חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הסכמים על-לאומיים להוציא את הדמוקרטיה אל מחוץ לחוק – מאמר ראשון בסדרה

נושאים איכות השלטון, דעות, כלכלה ותקציב, מדיני-בטחוני, משפט ופלילים, פוליטי ב 18.05.15 9:09

אמנון פורטוגלי, בהמשך לסדרת מאמריו שפורסמו כאן לפני כשנה, מדגיש מחדש את הסכנות לעצמאותה הממשית של ישראל נוכח מערכת הסכמי הסחר המתגבשת. מערכת הנוטלת מהמדינות את השליטה בכלכלותיהן ובתחומי החברה והסביבה, ונותנת לתאגידים הרב-לאומיים כח לנטרל ולבטל חקיקה ורגולציה שהתקבלו בהליכים דמוקרטיים

1. לא יאמן כי יסופר – אין דבר כזה

הסכמי הסחר - מתקפה תאגידית על הדמוקרטיה, סכנות לישראל ב' (פרק שביעי ואחרון)

בפרק זה: על הסכמי הגנה על השקעות חוץ שישראל חתומה עליהם.  וגם איך זה קשור להצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק שמקדמת שרת הבריאות ח"כ יעל גרמן ושנידון השבוע בועדת הכלכלה

לקריאה נוספת

ב-1997, העביר הפרלמנט הקנדי חוק המגביל יבוא והובלה של תוסף הדלק MMT שהוא רעלן עצבי, ואסור לשימוש בקליפורניה, ברוב החוף המזרחי של ארה"ב, וברוב המדינות המפותחות.
בעקבות החקיקה הזו, תבע תאגיד אתיל Ethyl Corporation מארה"ב הספק הבלעדי של MMT בקנדה, את ממשלת קנדה על נזקים ואובדן ההכנסה, בסכום של 350 מיליון דולר קנדיים. התביעה עמדה להתברר לא במערכת המשפט הקנדית אלא בפני  טריבונל פרטי, אקס-טריטוריאלי, בסודיות וללא זכות ערעור. הסיכוי להפסד הביא את הממשלה הקנדית לסגת, והיא הגיעה להסדר עם אתיל לפיו הממשלה ביטלה את החוק ושילמה 19.5 מיליון דולר קנדי כפיצוי לאתיל עבור אובדן רווחים והוצאות משפט. בנוסף, הממשלה התחייבה לפרסם הודעה על כך שהתוסף אינו סיכון בריאותי ולא סיכון סביבתי.

תאגיד הסיגריות הרב-לאומי פיליפ מוריס תובע עכשיו את ממשלת אוסטרליה בעקבות חקיקת חוק 'אריזה פשוטה' plain packaging של מוצרי טבק באוסטרליה. פיליפ מוריס טוען כי החוק מביא להפקעה בלתי חוקית של ההשקעות ושל קניין רוחני יקר ערך שלו ללא פיצוי, שהחוק אינו מספק יחס הוגן ושוויוני להשקעותיו באוסטרליה, שהחוק פוגע בהשקעותיו באוסטרליה בצורה בלתי סבירה, שהחוק לא מצליח לספק הגנה וביטחון מלאים להשקעותיו.
פיליפ מוריס "מבקש השעיה של החקיקה ופיצוי משמעותי על אובדן הסימנים המסחריים יקרי הערך של התאגיד והשקעותיו באוסטרליה שינבעו מחקיקת 'אריזה פשוטות'… התאגיד צופה שהנזקים יסתכמו במליארדי דולרים".

בנובמבר 2012, ענק התרופות האמריקאי 'אלי לילי' תבע את ממשלת קנדה לאחר שזו סרבה להעניק פטנט לתרופות של התאגיד. הטענה של 'אלי לילי' היא כי בכך שלא העניקו לה את הפטנט המבוקש, גם אם הוא לא עומד בקריטריונים לרישום פטנט בקנדה, קנדה 'הפקיעה' רכוש של אלי לילי ושהיא צריכה לשלם פיצויים של 100 מיליון דולר.
בשלב שני, בספטמבר 2013, התאגיד הסלים את קריאת התיגר שלו כנגד חוקי הפטנטים של קנדה, וכעת הוא דורש 500 מיליון דולר כפיצויים לאחר שהחברה איבדה את הפטנטים הקנדיים שלה על שתי תרופות.

ב- 1985 נחתם ההסכם האטלנטי, הסכם בין הממשלה הפדרלית הקנדית לבין ממשלת מחוז ניופאונדלנד ולברדור בקנדה, לניהול משאבי נפט וגז בים הסמוכים לניופאונדלנד ולברדור. תאגידי נפט נדרשים לתמוך במחקר ופיתוח המתמקד בנפט, בניופאונדלנד ולברדור, כחלק מחבילת ההטבות המקומיות.
תאגידי הנפט אקסון-מוביל ומרפי אויל תבעו את הממשל הפדרלי בקנדה כנגד תקנות המחקר והפיתוח לאחר שהממשלה של ניופאונדלנד ולברדור בקנדה קבעה שהם לא עמדו במחויבות שלהם על פי ההסכם האטלנטי Atlantic Accord.
שלש רמות של בתי משפט קנדיים דחו בעבר טענות כאילו התאגידים טופלו בצורה לא הוגנת. אבל בתחילת השנה נמסר כי טריבונל בינלאומי הורה לממשלת קנדה לשלם לתאגידי הנפט 17.3 מיליון דולר בגין התביעה. זו דוגמה לסיפור של בריונות תאגידית, אקסון-מוביל, אחד התאגידים החזקים והרווחיים ביותר בעולם, תובע ממשלה פדרלית כדי להביס רגולציה הגיונית וצנועה של ממשלת מחוז ניופאונדלנד ולברדור לפיתוח כלכלי אזורי.

