חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

חקלאות – תכנון או שוק חופשי בגידול הפלפלים?

נושאים כלכלת בית ב 12.05.15 1:49

פלפלים, ירקות אחרים וגם פירות רואים עלייה במחירים. ק. טוכולסקי מסביר את הגורמים למצב ותוהה האם המודל הנוכחי באמת עוזר לחקלאות הישראלית, שמצבה רחוק מלהיות טוב

מאת: קורט טוכולסקי

סוף עונת הפלפלים?

למי ששם לב מחירי הפירות זינקו בשנתיים האחרונות בחדות. התות שעוד מעט יעלם מהשווקים לא ירד בשום נקודה מתחת 10 ₪ לקילו. האבוקדו והתפוח נעו בשווקים בין 6-9 לפי סוגים, ועכשיו פירות הקיץ מגיעים עם מחירים שלא יורדים מ 9-10 ₪ לקילו. גם האבטיחים והמלונים לא נראה שיעשו חסד השנה. בגזרת הירקות המצב יותר טוב, חלק בשל התרסקות היצוא, חלק כי כמה כבר אפשר לקחת על מלפפון? השנה פלפלים וקולרבי, גזר ושומר, צנוניות וצנונים היו זולים. לצערי הרב המחיר הזה לא ישמר כי כשהחקלאות הישראלית תסיים לקרוס, כל המחירים יעלו. ממשלות ישראל נלחמות בחקלאים ובחקלאות וכורתות את הענף עליו יושבת ההתיישבות העובדת על מגוון צורותיה בשמחה רבה. במרכז הארץ אפשר להפוך כל פרדס ושדה לנדל"ן ומהפריפריה לאף אחד כרגיל, לא באמת אכפת.

אז השנה מגדלי הפלפל שכבר מיצו פחות או יותר כל אפשרות יצוא גילו שהשוקת איננה, קריסת הרובל הרוסי התחרות הגוברת מצד ספרד והגידול במספר המגדלים, עשו את שלהם. אנחנו נהננו מפלפל זול ומי שכיתת רגליו לשווקים למכירות הישירות של החקלאים או לסניפי הדיסקאונט שילם על פלפלים מכל הצבעים בין 3-7 ₪ לקילו. תכלס זה מחיר טוב לצרכן ואם היצרן היה גם נהנה מהחלק הארי ממנו גם הוא יכול היה לחיות. אבל זה לא המצב בישראל. היות שזה לא המצב לא רחוק היום שבו או שלא יהיו מגדלי פלפלים בכלל או שהמעט שיישארו כבר יוכלו לגרד כמה גרושים אבל שלל גורמי התיווך שבין הפלפל והצרכן ייקחו גם הם את שלהם.

מה שצריך בתחום הירקות והפירות זה ביטול מוחלט של השוק החופשי. צריך תכנון בייצור, צריך מחיר מטרה למגדל ומחיר מפוקח לצרכן. בדיוק כמו במשק החלב. כמה שבעיתונות הכלכלית יתקפו במחזוריות קבועה את הפיקוח על המחירים, בניגוד לתותים/אבוקדו ואפרסק במחיר המוצרים המפוקחים לא חלה עלייה של 100% ומעלה בשנים האחרונות במחיר לצרכן בזמן שהיצרן לא יכול להתפרנס. התחרות בשוק הירקות והפרות הפכה את היצרנים לעבדים את הצרכנים לכאלו שדווקא את הירקות והפירות צורכים פחות ואת כל גורמי התיווך של השוק החופשי בין היצרן לצרכן לעשירים. אם זה לא יפסק החקלאות תמות ואז נהיה תלויים בכמה מגה-מגדלים בארץ ויבוא מבחוץ.

