חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הסכמים על-לאומיים להוציא את הדמוקרטיה אל מחוץ לחוק – מאמר שלישי בסדרה

נושאים איכות השלטון, בריאות ואיכות סביבה, דעות, כלכלה ותקציב, מדיני-בטחוני, פוליטי ב 20.05.15 1:05

אמנון פורטוגלי, בהמשך לסדרת מאמריו שפורסמו כאן לפני כשנה, מדגיש מחדש את הסכנות לעצמאותה הממשית של ישראל נוכח מערכת הסכמי הסחר המתגבשת. מערכת הנוטלת מהמדינות את השליטה בכלכלותיהן ובתחומי החברה והסביבה, ונותנת לתאגידים הרב-לאומיים כח לנטרל ולבטל חקיקה ורגולציה שהתקבלו בהליכים דמוקרטיים

 

4. אירועים אחרונים

הסכמים על-לאומיים להוציא את הדמוקרטיה אל מחוץ לחוק – מאמר שני בסדרה

אמנון פורטוגלי, בהמשך לסדרת מאמריו שפורסמו כאן לפני כשנה, מדגיש מחדש את הסכנות לעצמאותה הממשית של ישראל נוכח מערכת הסכמי הסחר המתגבשת. מערכת הנוטלת מהמדינות את השליטה בכלכלותיהן ובתחומי החברה והסביבה, ונותנת לתאגידים הרב-לאומיים כח לנטרל ולבטל חקיקה ורגולציה שהתקבלו בהליכים דמוקרטיים

לקריאה נוספת

ב-23 באפריל אישרה ועדת החקיקה Ways and Means Committee  של בית הנבחרים את הצעת החוק להעביר במסלול מהיר ‘Fast Track' את הסכם הסחר הטרנס-פאסיפי TPP  בקונגרס האמריקאי. זה הישג חשוב לנשיא אובמה ולתומכי החוק, בעיקר רפובליקאים, שיאסור על הקונגרס לשנות את הסכמי הסחר שיובאו לפניו ולאפשר רק הצבעה כן או לא. יום קודם אישרה ועדת הכספים של הסנאט הצעת חוק מקבילה למסלול מהיר ושתי ההצעות מוכנות עכשיו לעלות להצבעה בשני הבתים של הקונגרס.

ב -25 במארס השנה פרסמו במשותף ויקיליקס והניו-יורק טיימס את הגירסה האחרונה של פרק ההשקעות בהסכם הסחר הטרנס-פאסיפי  TPP. פרק זה מפרט הרחבה מסיבית של זכויותיהם של התאגידים ברחבי העולם, וכולל את אחד ההסדרים הגרועים ביותר של ההסכם,  הסדרי 'יישוב סכסוכי משקיע-מדינה' ISDS, המחזק את הליכי ISDS הקיימים.

מהדלפות קודמות של מסמכים סודיים שנחשפו בוויקיליקס, ומסמכים חסויים שפורסמו ב- 'האפינגטון פוסט' אפשר לקרוא כיצד הסכמי הסחר הם מצע להגברת כוחם של התאגידים הרב לאומיים.

כתוצאה מההדלפות, ומהבנה שיקשה לשמור על הסודיות בדיונים להסכם TTIP , פיתחה הנציבות האירופית אסטרטגיה יחצ"נית לספר חצאי אמת. מסמך פנימי שדלף בסוף 2013, מגלה כי הנציבות פועלת באמצעות 'תוכנית תקשורת יעודית מתואמת לניהול בעלי העניין, המדיה חברתית, והשקיפות'.

"dedicated communications operation" is being "co-ordinated across the commission" for the "management of stakeholders, social media and transparency".

המסר שהנציבות מנסה להעביר הוא שעסקת הסחר היא על צמיחה ומקומות עבודה, ולא לערער את הרגולציה ואת הרמות הקיימות של הגנה בתחומים כמו בריאות, בטיחות ואיכות הסביבה. יש בעיה בסיסית במסר זה, הוא אינו נכון.

