חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מתווה הגז – חשיבות ישראל לנובל אנרג'י ולהיפך

נושאים התמונה הגדולה, כלכלה ותקציב ב 12.07.15 0:05

נובל אנרג'י תלויה כלכלית בשדה הגז תמר. בתנאי השוק הנוכחיים היא לא תשרוד בלי ההכנסות מתמר. הירידה בערך השוק של נובל אנרג'י מהווה סכנה מהותית ואקוטית לבטיחות האנרגטית של ישראל. ישראל עלולה למצוא את עצמה במצב בו גוף שאינו ידידותי לישראל שולט על משאבי הגז של המדינה. בעקבות מאמרו של גיא רולניק בדה-מרקר

מאת: אמנון פורטוגלי

מאמר משובח של גיא רולניק על הדו"חות הכספיים של נובל אנרג'י ודלק קידוחים, קריאת חובה לכל מי שמתעניין בנושא הגז. עם זאת יש מקום למקצה שיפורים.

1. שיעורי 'תמלוג העל', 3% עד שההשקעה בקידוח תחזיר את עצמה ו-13% לאחר מכן, הם שיעורים נכונים לדלק קידוחים. באבנר גם היא מקבוצת תשובה, 'תמלוג העל' משולם ללא תלות בהחזר ההשקעה בשיעור של 6%. בנוסף זכאי השותף הכללי (קבוצת תשובה) לדמי ניהול ולהחזר הוצאות, בדלק קידוחים 40,000 דולר בחודש, ובשותפות אבנר5% מהוצאות אבנר בגין פעולות חיפושי נפט על בסיס רבעוני, ולא פחות מסכום כולל של 40,000 דולר לחודש.

2. רולניק מציין שאגף התקציבים באוצר לא פירסם עד כה אומדן לערך הנוכחי של כלל תקבולי המדינה מתמר. עשיתי זאת במקום אגף התקציבים. חשבתי את חלוקת ההכנסות/הרווחים הצפוייה מתמר לפי נתוני דלק קידוחים בטבלת 'תזרים מעתודות מוכחות בתמר' המופיעה בדוח השנתי של דלק קידוחים ל-2014. דלק קידוחים מחזיקה 15.625% בתמר.

סך המכירות הצפוי משדה תמר מ-2013 עד 2036 נאמד בכ- 55.3 מיליארד דולר.

הרווח של דלק קידוחים מתמר, עד 2035 יגיע לכ- 3.86 מיליארד דולר, מזה ישולמו כמיליארד דולר כ'תמלוג על' לשותף הכללי (תשובה).

הכנסות המדינה מתמר יגיעו לכ- 23.2 מיליארד דולר, כאשר התמלוגים למדינה יהיו כ-6 מיליארד דולר, ומס חברות והיטל מס רווחי יתר יסתכמו בכ- 17.2 מיליארד דולר.

3. רולניק מציין כי לפי נתוני נובל אנרג'י בדוחות לשנת 2014, "ישראל היא הבוננזה הגדולה ביותר שיש לנובל בכל העולם", ומהווה 47% מהשווי של כלל תזרימי המזומנים של נובל. אלא שזה מבוסס על השלג דאשתקד, על מחירי הנפט מלפני שנה.

נובל מציינת בדוח ל-2014 (עמ' 141) כי תחזית תזרימי המזומנים מפעילותה בארה"ב מבוססת על מחירי נפט ברמה של 86.88 דולר לחבית, וגז 3.99 דולר ליחדת חום, ותחזית המזומנים מפעילותה בישראל מבוססת על מחירי נפט של 90.88 דולר לחבית, ו- 6.14 דולר ליחידת חום.

אלו אינם מחירים ריאליים. לפי הערכות אחרונות מ-7 ליולי 2015 של ה- EIA, מחיר הנפט בארה"ב במחצית הראשונה של 2015 עמד על 55 דולר וצפוי להיות כ- 62 דולר לחבית. מחיר הגז בארה"ב היה נמוך מ- 3 דולר ליחידת חום.

