חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

ביום העצמאות – חינוך לעצמאות המחשבה

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 20.04.15 1:10

שׂרה, מורה במערכת החינוך, מספרת על ימי הזכרון – יום השואה ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, שעבורה הם ימים מכוננים

לא מזמן קראתי ספר על חינוך בימי הרייך השלישי. למדתי שהמשטר הנאצי הגיע לשליטה מוחלטת באמצעי התקשורת ההמוניים ועשה בהם שימוש נרחב להפצת תפישת עולמו בעזרת מערכת החינוך. משטרים אפלים כמשטרו של היטלר בגרמניה או משטרו של סטאלין בברה"מ הבינו מהר מאד שהדרך למהפכה מחשבתית והשתלטות אפקטיבית על האזרחים מתחילה בחינוך. הכלי – פחד. האמצעים – התלמידים והמורים. המטרה: צייתנות וביטול מחשבה עצמאית בחברה כולה.

בישראל של שנת 2015, הבינו את זה כבר לא מעט אנשים. הרוב טרם הבין.

מערכת הבחירות האחרונה עסקה בפחד. לא בפחד מפני אובדן הדמוקרטיה וזכויות האזרח וכבוד האדם, אלא בפחד מפני מלחמה. הפחד מפני אויבים שחלקם אמיתיים, וחלקם – דמיוניים. אויבים מבחוץ. אויבים מבית. ערבים, אמנים ואנשי רוח, שחקנים, סופרים ושאר אנשים שלרגע שכחו שבון טון הוא לפחד. והם משום מה לא פוחדים ממלחמות, שהן כורח, אלא מהפחדה שאינה כורח. אורנה בנאי, יהונתן גפן, גילה אלמגור, סייד קשוע, מנשה נוי, אינם מורים, ובכל זאת.

בימים אלו מיושמות בבתי הספר היסודיים והתיכוניים תוכניות לימודים להוראת השואה מגיל הגן, תוכניות להנחלת הערכים בדבר זכותנו על הארץ. בלי קשר לעובדה שאנחנו לא היחידים שחיים כאן. בלי קשר לעובדה שהארץ הזו לא שייכת לאף אדם. היא שייכת לעצמה. ומי שחי כאן, לא זכותו על הארץ, אלא חובתו על הארץ!

חובתו לשמור עליה לא רק מאויבים אלא מעצמנו. מורה שאינו שואל את עצמו שאלות על מוסר, על היותו אדם, על מחשבה חופשית ועל תרבות התדיינות והקשבה וביקורתיו, הופך מבלי משים להיות שליח מסור של שיטות שמחדדות את הפחדים הלאומיים, שליח של דיקטטורה ופאשיזם שמחלחל לאט אך בולעניו כבר ניכרים היטב בשטח. מערכת החינוך של ישראל 2015 כבר מטפטפת לתוך פינו ופי ילדינו מבקבוק ורדרד שטעמו מריר – מסרים של חרדה קיומית ופחדים.

תפקידנו כמורים הוא להישאר ערים. לא להירדם בשמירה. לא לקבל על עצמנו כל הנחייה ורפורמה ותוכנית לימודים בבחינת "זה יחלוף". לא לנהוג כנשים וגברים מוכים שבטוחים שהמכה הזו היא האחרונה ואחריה יהיה טוב. ואם לא טוב, אז לא רע יותר. חייבים להתעורר ולהשמיע קול. כולנו כאיש ואישה כל אחת ואחד לחוד ויחד כקהילה מקצועית.

אז השבוע ושבוע הבא כשנצעד לכיתות ונייחד זמן לשני ימי הזיכרון החשובים כל כך, בואו נדבר עם התלמידים על אנשים, על קהילות וייחודן. על חייהן וחייהם של נשים ואנשים. לא רק על מותם. בואו נשאל אותם מתי אסור לציית. מתי צריך להרים את הראש ולומר את דעתך גם אם זה לא מקובל או שגור. מתי יש לחשוב ולקבל החלטות אמיצות ולא בדיעבד. בואו נדבר על הפחד מלאבד את עצמו בתוך הפחדים. בואו נהפוך למנהלי הפחדים שלנו ולא כמובילים אותם תחת ערפול של סיסמאות. עכשיו זה הזמן!

נערך על ידי דורון
תגיות: , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.