מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
עצומה למשרד החינוך": אל תפטרו את מיכל שחר
תגובת "ארגון גננות מחנכות" בעקבות החלטת משרד החינוך להדיח את הגננת מיכל שחר מעבודתה בשל תלותה בקביים
מיכל שחר היא גננת במשרד החינוך וממייסדות 'ארגון גננות מחנכות'.
תארו לעצמכם ילד בגן של מיכל, חכם נבון, פעיל וחברותי שיום אחד הופך להיות מוגבל מבחינה פיסית. האם משרד החינוך היה מדיח אותו מהגן? התשובה היא לא! לאותו ילד הייתה מוצמדת סייעת רפואית שתעזור לו ותקל את התנהלותו בגן. הילד היה נשאר בגן ועולה לכיתה א' עם כל חבריו.
והנה החיים זימנו למיכל התמודדות לא פשוטה. מיכל, שאוהבת את עבודתה ורוצה להמשיך לעבוד כגננת, מקבלת תשובה שלילית ממשרד החינוך. לעומת זאת מההורים והילדים, שהם לכאורה הנפגעים העיקריים, היא מקבלת תמיכה ואהבה, כי ילדים והורים יודעים לזהות גננת, שעושה את עבודתה עם הלב, מתוך שליחות, אחריות ואהבת הילדים.
משרד החינוך, הדוגל בהכלה של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים – אינו מסוגל להכיל מוגבלות פיזית של עובדיו, בבחינת נאה דורש אך לא מקיים.
אנו אנשי החינוך, מלמדים את הילדים שלנו להתייחס בכבוד אחד לשני ובמיוחד לשונה. לראייה אני מצטטת את דבריו של שר החינוך לשעבר שי פירון: " היחס אל האחר הוא בסופו של דבר היחס אל עצמי. קבלת האחר מאפשרת הכלת השונה, והבאתו אל תוכי, אל חיי. היא מאפשרת לי לזהות קווים משותפים בתוכי. תכונות, אמונות ודעות שהודחקו – צצות ועולות".
"המפגש עם האחר הוא מפגש של שיח, המאפשר לפרט ללמוד על עצמו, על יכולותיו, על סגולותיו, על כישוריו ועל מאווייו. הדיאלוג אינו מצטמצם בלימוד העצמי, אלא מתבקשת ממנו הקשבה אמתית, כנות, פתיחות- פתיחת הדלת בפני האחר. ילדי הגן של מיכל קיבלו מתנה. הם קיבלו גננת שונה, אחרת שמוכנה להיאבק על הזכות להישאר איתם ולהוכיח להם שהשונה הוא לא פחות טוב אלא להיפך, הוא הופך את נקודות החולשה שלו לנקודות חוזק. גננת המהווה מודל חיקוי לילדי הגן ודוגמא אישית לקבלת האחר, ראויה להערכה מכולנו.
המקרה של מיכל מאפשר למשרד החינוך לקיים -הלכה למעשה- את ערך ההכלה וקבלת האחר ולא להשאיר זאת כסיסמא התלויה על הקיר. אנו דורשות ממשרד החינוך להצמיד למיכל סייעת נוספת שתתמוך בה ותאפשר לה להמשיך להיות גננת מקצועית, מסורה ואהובה בגנה.
גננת יקרה, היום זו היא, מחר זו עלולה חלילה להיות את!
אנו מזמינות אותך לכתוב לרב שי פירון, למנכ"לית משרד החינוך ולסגן שר החינוך, אבי וורצמן משפט אחד קצר:
"האחר הוא אני, וגם אני מיכל שחר" ולחתום את שמך.
תגובת משרד החינוך: "עניינה של הגננת נדון בוועדה רפואית סטטוטרית הפועלת בלשכת הבריאות המחוזית. המשרד מחויב לפעול בהתאם להנחיות הוועדה. מפאת צנעת הפרט לא נוכל להתייחס למצבה הרפואי של הגננת".
תגיות: אבי-וורצמן, ארגון גננות מחנכות, בעלי מוגבלויות, גננות, משרד-החינוך, פיטורים, שי-פירון
קישור קבוע
4 תגובות
Email This Post
1 במרץ, 2015 בשעה 9:13
כבר הודיעו בשבוע שעבר בחדשות
שההנחיה לפטרה – בוטלה.
ובלי קשר למקרה של מיכל שחר: אם במקרה אחר, וועדה רפואית מחליטה שהעובד לא מסוגל חבצע את עבודתו אם בבחינת שהוא לא נותן את השירות הטוב או לחילופין שמא הוא יכול להחמיר את מצבו הרפואי, האם בכל מיקרה נגיד "שהאחר הוא אני" ויש לתת לעובד את מבוקשו?!
(ואחר כך העובד יטען שחלה החמרה במצבו וידרוש, ובצדק, תאונת עבודה).
ואין לי ספק שלא תמיד השיקולים של משרד החינוך הם לא עניינים.
1 במרץ, 2015 בשעה 9:16
תיקון למשפט האחרון בתגובה האחרונה:
"אין לי ספק שלא תמיד השיקולים של משרד החינוך הם עניינים".
1 במרץ, 2015 בשעה 15:03
שיתבייש\תתבייש מקבל ההחלטה במשרד החינוך
אין מילים. תמצית האנטי חינוך.
15 במרץ, 2015 בשעה 0:31
[…] *עצומה: אל תפטרו את מיכל שחר […]