חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

סודות, חצאי-אמת ושקרים בתחום הגז והנפט בישראל – 5

נושאים התמונה הגדולה, כלכלה ותקציב ב 28.01.15 0:14

אמנון פורטוגלי במאמר החמישי (והאחרון) בסדרה: על סובסידיות ריאליות וסובסידיות רעיוניות או סובסידיות-בלוף, בגז הטבעי.  מכירת הגז בישראל במחיר נמוך ממה שמקבלים ממכירה ליצוא איננה סוסבסידיה אמיתית

סודות, חצאי-אמת ושקרים בתחום הגז והנפט בישראל – 4

במאמר הרביעי בסדרה על מונופול הגז, אמנון פורטוגלי חושף את הגלוי והנסתר בהקפאת ההשקות בפרוייקט ייצוא הגז

לקריאה נוספת

על פי חוות הדעת שגיבש סרג'יו אסקארי, לשעבר יו"ר רשות החשמל והגז של איטליה, עבור רשות החשמל הישראלית, מחיר הגז הטבעי בישראל כפול ממחירו בשוק תחרותי, התשואה שרושמים בעלי מאגר הגז תמר תגיע ל–23% כפולה מהתשואה הממוצעת בעולם קידוחי הגז, וניתן להוזיל את הגז הנמכר בישראל באופן מיידי ב–25%,  מבלי לפגוע בכדאיות הכלכלית של מיזמי הקידוחים, וכך לחסוך כ-50 מיליארד שקל מיותרים שיגבה מונופול הגז מהציבור הישראלי עד 2030.

התועמלנים של תאגידי הגז טוענים כנגד קביעתו של אסקארי שהיא מתבססת על השוואת מחירי הגז בישראל למדינות בהן קיים 'סבסוד' חריף של המחיר. גם אם נקבל טענות אלו בדבר 'סיבסוד' של מחירי הגז, ונשווה את מחירי הגז בישראל למחירי הגז בארה"ב, אוסטרליה, נורבגיה, וניו-זילנד שאינן 'מסבסדות' את מחירי הגז, נמצא שהמחירים בישראל הם מהגבוהים במדינות אלו.

אלא שהטיעון בדבר סיבסוד הגז הינו שימוש נלוז במונח סובסידיה. אנו רואים בסובסידיה כמו סובסידיה ללחם או לתחבורה הציבורית, תשלום המועבר על ידי הממשלה לספק המוצר או השירות בגין מחיר מכירה שנקבע ע"י הממשלה, מחיר שהוא נמוך מעלויות הייצור והשיווק כולל רווח נורמטיבי.  הממשלה מעניקה את הסובסידיה משום שהיא רואה בכך עניין ציבורי. זה אינו המצב כאשר מדברים על סובסידיות למחירי הגז הטבעי במדינות המייצאות גז טבעי.  במדינות אלו, ובישראל, מחירי הגז הטבעי גבוהים בהרבה מעלות הפקת הגז (בישראל פי עשר ויותר) כולל החזרי ההשקעות ורווח נורמטיבי. זה שימוש נלוז במונח סובסידיה, כאן הסובסידיות הן רעיוניות, וירטואליות מעין סובסידיה-בלוף.

אין הגדרה מוסכמת לסובסידיות בתחום האנרגיה וכל מדינה ב 20-G החליטה על הגדרה שלה. צוות של IEA,OECD והבנק העולמי הגדיר לעניןאת הסובסידיות לגז (אנרגיה) ככל פעולה ממשלתית שמורידה את מחיר המשולם ע"י צרכני הגז (הדוח המשותף שלהם בנושא הסובסידיות באנרגיה).

אלא שבמדינות שיש להן אספקה עצמית של גז והמייצאות גז טבעי, יש בעייה מהותית בקביעה שהמחיר המשולם ע"י צרכני הגז 'הורד' ע"י פעולה ממשלתית. במדינות אלו, ובישראל, מחירי הגז הטבעי לצרכן גבוהים בהרבה מעלות הפקת הגז (בישראל פי עשר ויותר) כולל החזרי ההשקעות ורווח נורמטיבי. איך אפשר לדבר במדינות אלו על הורדה של מחירי הגז? הפתרון שמציעים הכלכלנים לדילמה זו הוא גישת פער המחיר The price-gap approach.

