חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אומרים לנו שיש מס אחר

סודות, חצאי-אמת ושקרים בתחום הגז והנפט בישראל – 1

נושאים התמונה הגדולה, כלכלה ותקציב ב 12.01.15 0:08

מאמר ראשון: היקף ואופי ההשקעות בסקטור חיפושי גז לעומת יזמות עסקים קטנים ובינוניים, והון סיכון. תאגידי הגז פתחו במתקפת תעמולה נגד שינוי במצב הנוכחי. מטרתם להשפיע על הממונה על ההגבלים העסקיים, להשפיע על דעת הקהל, על חברי הכנסת ועל מקבלי ההחלטות כדי להגן על רווחי העתק למונופול הגז ממאגרי תמר ומלוויתן

מאת: אמנון פורטוגלי

תאגידי הגז פתחו במתקפת תעמולה כנגד כל שינוי במצב הנוכחי. על הפרק עומדים פרוק מונופול הגז, ופיקוח על מחירי הגז הטבעי בישראל. התעמולה הזו מתבססת על חצאי אמת, מילים טעונות, וטיעונים שנשמעים סבירים ונקלטים היטב. מטרתה לפגוע ולהשפיע על פעילות הממונה על ההגבלים העסקיים ולמזער את השינויים הנדרשים בדרך של השפעה על דעת הקהל, על חברי הכנסת, ובעיקר על מקבלי ההחלטות, והכל כדי להגן על רווחי העתק הצפויים למונופול הגז מתמר ומלוויתן.

הטיעונים של תאגידי הגז שכבר פורסמו, בין השאר בתקשורת, הם בקשת רחבה. מטיעונים משפטיים, דרך טיעונים 'מוסריים' הפועלים על מערכת הערכים עליהם גדלנו (הסכמים צריך לכבד, סיכון מול סיכוי, הלאמה של נכסים פרטיים) ועד טיעונים שמטרתם להפחיד (עיכוב של שנים בפיתוח מאגר לוויתן, עודף רגולציה, עלול לפגוע בהשקעות הזרות בישראל). טיעונים אלו, המתובלים היטב במילים טעונות כמו הגינות, צדק, הלאמה, בנוסף לנתונים ולטיעונים שאינם רלבנטיים, ואף מוטעים, עלולים לשכנע את האזרח מהשורה. שכל ישר והיכרות עם התחום בארץ ובעולם יראו שהם נשענים על כרעי תרנגולת. אחת המנטרות הנפוצות היא השקעות העתק שהשקיעו בחיפושי הגז.

תמצית

היקף ההשקעות השנתי הממוצע בתחום חיפושי והפקת נפט וגז בישראל, גם ב-6 השנים האחרונות בהן פותח שדה תמר, היה נמוך מהיקף ההשקעות השנתי בתחום העסקים הקטנים והבינוניים, ובתחום הון הסיכון.

בניגוד לרושם שנוצר, יצחק תשובה וגדעון תדמור לא השקיעו מכספם בחיפושי הנפט והגז, אלא סכומים מזעריים. הרוב המכריע של הכסף הושקע ע"י משקיעים קטנים שרכשו יחידות השתתפות בהנפקות של שותפויות הגז דלק קידוחים, ואבנר שתשובה ותדמור מנהלים כשותף הכללי שלהן.

בניגוד לחוכמה המקובלת, רמת הסיכון בתחום חיפושי והפקת נפט וגז בישראל נמוכה מהסיכון בתחום העסקים הקטנים והבינוניים, ובתחום הון הסיכון, ואילו התמורה (reward) במקרה של הצלחה, גבוהה הרבה יותר. עד שנת 2020 שדה הגז תמר יחזיר למשקיעים בו פי 30 מהיקף השקעותיהם בסיכון, ופי 1.5 מהיקף השקעותיהם הכולל לפי תזרים המזומנים המהוון ב-10%, של הרווח לאחר תמלוגים למדינה, 'תמלוגים' למנהלים, עלויות הפעלה ופיתוח, ומיסים.

אחת הטענות הרווחת בעיתונות ובטלוויזיה והנתמכת על ידי דוברי חברות הגז, היא בדבר היקף ההשקעות העצום בסקטור חיפושי הנפט והגז בישראל. "ההשקעות בחיפושים הן אסטרונומיות" צוין בנייר העמדה שהוגש לפני ארבע שנים לועדת ששינסקי, וזה הטיעון הרווח גם בדיונים הנוכחיים על מונופול הגז. תאגידי הגז: נובל אנרג'י, דלק קידוחים ואבנר (קבוצת תשובה) וישראמקו אכן השקיעו מאז סוף 2008 כ- 3 מיליארד דולר ב'תמר', בקידוחים, בפיתוח השדה ובצנרת ובמתקנים לטיפול ולהובלת הגז. אבל יש לבחון השקעות אלו בהשוואה לסקטורים אחרים בשוק. למעשה, היקפי ההשקעות בחיפושי נפט וגז דומים ואף קטנים מההשקעות ביזמות עסקים קטנים ובינוניים וביזמות היי-טק בישראל.

