חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

"וודאות רגולטורית" – לא יציבות אלא כרסום הדמוקרטיה

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 9.07.15 0:27

דרישתם של תאגידי הגז להתחייבות המדינה להימנע משינויים רגולטורים פירושה התפרקות מוסדות המדינה מסמכותם. אף יזם או עסק אינו מובטח מפני שינויים רגולטוריים

מאת אמנון פורטוגלי

"לא יעלה על הדעת כי משהוענק רישיון כללי – ולו מכוח חוק – יהיה הוא בלתי מוגבל בהיקף, במהות, במקום ובזמן, והשר לא יוכל לעולם להפעיל את שיקול דעתו לפי אותו חוק עצמו אם יחול שינוי במדיניות הממשלה או בצרכי המשק, ותתקיימנה העילות המסמיכות אותו לעשות כן".

(בג"צ מס' 1255/94 "בזק" בע"מ נגד שרת התקשורת. ברק, בך, ט' שטרסברג-כהן)

תאגידי הגז קבלו במתווה, בסעיף 'יציבות'. התחייבות ממשלתית שלא לשנות את החוקים והתקנות בתחומי הנפט והגז בפרט ובתחומי המיסוי בכלל, ולא להטיל עליהם מגבלות על כל פעולותיהם למשך 10 שנים. הסעיף הזה נוגע לאושיות קיום המדינה כמדינת חוק דמוקרטית עם הפרדת רשויות. הסעיף הזה הוא אנטי-דמוקרטי, ולמעשה מוציא את הדמוקרטיה אל מחוץ לחוק.

אם הסעיף הזה יאושר ויתקבל בכל צורה 'מרוככת' שיתקבל,  הרי שהממשלה תיתן לתאגידי הגז כח למנוע או לבטל הליכי חקיקה דמוקרטיים. תאגידי הגז יקבלו למעשה זכות וטו על מדיניות ציבורית לאומית. קבלת סעיף ה'יציבות' משמעותו הגבלה  למעשה של יכולתה של הכנסת וכנסות עתידיות לחוקק חוקים ותקנות. ושחיקת זכותה הבסיסית של המדינה לחוקק חוקים. רק בישראל ובארצות כמו גיניאה המשוונית הממשלה מוכנה לוותר על אפשרויות החקיקה. חשוב לקרוא את המאמר של עו"ד עידו באום בנושא ואת דברי פרופ' ברק מדינה בנושא זה בחוות הדעת שלו בעניין כיל (סעיפים 10-17): "הממשלה אינה מוסמכת לכבול את כוחה של הכנסת….. וגם הכנסת אינה מוסמכת לכבול את סמכות החקיקה שלה בעתיד שלא במסגרת חוק-יסוד".

כולנו רוצים ביציבות, כולנו מעוניינים בהגנה מפני אירועים 'שליליים'. תאגידים עסקיים מעוניינים ב'וודאות רגולטורית'  כמובן בכיוון אחד. שיעור מס החברות שהייה נהוג בעת מתן ההיתרים, הרשיונות והחזקות ועד שנת 2003 היה 36%. שיעור המס ירד ל- 24% בשנת 2011, ועומד מאז 2014 על 26.5%. הורדת מס החברות  הכניסה מאז תחילת ההפקה בשנת 2004, לנובל אנרג'י,  דלק קידוחים, אבנר חיפושי נפט, ודלק השקעות ונכסים, השותפים בפרויקט ים תטיס, סכומים בהיקף של עשרות מיליוני דולר.  לא שמענו אז כל תלונות על 'אי ודאות רגולטורית'.

אלא שאין בעולם הנאור 'ודאות רגולטורית'. רוב מדינות הנפט בעולם המערבי הנאור משנות את חוקי המס, בין השאר לצורך הגדלת חלק המדינה בהכנסות הגז. בריטניה ונורבגיה עשו מהלך דומה לאחר גלוי הגז והנפט בים הצפוני, והמשיכו ושינו את החוקים הרלבנטיים מספר פעמים במהלך 40 השנים האחרונות.  בריטניה שנתה את חוקי הנפט כמעט כל שנתיים.

