חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

תג מחיר – עדות מבית המשפט

נושאים זכויות אדם, חדשות ב 16.07.15 0:04

לפניכם עדות מבית המשפט שדן בגדיעת עצי זית

אל תגידו לא ידענו

בית משפט השלום 30.6.2015

גדיעת עצי זית של משפחת עמור

סיכום מקוצר של עו"ד איתי מק

רשמה: דניאלה יואל, ממחסום ווטש

 

מדובר במקרה שלישי של פעולת "תג מחיר" באותו מטע זיתים של משפחת עמור, הנמצא בקרבת היישוב הישראלי מעון, בדרום הר חברון. בשנת 2006 כרתו והשחיתו ישראלים קיצוניים את כל 120 עצי הזית במטע. בשנת 2011 הישראלים הקיצוניים הספיקו "רק" להרוס חלק מן הגדר שמקיפה את המטע ולכרות עץ זית אחד. בחודש מאי 2013, כרתו והשחיתו ישראלים כ-62 מעצי הזית במטע, וכן, ריססו כתובות גרפיטי "תג מחיר נמאס מהגנבים ערבות הדדית" ו"ד"ש מאביתר".

באירוע "תג מחיר" האחרון במטע, גששי צה"ל שהגיעו למקום מצאו עקבות המוליכות מהמטע לחצר בית במאחז הלא חוקי חוות מעון. סוליות הנעליים בבית נמצאו תואמות לעקבות. באופן שערורייתי לחלוטין, השוטרים החליטו לא לעכב את המתנחל ולא לקחת את הנעליים, בתירוץ שלא קיבלו פקודה מהקצין הממונה.

המדינה טענה כי האחריות המלאה לנזק נופלת על כתפי משפחת עמור, זאת מאחר שלא דאגה להגן על המטע ולאבטח אותו בעצמה.

התעניינות אזרחים בתיק מפריעה לשופטת (עינת אבמן מולר), והיא כנראה אינה מבינה כיצד אמור להתנהל משפט במדינה דמוקרטית. בדיון הקודם בתיק, השופטת ביקשה מהנוכחים להזדהות בפניה. כאשר עו"ד מק העיר לה כי מדובר בדיון בדלתיים פתוחות וכל אדם שרוצה יכול להגיע, השופטת טענה כי "אני רוצה לדעת מי האורחים שלי באולם שלי", כאילו מדובר בסלון ביתה הפרטי. כמובן שנוח יותר שהפלסטיני יגיע לבדו לא תהיה שום ביקורת ציבורית איך מנוהל הדיון. בדיון הפעם השופטת בפתח הדיון רשמה על נייר את שמות האזרחים שהגיעו לדיון. לא ברור מה היא תעשה עם השמות. אולי תמסור לשב"כ?

המדינה הכחישה בכתב ההגנה כי נגרם בכלל נזק לעצים, כי מדובר באירוע פשיעה לאומנית יהודית (כאילו שפלסטיני כרת את העצים, ברח לחוות מעון והשאיר שם נעליים כדי לבלבל את כוחות הביטחון). ובכלל קיימת אלימות מצד מתנחלים קיצוניים מחוות מעון, המתעללים מזה שנים בתושבי א-טוואני.

המדינה אפילו הכחישה את הליווי שניתן מדי יום לתלמידי בית הספר בא-טוואני ע"י הצבא, בגלל אלימות המתנחלים. המדינה ביקשה מהשופטת להוציא מהתיק את כל הראיות שהמשפחה הגישה לכך שמדובר בפעולת "תג מחיר", וכי כוחות הביטחון היו יכולים לצפות את האירוע ולמנוע אותו (לאור אירועי האלימות החוזרים במקום). זאת בנימוק משונה כי טענות המשפחה לגבי האלימות החוזרת מחוות מעון, ואוזלת היד של כוחות הביטחון בהגנה על התושבים ורכושם, לא רלוונטיים לדיון.

