מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
"קרקעות הצפון" – תעשייה פטרוכימית והתעלמות מבריאות הציבור
עיון בתוכניות המתאר [i] למפרץ חיפה מלמד על המגמה לבסס תעשייה פטרוכימית גדולה בחיפה, שתוקם לצורך הפקת מוצרי נפט שהתגלה במאגר לוויתן. תעשייה כזו, באזור מוכה תחלואה מזיהום הסביבה, מוסיפה סכנות לבריאות הציבור בחיפה וסביבותיה, אך מתעלמים ממנה. להלן פרטים על תכנית "קרקעות הצפון"
מאת חנה קופרמן
תכנית "קרקעות הצפון" – (חפאג/1139/א) – שווקה לציבור הרחב כתכנית לפינוי חוות מיכלי דלק ישנות באזור מפרץ חיפה (חוף שמן, טבעון, קריית חיים) ולריכוזן ב"קרקעות הצפון" – מתחם של 1170 דונם מזרחית לבתי הזיקוק, קרוב לקריית אתא, נשר, נווה שאנן, טבעון והסביבה.
אך נראה כי המטרה החשובה יותר המנוסחת בתכנית היא לקבוע את ייעוד הקרקע ל"תעשייה מיוחדת". הוראות התכנית אינן מפרטות את מהותה של אותה "תעשייה מיוחדת", אבל עיון במכלול התוכניות – חפאג/1139/א (כוללת את כל המתחם ואת העתקת חוות המכלים, תמ"א 32/ 1 (אחסון 20,000 טון גפ"ם), תמ"א 37/ 2 (כניסת צנרת הנפט החדש- קונדנסייט – תוצר הגז הטבעי מהמאגרים), אתר פסולת, מפעלי תעשייה ותשתיות נוספות במתחם, מעמיד תמונה שלמה על הכוונה להקים תעשייה פטרוכימית גדולה הכוללת הקמת בית-זיקוק חדש במפרץ חיפה.
תכנית "קרקעות הצפון" – (חפאג/1139/א) אושרה בוועדה המחוזית בחיפה ב-12 במאי 2014. זאת לאחר שמיעת ההתנגדויות וקבלת החלטה האוסרת על אחסון קונדנסייט בתכנית, בעקבות ההתרעות של משתתפים בדיון וביניהם אלה נווה – אפידמיולוגית סביבתית, מרכזת קבוצת "אמהות ואבות מצילים את חיפה והקריות" ואנוכי . התרענו על הכוונה להכניס למפרץ חיפה את הנפט החדש – הקונדנסייט, ועל ממדי הזיהום וסכנת החומרים הנפיצים שעלולים להתווסף במסגרת התכנית להקים "תעשייה מיוחדת". התרעות אלה הובילו להכנסת סעיף בתכנית האוסר אחסון זה.
הועדה המחוזית חיפה החליטה לאסור את אחסון החומר הנפיץ והמזהם – הקונדנסייט במתחם קרקעות הצפון. סעיף 10 בפרוטוקול 2014008 מיום 12.5.14 קובע:
"לא יתאפשר אחסון קונדנסטים בתחום התכנית, מכח תכנית זו. זאת מאחר ונושא זה לא נבדק בתהליך התכנון ובתסקיר ההשפעה על הסביבה והתכנית לא כוללת הוראות מתאימות לכך."
בתמליל הפרוטוקול מופיעים דברים שאמרתי בישיבת הוועדה:
"היות ומתמ"א 37/ 2 אנחנו יודעים שמגיע צינור של קונדנסטים לבזן והמשמעות של זה היא: א. שצריכים לטפל בו על ידי מפעלים פטרוכימיים. ב. שייצרו באזור גפ"ם ותזקיקים והשאלה זה חידה בלשית- איפה? איפה הם יקימו את התשתיות האלו?"
מייד בתום הדברים הכריז רונן סגל, סגן מתכננת המחוז שאמנם יש תכנית לאחסן גפ"ם (גז פחמימני נפיץ ביותר) בקרקעות הצפון- דבר שעד לאותו הרגע הוסתר מהציבור הרחב. גם קונדנסייט וגם גפ"ם, יותר מדי חומרים מסוכנים בשטח המדובר.
