חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

ציפי חוטובלי וישראל הראל – ה'הסברה' של הימין האמוני-לאומני בישראל

נושאים התמונה הגדולה, מדיני-בטחוני, פוליטי ב 2.06.15 0:22

אמנון פורטוגלי על טיב העמדה הישראלית המוצגת ע"י סגנית השר במשרד החוץ וע"י ישראל הראל, על משמעותה בעיני אחרים ועל מסוכנותה לישראל

על מסלול האבדון

ההקצנה האידיאולוגית והדתית מביאה את המדינה לנקודת אל-חזור מאת: אמנון פורטוגלי

לקריאה נוספת

1. ישראל הראל במאמרו "משרד החוץ בהלם" (הארץ 29 במאי) תומך בטיעון של סגנית שר החוץ, ציפי חוטובלי בפני עובדי המשרד: "חשוב לומר, הארץ הזו היא כולה שלנו", כשהיא מכוונת לזכותם של היהודים על כל הארץ, על יהודה ושומרון, על הארץ המובטחת. בפגישה העבירה חוטובלי לדיפלומטים המייצגים את ישראל בעולם, דבר תורה והביאה להם כדוגמא לפתרונות הסברה של ישראל בעולם את הפרשנות של רש"י לסיפור בריאת העולם בספר בראשית:
"רש"י אומר שהתורה נפתחת בסיפור בריאת העולם כדי שאם יבואו אומות העולם ויאמרו לכם שאתם כובשים עליכם להשיב להם שכל הארץ של בורא עולם וברצותו לקח מהם ונתן לנו", ציטטה חוטובלי את דברי רש"י והוסיפה מדבריו של הרב יהודה אשכנזי: "אם היהודים יהיו משוכנעים בצדקת דרכם מול העולם הם כבר יסתדרו".

הראל וחוטובלי שוכחים או מתעלמים, מהתנועה הציונית, מהצהרת בלפור, החלטת חבר הלאומים על המנדט, החלטת עצרת האו"ם על החלוקה והקמת המדינה, ופעולות אחרות שהביאו לעצמאות, כל אלו בטלים, כאילו ולא היו.

חשוב לציין מה לא נכנס למאמר של הראל של ומה לא נאמר בדבריה של חוטובלי. לא נאמר דבר על גבולות הארץ המובטחת, ולא נאמר דבר וחצי דבר על מימוש זכות היהודים על כל ארץ ישראל. הראל וחוטובלי לא מספרים לנו מהן גבולות הארץ עליה הם מדברים, ולא בכדי. נראה שיש מקום להזכיר שגבולות ארץ ישראל לפי ההבטחה האלוהית שאינה ניתנת לביטול, הן מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת. יש עוד גירסאות לגבולות הארץ לפי התנך וההלכה.

מכיון שמדובר בהבטחה אלוהית, הרי שלדעת הראל, והוא להערכתי מייצג הרבה אחרים ביהדות האמונית, "רק עם ישראל לדורותיו רשאי להחליט על ויתור כל שהוא. והואיל ואין אנו יכולים לשאול את הדורות שכבר אינם, וכמובן לא את הדורות שטרם נולדו, אין לנו רשות לוותר, בוודאי לא מרצוננו, על חלקים מארץ ישראל.". לוגיקה אמונית למהדרין.
מעניין לציין שהפלסטינים משתמשים באותו הטיעון של הראל. באותו יום בו פורסם מאמרו של הראל,
פורסם במוסף הארץ מאמר של ניר ברעם על תושבי מחנה הפליטים בלאטה. במאמר מצוטט אחמד טוקאן יו"ר הועדה העממית במחנה: "אין לאף אחד {מהפלסטינים} זכות לוותר על האדמה".

ומה בדבר מימוש הזכות של היהודים על ארץ ישראל? מה יעשו התושבים הגרים בירדן, במצרים, בסוריה ובשאר שטחי ארץ ישראל המוגדרים בהבטחה האלוהית? האם הם יחכו עד שישראל הראל, ציפי חוטובלי וחבר מרעיהם ידרשו לממש את הזכות שלנו, כי הארץ הזו כולה שלנו? זו אינה שאלה תאורטית, היפותטית, או תרחיש דמיוני. יש הרבה רבנים מובילים המטיפים למימוש הזכות שלנו על הארץ המובטחת, כאן ועכשיו, ויש מנהיגים פוליטיים הפועלים למימושה. תנועת ההתנחלות והנישול של הפלסטינים ביהודה ושומרון, הם עדות יומיומית לכך.

