חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

החלטת בית הדין בהאג – האם באמת העולם כולו נגדנו?

נושאים דעות, משפט ופלילים, פוליטי ב 20.01.15 0:03

בית הדין בהאג יפתח בחקירה בנוגע לפשעי מלחמה שבוצעו לכאורה בשטחי הגדה ובעזה. ישראל החליטה לא לשתף פעולה עם ועדת שאבעס, שמינה האו"ם לחקר הפרות של זכויות אדם במבצע "צוק איתן".  האם באמת העולם כולו נגדנו?

מאת: אשר רוכברגר

האם באמת העולם כולו נגדנו?

בימים האחרונים בציבור הרחב יש הרבה זעם, תסכול וכעס מההחלטה השערורייתית לכאורה של בית הדין הפלילי בהאג, לקיים בדיקה, האם במסגרת המבצע "צוק איתן", נעשו פשעי מלחמה מצידה של ישראל. אין מחלוקת שזה מקומם, אין גם מחלוקת שהרקטות והפצמ"רים נפלו רובם ככולם בשטח שגם לפי הגישות המחמירות ביותר הוא השטח הריבוני של מדינת ישראל. אין מחלוקת שללא ניסים וכיפת ברזל תוצאות הירי היו עלולות להיות הרבה יותר מזיקות. אין מחלוקת שאנחנו נגררנו למבצע. אבל…

יש פה אבל רבתי .החברה הישראלית מתנהגת לעיתים קרובות כפי שהיה מקובל לפני 150 שנה באיזה עיירת כתריאלובקה של הסופר שלום עליכם ומתעקשת לא לצאת מהביצה. היום אנחנו חיים בעידן שבו לא מספיק שאתה יודע שאתה צודק. יכול להיות שגם עובדתית אתה צודק, אבל אם דעת הקהל לא יודעת על כך או לא חושבת כך, זה לא יעזור לך. מדובר על עיצוב דעת קהל ועל ההסברה ובזה אנחנו נכשלים פעם אחרי פעם. תדברו עם כל מי שאתם מכירים שחי באירופה או בארצות הברית זה אולי קצת פחות. אתם תגלו שהמידע שהבן אדם הממוצע מהרחוב מקבל אודות האירועים במזרח התיכון, די שונה ממה שאנחנו חווים על בשרנו. בין אם אנחנו אוהבים את זה או לא, מתכחשים לזה או לא, העולם הערבי והתקשורת שלו מנצחים אותנו בעיצוב דעת הקהל, אפילו ללא קשר לנוכחות המיעוט המוסלמי במדינות אלה.

אחת הדוגמאות שממחישה עד כמה אנחנו לא מייחסים חשיבות להסברה המדינית (ובכך אין שום הבדל בין ממשלות ימין וממשלות שמאל), הוא היעדר ערוץ חדשות שמשדר בשפות זרות כל יום כל היום. לעומת זאת, במדינות אחרות זה קיים וזה משפיע. כולנו נחשפים לאל-ג'זירה, אך היא לא לבד. אביא כמה דוגמאות מארצות מפותחות. בארצות הברית קיימת תחנת רדיו "THE VOICE OF AMERICA" בכמה שפות, באנגליה BBC משדר לא רק באנגלית וניתן גם להזכיר כהערת אגב את הערוץ החדשותי RUSSIA TODAY שלא מיועד לרוסיה אלא לארצות נכר. ואם נתייחס לארצות פחות מפותחות ויותר אקזוטיות, אז למשל קיים אתר חדשות צפון קוריאני ברוסית וגם אתר חדשות של הרשות הפלסטינית ברוסית. הרשימה לא מלאה. בואו לא נשכח שלנו בארץ יש יתרון עצום בכך, שניתן בקלות למצוא אנשי מקצוע דוברי כל השפות הנפוצות ברמת שפת אם.

