ערר "קרקעות הצפון" – מדוע לא מכינים תרחישי פגיעה ישירה לתכנית?

המועצה הארצית לתכנון ולבניה דנה ב-24 במרץ בערר שהגישה אלה נווה נגד תכנית "קרקעות הצפון". עו"ד לירן-שקד המייצגת את הערר בשם הציבור הגישה מסמך המסביר שאי בחינת תרחישי פגיעה ישירה היא חלק מהמדיניות לקדם את התעשייה בכלל ותעשיית הגז בפרט בכל מחיר, גם אם מדובר בסכנה קיומית לאזרחים במדינה

מאת: חנה קופרמן

"קרקעות הצפון" – תעשייה פטרוכימית והתעלמות מבריאות הציבור

עיון בתוכניות המתאר [i] למפרץ חיפה מלמד על המגמה לבסס תעשייה פטרוכימית גדולה בחיפה, שתוקם לצורך הפקת מוצרי נפט שהתגלה במאגר לוויתן. תעשייה כזו, באזור מוכה תחלואה מזיהום הסביבה, מוסיפה סכנות לבריאות הציבור בחיפה וסביבותיה, אך מתעלמים ממנה. להלן פרטים על תכנית "קרקעות הצפון" מאת חנה קופרמן

לקריאה נוספת

קרב דרמטי התקיים בדיון השני במועצה הארצית לתכנון ולבניה ב- 24 במרץ 2015 בערר נגד אישור תכנית "קרקעות הצפון" חפאג 1139א'. (הדיון הראשון בערר התקיים ב-19 בפברואר 2015) רוב הדיון הוקדש לשמיעת הערר שהגישה בשם הציבור אלה נווה, אפידמיולוגית סביבתית תושבת חיפה. יחד עם נווה הציגו את הטיעונים עו"ד רונית לירן-שקד, מומחית במשפט מנהלי, תכנון ובנייה, חנה קופרמן, יו"ר הפורום הישראלי לשמירה על החופים, ואינג'ינר ליאון רייכמן מומחה לרעידות אדמה.

תכנית "קרקעות הצפון" חפאג 1139 א' שווקה לציבור כתכנית שמטרתה להעביר למתחם את שלוש חוות המיכלים מרחבי האזור- מחוף שמן, קריית חייים ומטבעון (אלרואי) אבל כבר בדיון הראשון שהתקיים ב- 19 בפברואר 2015 הסתבר שחברת תש"ן יזמית התכנית מתנגדת להעברת המכלים הפרטיים מחוף שמן (ראה תמליל פרוטוקול עמ' 32,33 חברת תש"ן מתנגדת להקצות שטח למיכלים של החברות הפרטיות בחוף שמן קרקעות הצפון – תמליל דיון מיום 190215 (1)), נציג המועצה המקומית טבעון הצהיר על התנגדות להעברת החווה משכונת אלרואי בטבעון בנימוק שהמועצה תפסיד ארנונה. ולגבי העברת החווה מקריית חיים- משרד התשתיות מתנגד להתנות את מימוש הפרויקט בלוח זמנים מחייב להעתקתם ואין מי שיממן את ההעברה (ראו סוגיית פינוי הקרקעות בחוף שמן בפתיח למכתב ששלח המשרד למועצה הארצית לתכנון ולבניה קרקעות הצפון- מכתב משרד התשתיות 1 (1)).

עורכת הדין לירן-שקד, שהגישה מסמך מפורט בנושא, טענה שמטרתה העיקרית של התכנית – שהייתה תקועה שנים רבות במגירה ולפתע מקודמת – היא לפתח את משק הגז הטבעי שהתגלה במאגרים. התכנית מיועדת לאחסון חומרים שיופקו ממאגר הגז לוויתן.הם יאוכסנו באתרי הקבלה "חגית" ובעמק חפר, ומשם יועברו למפרץ חיפה להמשך טיפול. מדובר בחומרים נפיצים שיהיו צמודים למשרפה ולמתקנים מסוכנים באתר. הכמויות האדירות הללו של החומרים הנפיצים מסכנות את תושבי האזור. "לא צריך שום פצצות אטום. אנחנו הולכים לפוצץ את עצמנו בהתנדבות".

