חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

בחירות 2015 – על המעמד הבינוני ומצוקת הדיור

נושאים בחירות 2015, דיור, תכנון ובניה, דעות ב 4.03.15 0:50

תחושות נוגות של ערב בחירות על מצוקות המעמד הבינוני וחוסר הביטחון בו הוא שרוי. האם הבחירות המתקרבות ישפרו את המצב? מה שיש עכשיו לא טוב. מקווים שתהיה חלופה

מאת: קורט טוכולסקי

שיחות בג׳ימבורי

אחר צהריים עייף, במתנ"ס אי שם בארץ הגזרה שלנו. מתוך משרדים ומפעלים, מחיפושי עבודה אין סופיים ומהמרוץ אחרי פרנסה מתאספים הורים למפגש השבועי עם הילדים בממלכה הקסומה של מזרנים ומתנפחים. בזמן שילדים שמחים מתרוצצים בעליזות, הוריהם העייפים מוציאים קיטור.

אחד מחפש עבודה וקשה לומר שהוא מוצא, לכולם יש עצות אבל כולם גם יודעים שקשה. ממה שהוא מרוויח אחרי שנים ועם שני תארים אי אפשר באמת להתקרב לדירה או לתת מה שרוצים לילדים או אפילו לחוש בסוף החודש שהפעם הצלחנו לשים משהו בצד. השני אומר, לפחות אתה שכיר, איפה המפלגה שתבטיח לי שאין יותר שוטף פלוס שישים או תשעים או מאה.

כולם מדברים על משבר, כולם מודאגים ותכלס זאת לא ממש שכונת עוני, גם לא שכונת צווארון כחול ליד איזה מפעל בסכנת סגירה. שכונה של מעמד בינוני-בינוני, אנשים שרוצים לשלם משכנתא ולממן חוגים לילד. אנשים שרוצים לחסוך ולדעת שבעת צרה יש משהו בבנק. שכונה שמלאה באנשים שהצביעו לפיד וליכוד, קדימה וישראל ביתנו, ועכשיו הם עייפים ונבוכים. מסתכלים אחורה על מה שהם הצביעו ורואים טעויות, מסתכלים קדימה ורואים עתיד קודר מלא עננים של אי וודאות. לא חסרים גם בוחרים של העבודה ומרצ אבל גם הם די מיואשים. התחושה של ערב הבחירות אינה טובה, ייאוש שלא הפך עדיין לזעם. ייאוש של עייפות מחיים של ריצה אין סופית שלא מגיעה לשום מקום.

הסדקים הולכים וניכרים על פניהם המושטות של ההורים, העייפות ההולכת וגוברת ממה שהופך להיות מאבק אין סופי על דברים בסיסיים. חוץ ממילואים אין פה שום דבר בטוח לאף אחד והבונוס של מאי הולך ונהיה מרכיב משמעותי בהכנסתם של אנשים רבים פה שמדברים עליו כבר בסוף פברואר מעל ראשי הילדים המתרוצצים.

שיחות דירה, בין מי שכבר רכשו אחת ומבינים שאם הריבית תעלה הם לא יוכלו לשלם עליה כמו שהם תכננו ב-30 שנים הקרובות, לאלו שעוד מחפשים ומגרדים את תחתיות הכיסים בשאיפה להצליח ולמשכן את עצמם. נשמע נורא ובכל זאת, כשהחלופה היא שכירות במחיר שהולך ומאמיר מדי שנה, השעבוד לנכס שיהיה בסוף שלך נראה להורים העייפים טוב יותר מהשעבוד לנכס שלא יהיה שלך. לא אלו ולא אלו רואים סוף או מוצא. יש מי שתקוע בדירה שכורה יקרה ומתפוררת ויש מי שקנה דירה ועכשיו מבין שהיא יקרה מדי/קטנה מדי/מתפוררת מדי ושכל תנודה בריבית כלפי מעלה תהיה אסון.

מישהו אומר שזה מרוץ משוכות אין-סופי ומאחורי כל משוכה יש עוד אחת. אימא אחת שולפת במבה ומחלקת, כך שהילדים לא ישימו לב שההורים בייאושם מכרסמים. אבא אחר מנסה לשנות נושא ולדבר על ספורט להרים את המצב רוח, אבל איכשהו היום כנראה בגלל חיפושי העבודה שפתחו את הדיון בקבוצת ההורים אף אחד לא במצב רוח טוב.

