חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

השוואת המצעים הכלכליים לקראת בחירות 2015

נושאים בחירות 2015, עלו ברשת ב 4.03.15 0:49

גל בן חורין השווה בין המצעים הכלכליים של המפלגות השונות לקראת בחירות 22015. התחומים במצעים: מסגרת התקציב ומדיניות כלכלית כוללת, דיור, צמצום פערים ורווחה, חינוך, בריאות, גז, חשמל ומים, פנסיה ובנקים, העסקה קבלנית ועבודה מאורגנת. ההשוואה מופיעה במגזין התכנית לכלכלה ולחברה במכון ון ליר

ב-17 במרץ 2015 יתקיימו בחירות בישראל. בדומה לבחירות הקודמות, גם לקראת הבחירות הקרובות ערכנו השוואה בין עיקרי המצעים הכלכליים-חברתיים של המפלגות הגדולות. ההשוואה נעשתה על פי המצעים של המפלגות המופיעים באינטרנט. יש לציין כי רק ארבע מפלגות הציגו עד כה מצע מפורט (המחנה הציוני, כולנו, יש עתיד ומרצ). יש עתיד פרסמה מצע המלא רק בתאריך ה-2.3.2015, ולכן ניתוח המצע של המפלגה מבוסס על חלקי המצע שהתפרסמו קודם לכן ועל מעבר מהיר על המצע המלא; הבית היהודי הציגה מעין-מצע לא מפורט; הרשימה המשותפת וישראל ביתנו הציגו מסמך עקרונות; מפלגת ש"ס סגרה את אתר האינטרנט שלה ולא פרסמה מצע; והליכוד, בהמשך לקו מהשנים האחרונות, לא הציגו לבוחר מצע או מסמך עקרונות, ואף מיעטו להתייחס באופן קונקרטי לנושאים כלכליים בתקשורת. רוב ההשוואה מבוססת אפוא על המצעים שפרסמו ארבע מפלגות המרכז-שמאל (המחנה הציוני, כולנו, יש עתיד ומרצ).

השוואת המצעים מוגבלת בהיקפה ומתמקדת בסוגיות שבעינינו הן בעלות המשקל הכבד ביותר. חשוב להביא בחשבון כי מטבעם מצעים הם כלי הצהרתי לא פחות ואולי יותר מאשר תוכניות פעולה, ולכן יש לקרוא אותם באופן ביקורתי. כמו כן, חשוב בעינינו להתייחס לישימות של הצעות מדיניות, ובפרט ליכולת להעביר אותן מבחינה פוליטית ולתקצבן. מפאת קוצר הזמן לא התייחסנו לסוגיות אלו בהשוואה זו, אך לתפיסתנו קריאה במצעי המפלגות חייבת להתייחס לנקודות אלה.

א.     מסגרת התקציב ומדיניות כלכלית כוללת

המחנה הציוני: ביסוס התקציב הממשלתי סביב רף ה-40% מהתוצר ושקילת תיקון הדרגתי כלפי מעלה של כ-1%–2%; התנגדות להעלאת מסים ושמירה על גירעון נמוך. זהו קו סוציאל-דמוקרטי יותר משל מפלגת כולנו, שכן יש קריאה להעלאת חלקה של המדינה בתוצר, אך רף ה-40% עדיין נמוך בהשוואה עולמית. ניכר שהמדיניות הכלכלית במצע המפלגה היא נסיגה מהקו הסוציאל-דמוקרטי יותר שהציגה המפלגה בימי שלי יחימוביץ', והתוכנית צנועה יותר בדרישותיה התקציביות. עם זאת, עדיין ניכרת הגישה שמבליטה את המחויבות של המדינה לרווחת אזרחיה באופן אקטיבי, ולא מסתמכת על פתרונות של השוק.

כולנו: תומכים בהגדלת סך ההוצאה הממשלתית בכ-5 מיליארד שקל, שהם סכום זניח של פחות מ-0.5% מהתוצר. עוד סבורים במפלגה כי יצליחו לפנות כ-45 מיליארד שקל באמצעות ייעול מערך השירות הציבורי, מלחמה בהון השחור ויישום רפורמות להגברת התחרות במשק. אין במצע התייחסות לנושא המסים. אפשר לומר שהמדיניות הכלכלית שמובילים בכולנו ברמת המקרו היא מדיניות שמרנית, ובפרט עולה שאלה מהיכן יגיע המימון למימוש התוכניות במצע המפלגה. באופן כללי, במפלגת כולנו רוכבים על הצלחת הרפורמה שהנהיג כחלון בשוק הסלולר כשר התקשורת וממקדים את תפקידה של הממשלה בהגברת תחרות והסרת חסמים כפתרון להוזלת יוקר המחיה. התפיסה של כולנו על תפקיד הממשלה מצומצמת לעומת זו של המחנה הציוני ומרצ, והיא מתמקדת בטיפול בבעיות ספציפיות, ברגולציה ובפיקוח, ופחות בדרישה למעורבות רחבה של הממשלה בכל תחומי החיים.