פער המחיר כמדד לסובסידיה The price-gap approach
גישת פער המחיר היא המתודולוגיה הנפוצה ביותר המיושמת לכימות מה שנקרא סובסידיות בתחום הגז הטבעי. שיטה זו משווה מחירים ממוצעים של משתמשי הקצה ששולמו על ידי צרכנים למחירי התייחסות המתאימים לעלות המלאה של אספקת הגז.

במדינות המייצאות גז, מחירי ההתייחסות מתבססים על מחיר יצוא מתואם, מחיר הגז הטבעי במסוף הגז הבינלאומי international hub הקרוב ביותר, מתואם להבדלים באיכות, בניכוי עלות ההובלה והביטוח, ובתוספת העלות של הפצה פנימית, שיווק ומע"מ. לצרכי השוואה בינלאומית, התוצאות מומרות לדולר ארה"ב לפי שער החליפין בשוק.
פער המחירים הוא ההפרש בין המחיר למשתמש הסופי למחיר ההתייחסות ומעיד על קיום סובסידיה.
חשוב לשים לב לסיומת המשפט הזה, שפער המחירים הוא שמעיד על קיום סובסידיה, שכן במדינות המייצאות גז טבעי אך הגובות עליו בשוק המקומי פחות ממחיר הייצוא, הסובסידיות הן משתמעות – implicit. אין כאן סובסידיות במובן הרגיל של המילה, אין כאן תשלום המועבר על ידי הממשלה לספק הגז, ואין כלל השפעה תקציבית ישירה כל עוד המחיר מכסה את עלות הייצור. הסובסידיה, במקרה זה, היא עלות ההזדמנות opportunity cost או ההפסד הרעיוני של תמחור גז טבעי מקומי מתחת לרמות השוק הבינלאומיות, כלומר הרנטה שניתן לקבל אם הצרכנים המקומיים ישלמו את המחיר בעולם, בהתאמה לעלויות ההובלה, להבדלים באיכויות הגז וכו'.
צורת החשיבה הזו, והמתודולוגיה הזו תואמת לחשיבה של כלכלנים טהרנים מבית המדרש של קונצנסוס וושינגטון שאצלם 'תיקוב הכלכלה את ההר'. הדיבור הוא כמעט לחלוטין תיאורטי, אין דרישה להצמיד אותו למציאות של השוק המקומי, להתאמה לאדם הרגיל. אין בכלל דיון אם אפשר לייצא את כמויות הגז הנצרכות בשוק המקומי, ואם יש דרישה בשוק הבינלאומי לכמויות הגז האלו במחירים הנתונים, אין דיון על ההשפעה שתהייה לכמויות אלו על המחירים במסוף הגז הבינלאומי, ועל ההשפעה שתהייה לעלית מחירי הגז בשוק המקומי, וכו'. הטיעון שלהם הוא שסובסידיות גורמות להקצאה לא יעילה של משאבים כלכליים ומפחיתה את הצמיחה כלכלית בטווח הארוך יותר.

אלא ששיטה זו שגויה מעיקרה וזו אינה סובסידיה. לפי שיטה זו ולפי תפיסת כלכלנים טהרנים אלו, מחירי הייצוא למדינות שנאלצות לייבא גז, הם שיקבעו את המחירים המקומי, את גובה ה'סובסידיות' ואם בכלל ישאר גז לצריכה מקומית. בשיטה זו, אם תאגידי הגז המפיקים גז מ'תמר' ימצאו שוק לייצוא שמוכן לשלם מחיר גבוה יותר מהמחיר בישראל בניכוי הוצאות ההובלה, (אחרת הם יעדיפו את השוק המקומי ולא ימכרו לייצוא) הרי שהפער במחיר יחשב כסובסידיה לצרכנים בישראל. ולפי הכלכלנים האלו על הממשלה בישראל לחסל 'סובסידיה' זו ולהעלות את המחיר בארץ. יתרה מזאת, במקרה זה יהייה כדאי מבחינת הכלכלנים הטהרנים לייצא את כל הגז. עבודה שעשו כלכלנים במרכז הבינתחומי מציעה בדיוק זאת: "מסקנות המחקר הן כי המדיניות האופטימאלית מכתיבה יצוא לשווקים קרובים של כ- 700 BCM תוך פרק זמן של כ -7שנים". אלא שאז לא יהייה יותר גז לשימוש מקומי ויצטרכו לייבא אותו, כמובן במחירים גבוהים עוד יותר מהמחיר לייצוא. עלות ייבוא גז נוזלי לישראל עמדה על כ-20 דולר ליחידת גז, בעוד שהמחיר הנוכחי לחברת החשמל עומד על כ- 5.9 דולר ליחידת גז.