מישהי זורקת שיש תקווה עם הבחירות, האנשים מסופקים. הרבה תשובות טובות הם לא שמעו עד עכשיו. הרבה אמונה בפוליטיקאים הלא מתחלפים של המפלגות הגדולות אין להם. הורה אחד שעלה מבריטניה מציין שאצלם מי שנכשל בבחירות הולך הביתה ולא נשאר לחכות לסיבוב הבא. אימא אחרת אומרת שהיא הצביעה כל השנים למרצ והיא מרוצה ונמאס לה מזה שאנשים שהיו צריכים להצביע כמוה הולכים כל הזמן אחרי משיחים שונים מהמרכז שרק דופקים אותם.

הדיון לא מתרומם, המועקה גדולה, מישהו זורק שהמחנה הציוני יכול, אחר אומר כולם שקרנים. רביעית אומרת אי אפשר כל הזמן להגיד את זה צריך ללמוד ולהבין ולהצביע. קובעים לבוא ולשאול שאלות בשבת תרבות ההולכת ומתקרבת, מסכימים לראות את העימות בערוץ 2 עוד יומיים בערב. מישהו אומר שהוא ישלח קישורים למצעים. כדי ללמוד שהבחירה תהיה מושכלת ככל הניתן.

הערב יורד, האיש שאחראי על המתקן מתחיל לרמוז שעוד מעט סוגרים. קבוצה של הורים עייפים מתחילה להתפזר, כל אחד ומועקתו. הילדים יורדים מרוצים מהמתנפחים והמזרונים, עייפים וקצת מלוכלכים מחטיפים והתגלגלויות. חיבוקים מלווים בקצת נחת על פניהם של הורים עייפים. המצב לא טוב והם סוחבים. נושאים בנטל העבודה, המילואים, הוצאות הולכות וגדלות על חינוך רווחה ובריאות, תשלומי המשכנתא ומסים, מגדלים ילדים ורוצים רק ביטחון סוציאלי ולפחות אופק של תקווה. יודעים שמה שיש עכשיו זה לא טוב ומקווים שיש חלופה.

נערך על ידי דליה
תגיות: , ,

6 תגובות

  1. מנחם לוריא :

    ויש גם אחר.

    ק.

    כדרכך התיאור יפה אבל,אם לא אכפת לך,לא ממש מאפיין את השיח על הבחירות האלה כפי שאני נתקל בו.

    אני נתקל במאפיינים האלה:

    1. ביבי לא ממש מושלם אבל אין לו מתחרה כלשהו רציני ולכן ביבי הכניס אותנו לבוץ שרק הוא יודע איך להוציא אותנו ממנו ולכן – רק ביבי.

    2.לא ביבי ולא בטיח הכל בידי שמיים ולכן כמצוות הרב עובדיה רק שס.

    3.מילא בוג'י זה עוד נסבל אבל לפי ההסכם בעוד שנתיים ראשת הממשלה זו ציפי. וציפי זו מה היא עשתה חוץ מלחרב מפלגות,ולהחליפן לפי נוחות עיניה,וגם שכבה עם בעאב עריקת (ואת המשפט האחרון לא רק שלא המצאתי בקרב ידידי הפלסתינאים שמעתי אותו הרבה יותר מפעם אחת).

    4.אני,לא מצביע. הצבעתי לביבי אבל חוץ מצרות שום דבר לא טוב קרה ולכן בשבילי יום הבחירות הוא יום חופש – לקלפי לא אלך.

    5.לפני שצ'רצ'י (סליחה:התכוונתי לנתניהו ושרה) טס לנאומו השלישי שמעתי תמיכה בו כי הוא "הראה" למוסלמי השחור מהבית הלבן מאיפה מטיל הדג את מימיו. אחרי האירן,עוד פעם אירן ושוב פעם אירן ועוד אירן אחד לסיום – כבר לא רק ביבי וחוץ מאירן אולי יש עוד צרות שצריך לטפל בהן.

    ועכשיו לא מה ששמעתי אלה מה שאני חושב:
    יש כמה בעיות גדולות מאוד בקשר לבחירות האלה. הראשונה היא השיח הציבורי: הכל מדברים על תוצאות אינסטנס. ראיתי,בהרצליה,כרזה ענקית ובה התמונות של הזוג ציפי ובוג'י ומתחת לפרצופם המחייך הצהרה שתוך שנה העוני בקרב אוכלוסיית הקשישים יעלם. היו איתי ביתי ורעייתי. שלושתינו פרצנו בצחוק כי ברור שהעוני בקרב הקשישים יעלם תוך שנה חלק מהם פשוט ימותו עד אז. ה"צחוק" שלנו רדוד כמו הכרזה עצמה.