מאז קום המדינה נקדחו בארץ כ-500 קידוחים לחיפושי נפט וגז, ובממוצע שנתי כ- 10 קידוחים. עלות הרוב הגדול של קידוחים יבשתיים, מסוג אלו שנעשו בישראל, נעה בתחום של 1-5 מיליון דולר. כלומר, היקף ההשקעה השנתית הממוצעת בקידוחי נפט וגז הגיעה לכ- 20 עד 30 מיליון דולר עד תחילת המאה הנוכחית.

בשנים האחרונות המצב השתנה עם התחלת הקידוחים הימיים העמוקים, בהם עלות ההשקעה בכל קידוח יכולה להגיע לכ- 100 עד 150 מיליון דולר, אלא שתכיפות קידוחים אלו נמוכה ואינה משנה את תמונת ההשקעה בצורה מהותית. היקפי ההשקעות השנתיים בחיפושי נפט וגז, כולל קידוחים ימיים עמוקים, נאמדים בעשור האחרון בכ- 100 עד 150 מיליון דולר לשנה.

לזה יש להוסיף את ההשקעות בפיתוח שדה הגז תמר בשש השנים מאז גילוי השדה בשנת 2009, העומדות על כ-3 מיליארד דולר כלומר כ-500 מיליון דולר לשנה.

בתחום העסקים הקטנים והבינוניים, לעומת זה, רמת ההשקעות השנתית גבוהה יותר. על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנים 2011-2005 'נולדו' 44,847 עסקים בממוצע לשנה, ובמהלך 2011 נפתחו 50,600 בתי עסק קטנים ובינוניים, כמו חנויות מכולת, בתי אוכל ופאבים, חנויות הלבשה ועסקי מסחר. ההשקעה הממוצעת בפתיחת עסק מסוג זה נאמדת בכ- 30,000 דולר. סך ההשקעות השנתי בהקמת העסקים הקטנים והבינוניים החדשים נאמד בכ- 1.5 מיליארד דולר, גבוה מההשקעות השנתיות בחיפושי נפט וגז. במקרה של 'הצלחה', הרוב הגדול של העסקים ששורדים לא רואים הצלחה מסחררת ולא נותנים לבעליהם תמורה הולמת על שעות העבודה הרבות וההשקעה הכספית שהושקעה בהם.

גם ביזמות היי-טק בישראל רמת ההשקעות השנתית גבוהה הרבה יותר מאשר בחיפושי והפקת גז ונפט. לפי נתוני הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים,המבוססים על נתוני IVC ((Israel Venture Capital, סך השקעות הון סיכון בישראל בישראל בשנים 2013-2007 עמד על כ- 12.6 מיליארד דולר, ממוצע שנתי של 1.8 מיליארד דולר, כאשר בשנת 2013 בלבד הושקעו 2.3 מיליארד דולר. השקעות אלו גבוהות בהרבה מממוצע ההשקעות השנתיות בחיפושי נפט וגז.

למרות שיש הבדל עצום בהיקף ההשקעות הנדרש לחיפושי גז ולהקמת עסק עצמאי, ניתן להשוות את ההשקעה מבחינת המשקיע הבודד בשני התחומים. ההשקעות הגדולות הנדרשות לחיפושי הגז ולקידוחים מפוזרות בין אלפי משקיעים הרוכשים מניות או יחידות השתתפות. בארץ פועלות כמה עשרות חברות ושותפויות לחיפושי נפט וגז, מהן רשומות בבורסה לני"ע 18 חברות ושותפויות. בהנחה שבכל אחד מתאגידים אלו יש כאלף משקיעים (כולל השקעות דרך קרנות נאמנות, קרנות גמל, פנסיה וביטוח) נקבל כ- 20,000 משקיעים בסקטור זה, שכל אחד מהם משקיע אלפי דולרים ספורים בממוצע בחיפושי נפט וגז בכל שנה. לעומת משקיעים אלו, ההשקעה של היזמים הפרטיים בהקמת העסקים הקטנים והבינוניים נאמדת בעשרות אלפי דולרים, לא רק שהשקעה בכסף ובזמן של היזמים הפרטיים בהקמת עסקים אלו גבוהה יותר, יש לה משמעות רבה יותר ביחס לשווי נכסיהם. שכן במקרה של כשלון, יזמים אלו נידונים לעיתים קרובות לעבדות פיננסית עד להחזר חובם.