כלכלנים ומספר מדיניות העשירות בגז טבעי רואים בשיטת מחירי הייצוא כמחירי התייחסות, מתודולוגיה שגויה. אלו טוענים שמחיר ההתייחסות בשווקים שלהן צריך להיות מבוסס על עלויות ייצור הגז שלהם, ולא על המחירים בשווקים בינלאומיים. הבסיס להשקפתם, בדרך כלל הוא שמשאבים טבעיים נמצאים בשימוש כדי לקדם את הפיתוח הכלכלי שלהם, וכי גישה זו של היתרונות לפיתוח המקומי יותר ממקזזת את ההפסד הרעיוני שנובע ממכירת הגז בשוק המקומי במחיר נמוך מהמחיר הבינלאומי.

סרג'יו אסקארי לשעבר יו"ר רשות החשמל והגז של איטליה, מצרף לחוות הדעת שלו עבור רשות החשמל הישראלית, גרף שמקורו ב- International Gas Union המורה שמחירי הגז הטבעי בישראל הם מהגבוהים במדינות שיש להן אספקה עצמית של גז והמייצאות גז.

ה'מומחים' של מונופול הגז טוענים ש"קביעתו של אסקארי המתבססת על השוואת מחירי הגז בישראל למדינות בהן קיים סבסוד חריף של המחיר…..אינן יכולות להיות בבסיס ההשוואה". תאגידי הגז אינם מספקים סימוכין ולא נתונים מספריים לטענות אלו. אבל גם אם נקבל טענות אלו ונשווה את מחירי הגז בישראל למחירי הגז בארה"ב, אוסטרליה, נורבגיה, וניו-זילנד נמצא שהמחירים בישראל הם מהגבוהים במדינות אלו.

גם אלכסנדר וורשבסקי, מנהל רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה, המשרד שהיה אחראי לחלוקת רישיונות הקידוח לדלק ולנובל אנרג'י, ולהיווצרות מונופול הגז מצטרף למתקפה נגד אסקארי. לטענת וורשבסקי, "קבוצת המדינות שנבחרו להשוואת מחירי הגז הטבעי לא מייצגת את המצב בשוק הגז העולמי……..לא נכון להשוות מחירים ומצב תחרות של משקי גז טבעי אשר נמצאים בשלבי פיתוח שונים מבחינת תשתיות אספקה, בשלות ויתירות ללא הסתכלות מעמיקה ומקצועית". לקרוא ולא להאמין. וורשבסקי טוען שאסקארי כתב את חוות הדעת שלו ללא הסתכלות מעמיקה ומקצועית.

מכיון שאין מדינות בהן משקי גז טבעי נמצאים באותם שלבי פיתוח מבחינת תשפוסט חדשתיות אספקה, בשלות ויתירות כמו ישראל, המסקנה המתבקשת מדברי וורשבסקי היא שאת מחירי הגז בישראל צריך להשוות רק למחירי הגז בישראל.

אין צורך להתייחס לטענות תאגידי הגז בדבר סובסידיות אמיתיות במדינות המייצאות גז אליהן התייחס אסקארי, עד שהם יביאו ביסוס לטענתם זו. שיטות המדידה המוצעות למדידת סובסידיות במדינות אלו מודדות סובסידיות רעיוניות, וירטואליות, סובסידיות-בלוף.

לקריאת הסדרה ברצף (קובץ pdf)

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.