חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

משהו לא טוב מתרחש בכיל ובחברה לישראל

נושאים דעות, זכויות עובדים ותעסוקה ב 2.03.15 0:29

גל הפיטורים האחרון בכי"ל ובחברה לישראל מעלה את הצורך בחשיבה מחודשת על היחסים בין ממשלה, עובדים ותאגידים פרטיים וכן בזכותה (או חובתה) של המדינה להשתמש במניית הזהב שנמצאת ברשותה במקרים של פיטורים נרחבים 

מאת אמנון פורטוגלי

‏‏

האם אנו מוכנים לקבל שימוש בעובדים כבני ערובה, כפיונים במאבק של כיל נגד הממשלה כדי לסחוט הטבות נוספות?, האם אפשר להסכים לגישת ניהול הרואה בעובדים נטל, המסתכלת על העובדים במשקפיים של השתמש וזרוק? ומדוע, לפני שמפטרים/זורקים את העובדים בכיל בצורה מבישה לא שואלים מה חלקה של ההנהלה במצב הנוכחי? מה מידת השתתפות הנהלת כיל והחברה לישראל בהתייעלות? אולי כדאי קודם לקצץ במשכורות המנהלים ובבונוסים המופקעים שהם מקבלים? האם יש התחייבות להקטין את הדיבידנדים הגבוהים שכיל מחלקת כל שנה? האם אין פתרונות אחרים מלבד פיטורים?

השאלות האלו חשיבותן כפולה ומכופלת במקרה של כיל. כאן לא מדובר בתאגיד פרטי 'רגיל' אלא בתאגיד שקבל לידיו את אוצרות הטבע של המדינה בזכיון לזמן מוגבל, ואחריותו למדינה ולאזרחיה ולעובדים בו חייבת לעמוד בסטנדרים גבוהים יותר.

משהו לא טוב מתרחש בכיל ובחברה לישראל בתקופה האחרונה.  מכירת מניות כיל לתאגיד פוטאש הקנדי שלא צלחה עקב התנגדות שר האוצר יאיר לפיד, הפיצול של החברה לישראל לשתי חברות בתהליך שכולו הנדסה פיננסית ותרגילי חשבונאות ומיסוי בינלאומיים, ההפסד בבוררות למדינה עקב תשלום תמלוגים בחסר בהיקף של כ- 290 מיליון דולר, המאבק העיקש של כיל כנגד המדינה בועדת ששינסקי, ובפרוייקט בקציר המלח,  והמלחמה הנוכחית כנגד עובדיה המתבטאת עכשיו בפיטורים מסיביים של עובדים בחברת תרכבות ברום ובמפעלי ים המלח.

השילוב של אירועים אלו מורה לדעתי על תוכנית של עידן עופר למכור את אחזקותיו בחברה לישראל ולהתנתק מהמדינה. אבל למקרה ותוכנית זו לא תתממש, כפי שקרה במכירת מניות כיל לפוטאש, שכן היא מתנגשת בעניינים החיוניים של המדינה המוגדרים במנית הזהב שלה בכיל, יש גם תוכנית ב'. תוכנית זו מופעלת במקביל לתוכנית הראשית ועיקריה הם העברת פעילות החברה לחו"ל, ו'חליבת' החברה במידה מרבית. לצורך חליבת החברה יש צורך לייעל את פעילותה, כך שהרווחים הפנטסטיים שכיל מייצרת, יהפכו לרווחים סופר-פנטסטיים. רווחים אלו יאפשרו חלקה נדיבה של דיבידנדים ומתן בונוסים למנהלים שעידן עופר חפץ ביקרם.

