חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

בנימין נתניהו, אל תפגע בעצמאות הרגולטורים

נושאים איכות השלטון, דיור, תכנון ובניה, מכתבים ב 27.04.15 23:25

לאור הידיעות על גיבושו של "חוק פרויקטים לאומיים", התנועה לאיכות השלטון פנתה לראש הממשלה בדרישה שלא לפגוע בעצמאותם ובסמכויותיהם של גורמי המקצוע המגנים על האינטרס הציבורי

לכבוד
מר בנימין נתניהו
ראש ממשלת ישראל
משרד ראש הממשלה

נכבדי שלום רב,

 

הנדון: דרישה כי ישולבו גורמים מקצועיים במנגנון קבלת ההחלטות וכי לא תפגע עצמאותם של הרגולטורים במסגרת היוזמה לקידום "חוק פרויקטים לאומיים"

 

 מכתב זה עניינו דרישה כי ככל שישנה יוזמה לקדם "חוק פרויקטים לאומיים" היא תכלול שילוב של רגולטורים מקצועיים במנגנון קבלת ההחלטות. כן יש לוודא כי המנגנון שיגובש לא יפגע בעצמאותם של הרגולטורים וייתן עדיפות לשיקולים המקצועיים על פני אלו הפוליטיים, תוך שימור האיזון הנדרש בין שני סוגי השיקולים. עמדה זו נובעת מהחשש כי החוק המתגבש מבקש לקדם פרויקטים תוך עקיפת הגורמים המקצועיים במקום מהתמודדות עם העמדות והקשיים שגורמים אלו מעלים.

לכל אלו יש לדאוג על מנת להגן על האינטרס הציבורי הרחב, ארוך הטווח, בפרויקטים מעין אלו, וכן כדי למנוע זליגתם של אינטרסים צרים או פרטיים להליך קבלת ההחלטות. דווקא בפרויקטים לאומיים, שלהם השפעה אדירה על הציבור בישראל, יש לנהוג זהירות יתרה ולהקפיד כי המנגנונים המקדמים אותם יהיו מאוזנים ומקצועיים.

  1. מפרסומים בתקשורת עולה כי בימים אלו מתגבש "חוק לקידום פרויקטים לאומיים" (להלן: "ההצעה") באמצעותו ניתן יהיה לקדם ביעילות ובמהירות פרויקטים שונים בתחומי התחבורה, התשתיות, האנרגיה, הדיור וכד'.
  2. על פי הפרסומים, פרויקטים שיוכרזו כפרויקטים "לאומיים" יזכו לטיפול ממשלתי מיוחד שיכלול הקמת ועדת שרים ספציפית לכל פרויקט. לוועדה יועברו סמכויות לקידום מזורז של הפרויקט, כולל סמכויות הנמצאות כיום על פי חוק בידיהם של רגולטורים עצמאיים.
  3. פרסומים אחרים מציינים כי מרגע שפרויקט מסוים יוגדר כ"לאומי" המערכות הממשלתיות והמשפטיות שנוגעות להליך הרלוונטי "יישאבו", וינוהלו על ידי צוות היגוי מיוחד שתקים הממשלה. כן צוין כי לצד צוות ההיגוי יוקם טריבונל שיפוטי שבראשו שופט בית משפט עליון בדימוס, שישמש מוסד בוררות עבור פניות משפטיות הקשורות בהליך.
  4. עוד פורסם כי החוק עתיד לכלול מגבלות על כוחה של הכנסת לעכב חקיקה בפרויקטים קריטיים באמצעות קציבת לוחות זמנים בעבודתה וכן מגבלות על מתחם שיקול הדעת של ראשי ועדות הכנסת בכל הנוגע לנושאים וללוחות הזמנים של דיונים הבאים בפני הועדה.
  5. ככל שאכן כך הם פני הדברים, נבקש לציין כי התנועה רואה בחיוב את הרצון לקדם פרויקטים לאומיים ביעילות ובמהירות, וסבורה כי עשויים להיות יתרונות לא מבוטלים בהקמת גוף מתכלל לפרויקטים אלו. עם זאת, יש לוודא כי החוק המתגבש לא יפגע במנגנונים חיוניים למנהל תקין ובאינטרסים המקצועיים שראוי שיובילו פרויקטים בסדר גודל כאמור.
  6. לפי המידע שפורסם, כולל החוק המתגבש מספר נקודות תורפה העלולות, בסופו של יום, להוביל לפגיעה באינטרס הרחב וארוך הטווח של הציבור בישראל. על כן אנו סבורים כי נקודות אלו ראוי שישמעו וכי תשומת לב מגבשי הצעת החוק תהא נתונה להן.

שמירה על הדמוקרטיה, הפרדת רשויות ואמון הציבור

  1. עולה חשש כי ההצעה המתגבשת מאיימת לפגוע באיזון הדרוש בהפרדת הרשויות, עקרון יסוד במשטר דמוקרטי. המנגנון אותו החוק המתגבש מבקש ליצור, מגביל לכאורה את הרשות המחוקקת ואף מכונן סמכות שיפוטית ייחודית לנושא, המנותקת מהרשות השופטת.
  2. חשיבותה של הפרדת הרשויות במשטר דמוקרטי ברורה לכל. כדבריו של נשיא בית המשפט העליון (בתוארו אז) מ' שמגר: "הפרדת הרשויות נוצרה כדי ליצור איזון בין הרשויות, שכן רק בדרך זו […] מובטחת הדמוקרטיה ונשמרת חירותם של הפרט ושל הכלל. כך נוצרת מקבילית הכוחות, המקימה ומייצבת את האיזון, שהוא תנאי לקיום החירות ולקיום תקינות הממשל על כל זרועותיו.".
  3. בצירוף ההגבלות האפשריות על הגורמים המקצועיים הנוגעים בדבר, המנגנון שההצעה לכאורה מבקשת למסד עשוי להעביר כוח לא מאוזן לרשות המבצעת, מה שבנוסף על הפגיעה האפשרית באינטרס הציבורי עלול לפגוע באופן חמור באמון הציבור ברשויות השלטון.
  4. משכך אנו סבורים כי שילובם של גורמי הפיקוח המקצועיים במנגנון המתגבש הוא תנאי הכרחי להיותו של ההסדר הסדר מאוזן, ראוי ואחראי.