“From the introduction of the first duty (royalty) on UK oil and gas production, up until now, four special taxes were used beside the standard Ring-Fenced Corporation Tax. These taxes are: Petroleum Revenue Tax, Supplementary Petroleum Duty, Advance Petroleum Revenue Tax and the Supplementary Charge. The rates of these taxes have fluctuated over the years but still remain in place today. The regime has been far from stable with significant fluctuations in headline and effective tax rates.”

https://www.academia.edu/7108804/Oil_and_Gas_Tax_Law_in_the_UK_and_Norway

http://www.internationaltaxreview.com/Article/3057698/UK-Recent-developments-in-the-taxation-of-oil-and-gas-activities-in-the-UK.html

ובתרגום חופשי: 'מאז שהוטלו תמלוגים על הפקת נפט והגז בבריטניה ועד עכשיו [2014], שמשו ארבעה סוגי מסים מיוחדים לצד מס החברות הרגיל: מס הכנסה על נפט, היטל משלים על נפט, מס נפט מתקדם, והיטל נוסף. שיעורי המסים האלה השתנו לאורך השנים, אבל סוגי המיסים עדיין קיימים. משטר המס בבריטניה היה רחוק מלהיות יציב עם תנודות משמעותיות בסוגי המס ובשיעורי המס האפקטיביים'.

 קנדה ביטלה בסוף 2006 את הפטור ממס שהייה על תאגידים הדומים לשותפויות הגז בארץ, והחילה עליהם חבות מס כמו על חברות אחרות בשיעור המירבי של 31.5%,ואלסקה הגדילה את החלק שלה בהכנסות ושינתה את תנאי החוזים כך שתקבל נתח גדול יותר בהכנסות עם עליית מחירי הנפט והגז. בכל העולם תאגידי האנרגיה מתלוננים ומנהלים משא ומתן אגרסיבי מול הממשלות. אבל בעולם הנאור הממשלות לא נכנעות לדרישות ל'וודאות רגולטורית'. במקום שהמדינה, בתגובה לדרישה החצופה הזו תזרוק  את תאגידי הגז מהחדר,היא קבלה את הדרישה, הרי לפי נתניהו חייבים להגיע להסכם  ומהר. כך קבלנו מה שאור-לי ברלב תארה היטב: "המתווה הזה הוא מתווה הרסני למדינה. התאבדות מהסוג שאחר כך עושים עליו ועדות חקירה ממלכתיות". רק בישראל השלטון מוכן לוותר על אפשרויות החקיקה.

את הסיכון של אי וודאות רגולטורית לוקח על עצמו כל גוף עסקי בכל מדינה. אין אפשרות למנוע סיכונים אלו, זו הדמוקרטיה אלו הן מושכלות יסוד של הדמוקרטיה. תאגיד עסקי שרוצה לעשות עסקים בישראל חייב להתאים עצמו ולחיות עם סיכונים אלו.

השאלה הבסיסית אותה אנו צריכים לשאול בעניין מתווה ההסכם היא מדוע הממשלה מנהלת דיונים ונושאת ונותנת על תאגידי הגז?  למה נציגי הממשלה צריכים לדון בהסכמים שיקטינו את הסיכונים שנוטלים תאגידי הגז?  לעסקים פרטיים אין כל זכות לצפות שממשלת ישראל תגן עליהם מפני סיכונים שהם עצמם בוחרים לקחת, כולל סיכונים הבאים משינויים רגולטוריים שהם עצמם מציינים בדוחות ובתשקיפים שלהם. ושהם לבד ירוויחו מהם. סיכון כולל סיכון של אי וודאות רגולטורית הוא חלק מהעולם העסקי.

לפי האידאולוגיה של שוק חופשי ממעורבות ממשלתית,  התאגידים והמשקיעים בתחום הגז אמורים לשאת בסיכונים. הם לא אמורים להפעיל את המערכות הפוליטיות בארץ כדי למנוע חקיקה או כדי לייצר חקיקה שתספק להם הגנה פיננסית על חשבון הציבור.

זה לא שוק חופשי וזה לא קפיטליזם, זה סוציאליזם לתאגידים.

 

 

אמנון פורטוגלי

חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , , , ,

תגובה אחת

  1. דליה :

    לשים את ישראל לצד גיניאה המשוונית הידועה כאחת המדינות המושחתות בעולם, זה לא יכול לגרום נחת לאזרח ישראלי.

    אם ההתנהלות היא סוציאליזם לתאגידים, נתניהו הוא סוציאליסט תאגידי ולא ליברל של שוק "חופשי".

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.