ההשוואה בין היקפי ההשקעות בסקטורים השונים אינה נותנת את התמונה המלאה שכן יש הבדל עצום באופי הסיכון של ההשקעות בתחום הנפט והגז לעומת השקעות בהון סיכון ובפתיחת עסקים קטנים ובינוניים. ההשקעות בהקמת עסקים קטנים ובינוניים, וההשקעות בהון סיכון הן מטבען עתירות סיכון, להמחשה, בתי עסק בתחום המזון נסגרים תוך 1.9 שנים בממוצע, וכ־70% מהמסעדות נסגרות או משנות מתכונת תוך חמש שנים מפתיחתן, בתחום הנפט והגז התמונה שונה לחלוטין. מתוך 3 מיליארד הדולר שהושקעו ב'תמר' בשש השנים האחרונות, כ-150 מיליון דולר הושקעו בשלב החיפוש שהינו מסוכן יחסית (סיכויי ההצלחה לתגלית גז בקידוח תמר עמדו על כ- 27%), ואילו הרוב הגדול של ההשקעה בסך של כ-2.85 מיליארד דולר הושקעו לאחר שהייה ברור שנמצא גז בשווי של כ- 40 מיליארד דולר, ושקיים שוק מקומי גדול, זמין וקרוב לגז בתמר. השקעה זו נתפסה כחסרת סיכון ע"י הבנקים, ואכן היא מומנה רובה ככולה בהלוואות מבנקים.

התמונה העולה מנתונים אלו ברורה למדי: היקף ההשקעות בחיפושי ובהפקת נפט וגז, כולל קידוחים ימיים עמוקים, הגיע בעשור האחרון לכ 600 – 700 מיליון דולר בממוצע לשנה כאשר חלק קטן ממנה היה בסיכון, פחות מההשקעות ביזמות בסקטור העסקים הקטנים והבינוניים הנאמד בכ- 1.5 מיליארד דולר לשנה, והרבה פחות מההשקעות בהיי-טק שעמדו על 1.8 מיליארד דולר בממוצע לשנה בשבע השנים האחרונות. יתרה מזאת, במקרה של הצלחה ההחזר למשקיעים בתחום הגז והנפט גבוהים לאין שיעור מההחזר למשקיעים בסקטור העסקים הקטנים והבינוניים. במקרה של שדה הגז 'תמר', עד שנת 2020 יחזיר השדה למשקיעים בו פי 30 מהיקף השקעותיהם בסיכון, ופי 1.5 מהיקף השקעותיהם הכולל לפי תזרים המזומנים של הרווח לאחר תמלוגים למדינה, 'תמלוגים' למנהלים (העולים בכ-80% החל משנת 2017), עלויות הפעלה ופיתוח, ומיסים, המהוון ב-10%.

אמנון20150111

מקור: דוחות ישראמקו לשנת 2013

יצחק תשובה וגדעון תדמור זכאים לתודה גדולה על שהשכילו והביאו לארץ את נובל אנרג'י, חברה זרה בעלת ידע טכנולוגי ויכולות ביצוע מהדרגה הראשונה בחיפושי והפקת גז ונפט. אבל תשובה ותדמור לא השקיעו מכספם בחיפושי הנפט והגז, אלא סכומים מזעריים. הרוב המכריע של הכסף הושקע ע"י משקיעים קטנים שרכשו יחידות השתתפות בהנפקות של שותפויות הגז דלק קידוחים, ואבנר המחזיקות כל אחת ב-15.6% ב'תמר'. זה לא מפריע לתשובה לטעון שהוא השקיע מיליארדים בחיפושי הגז. יתכן והוא טוען זאת במסגרת מסע הלחצים של תאגידי הגז, ויתכן שהוא באמת מאמין בכך, ואז צריך באמת לרחם עליו שכן הוא כעכביש שנתפס בקוריו שלו עצמו.

תשובה ותדמור מנהלים שותפויות אלו כשותף הכללי שלהן. תשובה (דלק אנרגיה) גובה מדלק קידוחים, דמי ניהול הנקראים 'תמלוג על' בגובה של 3% מהכנסות השותפות ממכירת הגז, עד שהמשקיעים האמיתיים בשותפות יקבלו את החזר השקעתם (ללא מכפיל וללא ריבית). לאחר החזר ההשקעה, תשובה יקבל מדלק קידוחים 'תמלוג על' בגובה של 13% מהכנסות השותפות. אזכיר שהמדינה מקבלת תמלוגים בגובה של 12.5% מההכנסות ממכירות הגז השייך לה. אזכיר עוד שדלק קידוחים ואבנר נכנסו לתמונה ב-2005 וקבלו את הרשיון לתמר בחינם, אחרי שבריטיש גז השקיעה למעלה מ-15 מיליון דולר בסקרים סייסמיים וכתבה את פרוספקט תמר 1 לקידוח.

 

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , , ,

תגובה אחת

  1. ק. טוכולסקי :

    תודה רבה על המידע היבש והמדויק. מאיר עיניים וחשוב!
    את שדגות הגז צריך להלאים, גם את קרנות הפנסיה. כך נוכל גם לשלוט במשאבי הטבע וגם להבטיח את העתיד של מקבלי הגמלאות.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.