המהפך, ממשלה קטנה, תיאוריה ותירוצים

תמר בן יוסף בפרק נוסף המתאר את מעברה של ישראל אל הניאו ליברליזם ואל הרעות החברתיות המובאות עלינו כתוצאה מהפקרת הכלכלה

ממשלה קטנה כפזמון חוזר. ממשלה קטנה כהתחלה ותמצית של המהפך הניאו-ליברלי. ישנם עוד פרטים חשובים מלבדה, אבל אין פרט בתהליך הכלכלי המתרחש במדינת ישראל מאז שנות השבעים, שאינו קשור אליה.

כי מה יותר דרמטי מכיווץ משקלה של ההוצאה הציבורית בתוצר מ-80% בשנת 1975 ל-39% בשנת 2014. זו לא רק עצמתו הכספית היחסית של המגזר הציבורי במימון חינוך, בריאות או תחבורה שנחתכה למחצית ממה שהייתה. זו גם יכולתו של אותו מגזר ואפילו מוכנותו לנהל את השיח הדמוקרטי המתבקש עם הציבור סביב כל החלטה כלכלית. יכולת שנגוזה עם כיווץ ההוצאה הציבורית, וההחלשה הניכרת של יחידות המטה בממשלה שנלוותה אליה.

ומכיוון אחר, הניסיון להסביר את הקו המחשבתי העומד מאחורי הקטנת חלקה של הממשלה בכלכלה ממחיש את הקושי בניתוח תהליכים כלכליים-חברתיים. ובמיוחד, את הקושי לענות על השאלה המנקרת במוחו של כל מי שמסתכל לאחור: המהפך הניאו-ליברלי, כמה הוא היה מכוון להיות 'מהפך ניאו-ליברלי'?

לכאורה, ברור שמלכתחילה עמד ברקע איזשהו דגם רעיוני. המחשה לכך ניתן למצוא באחידות הדפוסים המבניים בכלכלה שלאחר המהפך ברוב המדינות המתועשות. אך מי שמכיר את המהפך מבפנים, ממוקדי קבלת ההחלטות, זוכר את הויכוחים שהיו על כל צעד, ועומד משתאה לנוכח אחידות התוצאה הסופית.

לקריאת המאמר השלם

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , ,

Leave a Reply