מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
תחרות – בשירות הכלכלה או הפוליטיקה?
במאמרים הקודמים התרכזתי בטלטלה שעוברת על שוק הסלולר (עד כדי סיכון אג"חים שבידי הציבור – "בינתיים מחזיקי האג"ח מוטרדים פחות מבעלי המניות, אך מבט בלוחות התשלומים דורש מעקב קפדני וערני מבעלי החוב", כלכליסט), ובכישלון הרפורמה בשוק הדלק, שהפכה את החלשים בחברה למשאבת מצלצלים של הממשלה. בהמשך אציג דוגמאות נוספות שמצטרפות למצעד כישלונות מפואר של אבירי התחרות
מאת: נטע חוצן
פרפורים בשוק הסלולר - הולך בדרכי הרפורמה בסולר?
האם הרפורמה בשוק הסלולר תלך בדרכה של הרפורמה בסולר שהחזירה את הפיקוח על מחיריו, אך לא לחלשים בחברה? מאת: נטע חוצן
הכישלונות מטבעם יתומים ואיש לא לוקח עליהם אחריות. כל זה לא מפריע לפוליטיקאים להמשיך ולהבטיח – פירוק, חיסול וחלוקת שלל ציבורי לקונים זריזים וממונפים – מה יוצא להם מזה, לפוליטיקאים?
חשוב להבהיר – אין אנו באים לפסול כל תחרות באשר היא. מטרתנו לברר האם ההבטחות הבומבסטיות של נביאי התחרות עומדות במבחן המציאות הכלכלית, או שמא מדובר בתמונה הרבה יותר מורכבת וצינית. אתר "עבודה שחורה" מתריע מיום היווסדו על הקלות הבלתי נסבלת של מכירת ה"תחרות" כתרופת אליל לכל בעיה.
הרפורמה בשוק ההון
מעידן הסיפורים לעידן הכזבים? הייתה או לא הייתה קריסה, אמת או שקר?
"השלב השני, לדברי נתניהו, היה רפורמה בקרנות הפנסיה. לדבריו, קרנות הפנסיה היו במצב איום, אבל רובן לא היו על סף קריסה מיידית, ויכלו להמשיך להתקיים עוד עשרות שנים באותה מתכונת. "הסכנה לא הייתה קריסה, אבל ההזדמנות הייתה ליצור שוק אג"ח בישראל שפותח פתח לשוק הון אמיתי. המבנה שהיה קיים שאב את כל האשראי במשק ומנע אשראי ממשקי הבית ועסקים קטנים". (דה-מרקר , 17.9.2007 ). זהו אותו נתניהו בעל הסיפורים על הרזה שסוחב את השמן", ראו כאן.
"בעוד אחד מהכנסים בהם מלהגים אנשי עסקים ומשרתי הון האחד לשני, התייחס המשנה למפקח על הביטוח לעלייה בדמי הניהול בקופות הגמל. "אנחנו מודאגים מהעלייה בדמי הניהול בקופות הגמל" אמר המשנה למפקח. טוב שהוא אמר, מסתבר שבדיוק בשביל זה צריך רגולטור, כדי שיגיד, לא בכדי שחס וחלילה יעשה משהו. בסך הכל הם עשו, הם פתחו את השוק לתחרות וראו איזה פלא, במקום שהתחרות כפי שהיא אמורה בספרי התיאוריה של הקפיטליזם, תגרום לירידה במחירים. מסתבר שבשוק שיש בו הרבה מה לקחת, המתחרים מעדיפים לא לקחת סיכונים". קורט טוכולסקי, כאן וכאן.
