חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

משק הגז ומתווה הגז – ההטעיות של יוג'ין קנדל

נושאים התמונה הגדולה, כלכלה ותקציב ב 2.07.15 0:40

התנהלות הממשלה במשק הגז ובמתווה הגז מעוררת דאגה. מעוררות דאגה הן קביעותיו והמלצותיו של פרופ' יוג'ין קנדל בתחום הגז

מאת: אמנון פורטוגלי

יוג'ין קנדל מודאג ואנחנו צריכים להיות מודאגים מאוד מיוגין קנדל

חגי עמית פרסם ראיון מעניין במוסף השבועי של דה-מרקר על פרופ' יו'גין קנדל. אולם הראיון רווי בשגיאות עובדתיות, וקנדל טועה ומטעה.

עמית מצטט את קנדל: "צריך לזכור בדיון על הגז שהאזרח הישראלי מופיע פה גם כצרכן וגם כבעלי הגז. במאגר תמר, 60% מכל שקל של הרווח השולי מגיע לאזרח. במאגר לוויתן זה כבר יהיה יותר מ–75%שכן המודל של ששינסקי עובד כך שככל שהמאגר גדול יותר, הרווח העודף גדל". (הדגשה לא במקור).

אלא שחוק ששינסקי אינו תומך בתיאור הזה. אין כל הבדל בין המס השולי בתמר ובלוויתן. והמודל של ששינסקי עובד כך שאין כל הבדל במס השולי לפי גודל המאגר.

במאגר תמר, המדינה תקבל רק כ- 35% מהרווחים בשנים הקרובות, עד שהתאגידים יקבלו פי 2.8 מהשקעתם, כנראה עד שנת 2020 (מתמלוגים ומס חברות בהנחה שלא יהיו תרגילי ומקלטי מס). לאחר כך, ולפני הדחייה לפי מתווה ההסכם הנוכחי, המדינה תקבל כ-65% מהרווחים ממאגר תמר. ממוצע חלקה של המדינה ברווחים על פני שנות פעילות המאגר נאמד בכ-55%.

קנדל טוען כי הפוטנציאל של פצלי השמן גדול יותר פי עשרה מפוטנציאל הגז.

פוטנציאל הגז שהתגלה בחופי ישראל נאמד במחירי היום בכ- 800 מיליארד שקל. לפי הקביעה של קנדל, הפוטנציאל של פצלי השמן בישראל עומד על 8 טריליון שקל, יותר מרוב שדות הגז הגדולים בעולם. מעבר לזה, אין כיום טכנולוגיה מוכחת כלכלית לייצור אנרגיה מפצלי השמן.

קנדל טוען "אנחנו יודעים בבירור מה יהיה המחיר התחרותי במדינה אם יהיו פה הרבה יצרנים ואפשרות לייצא….ואם היצרנים יכולים למכור בחו"ל צריך רק להבטיח שהמחיר בארץ יהיה נמוך יותר, אבל לא בהרבה יותר". במילים פשוטות, לפי קנדל, המחיר המירבי בארץ יקבע לפי המחיר שתאגידי הגז יכולים לקבל עבור הגז בייצוא. המחיר בארץ יהיה נמוך יותר, אבל לא בהרבה יותר.

דא-עקא, לפי הפרסומים האחרונים בדבר המתווה, תאגידי הגז דורשים לאפשר להם לייצא גז במחיר הנמוך מזה שנמכר בשוק הישראלי. כך ככל שאותה דרישה תיושם במתווה הסופי קנדל מאשר למעשה שמחירי הגז בארץ גבוהים מהמחיר הסביר או התחרותי לפי הגדרתו.

בהמשך מצוטט קנדל לגבי האיום של "הגז יישאר באדמה" כך: "ברמה של שמירה על סדירות האספקה של האנרגיה, בעוד שנתיים נהיה במחסור. מאגר תמר לא יוכל כבר לספק את צרכינו. לכן אנו צריכים להידרש לנושא יתרות הגז כבר כיום" (הדגשה שלי א.פ.). העובדות אינן תואמות ואינן תומכות בקביעה זו.

במאגר תמר יש גז בנפח של כ- 280 BCM (בלי תמר דרום מערב) שיספיק למדינה לכ- 25 שנים, והגז מתמר זורם בצורה סדירה מתחילת אפריל 2013.

הביקוש בישראל השנה יהיה כ-8.5 עד 9 BCM.   לפי תחזית הביקושים של גז טבעי של משרד האנרגיה והמים הביקוש צפוי לעלות ולהגיע לכ- 12 עד 15 BCM בתחילת העשור הבא .