אלה נווה הציגה את הנזקים הקשים הצפויים לאוכלוסייה שכבר היום סובלת מתחלואה חריגה של מחלות סרטן, לב ומחלות נשימה רבות כמו אסטמה והראתה נתונים שמוכיחים שאם התכנית תאושר- הזיהום יגדל במאות אחוזים ויחמיר את המצב הקשה שכבר קיים לממדים כה גדולים שלא יתאפשר לבני אדם לגור ליד המפעלים.

אני, חנה קופרמן התרעתי בדיון שהממשלה ומשרד האנרגיה יפעילו לחצים כבדים לאשר את התכנית בתואנה שאם הוועדה לא תאשר אותה- הדבר עלול לעצור את הזרמת משק הגז הטבעי, טענה שכבר הופיעה באופן מרומז במכתב משרד התשתיות שנשלח לוועדה לפני הדיון הקודם. פניתי ליו"ר הוועדה ושאלתי: " מה תעשה כבוד יו"ר הוועדה אם תבוא הממשלה ותטען שחייבים לאשר את התכנית ולאפשר את הגדלת הזיהום והפגיעה בתושבים כי אחרת תיפגע אספקת הגז למדינה וייפגע הייצוא למדינות השכנות? … ניתן לספק גז טבעי למדינה ולמנוע את כל הסיכונים אם מתקני הקליטה יוקמו ליד המאגרים בלב הים , דבר שמייתר את הכנסת הנפט החדש ליבשה ואת סיכון הבריאות והחיים של התושבים".

כמו כן, חשפתי את האופן בו משרד התשתיות מנסה לעקוף הכנת תסקירים למיכלי הקונדנסייט המזהמים באמצעות תיקון 101 לחוק התכנון והבנייה המאפשר, תחת קידום "פרויקטים לאומיים", להקים מיכלי נפט ללא עריכת תסקירים או חובה לשמוע את התייחסות הציבור.

אינג' ליאון רייכמן טען שבתסקיר של מתכנני התכנית מופיעה אזהרה מפני בניית המיכלים במתחם קרקעות הצפון בשל העובדה שהשטח נמצא באזור סייסמי רגיש, על קרקע מתנזלת אשר אי אפשר למגן אותה בשום צורה. במקרה של רעידת אדמה – המיכלים עלולים להתבקע ואי אפשר למגן אותם בשום צורה, דבר שעלול לייצר אפקט דומינו שעלול לגרום לאסון המוני באזור.

משרד הבריאות שלח לועדה מסמך רשמי (משרד הבריאות- מסמך לועדת ערר בזן – קשר בין זיהום לתחלואה ) עם הנתונים שמוכיחים כי קיים קשר סיבתי מובהק בין הזיהום לתחלואה החריגה בנפת חיפה. נציג המשרד הדגיש בדיון שיש לחייב את המפעלים לעמוד בערכי היעד כפי שדורש חוק אוויר נקי חוק אוויר נקי. לדבריו צריך להחמיר בדרישות ולא להוסיף סיכונים באזור שכבר היום הנו מוכה זיהום ותחלואה.

על רקע זה התלונן נציג חברת תשתיות נפט ואנרגיה (תש"ן) בבעלות מדינת ישראל, יזמית התכנית שזה לא הוגן שמנסים הגביל את כמות הזיהום שמותר לו לפלוט ב"קרקעות הצפון". הדברים קוממו את אחד מחברי הועדה שאמר: "כיצד זה המדינה עצמה, המיוצגת ע"י חברת תש"ן, תבוא ותתלונן כאחרון היזמים הפרטיים שמגבילים אותה בכמות הזיהום שמותר לה לפלוט באזורי מגורים, בהם גרים אזרחים אשר חובתה של המדינה להגן עליהם… ?

עורכת דין לירן-שקד טענה שהתכנית מקודמת במתחם קרקעות הצפון בשיטת הסלמי כ"תכניות עתידיות" במתחם 6-7 של התכנית מבלי לפרט מה בדיוק מקימים שם. אבל עכשיו, חברי הוועדה לא יוכלו לטעון "לא ידענו". חובת חברי הוועדה להתייחס לתכנית הכוללת וכעת, מרגע שהנתונים הוצגו להם, לא יוכלו להתחמק מאחריות לאסון שבפתח.

