חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הכבוד האבוד של חוק יסוד הממשלה

נושאים בחירות 2015, פוליטי-רון ב 20.04.15 1:15

לא רק שאין צורך ביותר מ-18 שרים, הרי שאף אין נחיצות ביותר מ-15 משרדי ממשלה. אם אכן ישונה שוב החוק תהיה זו פגיעה פסיכולוגית חמורה בלגיטימיות המשטר בעיני הציבור

מאת: רון שביט

בתוך ענני המקח והממכר לקראת הרכבת הממשלה ה-34, נראה כי שאלת איוש התיקים בממשלה ומספר השרים בה הפכה לאבן הנגף העיקרית בין הנצים. הנושאים האידאולוגיים ה"כבדים" נראים פעוטים לעומת דילמות הרות הגורל, כגון מי יהיה שר החוץ, שר הפנים או שר הדתות הבא.

כאשר הפלוגתא הכסאולוגית גוברת על הכול, רק טבעי ששוב נידרש להסיט מאם הדרך את "הנודניק הקונסטיטוציוני" בדמות סעיף 5 ו' בחוק יסוד הממשלה, המגביל את מספר השרים ל-18. שוב צצות להן האמירות, שאין קדוּשה במספר זה, וכי ראוי לשנות את החוק כדי לענות על האילוצים הקואליציוניים. הנחת היסוד היא שריפודי עור הצבי מרפדים גם את יציבות הממשלה ומאריכים את ימיה. לפי נוסחה זו ממשלה שבעת כסאות היא גם ממשלה שבעת ימים. יחי הדישון.

עשרות שנים הייתה ממשלת ישראל "רזה" יחסית, ועל כן לא התעורר צורך במגבלה חוקתית. הרי אין כורח לתקן את מה שאינו מקולקל בלאו הכי. עד ממשלת אשכול ב-1966 לא מונו מעולם יותר מ-18 שרים וגם לאחריה הסטייה הייתה קלה מאוד. אכן חוק יסוד הממשלה הראשון שנחקק ב-1968 לא התייחס כלל למספר היושבים ליד שולחן הממשלה. המפנה החל בשנות ה-80' כשממשלות האחדות הלאומית זימנו לקואליציה כמעט את הכנסת כולה והרחיבו אגב כך את מספר השרים. ב"חוק הבחירה הישירה" של 1992 הוחלט בפעם הראשונה לציין מגבלה כמותית. ממשלת נתניהו הראשונה נאלצה להתמודד עם ה"דיאטה" הזו, ואכן כיהנו בה ח"י שרים בלבד. כאשר נבחר אהוד ברק תחת בנימין נתניהו ב-1999 הוא ערף את האיסור באבחת חקיקה אחת. בחוק המשילות שעבר אשתקד הוחזרה המגבלה עם תוספת קביעה מפורשת וחיונית, כי לא ייתכן עוד תפקיד של "שר בלי תיק".

אם אכן ישונה שוב החוק תהיה זו פגיעה פסיכולוגית חמורה בלגיטימיות המשטר בעיני הציבור משלוש סיבות מרכזיות: א. חוק יסוד אמור לבטא אבן רעיונית במשטר, ואם ערכו כה קל בעיניי השלטון, מה יהיה דינם התדמיתי של החוקים ה"רגילים"? ב. ביזויו של חוק המגדיר את הממשל ידלדל את האמון המוגבל בלאו הכי של הציבור בשיטה הדמוקרטית. ג. ניפוח מוסרות השלטון בניגוד ללוגיקה עניינית, מעקר את כַּשְׁרוּתו לתבוע ריסון מהאזרחים ואפילו מהמנגנון הציבורי עליו הוא אמון.

היעדר מגבלה משחרר אפוא את הרצועה. בממשלת שרון שהוקמה ב-2001 היה מספר דמיוני של 30 שרים. כך היה בממשלת נתניהו ב-2009. הביטוי הציורי לפריצת הגבולות הסבירים היה בדמותו של שולחן הממשלה הקטן, אשר נגרי הכנסת נאלצו לבנות כדי להתמודד על המציאות החדשה. הוא נדרש בשתי ממשלות אלה, כיוון שלא היה עוד מקום לישיבה סביב שולחן הממשלה הקיים. מאז היה הרהיט לסמל. הצניעות, ההיגיון והכבוד הבסיסי לחוק מחייבים כי ימשיך להיות מוצג מוזיאלי במרתפי הכנסת ולא אמצעי פרקטי במליאה.

יש לומר ללא כחל וסרק: לא רק שאין צורך ביותר מ-18 שרים, הרי שאף אין נחיצות ביותר מ-15 משרדי ממשלה. הצורך הפוליטי לצופף עוד ועוד סמוכים על שולחנה של הרשות המבצעת יצר עם השנים תיקים "ביצועיים" טפלים. כך נוסדו משרדים קטנטנים שהיו יכולים לשמש כאגפים במשרדים קיימים ואפילו כמחלקות בהם (למשל, המשרד לאזרחים ותיקים או המשרד לעניינים אסטרטגיים). כך גם נבנו תפקידי שרים ללא תיק למשימות כגון: אחריות על רשות השידור, על המגזר הערבי, על התפוצות או על העיר ירושלים.