יש עתיד: לא פרסמו התייחסות לנושא. מצד אחד התוכניות שמופיעות במצע המפלגה עולות כסף רב, אך מן הצד האחר המפלגה לא הביעה תמיכה בהרחבת התקציב או בהעלאת מסים, ובפרט זכורה התנגדותו של יאיר לפיד בקדנציה האחרונה כשר אוצר להעלאת מסים, בניגוד לעמדת בנק ישראל. קשה לאפיין את תפיסת יש עתיד בנוגע לתפקיד הרצוי של הממשלה, שכן מצד אחד הם קוראים להרחבת המחויבות של הממשלה לאזרחים, אך מן הצד האחר אינם תומכים בהגדלת התקציב באמצעות מיסוי.

מרצ: ביטול כלל ההוצאה והגדלת התקציב בכ-1.5% בכל שנה לפחות מעבר לגידול הטבעי. קוראים לרפורמה במערכת המס שכוללת הקטנת המיסוי העקיף הרגרסיבי והעלאת המיסוי הישיר, ובפרט הנהגת מס חברות דיפרנציאלי, הוספת מדרגות מס הכנסה, מס על רווחי הון ומס עיזבון והעלאת מס הבריאות. קוראים גם להכללת יעדים הקשורים לעוני ואי-שוויון במדיניות המקרו-כלכלית. זוהי התוכנית הכלכלית הקוראת באופן הברור ביותר להגדלת תפקיד הממשלה ולהעלאת מסים, והיא גם התוכנית המפורטת ביותר והעקבית ביותר בניסיון להגדיר עלויות ומקורות מימון להצעות המדיניות. התוכנית מפרטת את הגדלת מעורבותה של הממשלה בחיי האזרחים בתחומים רבים, ובתוך כך אספקת שירותים חברתיים נרחבים, הגדלת קצבאות ופעילות להקצאה מחודשת של משאבים.

ליכוד: במצע שהתפרסם ונגנז, ולכן מעמדו לא ברור, יש תמיכה בשוק חופשי, במשמעת תקציבית ובהפחתת מסים, ואחד הכלים שראש הממשלה התייחס אליהם הוא הטלת מע"מ דיפרנציאלי. תמיכת הממשלה מיועדת לאלו שאינם מסוגלים להשתכר, ולהם בלבד. זוהי מדיניות כלכלית שקוראת לצמצום חלקה של הממשלה בתוצר. על סמך פעילותו של בנימין נתניהו כראש ממשלה בעשור האחרון אפשר להסיק כי התפיסה הבסיסית היא שיש לצמצם את חלק הממשלה בתוצר, להוריד מסים ישירים כדי להמריץ את הכלכלה ולהעביר שירותים מסוימים לשוק הפרטי.

הבית היהודי: במצעם מביעים תמיכה בשוק החופשי וקוראים להורדת מסים משכבות הביניים. מציינים שהמדינה צריכה לספק רשת ביטחון אך ורק לאלו שאינם מסוגלים לקיים את עצמם, דבר שמתפרש כתפיסה מאוד שמרנית ומצומצמת של אחריות המדינה.

להמשך קריאה

נערך על ידי דליה
תגיות: , ,

תגובה אחת

  1. מיכאל לינדנבאום :

    מעניין ,אף מפלגה לא מדברת על מלחמה בהפרטה

    כל המפלגות,כולל מרצ לא מדברות כלל על מלחמה בהפרטה שהיא הסיבה החשובה ביותר להתמוטטות מדינת הרווחה ולצמיחת הטייקונים יש מאין.
    בשאלה ישירה לטרכטנברג(הדיון היה אתמול בואן-ליר),טרכטנברג דיבר באריכות על אחריות המדינה לרווחת האוכלוסייה.
    יש לציין שהוא סירב לחלוטין לדון בהעלאת מס ההכנסה על בעלי ההכנסות הגבוהות ובעלי ההון,ודחה כל דיבור על מלחמה בהפרטה,שהיא "לא הנושא החשוב" לטעמו.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.