"הגורם השלישי, הגורם שהבעיר ושפך דליים של שמן על הגחלים הלוהטים של האג"ח הקונצרניות: ועדת בכר, שהעבירה-הפריטה את קופות הגמל מהבנקים לחברות הביטוח ולבתי ההשקעות ב-2006-2007. התוצאות ההרסניות של ועדת בכר, של המהירות שבה יושמו ההמלצות, של חוסר הפיקוח, של ההפקרות ושל הניסיון המביך לאחז את עיני הציבור ולגנוב את דעתו, תוארו כאן פעם אחר פעם" (אלי ציפורי)
הרפורמה בענף ביטוח הרכב
"כפי שאנחנו רואים על פי הנתונים נכשלה התחרות בענף ביטוח החובה לרכב בישראל. לכן אני מציע להקים חברת ביטוח ממשלתית שתתחרה בחברות הפרטיות". (עמית הרפז)
משק החשמל
"יצרנית החשמל הפרטי "דליה אנרגיות" עקפה את דרישת הממשלה להשקיע הון עצמי בסך 20% משווי הפרויקט. במקום זאת היא מנפיקה מניות בכורה למוסדיים. התנהלות "דליה אנרגיות" היא דוגמא לאופן בה פועלת הפרטת החשמל. הממשלה מעבירה לתאגידים את רכוש האזרחים, מעבירה להם כספי ציבור, אך האזרחים לא ייהנו מפירות ההפרטה". (אמנון פורטוגלי)
החקלאות
"הסיבה שבישראל זול יותר לקנות שוקולד גרמני מישראלי הוא הסובסידיות והתמיכות האחרות שהאירופאים נותנים לחקלאות שלהם וגם לתעשייה שלהם. משק החלב הישראלי המושמץ מייצר חלב ניגר זול ואיכותי במחיר שמבטיח קיום ליצרן ולצרכן (כל עוד מדובר במחירים מפוקחים: הבעיה היא מה עושות החברות הפרטיות במה שאינו מפוקח)".
"מעבר לעובדה שהאירופים די מצפצפים שנים על הסכמי סחר, האירופים גם מצאו דרכים מאוד מקוריות לעקוף את האיסורים על תמיכות, הם לא תומכים בייצור אלא בשימור הנוף החקלאי או במעבר למיכון וחקלאות ידידותית לסביבה או במניעת אבטלה בפריפריה הכפרית. בקו התחתון הם משאירים את החקלאות שלהם זולה ובבית בתמיכות שלא קטנו רק שינו את שמן ובחלק מהמקרים את אופי החקלאות. כך יש לאיחוד מרחבים ירוקים יותר סביבתיים ויותר ממוכנים שמייצרים תוצרת מקומית זולה שהופכת את התחרות לחסרת סיכוי. תכלס וטוב שכך". (קורט טוכולסקי)
הפרטת הדואר
"פול קליינדורפר, כלכלן מאוניברסיטת פנסילבניה ומומחה בנושא מדיניות כלכלית, הסביר בעת ביקור בישראל כי הפרטת שירותי הדואר תביא לעלייה במחירים כפי שקרה במדינות אחרות שהפריטו את השירות. במקרים האלו של הפרטה מראה מחקר ישראלי שעשו הפרופ' איינהורן ושפיגל יש פגיעה משמעותית בעובדים, מספר העובדים הזמניים, עובדי קבלן, עובדים בשכר נמוך עולה. הביטחון התעסוקתי ממנו נהנים העובדים בחברת הדואר היום ייפגע, אצלנו בישראל המצב הזה הפך מכת מדינה משום שהוא יוצר מעמד מתרחב של עובדים עניים. החוקרים מראים כי במקרים של הפרטה בעולם המפותח כמו בריטניה, גרמניה, וניו-זילנד קמו חברות דואר פרטיות אבל הן נותנות שירות לחלק קטן מאוד של האוכלוסייה ולכן התקווה שתתפתח תחרות שתוריד את המחירים נכזבה. הם מביאים כדוגמה את שירות הדואר הראשון בעולם שהופרט, שירות הדואר הארגנטינאי. למרות שנרכש ע"י הבנק הכי גדול בארגנטינה השירות פשט את הרגל והמדינה הלאימה אותו תוך הפסד כספי משמעותי". (עמית הרפז)