בתשתיות הקיימות בתמר ניתן יהיה לספק עתה כ- 10 BCM לשנה ומהמחצית השנייה של 2015 כ- 12 עד 13 BCM לשנה. הרחבת התשתיות המתוכננת בתמר בשנים הבאות תאפשר תפוקה של כ- 16 BCM לשנה החל מ-2017 וכ-20 BCM לשנה החל מ- 2018 (לפי נובל מספטמבר 2014), הרבה מעבר לצריכה הצפויה אז בישראל. תמר לבדה תוכל לספק את צרכי ישראל ל-10 עד 15 השנים הבאות.Tamar Development Plan Noble Energy Sep2014

מקור: מצגת נובל אנרג'י מספטמבר 2014

והנקודה האחרונה שאתייחס אליה, קנדל אומר כי "המשק המקומי לא יכול לממן את פיתוח המאגרים, וזה מביא אותך לצורך ביצוא." (הדגשה שלי). גם פה יש מספר טעויות וקביעות שגויות.

גיוסי ההון בשוק ההון הישראלי בשנתיים האחרונות מלמדים את ההיפך ממה שאומר קנדל. המשק המקומי יכול גם יכול לממן את פיתוח המאגרים. בשנתיים האחרונות גויסו למעלה מ-5 מיליארד שקל ובשבועות הקרובים מתוכנן גיוס של כ- 1.5 מיליארד שקל להשקעה בחברות נדל"ן אמריקאיות קטנות ובינוניות.

ומדוע רק המשק המקומי? לפני שנה השלימו התאגידים דלק קידוחים ואבנר (קבוצת תשובה) גיוס הון בינלאומי של שני מיליארד דולר באגרות חוב. המשקיעים המוסדיים הזרים והמקומיים הזרימו ביקושים גבוהים במיוחד של כ-13.5 מיליארד דולר – 650% מעל מסגרת הגיוס המוצעת. למעלה מ-10 מיליארד דולר של ביקושים הוזרמו על ידי המשקיעים הזרים – קרנות השקעה, בנקים וגופים מובילים מתעשיית הפיננסים בארה"ב ואירופה. ההנפקה גם זכתה לביקושים רבים ועוררה עניין רב גם בשוק המוסדי הישראלי עם ביקושים של למעלה מ-3 מיליארד דולר.

אפשר לממן את פיתוח תמר ולוויתן בשוק ההון המקומי או הבינלאומי, אין צורך בייצוא למימון פיתוח המאגרים.

יש הרבה דברים שצריך להיות מודאגים מהם בהתנהלות הממשלה במשק הגז ובמיוחד במתווה הגז. עכשיו צריך להוסיף להם ולהיות מודאגים מאוד מיוג'ין קנדל ומהמלצותיו בתחום הגז.

אמנון פורטוגלי חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , , , ,

2 תגובות

  1. דליה :

    האם לחץ ציבורי גרם לקנדל להודיע על התפטרותו?

  2. מנחם לוריא :

    לדליה תגובה #1

    יבגני קנדל (הידוע גם כיוג'ין קנדל) לא התפטר בגלל לחץ ציבורי – הוא אפילו לא יודע מה זה וספק אם הציבור יודע בכלל מי הוא ומה יועיל לחץ עליו.

    בסוף 2013 תמה תקופת תפקידו כראש המועצה הלאומית לכלכkה. הבוס (עוזר הבית של שרה) ביקש ממנו להישאר עוד קצת והעוד קצת הזה נמשך עד להודעת העזיבה שלו.

    אין מה לדאוג יבגני לא יגיע ביום אלף למשרדו בקריית הממשלה יאסוף מסמכיו וילך אלא ישאר עד שימצא לו מחליף וימשיך להישאר לחפיפה עם המחליף… וזה יכול לקחת: ימים,חודשים ואפילו כמות חודשים שמתחלקת יפה ב 12….

    השאלה היותר ממוקדת צריכה להיות בעניין תיזמון הפרסום על "עזיבתו" של יבגני.

    והתשובה לשאלה הזו כן קשורה במתווה הגז,בפרסום שלו ובשיח הציבורי בעניין.

    מן הסתם עיתוי הפרסום לא נבחר על ידי עוזרת הבית של שרה אלא נכפה עליו על ידי אמצעי התקשורת. וכדי שלא תתפלאי שמא יש בא"י פלסתינה כלי תקשורת שמעיז להציק לעוזרת הבית של שרה אז – אם אינני טועה – המקור של הידיעה הזו הוא,דווקא,ברשות השידור.

    מנחם

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.