כאשר החלו הפיטורים בתרכובות ברום, החברה טענה שהם הכרחיים שכן התאגיד מפסיד מזה מספר שנים.  עיתונאי כלכלה ומומחי חצר של כיל קנו את הסיפור הזה והפיצו אותו ברבים בלי לשאול שאלות מיותרות על הרווחים של מפעל הברום ועל האפשרות והצורך להתייחס לשני המפעלים כגוף אחד. אבל  בתוך זמן קצר התגלה הבלוף בטיעון זה, והסיפור בדבר הצורך בפיטורים עקב ההפסדים בתרכבות ברום התגלה בכל קלונו, כאשר כיל החלה בפיטורי עובדים גם במפעלי ים המלח הרווחיים.  כאן ברור שאין בעייה של הפסדים, והסיפורים הנוכחיים הם בדבר מה שכיל קוראת 'התייעלות', או 'עובדים מיותרים' או שמות אחרים. ( על תרכבות ברום במאמר נפרד)

למדינה יש מנית זהב בכיל לצורך שמירה על העניינים החיוניים של המדינה, המבטיחה למדינה זכויות יתר בכיל ויכולת למנוע פעולות הפוגעות בעניינים אלו. בין השאר:

שמירה על נכסים החיוניים לקיומה ולפיתוחה או לשמירת כושר הייצור של החברה; מחזיק מנית המדינה המיוחדת יהיה זכאי לקבל לרשותו כל מידע ומסמכים אשר בעל מניות רגילות בחברה זכאי לקבלם, ובנוסף לכך יהיה זכאי לקבל כל מידע ומסמכים, אשר דירקטור ו/או דירקטור חיצוני זכאי לקבלם; לשמור על אופיה של החברה וחברות הבת שלה…. כחברות ישראליות שמרכז עסקיהן וניהולן ייעשה בישראל; לפקח על השליטה במחצבים ובאוצרות הטבע, לשם פיתוחם וניצולם היעיל, לרבות יישום מירבי בישראל של תוצאות ההשקעות, המחקר והפיתוח.

נראה שעל פי מניית הזהב של המדינה, יש לה זכות וטו על שינוי ארגוני משמעותי כמו פיטורים, סגירת קווי ייצור או העברתם לחו"ל, ופיקוח על  יישום מירבי בישראל של הידע שנוצר ונצבר בכיל.  ואכן, לפני מספר ימים, שלח היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד יואל בריס, מכתב למנכ"ל כיל, סטפן בורגס, בו הוא רומז כי המדינה עשויה להשתמש במניית הזהב שלה בכיל כדי למנוע את הפיטורים המתוכננים בחברה. במכתב כותב בריס: "נבקש לקבל, באופן מיידי, מידע מפורט אודות כוונת החברה לפטר עובדים במפעל תרכובות ברום וכל פרט רלוונטי הנוגע לכוונה זו, לרבות לעניין האפשרות לסגירת קווי יצור בישראל",למשל: עופר מאיים להסיט את ההשקעות שלו מישראל, אך סעיפי התקנון מציינים בפרוש כי על חברת כי"ל לממש "יישום מרבי בישראל של תוצאות ההשקעות, המחקר והפיתוח."

למדינה יש אינטרסים רבים באזור ים המלח ובכיל בפרט, חלקם הגדול מוגדר ב'מנית הזהב'. אבל, למיטב ידיעתי, אין גוף בממשלה שתפקידו לעקוב ולוודא את שמירת האינטרסים האלו והתוצאות השליליות נראות בשטח.  הממשלה לא היתה ערה לחשיבות, להכרחיות,  של קציר המלח למפעלי ים המלח, וכתוצאה מכך הסכימה לשאת ב-20% מעלות קציר המלח,  הממשלה לא גילתה את תשלום תמלוגים בחסר בהיקף של כ- 290 מיליון דולר ע"י כיל, אלא במאוחר, גם מועד סיום הזיכיון של כיל מתקרב ויש להערך לכך. חשוב שיוקם גוף כזה, שיוודא את השמירה על זכויות המדינה והעניינים החיוניים של המדינה בכיל, שישמור על אופיה של כיל וחברות הבת שלה כחברות ישראליות שמרכז עסקיהן וניהולן ייעשה בישראל, וכו'. בעניין זה אני מציע שהמדינה תמנה מפקח / דירקטור בכיל. עמיר פרץ, חיים אורון (ג'ומס), ואחרים יכולים לכהן בתפקיד זה.