כיוון שאין לדעת אם המערכת הפוליטית תדע לעמוד בפרץ בעתיד הקרוב או הרחוק, חשוב למסמר את סעיף 5 ו' בחוק על ידי חיזוק שריונו: אם כיום ניתן לשנותו ברוב של 61 חברי כנסת, ראוי להגדיל מספר זה לכדי 80. רק כך תימנע הפרסה של שינוי תדיר של חוק יסוד לצרכים פוליטיים. רק כך יכפה על המערכת לצמצם עצמה לחיוני ביותר וליעיל ביותר.

ד"ר רון שביט הוא מומחה למנהיגות פוליטית ולפסיכולוגיה פוליטית

נערך על ידי דורון
תגיות: , ,

5 תגובות

  1. א. קוריאל :

    יש משפטן בקהל?

    סעיף 5 לחוק יסוד הממשלה, שנזכר במאמר עוסק במספר השרים. לפי סעיף 5ו': "מספר חברי הממשלה, ובכלל זה ראש הממשלה, לא יעלה על 19, אלא אם כן הביעה הכנסת אמון בממשלה או החליטה לאשר צירוף שרים לממשלה, ברוב של שבעים חברי הכנסת לפחות.

    זאת אומרת שצריך לפחות 70 ח"כים כדי להעלות את מספר השרים, וכרגע לקואליציית הימין אין את המספר הדרוש.

    אבל – בהמשך מגיע סעיף 44א שאומר:
    "אין לשנות חוק-יסוד זה אלא ברוב חברי הכנסת; הרוב הדרוש לפי סעיף קטן זה יהא דרוש להחלטות מליאת הכנסת בקריאה הראשונה, בקריאה השניה ובקריאה השלישית."

    אז האם אפשר לשנות את מספר השרים ברוב של 61, או שצריך 70?

    למשפטנים התודה.

  2. מנחם לוריא :

    חוק יסוד הממשלה

    גלוי נאות: אינני משפטן.

    1. חוקי היסוד אינם חוקה ובאופן כללי ניתן לשנותם ו/או "פשוט" להתעלם מהם.

    2. חוק יסוד הממשלה איננו חוק משוריין כלומר – אין דרישה חוקית ששינוי בו יבוצע ברוב של 61 חברי הכנסת.

    3. תיאורטית: ניתן לשנות כל סעיף בחוק יסוד הממשלה ברוב של חברי הכנסת,תיאורטית sי בשלושה ח"כ כשניים בעד השנוי אחד לא והחוק ישונה…תיאורטית.

    4. בין ממשלות הימין,ואלה האחרונות של נתניהו בפרט,ישנו מאבק סמכויות בין הממשלה לבית המשפט העליון. זה בה לידי ביטוי בכל מיני אספקטים

    5.ברם: בית המשפט העליון פסק ב 1995 בפ"ד בנק מזרחי נגד מנדל כפר שיתופי שדן בפרוצדורות הנדרשות לביצוע כאשר חוק "רגיל" סותר חוק יסוד. נקבעו מספר פרמטרים – החשוב לעניין שלנו: בית המשפט העליון קבע שגם אם חוק יסוד איננו משוריין יש לבצע בו שינויים אך ורק אם יש רוב של 61 חברי כנסת.

    6. תיאורטית יכול נתניהו להציג לכנסת ממשלה ובה יותר מ 19 שרים לבקש את אמון הכנסת ובאותה נשימה לבקש שינוי בחוק יסוד הכנסת – ומאחר ויש לו רוב של כ 67 ח"כ (אם יצליח להקים את הקוהלציה כפי שהוא רוצה) זה יצלח.

    7. אז כפי שאמרנו: בהנחה ותיכון ממשלת קוהלציה בת 67 ח"כ מאחר וחוק יסוד הממשלה איננו משוריין וגם כי 67 חברי הקוהליציה,מן הסתם,יתמכו בשנוי חוק היסוד הרי שהוא ישתנה ויהיה הזה חוקי למהדרין הן על פי חוק היסוד עצמו והן על פי ההלכה הפסוקה של בית המשפט העליון.

    הערה אישית:

    בהעדר חוקה ובגלל שיטת הממשל בישראל (זו הפרקטית לא זו לפי ההלכה הפסוקה) ממשלה בכלל וממשלת נתניהו בכלל יכולה דה פקטו לשנות את שיטת השלטון ולהפוך את ישראל מפסאודו דמוקרטית לדיקטטורה של הרוב – וזה,בכלל לא רחוק מן המציאות וההערכה היא שממשלת נתניהו הבאה עלינו לרעה תקצץ עוד בסמכויות בית המשפט העליון ותלך עוד למגמה השלטונית של דיקטטורת הרוב ושלטון ההון.

    מנחם.

  3. אביבה :

    רון, השאלה היא אם לא כדאי למען היציבות שתהיה ממשלה קצת יותר גדולה. תסלח לי אבל אני חושבת אחרת ממך. 18 הוא לא מספר קדוש ולפעמים יש צרכים פוליטיים לגיטימיים. בואו, אנחנו אחרי ממשלה שהחזיקה מעמד כל כך מעט זמן ובחירות שהתקיימו תוך שנתיים זה לא דבר נחוץ ורצוי.

  4. ניר :

    הצניעות מחייבת

    אני מסכים עם המחבר כי ממשלה עם מעט שרים ולא יותר מ-18 תזכה באימון הציבור הרבה יותר מאשר ממשלה רחבה.

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    סעיף 44 לחוק יסוד הממשלה מתיחס לשינוי, בעוד שסעיף 5ו מדובר על תיקון

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.