בפסק הדין שניתן ב-2013 נגד לוב, חויבה המדינה לשלם 935 מיליון דולר עבור 'אובדן רווחים' "lost profits” מ'הזדמנויות אבודות אמיתיות ומסוימות' “from real and certain lost opportunities” של פרויקט תיירות. התאגיד השקיע רק 5 מיליון דולר בפרויקט והבנייה אפילו לא התחילה.

תאגיד Lone Pine Resources "האמריקאי" תובע מממשלת קנדה 250 מיליון דולר בעקבות ההקפאה – moratorium – של ממשלת הפרובינציה קוויבק על הפקת גז בשיטת פרקינג עד שההשלכות הבריאותיות והסביבתיות של השיטה יובהרו. התאגיד תובע בגין זכויות החיפוש שהיו לו בעיקר על אובדן רווחים עתידיים הצפויים מהפקת הגז הצפוייה בשימוש בפרקינג.
תאגיד הכרייה רנקו תובע את ממשלת פרו כדי להגן על זכותו לזהם את הסביבה. חברת האנרגיה השבדית Vattenfall דורשת פיצויים מגרמניה בהיקף של מיליארדי דולר על ההחלטה לביטול הדרגתי של תחנות כוח גרעיניות בעקבות פוקושימה, שחייב את התאגיד לסגור שתי תחנות כוח גרעיניות שלו בגרמניה.

בשנת 2006, חברת ההשקעות ההולנדית סלוקה Saluka זכתה ב- 236 מיליון דולר לאחר שתבעה את צ'כיה על שלא חילצה בנק צ'כי חדל פירעון שלחברת ההשקעות היה בו עניין.
מה ימנע פעולה דומה נגד הבנק הפדרלי של ארצות הברית, לפי TPP, או TTIP, אם הבנק המרכזי לא יחלץ בנקים שיהיו גדולים מכדי ליפול בעתיד? מה יכול להיות היקף הנזקים אם הבנק הפדרלי יחליט לתת, לדוגמה, לבנק אוף אמריקה ליפול, ולאחר מכן חברת השקעות סעודית תחליט לנסות לגבות כסף מהבנק הפדרלי?

כל התביעות האלו הוגשו לפי פרק 'יישוב סכסוכי משקיע מדינה' – ISDS בהסכמי הסחר וההשקעות שהמדינות הנתבעות חתומות עליהם. ובעקבות חקיקה או רגולציה שלטענת התאגידים/המשקיעים התובעים, פגעה ברווחים ובציפיות שלהם לרווחים עתידיים.
מנגנון 'יישוב סכסוכי משקיע-מדינה' מאפשר לתאגידים לתבוע את הממשלות ולדרוש פיצויי עתק על רווחים שאבדו ואף על רווחים צפויים בגלל כל חקיקה סביבתית, רגולציה של מזון ותרופות וכו' שעלולות לפגוע ברווחים כולל רווחים צפויים שלהם. התביעה תתברר בפני טריבונלים פרטיים, אקס-טריטוריאליים, בסודיות וללא זכות ערעור, ולא במערכת המשפט של המדינה הנתבעת. בטריבונלים אלו אין אף אחד מאמצעי ההגנה שאנחנו מצפים מבתי המשפט הרגילים שלנו. הדיונים חשאיים וסודיים, ללא הגדרת כללי ניגוד אינטרסים, השופטים הם עורכי דין עסקיים, שרבים מהם מתחלפים בין שימוש כשופטים ובין הבאת תביעות של לקוחות עסקיים נגד ממשלות. לאזרחים ולקהילות שנפגעו מההחלטות שלהם אין שום מעמד משפטי. אין כל ביקורת שיפוטית על הטריבונל, ההחלטות שלו הן סופיות ומחייבות את המדינות, וכוללות קנסות ענק שיכולים להביא לפשיטת רגל של המדינות הנתבעות. כתוצאה מכך, הטריבונלים יכולים, למעשה, למנוע חקיקה ולבטל את הריבונות של בתי המחוקקים/הפרלמנטים ואת הפסיקה של בתי משפט עליונים.

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , , ,

2 תגובות

  1. מיכאל לינדנבאום :

    שוד בחסות הסודיות

    בניגוד לשודדי הים ה"קלסיים" של הים התיכון,הקראיבים או ים סין,מתבצע שוד תאגידי בינלאומי,בעזרת הממשלות הניאו-ליבראליות,שמשתפות פעולה עם ההון הגדול נגד העמים שבחרו בהן.

  2. עבודה שחורה » הסכמים על-לאומיים להוציא את הדמוקרטיה אל מחוץ לחוק – מאמר מסיים :

    […] למאמרים הקודמים: מאמר ראשון מאמר שני מאמר שלישי מאמר רביעי מאמר חמישי מאמר שישי […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.