תמונה מסכמת
"העולם הכלכלי כמו עולם הספורט מלא בסיסמאות קליטות, קלישאות שקריות, נבואות מופרכות, וכוכבים לרגע". (עמית הרפז)
"שני התנאים העיקריים לתחרות משוכללת הם:
ריבוי קונים ומוכרים עד שכל יחידה כלכלית סבורה שהתנהגותה אינה יכולה להשפיע על המחיר. (מניפולציה על המחיר נ.ח)
מידע מושלם (אינפורמציה מלאה) – לכל מוכר או קונה יש מידע מלא על המוצר או השירות הנמכר, תכונותיו, והצעות המחיר של המוכרים והקונים השונים"
שני התנאים האלה, נדיר שהם מתקיימים במציאות. תחרות משוכללת היא, אם כן, מצב נדיר". "בישראל, אין ולא יכולה להיות תחרות אמיתית כמעט בשום תחום". (תמר בן-יוסף)
"עוד עיקר עכשיו הוא זיהוי הכשל השלטוני. איך מותירים בידי שר אחד, מוכשר ודורש טוב ככל שיהיה, החלטה בעלת השלכות כה נרחבות. ממשלת ישראל נחפזה להתגאות בהישג הורדת מחירי הסלולר, איפה היא תהיה כשכל הסיפור יתגלגל עד לקריסת תאגיד". (תמר בן-יוסף)
לשאלתה של תמר – הממשלה תהיה בדיוק במקום שבו פגשנו אותה במהלך אי אילו תספורות שעלו לציבור הון.
המהלכים מוצגים ככלכליים. האמנם? "מזה שנים שאנו יודעים כי אחת הבעיות של ישראל היא ההפרטה הגוברת, חלוקת המשאבים הציבוריים למעטים בעלי יכולת שמגדילים את כוחם וכל זאת "בחסותנו". בחסותנו? אכן כן, אנו בוחרים בנציגים שמאפשרים את המערב הפרוע הזה, ואת שקיעתה המתמשכת של ישראל הסוציאל-דמוקרטית. למרות הניסיונות לצייר מהלך זה כמהלך כלכלי, אין לו ולו דבר עם כלכלה – זהו מהלך פוליטי גרידא. בפסטיבל ראש פינה האחרון העלה שר התקשורת משה כחלון נקודה כואבת במיוחד: "חוסר התחרות בענף הסלולר". שוב ניסיון לצייר מהלך פוליטי כמהלך כלכלי". (הני זוביידה)
תגיות: הפרטה, נטע חוצן, רפורמה בשוק ההון, תחרות
קישור קבוע
14 תגובות
Email This Post
27 במאי, 2015 בשעה 22:33
http://www.themarker.com/markets/1.2646381
"מימון קשור לא רק לגז – ישראמקו היא תמנון רב זרועות עם אחזקות רבות בעיקר בתחום הנדל"ן, התחום העיקרי שבו אמור שר האוצר לחולל רפורמות".
27 במאי, 2015 בשעה 22:43
גולן טלקום בצרות: החלטה אחת של משרד התקשורת עלולה לסגור את העסק
החברה, שאחראית לירידת המחירים בשוק הסלולר, לא הגיעה עדיין לאיזון כלכלי – ואורך נשימתה מתקצר והולך
http://www.themarker.com/markets/1.2645466
27 במאי, 2015 בשעה 22:50
ירושלמים פראיירים שפני נסיון.
לא צמצמו את מספר תיבות הדואר – בטלו אותן.
ניסוי על ירושלמים זה לא דבר חדש.
בינתים הכל נכשל, אבל ירושלמים הם מנזר השתקנים של מדינת ישראל.