בסוף פברואר השנה, יצאו הדיונים על הסכמי הסחר הבינלאומיים מתחום הבלוגוספירה ועלו לסדר היום הלאומי באמריקה. בארץ, מלבד סדרת המאמרים  שלי מתחילת 2014, פורסם רק קומץ מאמרים בנושא (כאן כאן, כאן, וכאן). מה שאולי גרם לעלית הנושא לתקשורת המרכזית, הוא פרסום משותף מתוזמן היטב על ידי ויקיליקס והניו-יורק טיימס של הגרסה האחרונה של פרק ההשקעה בהסכם TPP,  ופרסום מאמר של הסנטורית אליזבת וורן, המסתמנת כמובילת המאבק נגד ההסכם,  בוושינגטון פוסט בסוף פברואר, בו היא תוקפת את הסדרי סכסוכי משקיע-מדינה ISDS הכלולים בהסכמים אלו.  בשלב הבא, בשיחת ועידה עם קבוצה קטנה של עיתונאים, הנשיא אובמה תקף את הסנטורית אליזבט וורן וממנהיגי עובדים המתנגדים ל- TPP (מבלי לנקוב בשמם), האשים אותם שהם "לא ישרים" “dishonest”  בנושא סודיות הדיונים סביב הסכם TPP (אחד ההיבטים הבעייתיים של TPP הוא שהדיונים היו ועדיין חסויים ומתקיימים בסודיות מהעיתונות ומהציבור, אבל לא מנציגי התאגידים והלוביסטים שלהם המכניסים לנוסח ההסכם את רשימת המשאלות שלהם). וטען כי הם משתמשים במידע מוטעה שמעורר את בסיס האוהדים שלהם.
אבל לסנטורית וורן יש רקורד רציני בזירה זו של הגנה על העם האמריקאי מההונאות וההפרות של מנכלי התאגידים הגדולים, ובמכתב שהיא כתבה עם הסנטור שרוד בראון הם הגיבו למתקפה של אובמה:
"בעוד שמומחים, הציבור, והעיתונות אינם מורשים לסקור את הטיוטות האחרונות של TPP, למנהלים של התאגידים הגדולים במדינה וללוביסטים שלהם היו כבר הזדמנויות משמעותיות לא רק לקרוא את הטקסט של TPP, אבל לעצב את תנאיו. ב- 28 ועדות של מנהל סחר מייעצות בהיבטים שונים של TPP יש ביחד 566 חברים, ו -480 מאלו, או 85%, הם מנהלי חברה בכירים או לוביסטים בתעשייה. חלק ניכר מהוועדות המייעצות,  כולל אלה בכימיקלים ותרופות, טקסטיל והלבשה, ושירותים ופיננסים, מורכב כולו מנציגי התעשייה".

4. השאלה הבסיסית

השאלה הבסיסית אותה אנו צריכים לשאול בענין הסכמי הסחר היא היא מדוע הממשלות (יחד עם נציגי התאגידים הגדולים), מנהלות דיונים ונושאות ונותנות על הסכם הסחר?  למה הנציגים של ארצות הברית צריכים לדון בהסכמים שיקטינו את הסיכונים הפוליטיים שנוטלים עסקים אמריקאים שבחרו להשקיע במדינות אחרות, כמו גם את הסיכונים הפוליטיים שנוטלים תאגידים זרים שבוחרים להשקיע בארצות הברית, כאשר התאגידים יכולים לרכוש ביטוח כנגד סיכונים אלו?  האם זה עסקם לספק הגנה מפני סיכונים אלה לתאגידים זרים מעבר להגנות שארה"ב מספקת לתאגידים האמריקאיים?
'הציפיות'  של משקיעים עסקיים הן ענין שלהם ולא עסקו של הציבור, ואין שום סיבה שממשלת ארצות הברית או הממשלות של מדינות אחרות צריכות להתאים את עצמם לציפיות אלה. לעסקים פרטיים אין כל זכות לצפות שממשלותיהם יגנו עליהם מפני סיכונים שהם עצמם בוחרים לקחת, ושהם לבד ירוויחו מהם. סיכון הוא הרי חלק מהעולם העסקי.
לפי האידיאולוגיה של שוק חופשי ממעורבות ממשלתית,  התאגידים והמשקיעים אמורים לשאת בסיכונים שלהם. הם לא אמורים להפעיל את המערכות הפוליטיות בארצם כדי לחוקק חקיקה שתספק להם הגנה פיננסית על חשבון הציבור. זה לא שוק חופשי, וזה לא קפיטליזם, זה סוציאליזם לתאגידים.
איך הגענו למצב זה בו אנו רואים כלגיטימי שתאגידים עסקיים ידרשו מהציבור בארצם לבטח אותם מפני הסיכונים העסקיים שהם לוקחים בחו"ל? איך ומתי זה הפך להיות מקובל להגן על תאגידים רב-לאומיים גדולים נגד הסכנות של מעשי האיוולת שלהם.

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.