מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
השורשים הרעיוניים של רונן שובל – הצד הימני של המפה הפוליטית
תומר פרסיקו מנתח במאמר זה את השורשים הרעיוניים המעצבים את תפיסתו הימנית של רונן שובל מקים "אם תרצו" שהצטרף לאחרונה ל"בית היהודי". הרדר, אבי הלאומיות הגרמנית, ופיכטה, ז'ורז' סורל, אחד מאבות הפשיזם – אלה הם חלק מאבותיו הרעיוניים של רונן שובל, כפי שמשתקף ממאמרו של פרסיקו
זו אגדה: השימוש הפוליטי במיתוס – מז'ורז' סורל ועד רונן שובל
את רונן שובל פגשתי לראשונה לפני שלוש שנים, לשיחה משותפת (גם עם ניר מנוסי), שפורסמה על ידי אבי גז ב'מקור ראשון'. למרות שכבר היה יו"ר 'אם תרצו' (שעדיין התעקשה אז שהיא "תנועת מרכז" אבל כבר עסקה בהכפשת גופי שמאל) הרושם שלי ממנו כאדם היה בסך הכל סביר. גם בפגישה במועד מאוחר יותר אצל חבר משותף גיליתי אדם חייכן, פתוח ובעל חוש הומור.
הפגישה השלישית שלנו כבר התרחשה בהקשר שונה לחלוטין: שובל ישב באגף התובעים בבית המשפט המחוזי של ירושלים, ואילו אני העדתי מטעם ההגנה במשפט "אם תרצו תנועה פשיסטית (אז יש)". עורך הדין מטעמו, נדב העצני, עשה לדעתי הבלתי מקצועית עבודה גרועה; עורכי הדין של הנתבעים, מיכאל ספרד, שלומי זכריה וישי שנידור לא מסוגלים שלא להיות מצויינים, ולא מעט עזר גם כמובן שתנועת 'אם תרצו' אכן הפגינה מאפיינים פשיסטים, כך שכל התביעה מלכתחילה היתה טעות מרה מצידם. כעת שובל מסתמן ככוכב עולה בשמי 'הבית היהודי' (הוא קפץ בדיוק בזמן מהספינה הטובעת של 'ישראל ביתנו', אצלה היה מנכ"ל האגף הבינלאומי), וזו הזדמנות טובה להעמיק מעט בהגותו הפוליטית-דתית.
אומר מיד שאני מסתייג מדיונים הפוליטיים שאינם אלא החלפת גידופים – "פשיסט" נזרק מכאן ו"אנטי-ציוני" מהצד השני – שכן מטרתם לרוב אינה שכנוע או ליבון העניין, אלא בעיקר דה-לגיטימציה של הצד שכנגד. לכן אני מאוד מעוניין להימנע מלכנות את שובל בשמות, ואין לי כל כוונה "להוכיח" שהוא כזה או אחר. כוונתי ברשימה להלן היא רק לאפיין את תפיסת הדת והלאום שלו. ועוד: גם זאת אעשה לא רק בזכותו הוא, אלא מפני שלהבנתי תפיסתו מייצגת נתח הולך וגדל בפוליטיקה הישראלית בזמן הזה מחד, ומאידך גיסא מקבלת אצל שובל את הניסוח הברור והמודע ביותר לעצמו. הדפוסים המשותפים שאראה להלן בינו לבין הוגים מתחילת המאה העשרים לא מלמדים ששובל יעשה בעתיד את מה שהם עשו או לימדו לעשות, אבל בהחלט מצביעים לדעתי על חוסר האחריות שבתפיסה שלו (ושל אחרים), כמו גם על חוסר הרצינות שלה, על היותה ריקה מערך חיובי ממשי.
תגיות: אם תרצו, ימין, מחנה הימין, רונן שובל, תומר-פרסיקו
קישור קבוע
תגובה אחת
Email This Post
26 בינואר, 2015 בשעה 11:48
רונן שובל הוא חלק ממפלגת הבית היהודי. נראה שהמילה "יהודי" אינה באמת מהותית למפלגה. כמו שכבר נאמר: הבית היהודי אינו יהודי. ובתוספת לכך, השימוש ב"יהודי" הוא הטעיית הציבור. היסודות הפשיסטיים הצפים מהמאמר הזה צריכים לעורר אותות אזהרה בקרב הציבור הישראלי.