הסכמים על-לאומיים להוציא את הדמוקרטיה אל מחוץ לחוק – מאמר מסיים

נושאים איכות השלטון, בריאות ואיכות סביבה, דעות, כלכלה ותקציב, מדיני-בטחוני, פוליטי ב 27.05.15 12:42

אמנון פורטוגלי, בהמשך לסדרת מאמריו שפורסמו כאן לפני כשנה, מדגיש מחדש את הסכנות לעצמאותה הממשית של ישראל נוכח מערכת הסכמי הסחר המתגבשת. מערכת הנוטלת מהמדינות את השליטה בכלכלותיהן ובתחומי החברה והסביבה, ונותנת לתאגידים הרב-לאומיים כח לנטרל ולבטל חקיקה ורגולציה שהתקבלו בהליכים דמוקרטיים

9. מה צריך ואפשר לעשות

יש לחוקק חוק המגדיר ומסדיר את הסמכויות והליכי קבלת ההחלטות והדיונים בתחום הסכמי סחר חוץ והסכמים דומים, שיאפשר פיקוח פרלמנטרי, שיתוף הציבור ויחייב אישור הכנסת לחתימה על ההסכם. עד אז הכנסת והממשלה צריכים לא לאשרר הסכמים הכוללים פרק/סעיף 'יישוב סכסוכי משקיע-מדינה'.  והממשלה צריכה לשקול את ביטול ההסכמים הקיימים הכוללים פרק/סעיף 'יישוב סכסוכי משקיע-מדינה'.

עד אז, אני מציע שהכנסת תאמץ את עמדת הפרלמנט ההולנדי כפי שמתבטאת בהחלטה שעברה בפרלמנט ב- 31 למארס 2015, המתנגדת להכללת מנגנון ISDS בהסכמי CETA  ו-TTIP:
"הבית … בהתחשב בדמוקרטיה החוקתית שלנו ובכך שערכים כמו כבוד אדם, חירות, דמוקרטיה, שוויון והגנה על הסביבה וזכויות אדם חייבת להיות מובטחים; מצהיר כי TTIP לא יכיל יישוב סכסוכים הפוגע במערכת הלאומית המשפטית שלנו וקבלת ההחלטות הדמוקרטית שלנו … "

או את עמדת ממשלת אוסטרליה מאפריל 2011:
"בעבר, ממשלות אוסטרליה ביקשו את הכללת הליכי 'יישוב סכסוכי משקיע- מדינה' בהסכמי סחר עם מדינות מתפתחות, וזאת לבקשת תאגידים אוסטרליים . ממשלת גילארד תפסיק את הנוהג הזה. אם תאגידים אוסטרליים מודאגים לגבי הסיכון הריבוני במדינות השותפות להסכם סחר עם אוסטרליה, הם יצטרכו לבצע הערכות משלהם אם הם רוצים להתחייב להשקעה במדינות אלה."

ברזיל מסרבת מזה שנים לחתום על כל הסכם סחר עם מנגנון ISDS., זה לא הפריע לה להמשיך לקבל השקעות זרות. לברזיל אין כל הסכמי השקעה בינלאומיים בתוקף. ברזיל דנה על 14 הסכמים כאלו בסוף שנות 1990, אבל אף אחד מהם לא יושם. שישה מההסכמים נדחו על ידי הקונגרס הברזילאי כי 'הפקעה עקיפה' ו'יישוב סכסוכי משקיע-מדינה' נחשבים כאי-תואמים non-compliant את החוקה הברזילאית.
מדינות אחרות הולכות בעקבותיה של ברזיל: דרום אפריקה הודיעה שתיסוג מהסכמים עם סעיפי ISDS והודו שוקלת לעשות את אותו הדבר. אינדונזיה מתכננת לא לחדש הסכמים כאלה כאשר יגיע מועד החידוש שלהם.

אתר העמותה PublicCitizen מציין רשימה של מדינות המתנגדות ל- ISDS:
הסנאט הצרפתי החליט ב- 9 לפברואר 2015, פה אחד נגד הכללת מנגנון ISDS בהסכם הסחר של האיחוד האירופי עם קנדה CETA  ובהסכם 'שותפות סחר והשקעות טרנסאטלנטית' – TTIP.  האסיפה הלאומית הצרפתית החליטה החלטה דומה ב-23 לנובמבר 2014.