    בעיה שנייה היא אחוז המשתתפים. גם לפי הסקרים גם מניסיון העבר וגם משיח הפוליטי שאני שומע או משתתף בו – היאוש גדול מאוד והרבה אנשים החליטו שלא להצביע ושמשהו אחר יעשה את זה. הם יקבלו את מה שיצא כמה ה 11 ממכות מצרים. אני לא רואה איך מתקנים את זה בכלל ובזמן הקצר שלפני הבחירות בעיקר וכידוע אחוז הצבעה נמוך מעלה את הייצוג בפרלמנט לקיצוניים (גם מימין וגם משמאל – ולא חסרים לא מאילו ולא מאלה).

    ודבר אחרון שמדאיג אותי,בשיח הכללי בכלל ופה בעבודה שחורה בפרט וזו: הנטייה לאיסנטנט פיתרון. אצל הצעירים ממני זה בא לידי ביטוי במחשבה שנחליף את ביבי בלא משנה מה וכבר באפריל יש למדינה תקציב חברתי,ובמאי אפשר לקנות דירה במחיר שפוי מבלי להיות עבד לבנק ואולי גם אוטו להסיע את הילדים לגן ואצל קבוצת הגיל שלי – במאי לפרוש לפנסייה מוקדמת ולעשות קריירה שנייה במשהו שיותר בתחום העניין שלנו (למעט שוטרים אנשי קבע וסוהרים פנסיה מוקדמת – ולכן גם חלקית – אסורים על פי חוק החיסכון יורד לטימיון אם נפרע לפני גיל 67 -באדעבותו של בנימין נתניהו – אבל למה להתעסק בזוטות…).

    למה זה מדאיג אותי?

    1. כי גם אם אחרי ה 17 במרס השלטון פה יהיה קצת יותר סוציאל דמוקרטי יקח לפחות עשור,אם לא יותר,לצמצם את הפערים ולשנות את שוק העבודה ולשנות או לפחות להמעיט את הסיכונים הבטחוניים של מדינת ישראל ולפנות את הכסף מבטחון לחברה.

    2.כבר 40 שנה יש פה משטר ניאו ליברלי זה אומר שכבר יש לפחות דור אחד לפחות שחונך לדעת שיש רק דרך אחת נכונה לנהל מדינה וזה הניאו ליברליזם. תוסיף לזה את העובדה שככל שרמת השכר וההשכלה יורדת כך הנטייה למה שהיה הוא שיהייה גבוהה יותר והינה לך,ביחד עם אחוז הצבעה נמוך,איך אנחנו הולכים לעוד ממשלת שיתוק לאומי שרק השד יודע כמה זמן תחזיק מעמד ותוסיף לזה את הירידה הלא מתונה באופי הדמוקראטי של ישראל וביחד תקבל מישמש לא ממש טעים למאכל – אני מאוד חושש שהבחירות האלה,כמו גם אלה של 2013, הם בחירות בסגנון רוסיה הסובייטית.

    בהוקרה ובברכת חג פורים שמח
    (אני מתחפש לרוטשילד…:)

    מנחם.

  2. ק. טוכולסקי :

    הי מנחם
    תיארתי מאורע שקרה, בג'ימבורי, שבוע שעבר.
    לא מייפה, לא מוריד, לא מנתח יותר מדי.
    את זה אני עושה במאמרים שהם יותר פובליצסטיים ופחות חוויתיים.
    מתאר זה הכל.

  3. מנחם לוריא :

    לק. תגובה #2

    לא טענתי שהמצאת משהו או לקחת אירוע שקרה ויפיפת אותו. כן טענתי שיש אמירות אחרות כאלה שאני נחשף אליהן – ואח"כ הוספתי את דעתי.

    אם ניקח את מה שהצגת במאמר שלך ואת מה שהוספתי אחריך – יש לנו פה מעין מבט על שלל המחשבות הפוליטיות (אם אפשר לקרוא לזה ככה) של ישראל ישראל 13 יום לפני יום הבוחר.

