חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

לנתניהו יש תחליף

נושאים בחירות 2015, פוליטי, פוליטי-רון ב 7.12.14 0:20

לדעתו של רון שביט, גוש המרכז-שמאל יכול להציב מועמד בעל סיכוי לכבוש את ראשות הממשלה. יחד עם זאת יש לכך תנאי חד וברור – על המועמדים בפוטנציה להתחייב לרוץ לראשות הממשלה או לשבת באופוזיציה

יוזמת החוק לפיזור הכנסת, ראשת מרצ זהבה גלאון, חזרה בנאומה על סיסמת בחירות לגוש שלם: "רק לא ביבי". בדבריה ביקשה לערער על הנחת היסוד האקסיומטית של בנימין נתניהו: אין דמות בזירת המרכז-שמאל שמתקרבת לרמת הפופולריות שלו, ועל כן היבחרותו לראשות ממשלה היא למעשה עובדה מוגמרת. נותרה רק השאלה מי יהיו שותפיו. אם אכן הייתה נכונה הערכתו של נתניהו, הרי שמדובר בסוף הדמוקרטיה בישראל. מצב בו מערכת בחירות אינה פוטנציאלית באופן ריאלי להחליף את השלטון הקיים, שייך למשטרים אחרים. למנהיג במדינות סמי-דיקטטוריות יש ביטחון חלוט בכיסאו, וכל הנותר ליריביו בבחירות הוא לשנות קמעה את הרכב הפרלמנט.

הנחת היסוד של נתניהו מוטעית. יש לו תחליף. מעמדו האיתן בסקרים האישיים מול כל מועמד אחר בגוש המרכז-שמאל נובע מכך שהוא ראש ממשלה מכהן במשך שנים רבות. האפיל המנהיגותי נבנה בראש ובראשונה מהעמדה המנהיגותית. עצם המיצוב מעניק הילה סמכותית החסרה ליריביו. ביל קלינטון היה מושל עלום מארקנסו, אשר לא הצליח להפיק אפילו נאום של ממש בוועידת המפלגה הדמוקרטית ב-1988. אנואר סאדאת היה בן כפר חיוור שזכה לקיתונות זלזול בזמן שנכנס לנעליו של גמאל עבד אל נאצר, שהיה רטוריקן בחסד ונוטף כריזמה. אריאל שרון היה בבחינת "גווייה פוליטית" בשנות התשעים, ועם כניסתו ללשכת ראש הממשלה הפך את הקערה על פיה. שלושתם, קלינטון, סאדאת ושרון, השיגו את מעמדם ההיסטורי הבולט רק לאחר מינויים.

ובכן, האם קיימת היתכנות לגוש המרכז-שמאל להציב מועמד בעל סיכוי לכבוש את ראשות הממשלה? בוודאי שכן. נתניהו אמנם מתגורר בקיסריה אך עדיין אינו אוחז בקיסרות בלתי מנוצחת. יחד עם זאת יש לכך תנאי חד וברור: על המועמדים בפוטנציה להתחייב: או ראשות ממשלה או אופוזיציה. מנהיגות אשר מציבה אלטרנטיבה אמתית ונחרצת ומכריזה מעל כל במה שביבי אינו יכול להמשיך בתפקידו, תמעל באמון הציבור ובאתיקה הפוליטית הבסיסית (כן, יש דבר כזה) אם תהין לשבת בממשלתו. בכך היא תחטא פעמיים: היא גם תרסק את מוסד האופוזיציה וגם תכרסם ביְשִׂימוּת העתידית להחליף את השליט בישראל.

אחת מהרעות החולות של הדמוקרטיה הישראלית הייתה ממשלות אחדות לאומית. הרצון לשותפות בשלטון הביא לאיחודים מוזרים, אשר פגמו באופן ניכר במוסד האופוזיציה החיוני כל כך. להוציא את שנת 1984 בה לא הייתה ברירה חוקתית בשל מצב התיקו הפוליטי, הרי שבממשלות אחרות בחרו חלקים בשמאל לשתף פעולה עם ממשלות הימין מתוך ברירה. כך היה בממשלת שמיר ב-1988, ממשלת שרון ב-2001, ממשלת שרון ב-2005, ממשלת נתניהו ב-2009 וממשלת נתניהו ב-2013. שילוב הידיים עם המנהיג בר הפלוגתא פגע קשות במיתוג המנהיגותי של הטוענים לכתר.