לפי תוכנית "קרקעות הצפון" תוקם תעשייה פטרוכימית, המקודמת מכוח התגלית שבמאגר לוויתן יש לא רק גז טבעי, אלא גם נפט גולמי. מאז 2009, השנה בה התגלו מאגרי הגז בים, הגז הטבעי משווק כמקור אנרגיה ידידותי לסביבה שיחליף את המזו"ט, הסולר והפחם המזהמים. אבל מה שהוסתר באופן שיטתי זו העובדה שבזמן הפרדת הגז הטבעי מהגז הגולמי במתקני הקליטה, נוצרת תערובת חומרים בשם- קונדנסייט – הדומה בתכונותיה לנפט. זהו "הנפט החדש": יש מאגרים כמו "לוויתן" בהם אחוז הנפט גבוה במיוחד בהרכב הגז הגולמי וניתן לייצר ממנו דלקים ותזקיקים בכמויות מסחריות אדירות הצפויות לגלגל רווחים של מיליארדים.
הנפט החדש מהמאגרים, הקונדנסייט, רווי במתכות כבדות מסרטנות וודאיות לאדם, כמו כספית, קדמיום, אורניום, ארסן ועוד.
חבית אחת של קונדנסייט פולטת פי 21 יותר חומרים אורגניים נדיפים מאשר חבית אחת של נפט הרגיל. במאגר לוויתן התגלו 39.4 מיליון חביות קונדנסייט, דבר המעיד על אחוז גבוה של הנפט החדש בהרכב הגז הגולמי.
נראה שאת התעשייה הזו, המדינה באמצעות משרד התשתיות מנסה לקדם בכל מחיר תוך הסתרת מידע לגבי התכנית להפוך את ישראל למעצמת יצוא עולמית. הממדים האדירים של הכמויות בהן מדובר מוסתרים מהציבור כדי למנוע התנגדויות ה"עלולות" לאים על מימוש התכנית.
משרד התשתיות הסתיר בתסקיר הסביבתי בתכנית המתאר של תכנית קליטת מתקני הגז מהמאגרים (תמ"א 37/ ח) את העובדה שבמיכלי אחסון הקונדנסייט המתוכננים, כמות הזיהום הצפויה להיפלט בשנה אחת, כולל בנזן שהנו מסרטן ודאי לאדם, גדולה יותר מכמות הזיהום הנפלטת היום מכל מכלי האחסון גם יחד במפרץ חיפה.
איך הסתיר זאת התסקיר?- פשוט התעלם מהבדיקה של נתון זה וכשאין נתונים, אין "הוכחות" רשמיות לזיהום הוודאי הצפוי.
בדיון בערר על תכנית "קרקעות הצפון" שהתקיים ב- 19 בפברואר 2015 במועצה הארצית לבנייה התקבל מכתב ממשרד התשתיות (בראשות השר סילבן שלום), המחזק את החשד על כוונותיו. להלן החלק הרלבנטי במכתב:
"להלן התייחסות פרטנית לסעיפים:
סעיף 10 – מתנגדים לקביעה כי ייאסר אחסון קונדסט – מדובר על מוצר אנרגיה לגיטימי אשר יכול לשמש את בית הזיקוק חיפה ויכול גם להיות מקור ליצוא ישראלי. לא ניתן להקים חוות דלק מודרנית אשר לגבי חלק מהמוצרים קיים "איסור שימוש". סוגיית הפליטות צריכה להיבחן על פי כללים סדורים וקבועים על פי חוק אוויר נקי המתייחס לחווה ולפליטות ממנה כמכלול. מדובר על דרישה אשר יכולה להוות פגיעה משמעותית הן במשק הדלק וייתכן שבמשק הגז הטבעי. לא קיימת דרישה כזו בשום מקום אחר בארץ.
סעיף 12.4 – מתנגדים לקביעה כי המתקן לא יטיל מגבלות נוספות על סביבתן – מדובר על מתקן אנרגיה מהגדול והחשובים בארץ אשר מזין את בית-הזיקוק הגדול בארץ ואת כל תושבי הצפון. למתקן כזה צפויות להיות השפעות חיוביות על כל המתחם העירוני של חיפה. לפיכך ההתניה הינה בלתי סבירה ויש להסירה."
דברים אלה במכתב מלמדים שהחלטת הוועדה המחוזית לא לאחסן מיכלי קונדסייט במתחם במטרה להגביל את כמות הזיהום במתחם אינה מתקבלת על דעת משרד התשתיות. כמו כן, המשרד אינו מסכים שיוטלו מגבלות נוספות על המתקן. משמעות תגובה זו של משרד התשתיות היא: "אם לא תינתן לנו האפשרות לזהם ללא הגבלה, הדבר יסכן את ייצור הגז הטבעי ואספקתו למשק". כלומר, התעשייה חשובה יותר מסכנת הזיהום לאוכלוסיה, שכבר היום סובלת מתחלואה גבוהה כתוצאה מזיהום הסביבה באזור. חיי התושבים יוקרבו על מזבח התעשייה הפטרוכימית שתקום.