    ותמונת המצב מסך כל הטיעונים איננה מעודדת במיוחד משום שאם נסתכל כל הפרסומים של המפלגות,כולן בלי יוצא מן הכלל,אף אחת לא מציעה משהו שאפשר לראות בו דרך שאחריה עומדת תפיסת עולם עם אגנדה ועם תוכנית סדורה מה לעשות ביום שאחרי קבלת המנדט מנשיא המדינה להקים את הממשלה הבאה.

    למרות בציניות (ולצערי זה לא ציני בכלל) מכל המתמודדים המסר שעובר הוא פשוט. תבחרו בנו. נקים את הממשלה ונתראה במערכת הבחירות הבאה שהשד יודע מתי תהייה – חוקית היא אמורה להיות לא יאוחר מה 17 במרס 2019.

    …וחוקים בישראל,כמו שאתה יודע,הם על הציר הנע בין המלצה בלבד לבין אמצעי חינוך בפרט.

    ואולי איזו שהיא תמונת מצב מסכמת: גם מהשיח שאתה הייתה עד לו ותארת במאמר,וגם מהשיח שאני נתקל בו: אם מוציאים מהשיח את נושא הבטחון ויחסי החוץ (וכן הוא תופס מקום קטן מאוד בשיח ערב הבחירות האלה) אז המשותף לכולם,בלי קשר לדיעה פוליטית,היא בעיית יוקר המחייה. לא רק יוקר הדיור אלא ובעיקר השכר שכבר קפוא שנים,הבטחון התעסוקתי שכבר מזמן אין מערכת הבריאות הקורסת והתלוש מקופת הסופר שכל הזמן גדל וצריך להשאיר בקופה לא מעט מצרכים לפעמים אפילו כאלה שבאמת…צריך. זו תמונת המצב היותר נכונה לבחירות 2015 ולדעתי המשותפת לכל בעלי זכות הבחירה בלי קשר לאוריאנטציה הפוליטית – ועל זה אני לא רואה שום שיח במסגרת תעמולת הבחירות למעט הבטחות נבובות וחסרות שחר (ולא רק זו שהזכרתי יש עוד והרבה).

    במילים אחרות: יש כמה מאות מועמדים ל 120 מושבים בפרלמנט (לא יודע מהו מספרם המדויק) ויש כמה מליוני בעלי זכות בחירה (גם כאן אינני יודע מהו המספר המדויק בכל מקרה מדובר בלמעלה משני מליון בעלי זכות בחירה) האחרונים מצביעים עבור פרלמנט שנמצא,אולי,בירח והראשונים הולכים לשבת על 120 כיסאות ולבקש מאיתנו להתראות איתם בבחירות הבאות,עבורם מדובר במקום עבודה עם בטחון תעסוקתי לא רע בכלל ופנסיה מצויינת אחרי 8 שנים על הכיסא. אין שום קשר בין ההליך הכביכול דמוקרטי לבין דרכי הביצוע ואופן הביצוע. וזו בדיוק הבעיה – לא כן?

    חג שמח.

    מנחם

  4. מנחם לוריא :

    הינה,למשל:

    ק. ושאר הקוראים שלנו:

    בבקשה תסתכלו בסרטון הרדוד שבלינק במצ"ב. תראו איך משקרים במצח נחושה רק שנבחר בהם.

    האגרה הייתה אמורה להתבטל לפני 5 ימים….

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4633625,00.html

    אה כן: ולפי המפלגה המתחרה (הזוג ציפי ובוג'י) החל מה 19 במרס 2016 לא ימותו זקנים בגלל שהם עניים… אל תשכחו את השקר הזה.

    מנחם

  5. אחד עשרה יום לפני... :

    צאו מהבעסה יש עוד תקווה

    כי הערבים יצביעו בהמוניהם, כי הציבור מתחיל למאוס בביבי, כי הנאום לא באמת השפיע, כי גוש הימין נחלש, כי השקיפות גדלה והשחיתות קטנה לאט לאט. שכל אחד ישפיע על הקרובים אליו במסר רק לא ביבי ואולי הפעם זה יצליח

  6. ק. טוכולסקי :

    נקווה, נקווה, נקווה שהיאוש יהפוך לזעם והאש תצית את הקלפיות בהתרסה.
    נקווה שבתור התחלהמרצ והמשותפת מצד אחד והמחנה הציוני ויש עתיד מהצד השני יחתמו על הסכמי עודפים אחרת עוד נפסיד בשטויות.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.