חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

המדד המוניציפאלי: איחוד בת-ים עם תל-אביב – מגמת האוצר לצמצם רשויות

נושאים עלו ברשת, שיכון ושלטון מקומי ב 12.01.15 0:01

למשרד האוצר תכנית לצמצם את 257 הרשויות המקומיות ל-100 בלבד. הריכוזיות מקבלת עדיפות על הייצוגיות. האוצר "מייבש" רשויות כדי לאלצן להתאחד במקום לפזר את משאבי הרשויות באופן שוויוני. אתר "המדד המוניציפאלי" במאמר בשם 257=100

מאת: שרביט יוגב

ביום חמישי, ה-18.12.14 התקיימה ישיבה מס' 8 של ועדת החקירה לבדיקת איחוד בת-ים ת"א.

המציג בחלקה הראשון של ישיבה זו היה ערן ניצן, סגן ממונה תקציבים במשרד האוצר והאיש שעובד מטעם משרד האוצר מול הרשויות המקומיות, הוא גם הסיבה שהגעתי לשמוע אותה. לא שציפיתי להיות מופתע מעמדת האוצר שהייתה ברורה עוד לפני הדיון, אבל היה חשוב לי לשמוע את הטיעונים והדיאלוג במהלך הדיון הזה, כי יש דברים שפרוטוקול לא יכול להעביר.

אבל הדיאלוג שהבאתי מהפרוטוקול הוא בעצם סוף ההצגה של ערן ניצן. הסיבה שפתחתי עם הדיאלוג הזה, למרות שברובו משתתפים אנשי משרד הפנים, זאת מפני שחלקם "הורידו לרגע את הכובע" של חברי ועדה. כאשר קוראים את הדיאלוג הזה בפרוטוקול קשה לראות שמרדכי כהן, מי שגם עומד בראש המינהל לשלטון מקומי, ממש קופץ כאשר הוא שמע את השאלה של אדר' דורון דרוקמן, איש משרד הפנים שבא ממינהל התכנון. הסיבה שהוא "קופץ" על השאלה היא שמכל השאלות שאלו בדיון, זו שאלה שיש מאחוריה גם אצבע מאשימה כלפי הגורמים המבקרים – האוצר ומשרד הפנים. שני האנשים המובילים של הגופים המבקרים את בת ים במשרד הפנים, ראש המינהל לשלטון מקומי ומנהלת מחוז ת"א, קופצים להגנת האוצר בטענה שגם אם בת-ים הייתה מקבלת מענקי איזון מלאים לא היה ניתן "להציל אותה" מהמצב הנוכחי[1], אבל הם בעצם נתפסו בקללתם – כי מענק איזון הוא לא הכלי היחיד שעוזר לרשויות לעמוד על הרגלים.

כפי שנאמר בבלוג הזה פעמים רבות, חוסן כלכלי של רשות נובע מהמשאבים שעומדים לרשותה ובמיוחד משטחי הארנונה שאינם למגורים. משרד הפנים, גם אם הוא טוען שאינו הגורם שמניע את תהליכי הפיתוח של הרשויות המקומיות ("כי זה התפקיד של הרשות"), הוא בהחלט גורם שמשפיע על הקצאת המשאבים במרחב המחוזי והארצי (דרך התמ"מ ותמ"א) ובשנים האחרונות עיקר המשאבים במחוז ת"א נוצרו בת"א, על חשבון הרשויות מסביב וביניהן בת-ים – את הקצאת המשאבים הזאת משרד הפנים היה יכול ומסוגל לתעל אחרת.

משרד הפנים הוא גם הגורם שמבקר את התנהלות הרשויות אך לאור רשימת ההערות החוזרות ונשנות שמופנות כלפי הרשויות בנוגע להתנהלותן שנה אחר שנה, במסגרת דוחות הביקורת של משרד הפנים, אפשר להבין שגם בנושא הוא לא בדיוק מקפיד לבצע את תפקידו על אף שתיקון "הליקויים" הללו יכול להשפיע על אובדן כספים ציבוריים.   אבל נחזור לעמדת האוצר. מכל הדיון אפשר לזקק את עמדת האוצר לשני מספרים. אם נצטט את ערן ניצן, מה שבעצם מנחה את האוצר הם שני מספרים:

המספר 257 במסדרונות הממשלה, הוא מספר שלפחות בתפיסה ההיסטורית של משרד האוצר ומשרד הפנים, הוא מספר שאנחנו חרדים ממנו התפיסה המקצועית גורסת שזה מספר רב מדי, גדול מדי, לאורך השנים נעשו מספר ניסיונות בתחומים הללו… כדי להביא אותם למספר הקסם של 100 רשויות

למה דווקא 100? למה לא 150? או 7 (כמספר המחוזות)? מדוע חושב האוצר שהניתן לייצב את החוסן הכלכלי של הרשויות המקומיות ע"י צמצומן? מדוע הגישה של ריכוזיות מקבלת עדיפות על ייצוגיות? מדוע המדינה מעדיפה להזניח (ולעיתים להוביל במודע) רשויות למשבר כלכלי שלאחריו יתרחש איחוד, במקום לפזר את המשאבים כך שכולן ישגשגו?

אז ריכזתי את הטיעונים של האוצר בנוגע לאיחוד ואפילו שקלתי לדון בהם, אך עשר הנקודות שהאוצר הציג הן די גנריות, הן נכונות תמיד לכל עיר שנמצאת במצבה של בת ים (למעט התייחסות ספציפית שנוגעת רק לבת ים, אבל זה בשוליים). יתרה מזאת, היות ובת ים היא לא העיר הראשונה ולא האחרונה שהולכת להיקלע למצב, הודות לאופן הקצאת שטחי המסחר והמשרדים בישראל ובמחוז ת"א בפרט, אנחנו נראה בעתיד את אותן נקודות עולות שוב בדיונים על איחודי רשויות, נקודה פחות או נקודה יותר, אבל אותן נקודות. אבל דווקא בגלל שהן כל כך גנריות הן בעצם מציגות את האוצר (והמדינה) באור מאד עגום – אם כל זה ידוע, איך זה שנתתם לזה להמשיך להידרדר? אם הסיבות להתדרדרות ידועות, מדוע לא פעלתם לשנות את הנתיב? התשובה האחת לכל השאלות הללו ברורה לצערי – כי האוצר והשלטון המרכזי לא מאמינים בריבוי רשויות או ביצוגיות (מקומית) משמעותית (כפי שמעידה גם סיסמת הבחירות החדשה של ביבי) ולכן, על אף שהכתובת הייתה על הקיר, הם נתנו למצב להגיע לנקודה בה נמצאת היום בת-ים (ומחר עיר אחרת).

לקריאת המאמר המלא

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , ,

תגובה אחת

  1. ק. טוכולסקי :

    אני לא חושב שאיחוד רשויות הוא רעיון רע. עלך הייצוגיות אפשר לשמור באמצעות רשויות על כמו בגרמניה או ארצות הברית שיחולקו לרבעים. לתל אביב צריך להוסיף את גבעתיים ובת ים לפחות. רשויות מקומיות קטנות צריך לאחד. שירותים צריך לתת לפי חישוב פר נפש לא לפי אם יש רשות או אין רשות.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.