השופטת רצתה להוציא מהתיק חוות דעת של מוסי רז, ששירת בעבר במקום במילואים כמפקד ביחידת מגלן. מוסי כתב בחוות דעתו כי אם הייתה מותקנת תאורה במקום, כפי שהתקין הצבא לשטחים חקלאיים סמוכים של המתנחלים (למשל, ב"שדה כלב" של מנחם לבני, לשעבר מפקד המחתרת היהודית), האירוע היה יכול להימנע. שכן, שבכל שלושת האירועים במטע, העבריינים פעלו באותה השיטה – הגיעו למטע בלילה הכי חשוך בחודש, ניסרו כל ענף ידנית ושברו אותו (בשל הקרבה לכביש הראשי וליישוב טוואני, הם לא יכלו להגיע עם מסור מכני, שהרעש ממנו היה עשוי להסגיר אותם). ניסור ידני של ענפים ב-62 עצי זית נמשך כמה שעות, ואם הייתה תאורה העבריינים לא היו יכולים לבצע את כל זממם מבלי שיתגלו ע"י הנוסעים בכביש או תושבי טוואני. השופטת טענה שאין למוסי שום מומחיות רלוונטית, והיא לא מבינה איך חוות הדעת רלוונטית לתיק. עו"ד מק אמר, לה שאין הצדקה משפטית להוציא את חוות הדעת של מוסי, וכי פנה                            לקצינים בכירים לשעבר בצבא ובמשטרה שהזדעזעו מהחומר בתיק, אך הם חששו להכין חוות דעת נגד המדינה. השופטת הבינה שאין לה בסיס משפטי להוצאת חוות הדעת, והסכימה להשאירה בתיק.

המדינה טענה בהליך כי המשפחה אשמה בנזק שנגרם לה, כי לא התקינה מצלמות ותאורה בעצמה. כדי להתמודד עם הטענה הזאת, המשפחה הגישה חוות דעת של אלון ליפשיץ כהן, מארגון "במקום". שהעיד שהמנהל האזרחי לא מאשר חיבור לחשמל מחוץ לתוכניות  מאושרות .ישנן קהילות רבות, לטענתו, באזור שכלל לא מחוברות לחשמל ולתשתיות בסיסיות. לא קיימת שום אפשרות תכנונית למשפחה להתחבר לחשמל. המפקד הצבאי יכול לעקוף את המכשול התכנוני אם היה                                                                                                                    קובע שהתאורה והמצלמות דרושות מטעמים מבצעיים (להגנה על המטע). המדינה ביקשה להוציא גם את חוות הדעת של אלון מהתיק בטענה שהיא לא רלוונטית. עו"ד מק התנגד והשופטת דחתה את בקשת המדינה.

השופטת אמרה שיהיה קשה למשפחה להוכיח שיש אלימות מחוות מעון וכי כוחות הביטחון היו יכולים לצפות ולמנוע את האירוע. השופטת טענה שיש למשטרה עבודה רבה, וגם ליד בית המשפט בירושלים יש אלימות והמשטרה לא יכולה לטפל בכל מקום. בתגובה עו"ד מק ענה לה שחוות מעון זה לא כל מקום. החיים ליד חוות מעון ומספר התנחלויות ומאחזים קיצוניים כמו חוות גלעד ויצהר, זה הגיהינום.

עו"ד מק אמר לשופטת שלא יכול להיות שמצד אחד המדינה מכחישה כי פעולת "התג מחיר" במטע נעשתה ע"י ישראלים, ומצד שני, לפי חומר חקירת המשטרה ומסמכי הצבא, ברור כי נמצאו עקבות לחוות מעון. השופטת פנתה למדינה, שבלית ברירה הסכימה סוף סוף להצהיר שהאירועים במטע הזיתים של המשפחה היו ככל הנראה על בסיס רקע לאומני.

בסופו של דבר, השופטת דחתה את בקשת המדינה להוציא את כל הראיות של המשפחה מהתיק, אך הבהירה כי יהיה קשה מאוד למשפחה להצליח בתביעה. השופטת טענה כי כוחות הביטחון לא רק צריכים להגן על עצים אלא גם על אנשים (יש להניח כי היא התכוונה למתנחלים), וכי אם התביעה תידחה היא תקבע הוצאות כבדות נגד המשפחה.

השופטת אמרה שמאחר שלשני הצדדים יש סיכונים, היא מציעה שיגיעו להסכם כאשר המדינה תשלם למשפחה את השווי המלא של הנזק לעצים מבלי שהמדינה תודה באחריות ומבלי שהמשפחה תצטרך להצהיר שלמדינה אין אחריות (כלומר, כל צד ישמור על טענותיו בעניין האחריות).

השופטת גם קבעה בהצעתה שהמשפחה תקבל בחזרה רק חצי מהאגרה ששילמה בנימוק כי "מה זה בשבילם 600 ₪".

המשפחה והמדינה צריכות להודיע תוך חודש לבית המשפט אם הן מסכימות להצעת השופטת.

נערך על ידי יוחאי
תגיות: ,

תגובה אחת

  1. נפתלי אורנר :

    הגם בית המשפט משים עצמו עיוור לפשעי המתנחלים

    קריאת העובדות בכתבה זו מצמררת כל בעל מצפון אנושי

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.