"בשבועות האחרונים בוטלו רוב רובן של תיבות הדואר הפעילות בירושלים, ובעתיד הקרוב יבוטלו גם רוב התיבות בשאר היישובים בארץ".
http://www.haaretz.co.il/news/local/1.2635346
תיבות דואר נמצאות רק בסניפים
אבל הלו
גם סניפים נסגרו.
5 ביוני, 2015 בשעה 15:02
ריכוזיות בתחום הביטוח
"לחברות הביטוח יש מנטור שמלמד אותן איך לסלק תביעות" – עו"ד חיים קליר מספק סיפורים מסמרי שיער על התנהלות החברות מול הלקוחות"
דה- מרקר
05.06.2015 11:01
רותם שטרקמן אסא ששון
21 באוקטובר, 2015 בשעה 20:08
תחרות בשירות הכיס או הבריאות? אין, פשוט אין גבול לעובדי דת התחרות.
אין, פשוט אין גבול לעובדי דת התחרות.
המסקנה הסופית ממאמר שפרסמה ארלוזורוב הוא – שצריך לפזר את המונופול הזה שנקרא ממשלה
כל מגבלה על יבוא מזון שנועדה להגן על האזרח שאין לו דרך לדעת מה הוא באמת קונה – היא פיגולים בעיני עובדי דת התחרות.
התניית רשיון יבוא בעמידה בתקנים, ו- עמידה בטווח מחירים ורווח – זה הרי בירוקרטיה מעצבנת. מיסוי גבוה – אוי אסור.
אין בכתבה של ארלוזורוב כל התייחסות לצד המיסוי. רק מקרה הוא?
ר' תגובה 94 לכתבה
http://www.themarker.com/news/1.2754855?utm_content=%2FNews%2F1.2754855&utm_medium=EMAIL&utm_source=SMARTFOCUS&utm_campaign=1
29 באוקטובר, 2015 בשעה 15:21
כך העניקה המדינה רישיון להדפסת כסף בתשואות חלומיות ליזמים פרטיים 30/11/2014, 06:29 אלי ציפורי
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000989621
מידע נוסף על ה"רעפורמה" במשק החשמל.
הנה קטע מהכתבה:
"סיסמאות: אז בואו נראה מה קרה בשורה התחתונה: חכמי האוצר וחכמי הרגולציה אמרו דבר שנשמע נפלא: נייצר תחרות לחברת החשמל, לטובת הצרכנים כמובן. התחרות תגרום לחברת החשמל להתייעל, תוריד את התעריף, הצרכנים ייהנו ושישו ושימחו, הללויה לשוק החופשי! מה שקרה בפועל זה לא שוק חופשי ולא נעליים, אלא שוק מאוד סגור. הממשלה למעשה ארגנה לעצמה חשמל בזול ללקוחות ממשלתיים, אף צרכן לא נהנה מכך, לא תעשייתי ולא פרטי, ורק בעלי המניות המעטים חוגגים עם רווחים אדירים ותשואות חלומיות של עשרות אחוזים על ההון העצמי"
1 בנובמבר, 2015 בשעה 18:01
[…] "המהלכים מוצגים ככלכליים. האומנם? "מזה שנים שאנו יודעים כי אחת הבעיות של ישראל היא ההפרטה הגוברת, חלוקת המשאבים הציבוריים למעטים בעלי יכולת שמגדילים את כוחם וכל זאת "בחסותנו". בחסותנו? אכן כן, אנו בוחרים בנציגים שמאפשרים את המערב הפרוע הזה, ואת שקיעתה המתמשכת של ישראל הסוציאל-דמוקרטית. למרות הניסיונות לצייר מהלך זה כמהלך כלכלי, אין לו ולו דבר עם כלכלה – זהו מהלך פוליטי גרידא. בפסטיבל ראש פינה האחרון העלה שר התקשורת משה כחלון נקודה כואבת במיוחד: "חוסר התחרות בענף הסלולר". שוב ניסיון לצייר מהלך פוליטי כמהלך כלכלי". (הני זוביידה) . […]
6 בנובמבר, 2015 בשעה 2:57
עשרה מנדטים של אנשים שלא קוראים עבודה שחורה ולא עוקבים אחרי נתוני הבורסה.
