימוש במודלים לא מקובלים, כאשר חלק מהנתונים מוסתרים. אין כל ערעור על "צרכי" המשק הישראלי שמוגדרים על ידי הגורם העסקי. אפילו משרד התשתיות מלין במסמכיו על הסתרת נתונים.

פינוי הבדואים. כתוצאה מהקמת המכרה יהיה צורך לפנות את תושבי אלפורעה וחלק מתושבי כסייפה (יישוב שהוקם על ידי ממשלת ישראל לאחר הסכם השלום עם מצרים ופנוי הבדואים מאיזור תל מלחתה (בסיס נבטים של היום). אין שום התייחסות כלכלית או חברתית לנושא זה.

מאיפה יבואו המים. כי"ל יצאה בהצהרה כי במכרה לא יהיה אבק כתוצאה מכרייה רטובה. לא ברור מהיכן יגיעו המים לצורך הרטבת השטח הכל כך רחב והסעת 650 מיליון טון עפר ועפרה.

תסקיר ההשפעה רק לחצי מהשטח המיועד.  תסקיר ההשפעה על הסביבה (המכיל – כאמור – שפע נתונים לא אמיתיים ולא מאומתים) עוסק רק במשבצת הנקראת ,שדה בריר – 13,500 דונם.  לאישור המועצה מובא שטח יותר מכפול 27,500 דונם.  מה ההשפעות הסביבתיות?

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , , ,

תגובה אחת

  1. פרנצ'סקה :

    לא רק מוטעה אלא גם שיקרי

    כמו בכל נושא הקשור לכוחו של ההון גם כאן ההון במודע משקר כדי להשיג את מטרותיו עוד הון על חשבון האזרחים. להילחם בכל דרך אפשרית !

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.