מלבד הכישלונות המהדהדים בהסברה, יש עוד דבר שברמה התודעתית מזיק לנו ביחסינו עם העולם הסובב. כוונתי לאמירה לא חד-משמעית של בן גוריון "אום – שמום",תשאלו כל עורך דין ממוצע או כל שופט ממוצע על המשפט הבינלאומי, על האמנות הבינלאומיות שיראל חתמה ואישררה. היחס לרוב (אם הבן אדם במקור לא בא מחו"ל) יהיה בין אדיש למזלזל. אבל היום בעידן הכפר הגלובלי זה לא יכול להימשך לנצח. מתישהו עלינו להחליט- או שאנחנו חלק ממשפחת העמים של העולם המפותח או לחלופין, אנחנו הולכים בדרכינו המיוחדת בדומה לצפון קוריאה ורוסיה.

אפשר לטעות. אבל כשטועים פעם אחר פעם, זה כבר מדאיג. אני מתכוון כאן לעקשנותנו לסרב לשתף פעולה עם ועדת שאבס. הרי היה לנו כבר ניסיון עם ועדת גולדסטון. סירבנו וקיבלנו את הדו"ח כמו שהוא, כי הוועדה התבססה רק על החומר שהיא קיבלה, והיא קיבלה את החומר רק מהפלסטינאים.   אותו דבר קורה גם היום. מדוע תושבי עוטף עזה נאלצים לכתת את רגליהם על חשבונם לז'נבה כדי להעיד בפני הוועדה, והבטן שלהם מלאה מפה ועד ז'נבה, ויש להם מה לומר. ורוב מי שנסע, לא נמנע עם הימין הקיצוני. האם לא יותר טוב היה אם המדינה הייתה מכינה מין תיק מצגים, עדויות, הערכות כלכליות וכדומה? הרי מי שלא יוזם, הוא נגרר.

עוד עניין שהוא לכאורה העניין הפנימי שלנו, אבל התברר כעניין מהותי לגבי התביעה נגדנו בבית המשפט הבינלאומי. למילים יש משמעות. כדי לחסוך בעלויות, אנחנו מנהלים "מבצע" במקום "מלחמה", אף אחד חוץ מאיתנו לא מקבל את זה. בעולם מקובל שמבצעים כאלה נערכים ע"י המשטרה, כי זה לכאורה ארגון טרור ואם פועל הצבא, אז זה מלחמה. אני לא רוצה להתכחש לעובדה שהיום דיני המלחמה הרשמיים די רחוקים מהמציאות לא רק אצלנו, אלא ברוב המקומות שיש בהם משברים למיניהם, אבל עדיין הפער הזה לא מצדיק זלזול בסמנטיקה.

גם ללא קשר למערכת הבחירות אי-אפשר שלא להזכיר מי היה אחראי על מדיניות החוץ של ישראל ב – 6 השנים האחרונות. אני לא יודע עד כמה הצלחנו לשפר יחסים עם הארצות באפריקה ובאמריקה הלטינית ואולי חלק מהמדינות הבתר-סובייטיות, אבל מה שבטוח- לא הצלחנו לשכנע את העולם בצדקת דרכינו. יש פה גם עניין היוהרה בבחינת "הערבים האלה לא יעזו להגיש בקשה". הם העזו, ואנחנו נתפסנו עם המכנסיים למטה.

עוד עניין לגבי בית הדין עצמו. מה אנחנו רוצים ממנו? ברגע שהרשות הצטרפה לאמנת רומא (ואנחנו לא), והגישה את תביעתה לבית הדין אין שום סיבה לדחותה. הוא פעל כפי שהיה אמור לפעול במצב כזה גם אם לא היה מדובר במדינת ישראל. לצפות מבית הדין שהוא יהיה כולו מורכב מחובבי ציון מושבעים זה בין נאיבי לטיפשי.

ביפנית המילים "משבר" ו"אתגר" נכתבות באותה צורה. אני מקווה שלבית הדין בהאג תהיה מספיק תבונה להבחין בין העיקר לטפל ובין הצדיק לרשע. מהצד השני אני מקווה שהתסבוכת המשפטית הזאת תגרום לנו להבין ולהפנים שיש דברים שבהם בן גוריון כנראה לא צדק ואפילו אם צדק בזמנו, זה לא אומר שהם נכונים היום וניתן להביא דוגמאות למכביר. הבאתי לא פעם, אבל שוב אני רוצה להביא את האימרה המפורסמת של חז"ל ובה לסיים את הרהורי "חוכמה בגויים-תאמין"

נערך על ידי דליה
תגיות: , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.