תאגידי הגז, "הקוזק הנגזל" – עובדות נוספות
אמנון פורטוגלי משווה את הכנסות הממשלה מהגז המופק בים. בין המלקוח הממשלתי (Government Take = GT) בישראל לבין זה הקפריסאי. ישראל מקבלת הרבה פחות ממה שלוקחת ממשלת קפריסין
'תמר' בקפריסין
אחת המנטרות החוזרות ונשנות של תאגידי הגז, המשקיעים 'הקטנים' בשותפויות הגז ו'מומחים' שונים היא בדבר המיסוי הכבד על תאגידי הגז בעקבות ועדת ששינסקי הראשונה, הטענה היא שהמיסוי על תאגידי הגז בישראל גבוה מהמיסוי בעולם. אלא שהדוחות של דלק קידוחים לשנת 2014 מורים כי טענה זו אינה עומדת במבחן המציאות. מנקודת המבט הכספית של תאגידי הגז, הם יעדיפו שהמיסוי על 'תמר' יהייה כנהוג בישראל ולא כפי שנהוג בקפריסין.
בארץ נהוגה שיטת הזכיונות והרשיונות (Concessionary System). בשיטה זו חברות הגז והנפט מוכרות בעצמן את הגז המופק ומשלמות למדינה תמלוגים, מס חברות, והיטל רווחי יתר.
שיעור ההיטל בישראל נקבע על פי היחס בין ההכנסות המצטברות בניכוי ההוצאות, תמלוגים, וההיטל, לבין ההשקעה הכוללת בחיפוש ובפיתוח הראשוני של המאגר. בישראל ההיטל על מאגר תמר, בגובה התחלתי של 20% מהרווח, נגבה כאשר היחס עומד על 2, כלומר החזרת ההשקעה במלואה X 2, ועולה בהדרגה על לגובה של 50% מהרווח כאשר היחס עומד על 2.8.
בקפריסין נהוגה שיטת החוזים (Contractual System). חוזים אלו נקראים 'הסכמי חלוקת התפוקה', PSA – Production Sharing Agreement. בחוזים אלו התפוקה מחולקת בין היזמים והמדינה, בדרך כלל כך שחלק מסויים מהתפוקה מוקצה לכיסוי ההוצאות שהיו לחברות הגז עד החזר מלוא השקעתן, והיתרה מחולקת בין המדינה לבין חברות הגז לפי ההסכם שנקבע. במקרים רבים חלוקת התפוקה נקבעת בהתייחס להיקף התפוקה ולקצב ההפקה היומי.
חלוקת התפוקה בהסכמי PSA בקפריסין
מקור: דוחות דלק קידוחים לשנת 2014 עמוד א-143
אחד המדדים שבאמצעותם נהוג להשוות ולהעריך מערכות מיסוי ממדינות שונות הוא מדד חלק הממשלה Government take – GT ברווח משדה גז. בדיקת חלק הממשלה – GT ברווח משדה הגז, מורה שהחלק של ממשלת קפריסין מרווחי הגז בקפריסין גבוה מאשר בישראל, הוא מתחיל ב- 55% ומגיע ל-80%, בעוד שבישראל הוא יגיע לכ- 56% עד 58%.
חלק הממשלה בישראל ברווחי הגז מתמר נאמד בזמנו ע"י ועדת ששינסקי בתחום 52% – 62% (לעומת כ-30% ערב הקמת הוועדה). למעשה, על פי הדוחות של תאגידי הגז, חלק הממשלה עומד כיום על כ- 56% (דוחות ישראמקו). המשמעות הכספית של הפרשים אלו בחלק הממשלה GT, עצומה.
מעבר לבדיקת ה-GT, אפשר לעשות תזרים להכנסות תאגידי הגז, כפי שמופיע בדוחות הכספיים שלהם. והתוצאות מאירות עיניים. אם שדה הגז תמר בתפוקה הנוכחית היה בקפריסין, או שהיה משלם למדינה על פי השיטה הנהוגה בקפריסין, תאגידי הגז היו מקבלים בעשר השנים הראשונות לפעולתו, כ- 7.7 מיליארד דולר. לעומת זאת, לפי השיטה הנהוגה בישראל בעקבות ועדת ששינסקי, תאגידי הגז יקבלו בעשר השנים הראשונות, כ- 9 מיליארד דולר, כ- 1.3 מיליארד דולר יותר מאשר בקפריסין.
במהלך עשר השנים הבאות המספרים מתכנסים, ובמבט לאורך עשרים שנים, החלק של תאגידי הגז ברווחי הפקת הגז כמעט ומשתווה בשתי השיטות. עם זאת, יש חשיבות לעיתוי. לכסף שמתקבל מוקדם יש ערך גדול יותר מכסף שמתקבל מאוחר יותר. ובעיקר, המצב אינו הפוך והטענה של תאגידי הגז בדבר המיסוי הגבוה בישראל יחסית למיסוי בעולם אינה נכונה.
אם מאגר תמר היה בקפריסין, או שהיה משלם למדינה על פי השיטה הנהוגה בקפריסין, תאגידי הגז היו מקבלים פחות בהרבה ממה שהם היו מקבלים בישראל. לטענות של תאגידי הגז בדבר המיסוי הכבד עליהם יחסית למיסוי בעולם, בעקבות חוק ששינסקי אין אחיזה במציאות.
אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר
תגיות: גז, גז-טבעי, ועדת-ששינסקי, מאגרי הגז, מיסוי הגז, קפריסין
12 באפריל, 2015 בשעה 8:53
תקנו אותי אם אני טועה אבל ההסכמים בקפריסין נחתמו בתקופת כהונת הנשיא הקודם שהיה קומוניסט?
בכל מקרה זה שישראל מדינה עלובה שמשרתת טייקונים ותאגידים בשמחה על חשבון אזרחיה זאת המציאות, לא איראן איראן.
19 במאי, 2015 בשעה 8:38
[…] http://www.blacklabor.org/?p=56329 […]