2. ישראל הראל, כפי שמתגלה במאמריו, הוא דוגמה טובה לאנשים שאינם מסוגלים להתמודד עם המציאות כהוויתה על מורכבותה וגווניה. הם מתכנסים במבנה אמונות סגור ועל הדלת הם תולים שלט "נא לא להפריע". הם בוררים ובוחרים רק את העובדות שיבדלו אותן מהדעות הפחות מתאימות, שאינן נוחות, וכל מי שמאיים על מערכת האמונות שלהם מותקף. הם מתעלמים מעובדות שאינן עולות בקנה אחד עם תמונת עולמם, מסרבים להבחין במציאות שמחוץ לעולמם הסגור, ובפועל מסרבים להיפתח לאפשרויות חדשות לשמוע קולות אחרים, ליזום אופציות נוספות לעתיד. העולם שלהם הוא דיכוטומי, שחור לבן, בלי גוונים וצבעים.

האטימות של ישראל הראל מתגלית בין השאר במאמרו שצוין לעיל, "משרד החוץ בהלם" (הארץ 29 במאי) בסיפור שלו על המפגש עם כמה עורכים מ"וושינגטון פוסט", שלחלקו הצטרף גם בן בראדלי, העורך האגדי מתקופת ווטרגייט. הראל כותב שהוא ציטט במפגש את הטיעון "שרק עם ישראל לדורותיו רשאי להחליט על ויתור כל שהוא. והואיל ואין אנו יכולים לשאול את הדורות שכבר אינם, וכמובן לא את הדורות שטרם נולדו, אין לנו רשות לוותר, בוודאי לא מרצוננו, על חלקים מארץ ישראל". אכן 'הסברה' במיטבה. לדבריו היהודים מה"פוסט" שהיו במפגש כבשו את פניהם. האחרים, בהם בראדלי, הראו עניין וביקשו ממנו להרחיב. המפגש, שהוקצבו לו 45 דקות, נמשך יותר משעתיים כשעוד ועוד עיתונאים מצטרפים.

לא עולה בדעתו של הראל שעורכי העיתון בקשו להרחיב את הדיון, לא בגלל הסכמתם לטיעונים שלו, אלא שזו היתה הזדמנות לשמוע דעתו של פונדמנטליסט כמוהו המייצג חלק ניכר מהאליטה האמונית-לאומנית השלטת בישראל, כפי שעיתונאים מראיינים את פוליטיקאים כמו מארין לה-פן, ומנהיגים דתיים פונדמנטליסטים ברחבי העולם. לא עולה בדעתו שהעורכים היהודים ב"פוסט" כבשו את פניהם מבושה על הדברים שהם שמעו מפיו. לא עולה בדעתו שעורכי ה'פוסט' התעניינו לשמוע דעות של מנהיג ימני ישראלי הדומות עד זהות לעקרונות ולטרמינולוגיה של האיסלם הקיצוני, של משמרות המהפכה, של דעעש.
מה ההבדל בין התפיסה של הראל שאין לנו רשות לוותר על חלקים מארץ ישראל לבין העקרון האיסלמי שאסור לעולם שאזור שהיה בשליטת האיסלם יצא מתחת ידו של שלטון מוסלמי.

לפני כשלש עשרה שנים פרסם 'הארץ' מאמר שלי בשם "על מסלול האבדון – ההקצנה האידיאולוגית והדתית עלולה להוביל את המדינה לנקודת אל-חזור". http://www.haaretz.co.il/misc/1.819842
ולפני שלש שנים פורסם ב'עבודה שחורה' מאמר המשך. ההידרדרות בתחום זה מאז פרסום המאמרים, מעמידה בצל את התחזיות הפסימיות שלי וההתפתחויות ההרסניות והסכנות למדינה נראות כיום מוחשיות עוד יותר.

הראל וחוטובלי מבטאים את הרעיונות של קבוצות לאומניות, דתיות וחרדיות החותרות למדינה תוקפנית ומתפשטת על בסיס הלכתי. שליטת הרעיונות שהם מבטאים תהפוך את ישראל להיות המדינה היחידה בעולם עם מדיניות התפשטות מוצהרת ועם עוצמה צבאית הנדרשת למימושה.

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , ,

תגובה אחת

  1. ערן :

    האם ייכתן שהמעשה הנכון לעשותו הוא לשאת באחריות?

    האם ייתכן שלאור זאת, המעשה הנכון לעשותו הוא לקבל אחריות ולהיכנס לממשלה? כדי להקטין במשהו את הנזק שנגרם, כדי להאט את קצב הסחיפה, כדי ליצור מומנטום נגדי? האם הכל זה קרב על התודעה בתחום התודעה, או שהתודעה נוצרת גם במחוזות המעשה?

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.