במסמך שכתבה מתארת עו"ד לירן שקד את השיטה המתוחכמת בה מוקם בפועל במתחם קרקעות הצפון בית זיקוק שני במפרץ חיפה ללא ידיעת הציבור:

העברת חוות המכלים מיועדת לשטח של 630 דונם והיא מכונה בשם: חפאג 1139/א
אבל התכנית כוללת עוד שטחים לתכנון עתידי המכונים 6—7.
בשטח 6 אושרה תכנית לאחסון עד 20,000 טון גפ"ם (גז נפיץ ביותר) תחת מספר תכנית אחר- תמ"א 32- 1.
במתחם 7- אתר פסולת בעל פוטנציאל זיהום אדיר המקודם בתמ"א אחרת 16/ 4/ 2
ובנוסף- משרד התשתיות דורש לאחסן מכלי קונדנסייט שנוצר בהליך הפקת הגז הגולמי.

שיטת הסלאמי מקדמת את התכנית בחלקים שונים, באמצעות יצירת תכניות שונות עם מספרים שונים בלי שניתן לראות את התמונה הכוללת ומבלי שנעשית בדיקה של כלל ההשפעות במתחם כמו למשל הסכנה שנוצרת באחסון 1,280,000 מ"ק נפט ותזקיקים ליד 20,000 טון גפ"ם- גז פחמימני נפיץ ביותר.

כך נוצר מצב שכאשר מובאת התכנית ה"תמימה" לאישור, לא נבחנות הסכנות האמיתיות הנשקפות לתושבים. לציבור אין מושג על התכנית הנרקמת ואין לו שום יכולת להתריע על הסכנות. זאת כיוון שהשיטה היא לאשר סטאטוטורית בתכנית שיועדה להעתקת חוות המיכלים, שטח גדול בהרבה, המוגדר "שטח עתידי", ובבוא הרגע המתאים, משרד התשתיות יוכל לקדם בשטח זה תכניות מתאר ארציות עליהן הציבור לא יודע. וכאשר יגיעו למימוש, לתושבי האזור שעשויים להיפגע לא תהיה זכות להתנגד ולהתריע, בדיוק כפי שקרה עם התכנית לאחסון 20000 טון גפ"ם שכבר אושרו סטאטוטורית במתחם (ראה פרטים במאמר "קרקעות הצפון").

עו"ד לירן שקד התייחסה במסמך אל מחדלי התסקירים. לא נערך תסקיר בריאותי שיבחן השפעות מסרטנות של היקפי פליטת חומרים מאכסון כמויות אלה על תושבי חיפה. כמו כן לא נערך תסקיר הבודק את משמעות הפגיעה הישירה של טילים מונחי gps אל אותם מתקנים. במקרה של פיצוץ של כל המתקנים עקב פגיעה מכוונת של טילים מונחי GPS . בירי של 1000 טילים ליום, תרחיש דומינו עלול לגרום למאות אלפי הרוגים. המידע המופיע במסמך של עו"ד לירן שקד דומה לתרחיש שפרסם לאחרונה פיקוד העורף. הוא מאשר שיש בידי האויב טילים מונחי gps. התרחיש מתיחס לכ- 1200 טילים שיכולים להיות משוגרים מלבנון לעבר ישראל. אך להבדיל מהמסמך של עו"ד לירן שקד, כמות ההרוגים הצפויה לפי פיקוד העורף היא עשרות עד מאות אזרחים. (ראו למשל בכתבה זו בווינט)

ההבדל בניבוי ההרוגים נובע מפרטי התרחיש. מדיניות פיקוד העורף היא לא לבחון תרחישים של פגיעה ישירה במתקני חומרים רעילים ונפיצים, אלא לבחון רק פגיעה ליד מתקנים אלו. לעומת זאת, בבדיקה המשוערת שהציגה עו"ד לירן- שקד בפני ועדת הערר התרחיש מדבר על פגיעה ישירה שצפויה לגרום לאפקט דומינו- תרחיש שמעולם לא נבחן ע"י איזשהו גוף רשמי של המדינה.

דומה כי הגישה של פיקוד העורף נראית כחלק מהמדיניות הקיימת- לא להכין תרחישי פגיעה מכוונת בתשתיות מסוכנות כדי לא למנוע את הקמת מתקני הגז. כשאין נתונים- "הכל בסדר" וניתן לאחסן כמויות בלתי מוגבלות של חומרים מסוכנים ליד ריכוזי אוכלוסיה.