?????????.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4721435,00.html
יש בכלל משהו ללמוד מזה? (גם אפרופו המאמר של אורי יזהר)
נטע
7 בנובמבר, 2015 בשעה 14:36
בלוף התחרות
גדעון עשת: "בלוף התחרות
מילת הקסם המחשמלת היא שוב "רפורמה". וכך, בפעם המי יודע כמה, מבלבלים לנו את המוח במילים יפות ושקריות. כל הרפורמות המדוברות לא ישנו עובדה חשמלית אחת: לכל בית מגיע קו חשמל אחד. גם כשיש יצרן אחד או כשיהיו מאה יצרני חשמל. גם כך וגם כך יהיה קו אחד. מי שישלוט על הקו הזה – זה מונופול על אמת – והוא זה שמחזיק את השאלטר. לכן תחרות בחשמל היא מילה שקרית. יש אצלנו רשות חשמל – גוף ציבורי שבנימין נתניהו ויובל שטייניץ מבקשים לחסלו – והיא זו שקובעת את מחיר החשמל."
http://gidioneshet.blogspot.co.il/2015/11/blog-post_7.html#more
14 ביוני, 2016 בשעה 20:53
סלולר מסחרר את הראש.
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001131729
לאחר הודעת השת"פ של הוט מובייל וגולן טלקום, האנליסטים מנסים לענות על השאלות הבוערות בשוק הסלולר
29 בנובמבר, 2016 בשעה 23:14
http://www.themarker.com/technation/1.3137508
סערת גולן טלקום: האם הלקוחות צריכים לדאוג – ומה יקרה למחירים
במקרה שחברת הסלולר אכן תחליף ידיים ייאלץ הבעלים החדש להעלות את דמי המנוי החודשיים כדי לעמוד בעלויות הרכישה והתפעול. המהלך צפוי להשפיע על הענף כולו
אמיתי זיו התראות במייל
29.11.2016 19:24
21 במרץ, 2019 בשעה 17:19
אחרי בזק — עוד פירמידה בסכנה: סלקום מרעידה את החברה של אלשטיין
אחרי בזק — עוד פירמידה בסכנה: סלקום מרעידה את החברה של אלשטיין
בקיץ 2017 היה נראה שאי.די.בי נמצאת בדרך להתאוששות, כשהשווי הנכסי הנקי שלה הוערך סביב 1.1 מיליארד שקל. ואולם בשנה האחרונה חלה ירידה חדה בשווייה — בעיקר בשל קריסה במניית סלקום (1,357 -8.68%) , הנמצאת בשליטת דיסקונט השקעות (דסק"ש) (868.5 -8.32%) , שנמכרה לפני כשנה וחצי על ידי אי.די.בי פיתוח לקרן דולפין של אלשטיין.
https://www.themarker.com/markets/.premium-1.7043219?utm_source=smartfocus&utm_medium=email&utm_campaign=daily&utm_content=https://www.themarker.com/markets/.premium-1.7043219
23 במרץ, 2019 בשעה 12:32
מה הנקודה נטע?
מה הנקודה שניסית להעלות נטע?
"הנה מבנה חברות פרמידאלי מפגין חולשה וזו הדוגמה ללמה הקפיטליזם הוא דבר שלילי ויקרוס?"
סתם שימחה לאיד מהנה?
מה את רוצה? זיהת משהו שיתמוך במדיניות הדרך לונצואלה בה עוסק המאמר?
מיהו ג'ון גאלט?!
24 במרץ, 2019 בשעה 18:58
תנסה פעם להחליף את ונצואלה ב - נניח - דנמרק.
הרוצה לשקר מרחיר עדותו – למשל עד ונצואלה.
תנסה פעם להחליף את ונצואלה ב – נניח – דנמרק.