החקלאות הישראלית לא במצב טוב. החקלאים חנוקים במחירים לא ראליים ובתחרות מבחוץ של חקלאות זולה יותר כתוצאה מסבסוד מסיבי של האיחוד. יותר ויותר חקלאים קטנים עוברים כבר היום להשכרה של מכסות עובדים מים והחכרת משנה של הקרקע. יותר ויותר חקלאים מפסיקים נקודה לגדל. איומי הסרת מכסי המגן והצפת המדינה בתוצרת זולה מסבסדת מחו"ל, גם לא מבשרים טובות למי שנשאר בשטח. את המחיר כמובן נשלם אנחנו, אחרי הפלפלים הזולים, יגיעו הפלפלים המיובאים והם אולי יהיו זולים לסיטונאי שיקנה אותם, אבל אנחנו כבר נשלם מחיר מפולפל כמו על התוצרת המקומית.

השוק החופשי נכשל, בחקלאות כמו באיחוד האירופאי בארצות הברית וקנדה אין מקום ליד הנעלמה, יש צורך בתמיכה ותכנון, אחרת לא רק פלפלים לא יהיו לנו פה. ציפיות גדולות משר החקלאות המיועד בפרט וממשלת ישראל המתרקמת והולכת אין לי. לפחות שאנחנו נדע מה לדרוש ומה להבטיח, כי ביחד עם החקלאות עוד הרבה דברים חשובים ילכו לאיבוד.

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , ,

5 תגובות

  1. תמר :

    נושא קטן, כ-אילו, אבל מחזיק בתוכו עולם ומלואו.החקלאות במשבר קשה בכל ההיבטים האפשריים. התוצרת החקלאית המגיעה למרכולים היא לעתים קרובות באיכות ירודה – אלוהים יודע למה, בוודאי לא באשמת החקלאים, שהוכיחו במשך עשרות שנים את יכולתם.התחושה המתקבלת היא של ענף שזועק לעזרה, ולא זוכה לאוזן קשבת.

  2. ניצן :

    מחזק את ידי החקלאים במאבק

    הגיע הזמן למדיניות לאומית, שתשמר את החקלאות. בלי חקלאות אין ציונות

  3. ק. טוכולסקי :

    בלי חקלאות אין ציונות, בלי חקלאות אין פריפריה, בלי חקלאות אין מאבק במידבור. לכו רק תסבירו את זה לממשלות ישראל בשנים האחרונות.

  4. לקסי :

    חקלאות לא *עוד ענף כלכלי*

    החקלאות הישראלית – בדיעבד – נעשתה כלי העזר להתיישבות הכפרית בספר.
    במאה התשע-עשרה הספר היה היציאה מחומות העיר, מירושלים לפתח תקווה.
    אחר כך צורפה גם האידיאולוגיה של המעבר מהעיסוקים היהודיים בגולה (מלאכה זעירה, מסחר ובנקאות) לעבודת כפים. ואז החלה ההתישבות המאורגנת שיועדה לקבוע את גבולת המדינה לכשתוקם. הפרנסה של המתיישבים הושתתה על חקלאות שגם בתקופת המנדט נהנתה מתכנון חקלאי כלכלי למופת. משהוקמה המדינה הבינו מנהיגי החברה הישראלית שההתיישבות הכפרית חשובה גם להרכב החברה, להיות מקומות של תלכידים חברתיים (מי שמעוניין יקרא את הפתיח לספר "האגרינדוס" מאת פרופ' חיים הלפרין), בניגוד למנוכרות העירונית.
    לשם כך וכדי להתגבר על מגרעות כלכליות (חסרונות לקוטן, מרחק מהשווקים, מספר גדול של יצרנים עצמאיים ועוד) נשמר התכנון החקלאי שדרך שליטה בכמויות (מכסות יצור ושווק) וקואופרציה של השווק (כן, תנובה!) איפשרו קיום הוגן לחקלאים תוך שמירה מרבית – לא מלאה – על עקרון העבודה העצמית.
    החשיפה האמונית לשווקי החוץ והנהירה אל אשליות ה"חופש להחליט" (מילטון פרידמן, קפיטליזם וחירות) שגם מנהיגי ההתיישבות לקו בהן הובילה לקריסה הנוכחית.
    האם ניתן לשוב אל מה שהיה, בלי שידוד ערכים כולל? מסופקני.

  5. עבודה שחורה » המשבר בחקלאות – אין ביצים :

    […] חקלאות – תכנון או שוק חופשי בגידול הפלפלים? […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.