בהקמת תעשייה פטרוכימית חייבים לקחת בחשבון את הסכנה לסביבה ולפעול למזער אותה ככל הניתן. בתוכנית "קרקעות הצפון" ובתוכניות הנוספות מתעלמים מהפגיעה הוודאית בבריאות הציבור ומסכנת החומרים הנפיצים והרעילים מחשש שאם ממדי הפגיעה באוכלוסיה ייבחנו, תתגלה פגיעה פוטנציאלית בממדים שלא יאפשרו את אישור התכניות. זו הסיבה להסתרה.
* חנה קופרמן היא יו"ר "הפורום לשמירה על החופים"
להלן תגובת משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים לכתוב במאמר: "הטענות אינן נכונות. משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים אחראי על אספקה סדירה, רציפה ואמינה של אנרגיה למשק הישראלי, תוך ניצול מיטבי של תשתיות קיימות.
המשרד אינו מוביל פיתוח תעשיות ופועל לאפשר פתרונות הזרמה בטוחים ואמינים לכל המוצרים המשמשים את משק האנרגיה. בנושא הטיפול בקונדנסייט, עמדת המשרד הינה כי במידה שהדבר יידרש, ראוי שייעשה במקום שכבר משמש לטיפול בדלקים. המשרד פועל בשקיפות מלאה ומפרסם דוחות פעילותיו באופן שוטף."
מערכת "עבודה שחורה"
[i]נוסף לתכנית "קרקעות הצפון" יש עוד שתי תכניות המלמדות על המגמה להקים תעשייה פטרוכימית גדולה במפרץ חיפה: התכנית להרחבת בתי הזיקוק לנפט ותכניות נמל המפרץ.
שם התכנית להרחבת בתי הזיקוק לנפט- בז"ן: חפאג/1200/ ב
תכנית ההרחבה מאפשרת להקים במתחם בתי הזיקוק תשתיות חדשות בלי תכנית מפורטת ומבלי שהציבור יידע מה ייבנה במתחם ובלי שיוכל להתנגד, דבר חריג ביותר. מוסדות המדינה מאפשרים רק בתכניות מסווגות הקשורות לצה"ל ומשהב"ט להוציא היתרי בנייה בלי להגיש תכנית מפורטת. משמעות הדבר שנוצרת לנגד עיננו מציאות תכנונית חדשה בה המדינה מקדמת אינטרסים כלכליים של יזמים פרטיים כתכנית סודית מסווגת.
שמות התכניות של נמל המפרץ – בשיטת הסלמי:
- תמ"א 13 /ב/ 1/1"מבנים ימיים במפרץ חיפה להקמת מסוף מכולות חדש". השם -התמים "מבנים ימיים" מסתיר היטב את העובדה שתכנית זו מתייחסת להקמת "נמל המפרץ" ו"נמל הדלק" והיא כוללת הקמת נמל צבאי חדש, קווי דלק שיועברו ליבשה, ועוד תשתיות בעלות השפעות עתידיות נרחבות על תושבי האזור ללא תכניות מפורטות. הדבר נעשה בעזרת "פטנט": התכניות המפורטות: ייערכו במסגרת תכניות אחרות. לתכנית ענקית ורבת השפעה זו, הוגשו 3 התנגדויות בלבד כי, כאמור, ציבור התושבים לא ידע שמדובר בתכנית "נמל המפרץ"
- תמ"א 13/ב/1/ 2 "תכנית מתאר ארצית למקורות החול ולעבודות החפירה להקמת "נמל המפרץ" ו"נמל הדלק". כאן שם התכנית מסגיר את הקשר ל"נמל המפרץ" אבל הדבר נעשה לאחר שאושרה הקמתן של רוב התשתיות. לתכנית זו הוגשו כ- 200 התנגדויות. הפעם המיידע על התכנית הופץ ברגע האחרון..
- תמ"א 13 /ב/ 1 "תכנית מתאר ארצית לנמל חיפה". עוסקת בפיתוח התחום היבשתי והימי של נמל חיפה. כל התשתיות שהוסתרו מהציבור בזמן אישור תמ"א 13/ב/1/ 1 יקודמו במסגרת תכנית זו הכוללת את העורף היבשתי של "נמל המפרץ", תשתיות האנרגיה, משק הדלק ושטחי פארק הקישון, נמל חיל הים המתוכנן לעבור למפרץ ופירוט הדלקים שיאוחסנו ב"נמל הדלק".