• אוסטרליה מתנגדת לכך שסעיפי ISDS בהסכם TPP יחולו עליה, כפי שמעיד פרק ההשקעה בהסכם שדלף בחודש יוני 2012.
• בוליביה, ב-2007, וונצואלה ב-2012 הודיעו רשמית על פרישתם מאמנת ICSID. The International Centre for Settlement of Investment Disputes.
• ונצואלה גם סיימה ב- 2008 את חוזה ההשקעות הבילטרלי (BIT) עם הולנד.
• ממשלת אקוודור סיימה מאז 2008, עשרה הסכמי סחר בילטרליים, יצרה "ועדת ביקורת אזרחית", המבקשת לסקור ולהעריך הסכמי סחר בילטרליים ומכשירי בוררות בינלאומיים אחרים כדי לקבוע אם הם תואמים את האינטרס הלאומי של המדינה. אקוודור גם פרשה מאמנת ICSID בשנת 2009.

קישורים למאמרים הקודמים:
מאמר ראשון
מאמר שני
מאמר שלישי
מאמר רביעי
מאמר חמישי
מאמר שישי
לקריאת המכלול (בפורמט pdf)

נערך על ידי לקסי
תגיות: אמנון-פורטוגלי, ארצות-הברית, הון-שלטון, הכנסת, הסכמי-סחר, חקיקה, חקיקה אנטי דמוקרטית, מערכת המשפט, ערכים-דמוקרטיים, שלטון התאגידים

קישור קבוע 5 תגובות

5 תגובות

1. ק. טוכולסקי :
   27 במאי, 2015 בשעה 13:20

   האם ניתן להשתמש למשל ביצירת אמנה באמצעות האו"ם לצורך קביעה שכל סעיף בהסכם בילטראלי שפוגע בזכות הדמוקרטית של אזרחי מדינה ובנחריהם לקבל החלטות אינו חוקי?

2. דליה :
   27 במאי, 2015 בשעה 14:07

   האם אזרחי ישראל עוקבים אחר ההסכמים המפרים זכויות דמוקרטיות שממשלת נתניהו חתמה, חותמת, תחתום בעתיד עם תאגידים זרים?
   בהסכמי גז שנתניהו חתם, חותם, יחתום עם נובל אנרג'י קיימת סבירות להפרה על זכויות דמוקרטיות.
   בהסכמים הקשורים בהקמת נמל המפרץ בחיפה שישראל כץ, שר התחבורה, יחד עם נתניהו, חתמו, חותמים, יחתמו קיימת סבירות להפרת זכויות דמוקרטיות.
   בהסכמים שחתם בנט בתפקידו כשר כלכלה וסרב ליידע אודותם לציבור, קיימת סבירות להפרת זכויות דמוקרטיות.

3. ק. טוכולסקי :
   27 במאי, 2015 בשעה 18:00

   עד סוף כהונת הממשלה הנוכחית, עוד נצטרך מהפכה בשביל לשנות פה משהו, בסגנוןה סובייטי של קחו את ההסכמים שלכם ודחפו אותם למקום בו השמש לא זורחת.
   מצד שני לילדים יהיו שיניים טובות 🙂

4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :
   7 באוקטובר, 2015 בשעה 11:03

   http://www.themarker.com/wallstreet/1.2744707
   כל מה שצריך לדעת על TPP – הסכם הסחר האזורי הגדול בהיסטוריה
   מקורות ההתנגדות להסכם מרובים: הוא מעניק הגנות לתאגידים רב לאומיים ולתרופות יקרות, ועלול לפגוע בתעסוקה; מנגד, הוא מחזק את כוחה של ארה"ב באסיה מול סין
   ניו יורק טיימס
   הסכם הסחר האזורי הגדול בהיסטוריה, השותפות הטרנס-פסיפית (TPP), ישנה את פני הסחר וההשקעות העסקיות בין ארה"ב לבין 11 מדינות אחרות השוכנות לחופי האוקיינוס השקט – קבוצה מגוונת של כלכלות שתוצרן הכולל כמעט 28 טריליון דולר, כ-40% מהתוצר הכלכלי העולמי.

5. עבודה שחורה » על הסכם הסחר TTP, ההקשר הישראלי דרך מתווה הגז, ומה אפשר וצריך ללמוד מבוליביה :
   11 באוקטובר, 2015 בשעה 7:57

   […] […]