נראה כי המדיניות של הממשלה היא לקדם את התעשייה בכל מחיר. דומה כי מנהל התכנון מתכופף למדיניות זו ונמנע מבחינת תרחישי דומינו ופגיעה מכוונת. כאשר תסקירים עלולים לחשוף שהתשתיות מסוכנות לציבור- מוצאים את הפתרון החוקי לחמוק מבחינתם.

בניגוד לכך, הדרישה של עו"ד לירן שקד כפי שבאה לידי ביטוי במסמך שכתבה היא שיש להכין חוות-דעת מפורטת על ההשלכות של תכנית "קרקעות הצפון" חפאג 1139 א' : השפעות כמויות הפליטה הצפויות מדי יום על בריאות תושבי האזור. כמו כן, דרישה להצגת תרחישים סביבתיים צפויים עקב פגיעה ישירה של טילים, אירוע פעילות חבלנית עוינת (פח"ע), אסון טבע או תקלה.

בתמונה: מימין לשמאל: חנה קופרמן, אלה נווה, עו"ד לירן שקד

הדפסה או שמירה כקובץ

Tags: אלה נווה, גפ"מ, המועצה הארצית לתכנון ובניה, זיהום סביבה, חנה קופרמן, מפרץ-חיפה, משרד-הבריאות, עו"ד לירן שקד, קונדנסייט, קרקעות הצפון, תעשיה פטרוכימית

This entry was posted on יום שני, אפריל 6th, 2015 at 1:34 and is filed under בריאות ואיכות סביבה, דיור, תכנון ובניה. You can follow any responses to this entry through the RSS 2.0 feed. You can leave a response, or trackback from your own site.

7 Responses to “ערר "קרקעות הצפון" – מדוע לא מכינים תרחישי פגיעה ישירה לתכנית?”

משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

6/04/2015 בשעה 13:32

האם הפיתוח הכלכלי והתעשייתי יותר חשובים מחיי אדם? מדוע לא לוקחים בחשבון בתוכניות מיתאר את הנזקים הצפויים לתושבים כתוצאה מהפיתוח הכלכלי?
משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

6/04/2015 בשעה 18:50

תגידו לי, הגז לא נועד לשפר את איכות האוויר?
למה מתעקשים להפוך אותו לסכנה גדולה מזו שקימת כבר עכשיו?

איפה ההגיון?
מי ומי באינטרסים שעומדים מאחורי התכנית המתוארת?
למשתמש אנונימי 2 הגיב:

7/04/2015 בשעה 18:01

אם יוקמו מתקני קליטת הגז על אסדה צפה ליד המאגרים, ניתן יהיה לספק גז נקי למדינה בצורה אמינה ובטוחה ובאמת להקטין את הזיהום הקיים. אבל… משרד התשתיות מתעקש שמתקני הקליטה יוקמו ביבשה משיקולים כלכליים צרים גם במחיר הגדלת הזיהום וסיכון חיי התושבים… ראש הממשלה מוביל את התכנית במטרה להפוך את ישראל למעצמת ייצוא של הנפט החדש (הקונדנסייט- תוצר הגז) ומתעלם לחלוטין מקיומם של בני האדם- פשוט מתעלם מהעובדה שהזיהום ואחסון החומרים המסוכנים יגדלו בממדי ענק ויסכנו מאות אלפים.
למשתמש אנונימי 2 הגיב:

7/04/2015 בשעה 18:05

נ.ב. הגבתי למשתמש אנונימי 2 ב- 3
זו אני שהגבתי ב- 3 הגיב:

7/04/2015 בשעה 18:08

נ.ב.
זו אני חנה קופרמן שהגבתי למשתמש 2.... הגיב:

7/04/2015 בשעה 18:13

***
עבודה שחורה » יום הסביבה בכנסת – מקריבים את בריאות התושבים על מזבח ייצוא הגז הגיב:

26/06/2015 בשעה 0:44

[…] מאמר ב"עבודה שחורה" מדוע לא מכינים תרחישי פגיעה ישירה לתכנית? – 06.4.15 : http://www.blacklabor.org/?p=56312 […]