ברמות מחירי הנפט והגז הנוכחיים ואלו הצפויים לשנים הקרובות, השווי המהוון של הקידוחים של נובל בארה״ב יירד להערכתי כ-40%, בעוד שהשווי המהוון של קידוחי נובל בישראל כמעט ולא יפגע. התוצאות העסקיות של נובל לרבעון הראשון של 2015 הם סמן טוב לכך (להלן).   כלומר, החשיבות של ישראל לנובל עצומה, גדולה עוד יותר ממה שכתב גיא רולניק, וחלקה של 'תמר' בתזרים המזומנים של נובל בשנים הבאות יגיע לכ- 55% ויותר.

המשמעות היא שלא רק שלנובל אנרג'י יש תלות אדירה בשדה הגז תמר, כפי שכותב רלוניק, אלא שנובל תתמוטט, בתנאי השוק הנוכחיים היא לא תשרוד בלי ההכנסות מתמר. ישראל, לעומת זאת, תשרוד בלי נובל כפי שעברה את הפסקת אספקת הגז ממצרים.

4. במאמר נלווה בדה- מרקר מציין ערן אזרן כי הנפילה במחירי הנפט חתכה את שוויה של נובל אנרג'י ב-50% בתוך כשנה לערך שוק של כ- 16 מיליארד דולר.

גרוע מזה, הירידה במחירי הנפט הביאה את נובל אנרג'י להפסד. ברבעון הראשון של 2015 נובל דיווחה על ירידה של כ-44% בהכנסותיה ביחס לרבעון הראשון של 2014, זאת למרות עליה של כ-11% בכמות הנפט והגז שהופקו ונמכרו, ועל הפסד תפעולי של 134 מיליון דולר, לעומת רווח תפעולי של 404 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנה הקודמת. החברה הודיעה על הפחתה משמעותית כ- 40% בהיקף תכניות ההשקעות שלה, כתוצאה מירידת מחירי הנפט והגז.

הירידה בערך השוק של נובל אנרג'י מהווה סכנה מהותית ואקוטית לבטיחות האנרגטית של ישראל, סכנה שחוות הדעת של המטה לבטחון לאומי, כמו גם אחרים התעלמו ממנה לחלוטין: אפשרות השתלטות של גורם זר, עוין או לא, על נובל אנרג'י.

איתן אבריאל הציע במאמר מעניין לפני כחודש שמדינת ישראל תשלט על נובל אנרג'י. חשבתי שזה רעיון מעניין ונכון המחייב התייחסות ובדיקה רצינית של האפשרות שהמדינה תרכוש חלק נכבד מממניות נובל אנרג'י בבורסה במטרה להפוך אותה לחברת בת ממשלתית ישראלית. כך תהייה לישראל בעלות חלקית בחברת נפט כמו שלנורבגיה יש בסטאטאויל. המטרה העיקרית של פעולה זו היא שליטה על הידע ולא רווחים בורסאיים. יתכן שעכשיו חייבים לפעול בדרך שהציע אבריאל או בדרך אחרת.

במחירי השוק הנוכחיים ידרשו כ- 6 מיליארד דולר לרכישת 25% ממניות נובל אנרג'י, סכום שנמצא ברזרבות המטח במרתפי בנק ישראל וניתן להשתמש בו בחקיקה מתאימה.

אבריאל נתן 9 סיבות טובות להצדקת פעולה זו. אוסיף סיבה עשירית. מניעת השתלטות של גורם זר, עוין או לא, על נובל אנרג'י. חברות השקעות sovereign fund כמו חברת ההשקעות הסעודית, או של קטאר, או אבו-דאבי או כווית, או גזפרום, וחברות דומות, יכולות לממש השתלטות כזו ישירות, או דרך תאגידי ביניים כמו קרנות גידור ואחרות. לחברות ההשקעה האלו יש את המשאבים הנדרשים, וניתן לבצע מהלך זה בקלות יחסית.

ישראל עלולה למצוא את עצמה מהיום למחר במצב בו גוף שאינו ידידותי לישראל שולט על משאבי הגז של המדינה. חשוב לפעול, ויפה שעה אחת קודם.