הפגם שבחקיקה פרסונאלית

  1. לצערנו לא ניתן להתעלם מהנסיבות האופפת את ההצעה שבנדון ואת עיתויה, אשר יש בהם כדי להצביע לכאורה על כך שההצעה נועדה להתמודד עם אי-אלו מחלוקות מול גורמים מקצועיים המבקשים לשמור על האינטרס הציבורי.
  2. כידוע, אחת ממטרותיה העיקריות של הרשות המחוקקת, היא לקבוע בחוק נורמות התנהגות כלליות לציבור בכללותו, המעצבות את פניה של המדינה ומכווינות את ההתנהגות הראויה והרצויה של החברה בישראל.
  3. חקיקה המורכבת מנורמות אוניברסאליות וכלליות מתחייבת מעקרון שלטון החוק במובנו המהותי. חקיקה "פרטית" או "פרטנית" המכוונת לגורמים ספציפיים, בין אם מפורשות ובין אם לא, עומדת בסתירה לעקרון שלטון החוק ולוקה בפגם מוסרי. החשש הוא כי חקיקה "פרטית" או "פרסונאלית" תושפע מאינטרסים צרים של קבוצות כוח ולא תבטא הערכה של חברי הכנסת באשר להסדר הרצוי לטובת הכלל.

חשיבות עצמאותו של הרגולטור

  1. האסכולה הדומיננטית במשפט הציבורי הישראלי מבוססת על העמדה לפיה יש לדאוג לכך שההכרעות החברתיות יהיו מנותקות מאינטרסים אישיים. על כך מבוססת עמדתנו לפיה זו היא גם תכלית הרגולציה.
  2. הרגולציה נועדה להתמודד עם עליית כוחם של גופים פרטיים רבי עצמה ולהגן על ציבור האזרחים מפני יכולת ההשפעה של הראשונים על המערכת הפוליטית. לאור זאת חשיבות עצמאותו של הרגולטור והיותו בלתי-תלוי היא מכרעת להגנה על האינטרס הציבורי הרחב.
  3. ההצעה המתגבשת, לפי הפרטים שפורסמו, כוללת הגבלה דרמטית על עצמאותם של רגולטורים ודומה כי מאפשרת דריסתם של שיקולים מקצועיים על ידי שיקולים פוליטיים צרים.
  4. לאור האמור עולה חשש כי ההצעה מבקשת לקדם פרויקטים תוך עקיפת הגורמים המקצועיים, להבדיל מהתמודדות עם העמדות והקשיים שגורמים אלו מעלים.
  5. מחויבות עמוקה לטובת הכלל מחייבת הימנעות מהעברת סמכויותיהם של גורמים מקצועיים לידי גורמים פוליטיים, ועמידה בלתי מתפשרת על היות עמדתם של הרגולטורים עמדה מכריעה בקבלת החלטות בגוף העתיד לקום.

סיכום

  1. נשוב ונדגיש כי ישנם יתרונות ברורים בהקמת גוף מתכלל לקידום פרויקטים לאומיים והתנועה רואה את הרצון לקדמם ביעילות ובמהירות, בחיוב. עם זאת, ההצעה המתגבשת עלולה לפגוע בעצמאות הרגולטורים ובאיזון הדרוש בקידום נושאים מעין אלו, בין שיקולים מקצועיים לאינטרסים פוליטיים.
  2. ככל שיש אמת בפרסומים שצוטטו, יש לוודא כי היוזמה לקדם את "חוק הפרויקטים הלאומיים" תכלול שילוב של הרגולטורים הרלוונטיים במנגנוני קבלת ההחלטות ולא תפגע בעצמאותם, וכן כי תינתן עדיפות לשיקולים המקצועיים על פני אלו הפוליטיים.
  3. לאור החשיבות הציבורית העליונה של העניין הנדון, נודה לתגובתך המהירה.

בכבוד רב,

הגר סלקטר                                                                   נילי אבן-חן, עו"ד

מחלקת כלכלה ומחקר                                                    מנהלת מחלקת כלכלה ומחקר

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , ,

תגובה אחת

  1. פוקסי :

    תודה על הפוסט . מן הדברים העולים בפוסט , הרי שעושה רושם טוב מאוד הדבר . מזמן מדינת ישראל הייתה זקוקה לגישה כזו " בולדוזרית " להאצה של פרוייקטים ורפורמות .

    אין לשכוח , במדינת ישראל יש ערכאת בג"ץ . ערכאה מאוד זריזה , יעילה ואימתנית . ואם יהא איזה מעשה לא סביר , בג"ץ יורה להם דרך הישר . מנגד – אם יתעקשו על רגולטורים , הרי אז : במה יועילו חכמים בתקנתם ? שוב סיבוך , שוב טרחנות , ושוב יגיעות ועודף משפטיזציות .

    פאנל בראש שופט עליון בדימוס כפי המתואר בפוסט , מספיק בהחלט !! וכערכאה אחרונה או מוצא אחרון למעשה לא סביר : בג"ץ תמיד יעשה העבודה !! תודה

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.