לצפייה בכתבה בעניין ששודרה בערוץ 1
בצילום: חנה קופרמן (מימין) ואלה נווה בפתח הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים במועצה הארצית- ביום
אישור תמ"א 32/ 1 – תכנית הגפ"ם הארצית,:
הוציאו אותן החוצה ברגע שהזכירו את נושא הקונדנסייט…. לא רצו שייכנס
לפרוטוקול…
תגיות: גפ"מ, זיהום סביבה, חנה קופרמן, מפרץ-חיפה, קונדנסייט, קרקעות הצפון, תעשיה פטרוכימית
קישור קבוע
9 תגובות
Email This Post
5 במרץ, 2015 בשעה 11:27
מה אומרים על כך תושבי חיפה? האם הם דואגים לבריאות עצמם?
5 במרץ, 2015 בשעה 16:39
תגובה לתגובת משרד התשתיות
בתגובתו, משרד התשתיות מנסה להקטין ראש אבל הוא זה שעוזר ליזמים ונלחם שנים בציבור ברחבי הארץ כדי להקים את מתקני קליטת הגז ביבשה למרות שקיימת חלופה מרוחקת ליד המאגרים שיכולה למנוע את הפגיעה הקשה הצפויה במאות אלפי תושבים ובסביבה.
השר סילבן שלום ומשרד התשתיות הם הרגולטור האחראי על עריכת הבדיקות והתסקירים שיגנו על בטחון האזרחים בהליך התכנון אבל בוחרים להקים את מתקני קליטת הגז בתוך ריכוזי אוכלוסיה ולא משנה כמה אזרחים יחלו או ימותו. מצידם שכולם יתפוצצו. העיקר זה לשמור על האינטרסים של כמה חברות פרטיות "לטובת המשק" לכאורה.
בועדה מחוזית מרכז- בהשגות לתמ"א 37/ 2 ותמ"א 37/ח' ב- 27.1.14 אומר גדעון לרמן המתכנן של מתקני קליטת הגז -תמ"א 37/ ח : "המלצנו המלצה שלנו בתור צוות התכנון, למזמין שלנו- של משרד האנרגיה, חד משמעית למשק הישראלי מה שחשוב – שכמה שיותר מהטיפול יהיה ביבשה!!! עם כל האי נעימות בדבר!!! כמה שיותר טיפול יהיה ביבשה!!! "
דבריו משקפים את שורש הבעיה- למרות שניתן לספק את הגז הטבעי בצורה אמינה ובטוחה מאסדה צפה לטיפול מלא הרחק ליד המאגרים ולמנוע את הנזק לאוכלוסיה, משרד התשתיות מעדיף את הפגיעה באזרחים בגלל לובי חזק של חברות אנרגיה קטנות המנוהלות ע"י קצינים בכירים לשעבר אשר חצו את הקווים ורוצים לעשות מיליארדים בעסקי זיקוק הקונדסיים ולראיה: ב- 3/3/14, ביום הדיון בהשגות של נובל אנרג'י בנושא מיקום מתקני הקליטה, הצהירו נציגיה שנובל מעוניינת להקים את המתקנים בחלופה מרוחקת ליד המאגרים- החלופה הכי טובה מכל הבחינות. תשובת משרד התשתיות נאמרה ע"י גדעון לרמן: ; "זה לא בטוח שאם היית בא לאיזו תגלית קטנה, בינונית או יותר קטנה- היית אומר שזאת המסקנה"…
מדבריו של לרמן ברור שהאזרחים לא קיימים בתוך מערכת השיקולים בבחירת החלופות. יתרה מכך- במכתב של משרד התשתיות הוא דורש מהמועצה הארצית לאפשר לו לזהם ללא מגבלות כדי שתגליות קטנות כמו "כריש" או "תנין" יוכלו לסחור בקונדנסייט ולעשות מיליארדים בשם "התחרות" – התחרות לייצא על חשבון סיכון האוכלוסייה.
הגז שנמצא במאגרים יכול להיות ברכה אבל, באופן שהתכניות מתקדמות, הרכה הזו עלולה להפוך לקללה…
5 במרץ, 2015 בשעה 21:04
לקעקע כל שר שמעדיף אינטרסים צרים על בטחונם ובריאותם של רבים! עזות מצח, אטימות והפקרות
5 במרץ, 2015 בשעה 22:34
תושבי חיפה והקריות לא מודעים לסכנות שאורבות לפתחם
הולכים לסכן את בריאותם של למעלה מחצי מליון תושבים.