אמנון פורטוגלי – חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , , , ,

4 תגובות

  1. דליה :

    גם המאמר הזה של שוקי שדה בדה מרקר מתייחס לנובל אנרג'י וגם הוא מלמד דברים חדשים על חברה זו. http://www.themarker.com/markerweek/1.2680458

  2. לקסי :

    ממשלת ישראל: עכשו הזמן לרכוש את נובל

    9 סיבות מדוע צריך נתניהו להשתלט על מונופול הגז
    איתן אבריאל – דה מרקר – 13.06.2015
    רק רגע – אולי יש דבר אחד שהממשלה יכולה לעשות בשוק הגז בדקה ה-90, החלטה נכונה למען טובתם של אזרחיה והמשק ■ רעיון משוגע? כנראה שכן
    http://www.themarker.com/dynamo/1.2659231

  3. דליה :

    לקראת השימוע הציבורי על מתווה הגז פרסמו העיתונאים שאול אמסטרדמסקי וליאור גוטמן מעיתון "כלכליסט" את המתווה בצירוף הערותיהם. אזרחים המעוניינים להגיש השגות בכתב על המתווה מוזמנים לעיין בטיוטא ולשלוח הערותיהם למשרד האנרגיה. ניתן למצוא את המתווה בכתובת זו:
    http://newmedia.calcalist.co.il/gas/#top

  4. מנחם לוריא :

    נובל אנרג'י - באמת?

    בתאריך 13/11/2013 הממונה על הגבלים עסקיים הכריז "הכרזה בדבר קיום מונופולין" בהכרזה שכותרתה:"הגבל עיסקי 500249.

    להלן נוסח ההכרזה מאתר האינטרנט של הרשות להגבלים עסקיים:

    "הכרזה בדבר קיום מונופולין:
    דלק קידוחים שותפות מוגבלת יחד עם אבנר חיפושי נפט וגז שותפות מוגבלת, Noble Energy Mediterranean Ltd, ישראמקו נגב 2 שותפות מוגבלת ודור חיפושי גז שותפות מוגבלת "

    שימו לב לחברות המקיימות את המונופולין.

    משהו רואה פה חברה בשם: Nobel energy inc ?

    ובכן אין חברה כזו בהגבל הזה. וההגבל הזה הוא סלע המחלוקת הפוליטית המונחת לפתחה של כנסת ישראל.

    אבל כן יש,חברה בשם"Noble Energy Mediterranean Ltd".

    ומי זו?

    Noble Energy Mediterranean Ltd זוהי חברה בת בשליטה מלאה של Nobel Energy Inc מי שמנהל את חברת הבת הזו,או אחראי עליה,בהנהלת Nobel Neregy Inc מיוסטון טקסס הוא J. Keith Elliott הינה פה http://www.nobleenergyinc.com/About-Us/Management-Team-20.html בדיוק באמצע העמוד.

    מי זו הנובל הזו?

    הינה:

    "Noble Energy Mediterranean Ltd. is based in Cayman Islands. Noble Energy Mediterranean Ltd. operates as a subsidiary of Noble Energy International Ltd."

    וזה,מכאן:
    http://www.bloomberg.com/research/stocks/private/snapshot.asp?privcapId=25232378

    מי זו: Noble Energy International Ltd?

    Noble Energy International Ltd. operates as a subsidiary of Samedan of North Africa, Inc.

    ואיפה היא רשומה?

    נכון: באיי קיימן.

    המידע הזה,מפה: http://www.bloomberg.com/research/stocks/private/snapshot.asp?privcapId=37797976

    איי קיימן:

    נמצאים בים הקריבי ונחשבים למקלט מס,מאחר ואין בהם מס הכנסה ומס חברות.

    משרדיה של Noble Energy Mediterranean Ltd נמצאים בהרצליה ואין להם שום משרד אחר בשום מקום בעולם.

    Nobel Energy Inc מאוגדת ביוסטון טקסס ואין לה שום נציגות בישראל,היא איננה פעילה בישראל אלא באמצעות חברות בנות שרושומות:… באיי קיימן.

    למה זה חשוב? כי כמי שרשומה באיי קיימן לא חלים על Noble Energy Mediterranean Ltd או כל חברה אחות אחרת חוקי המס של מדינת ישראל,ואיננה חייבת דבר וחצי דבר – לא למדינת ישראל,לא לרשויות המס שלה ובוודאי שלא לאזרחיה של המדינה.

    הבעלות על המאגרים:

    ב 28 בספטמבר 1945 הכריז הנשיא הרי טרומן שלארה"ב יהיו אינטרסים כלכליים בלעדיים של המרחב הימי שמן החוף ועד ל 200 מייל ימי ממנו.

    ב 29 ביוני 1949 הכריז נשיא צ'ילה אל מרקיו בצו נשיאותי על מים כלכלים של צ'ילה גם הם המרחק 200 מיל ימי מהחוף.