כעת אמורים יצחק הרצוג, ציפי לבני ויאיר לפיד לשכנע אותנו כי נתניהו הוא ראש ממשלה מסוכן על אף שישבו בנוחות בכורסות ממשלותיו. זו תהיה משימה בלתי פשוטה. הם חייבים ללמוד את הלקח: כדי להחליף את היריב לא משלבים עמו ידיים, אלא מחדדים את המסרים ומייצרים אלטרנטיבה אידאולוגית ומנהיגותית תוך ויתור על מנעמי השלטון.

עדיין לא מאוחר להכות על חטא: מחנה "רק לא ביבי" יפיק מתוכו מנהיג אלטרנטיבי רק אם זה יהיה מוכן פסיכולוגית להיאבק על דעותיו מהאופוזיציה ולא להתפתות לחיבור עם הימין. תחילתה של ההכרה הזו בהכרזה חד משמעית, בהתחייבות ברורה לציבור שאין ממנה חזרה. ללא כן ימשיך נתניהו בקיסרותו לשנים רבות. אל תגידו שלא אמרנו.

ד"ר רון שביט הוא מומחה למנהיגות פוליטית ולפסיכולוגיה פוליטית

נערך על ידי דורון
תגיות: , , ,

5 תגובות

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    בעיית "הראש" איננה פרסונלית. בעיית הראש היא מתחום אחר לגמרי.

    כל הסימנים מראים ש"בליץ" הבחירות של ביבי לא נבע מטקטיקת בחירות גאונית קרת רוח אלא מההיפך הגמור. השופר שלו ישראל היום, מנסה למכורררר לנו ביום שישי שמדובר באיזה תרגיל גאוני ובעצם אין בחירות (כל מי שעיניו בראשו כבר קלט את הפרדוכס הטרגי והמסוכן – מיאוס מהממשלה הזו ומיאוס מהכרזת הבחירות).

    אם יש משהו שיציל את ביבי במקרה והבחירות יוצאות לדרך – זו הסיסמה המטומטמת –
    "רק לא ביבי".
    מה זה?
    נוסחה שלילית נפוחה מהסוג שנוטה להפוך לבומרנג.

    זוהי נוסחה שיוצרת את המציאות ההפוכה ממה שהיא כביכול טוענת.

    זהו עיסוק טרחני באיש שמערכת הבחירות הבחירות צריכה להפוך אותו ללא קיים. שיתאמץ האדון ויזיע כדי להפריך זאת. הוא ממש "במיטבו" במצבים האלה כפי שקרה עם הכרזת הבחירות.

    הבחירות האלה צריכות להיות בין אלטרנטיבות, והשמאל צריך להציג אלטרנטיבה ברורה משכנעת, חיובית, מאתגרת, מכילה, מגייסת.

    לשם כך צריך לרענן כהוגן סיסמאות ונוסחאות מאובנות. צריך כבר להפסיק עם שיטת הבדיחות הממוספרות בבית הסוהר. יש כאן עבודה רבה לעשות. לא בטוח שהיחצנים הרגילים מכירים את סוג העבודה הזה. מדובר בעבודה שהיתה צריכה להתחיל יום אחרי שהסתייימו הבחירות האחרונות.
    אם היא נעשתה – כל הכבוד, ממש במסתרים, אחכה בציפיה דרוכה להפתעת ה"מנהרות" הזאת.

    בקשר לעניין האישי – רון לדעתי צודק ומנמק היטב את טענתו.

    צריך כבר להפסיק עם שיטת הבדיחות הממוספרות בבית הסוהר.

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    אוי
    המשפט האחרון בתגובה 1 נשאר תקוע כסרח עודף.
    והמשפט הלפני אחרון –
    בקשר לעניין האישיות בראש השמאל – רון לדעתי צודק ומנמק היטב את טענתו.

  3. צפרירה :

    ממשלות אחדות

    שלום לך רון, נהניתי לקרוא אבל לא צריך לפסול ממשלות אחדות באופן כזה מוחלט כמו שאתה כתבת. ב-2001 למשל הייתה ממשלה טובה. אריק שרון ז"ל עם פואד ופרס יבדל"א.

  4. ניר :

    שילוב עם היריב

    נהנתי לקרוא את המאמר של רון. הסבריו משכנעים לגבי חוסר התוחלת בשילוב ידיים אם ממשלה כשיש כל כך הרבה הסתיגויות מדרכה. דבר זה בוודאי מקשה אחר כך על החלפתה.
    ראשית דרכם של קלינטון וסאדת מעודדת. אני סמכים עם הכותב הראשון כי אין להשתתמש יותר בססמא השלילית "רק לא ביבי" אלא להעצים את הדמות האלטרנטיבית.

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    מאמר מעניין ומעורר מחשבה.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.