אירוע הפיטורים בכיל יגיע לפתרון מוסכם., אבל צריך להעלות את השאלה הבסיסית: האם נכון, ואני לא מתכוון משפטית, אלא האם זה לגיטימי, מוסרי, שלשולטים בכיל יהייה מותר לפטר עובדים מסורים אחרי הרבה שנות עבודה, להרוס משפחות ולפגוע באזור שלם, והכל על מזבח העלאת הרווח?. השאלה הקובעת, לפי פרופ' עדי אופיר, היא לא אם הפיטורים בכיל קבלו הכשר מהמדינה, השאלה הקובעת היא האם הפרקטיקה הזו, הפיטורים האלו, ראוייה מבחינה מוסרית?, האם 'קדושת' ההון, גוברת על חיי העובדים בכיל?. השאלות האלו ואחרות, חשיבותן כפולה ומכופלת במקרה של כיל. כאן לא מדובר בתאגיד פרטי 'רגיל' אלא בתאגיד שקבל לידיו את אוצרות הטבע של המדינה בזכיון לזמן מוגבל, ואחריותו למדינה ולאזרחיה ולעובדים בו חייבת לעמוד בסטנדרים גבוהים יותר.

ולבסוף, לאור האירוע הזה, צריך לחשוב מחדש על מסכת היחסים, על 'חוקי המשחק' בין הממשלה העובדים והתאגידים.

 

אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר, ומרצה במכללה החברתית כלכלית.

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , , , , , , ,

3 תגובות

  1. Sassi6 :

    ב-17 למרץ נחזיר את העובדים שכי"ל הספיקה לפטר


    לפני שמחיר האשלג נחתך לחצי, עלו משכורות העובדים באלפי שקלים לחודש, ועד העובדים נלחם עבורם, ועד העובדים לא נלחם עבור עובדי הקבלן המשתכרים שכר מינימום.

    …העובדים אינם בני ערובה, מבחינת כי"ל אין הבדל אם יהיו פיטורי התייעלות, או אם ירוככו המלצות ששינסקי2, בשני המקרים הם משיגים את מטרתם, הקטנת סעיף ההוצאות, מיקסום הרווח לבעלי המניות.

    …במאזן הרבעון האחרון לא חולקו דיבידנדים למרות שמקובל לחלק דיוידנד בכל רבעון.

    …אם ממשלת הרצוג-לבני תקנה את החברה מעידן עופר, אז זה יהיה פתרון טוב לעובדי כי"ל, וגם לעובדי הקבלן, אז בואו נתאזר בסבלנות של שבועיים, וב-17 למרץ נחזיר את העובדים שכי"ל הספיקה לפטר, לא?

  2. מיכאל לינדנבאום :

    כי"ל כמשל להפרטה הפושעת של כל החברות הממשלתיות שהיו "פרות מזומנים"של המדינה

    מה שנכון לגבי כי"ל נכון כמובן לפשע הההפרטות המופקרות של כל המפעלים הממשלתיים והציבוריים שהיו תרנגולות שהטילו ביצי זהב עבור המדינה ומימון מדינת הרווחה של מפא"י.
    הפשע הנוסף הוא כמובן העברת כל העוצמה הכלכלית של המדינה לידי הטייקונים אויבי מדינת הרווחה ועם ישראל.

  3. עמית :

    הדבר הנכון הוא לחכות לתום הזיכיון ולהחזיר את המפעל לידי המדינה.
    נתנו לטייקונים לחלוב אותו ראינו לאז זה מגיע וצריך ללמוד מהניסיון.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.