    במהלך שנות החמישים קבע האו"ם,במספר אמנות שמגדירות שני נושאים פרטניים בעניין המים הכלכלים והם:

    1. המים הכלכליים יהיו מקצה המים הטרטוריאלים של המדינה (3 מייל ימי מהחוף) ועד למרחק של 200 מיל ימי ממנו.

    2. כדי שהכרזה על מים כלכליים תהייה ברת תוקף נדרשו המדינות להצטרף לאמנה ולחוקק חוקים בהתאם.

    מדינת ישראל מעולם וגם נכון ל 13/07/2015 לא חתמה על אף אמנה כזו.

    לישראל יש "מים כלכליי" רק בחוף שלים התיכון. שאר מקווי המים או שהם ימות (שגם לגביהן יש סכסוך טרטוראילי),או שהם,מפרץ אילת,שרוחבו פחות מ 2000 מיל ימי.

    ב 1982 התקבל בכנסת חוק הים ובו הוגדר,בחקיקה הישראלית,מה הם המים הכלכליים של ישראל.

    באותו חוק נקבע שהוא לא יהיה תקף עד שמדינת ישראל תצייר מפה מדוייקת של המים הכלכליים שלה ותפקיד אותה בידי האו"ם כדי לקבל הגנתו בשעת סכסוך וגם כחלק מהאמנות באותו עניין – מבלי לחתום עליהן.

    רק ב 2007 הוכנה הצעת חוק המגדירה את המים הכלכליים של ישראל לא רק במינוח הגאוגרפי אלא גם בציור על גבי מפה. הצעת החוק מעולם לא עברה בכנסת ומעולם לא אושרה.

    ב 17 בדצמבר 2010 ישראל וקפריסין חתמו על מסמכי הבנות בהם הן מסכימות על הגבולות המשותפים של המים הכלכליים של ישראל ושל ושל קפריסין.

    ב 10 ביוני 2011 הכריזה ישראל,חד צדדית,על המים הכלכליים שלה וציירה מפה ברם,המפה לא אושררה בחוק כנדרש ולא הופקדה בידי האו"ם.

    ב 2004 לבנון ציירה את מפת המים הכלכליים שלה. לטענת לבנון,שקיבלה אישור תמיכה וחיזוק מארה"ב המפה הישראלית גזלה ממנה 860 קמ"ר של מים כלכליים. לטענת הלבנונים ההבדל בין המפה הישראלית לזו שלהם נעוץ בנטיית החוף שבגבולות ישראל לכיוון צפון מערב.

    גם הפרלמנט הלבנוני לא הצליח להעביר חוק המגדיר את תחום המים הכלכליים שלו. אבל לבנון פנתה לאו"מ והכריזה על סכסוך שטחים בינה לבין ישראל,כאמור על אותם 860 קמ"ר שנובעים,לטענתם,ממבנה החוף הישראלי.

    מאחר ובידי האו"ם לא הופקדו המפה הישראלית ולא זו הלבנונית העניין לא עלה לדיון ואין שום החלטה.

    נכון לרגע זה על פי חוקיה של מדינת ישראל ועל פי ההכרות הנדרשות בחוק הבין לאומי הפומבי לישראל יש מים כלכליים אלא רק במלל שלה עצמה – אין הכרה וגם אין חקיקה ישראלית מושלמת,כנדרש,בסוגיה הזו.

    חלקו הצפני של מאגר לוויתן נמצא במים הכלכליים של ישראל – לטענתה,ונמצא במים הכלכליים של לבנון,לטענתה.

    אני לא יהייה זה שיכריע – מי צודקת דה-פקטו אין את ההכרה הנדרשת לא בחקיקה הישראלית ולא בחקיקה הבין-לאומית הפומבית לגבי המים הכלכליים של ישראל – באשר הם.

    מכאן והלאה,כל אחד מכם,הקוראים,יעשה את החשבון שלו,גם לעניין התגבולים והמיסים של Noble Energy Mediterranean Ltd
    וגם,לעניין שאיבת הגז ממקום גאוגרפי שמדינת ישראל לא טרחה להגדירו,כמו עוד לא מעט גבולות רובם במזרחה של הארץ.

    מוגש לקוראי האתר כחומר למחשבה.

    מנחם.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.