בשביל מה??
6 במרץ, 2015 בשעה 7:44
בקשה להבהרה לתגובה של חנה
החלק האחרון של דברי נציג נובל אנרגי לחלוטין לא מובן. לדברייך כביכול נובל אנרגי היו מעדיפים את ההפרדה במתקנים מרוחקים ? (באסדה בים) ? (זה לא הפוך?). גם תגובתו של גדעון לרמן לא ברורה. נשמח להבהה . תודה
6 במרץ, 2015 בשעה 9:34
הבהרה ליובל
ב- 2010, כאשר החל תכנון מתקני הקליטה, משרד התשתיות נתן לנובל אנרג'י להכין תכנית מתאר ארצית לכניסת הגז. בעקבות המאבק הציבורי בחוף דור והגשת בג"ץ בנושא, בית המשפט העליון קבע שהכנת תכנית מתאר ארצית צריכה להיעשות ע"י המדינה ולא ע"י חברה פרטית… כך נולדה תמ"א 37/ח- תכנית המתאר לקליטת הגז הטבעי מהמאגרים בהובלת משרד התשתיות… לאורך כל הדרך המשרד דחף להקמת המתקנים בחלופה יבשתית אבל ככל שנמשך המאבק הציבורי- בעכו, חדרה, עמק חפר, יקנעם ובכל יישוב שנבחר כחלופה, נובל שינתה את עמדתה והחלה לבחון את הפתרון המרוחק. לאחר בחינה עמוקה של החלופות הגיעה למסקנה שהקמת מתקני הקליטה על אסדה צפה במרחק עשרות ק"מ מהחוף- זהו הפתרון המיטבי מכל בחינה אפשרית… למרות מסקנה זו, משרד התשתיות ממשיך להתעקש על הקמת המתקנים בתוך ריכוזי אוכלוסיה. דבריו של לרמן מסבירים מדוע: עמדת משרד התשתיות והממשלה- לתת תמריצים לחברות האנרגיה הקטנות והבינוניות כדי שישתלם להן להשקיע בתעשיית הגז: רוב החוזים הגדולים כבר נסגרו עם שותפות תמר ולוויתן ל- 15-20 שנים ולכן, הכדאיות של החברות להשקיע תיתכן רק אם יקבלו תמריצים לייצא- הן את הקונדנסייט ו/או גז מונזל (LNGׂ). לחברות אין מספיק כסף כדי להשקיע בתשתיות יצוא יקרות בלב הים, לכן משרד התשתיות והממשלה מקדמים עבורם תשתיות אלו ביבשה תוך הקרבת האוכלוסיה. בשורה התחתונה- ניתן למנוע את הסכנה לאוכלוסיה אבל המדיניות הממשלתית היא לפתח את התעשייה עבור החברות הקטנות בכל מחיר כדי להגדיל את "התחרות"- תחרות על הייצוא, ולא משנה מה הם ממדי הפגיעה באוכלוסיה ובסביבה.
6 באפריל, 2015 בשעה 1:34
[…] הארצית לתכנון ולבניה ב- 24 במרץ 2015 בערר נגד אישור תכנית "קרקעות הצפון" חפאג 1139א'. (הדיון הראשון בערר התקיים ב-19 בפברואר 2015) רוב הדיון […]
3 בספטמבר, 2015 בשעה 0:57
[…] הפגישה נערכה לאחר שנשלח לשר דו"ח בשם הקיבוצים ופורום החופים, ובו נתונים קשים על הזיהום הצפוי לגדול עקב הרחבת התעשייה העתידית במפרץ חיפה המיועדת לצורך קליטת הקונדנסטים – תוצרי נפט שמופקים כתהליך לוואי בהפקת הגז הטבעי. זהו נפט שממנו מייצרים דלקים ותזקיקים המשמשים כחומר גלם לתעשייה הפטרוכימית – שיופקו ממאגר לוויתן, כריש ותנין. שלוש תכניות המתאר: קרקעות הצפון חפאג 1139א', הרחבת בתי הזיקוק חפאג 1200ב', הקמת נמל המפרץ בקריית חיים, מיועדות לקלוט את הקונדנסטים והנמל מיועד להיות נמל סחר חופשי לייצוא פטרוכימי של תוצרי הנפט הללו.(פרטים על התוכניות ראו במאמר זה). […]
21 בינואר, 2018 בשעה 21:35
ישמחו אויבינוהאנטישמיים,הטייקונים היהודים רוצחים את אחיהם למען בצע כסף.