חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

אילן גילאון: תשובות לשאלון הפורום הירוק

נושאים בריאות ואיכות סביבה, פוליטי ב 9.12.08 6:02

הפורום הירוק של מרצ שלח לכל המועמדים שאלון ובו ביקש מהם לפרט את עמדותיהם לגבי סוגיות סביבתיות שונות. מתשובותיו של ח"כ אילן גילאון ניתן ללמוד על החיבור ההדוק שהוא עושה בין סוגיות חברתיות לסוגיות סביבתיות

 

ספר/י בקצרה על מאמציך, מאבקיך והישגיך עד היום בתחום הסביבתי.

 

מראשית כהונתי כחבר כנסת הקפדתי על שיתוף פעולה הדוק עם הארגונים הסביבתיים ובראשם אדם, טבע ודין. התייעצתי איתם לגבי יוזמות חקיקה, הצעות חוק שעל הפרק ונושאים לסדר. נושא אשר התמקדתי בו במיוחד היה כביש 6, אשר היווה עוולה ובכייה לדורות מבחינה סביבתית וחברתית. הכביש לא חיבר בין מרכז לפריפריה, פגע בטבע, עלה מיליארדים לקופה הציבורית ומבחינת תפיסה תחבורתית נמצא אי שם בשלהי המאה ה-19. במסגרת המאבק, אשר אני מרשה לעצמי להגיד שעמדתי בחוד החנית במאבק לביטול הכביש בכנסת, יזמתי את הקמת וועדת החקירה הפרלמנטארית אשר עסקה בהקמת כביש 6 שגם נפלו פגמים מהותיים בתהליך ההקמה, האישור והתכנון שלו. הייתי בין מובילי ההתנגדות להפרטת בתי הזיקוק באשדוד ובחיפה, אשר היוו שילוב מחץ של היפר-קפיטליזם עם חוסר ראייה סביבתית.  כמו כן כסגן ראש עיריית אשדוד בהמשך שתי קדנציות כיהנתי כנציג הבכיר של עיריית אשדוד באיגוד ערים חבל יבנה לאיכות סביבה, שם נלחמתי בזיהום בתי הזיקוק ופעלתי בהצלחה להרחקת מסוע הפחם מנמל אשדוד.

 

 

כיצד תקדם/י פתרון לבעיות משק המים בישראל? אילו פתרונות ייחודיים, המתאימים לישראל ולבעיותיה, תוכל/י להציע?

 

ככל בעיה אקולוגית, אין להסתכל על בעיית משבר המים בישראל, או פתרונה,  באופן מבודד, אלא כחלק ממגמה גלובלית מדאיגה של מחסור והדלדלות במים המצריכה מענה והתארגנות בהיקף גלובלי.  כמו כן, משום חיוניותם של המשאב כמשאב שאין בלתו, ברורה חומרת הבעיה כמו גם היבטיה החברתיים, שכן ככל שיתמעטו המים לשתייה כך הם יהפכו זמינים לשכבות מוגבלות יותר ויותר בכל חברה, ולפחות ופחות מדינות. כמו בנושאים אחרים ישראל נכשלה בזיהוי המשבר עם תחילתו, וכעת יש המנסים למצוא פתרונות קסם בדמות מתקני התפלה. לדעתי, אסור להישען על מתקני ההתפלה, מתקנים מזהמים בפני עצמם, זוללי אנרגיה ואשר יפלטו אל הים רכז חוזר של מים מליחים ונקז פעילות מזהם. הקמת המתקנים אינה מתיישבת גם בקנה אחד עם אמנת קיוטו והמאמצים העולמיים לצמצום פליטת גזי החממה שישראל חתומה עליה . לכן, יש לדעתי להתרכז בשני ערוצים עיקריים: האחד הוא שיקום מכוני טיהור וטיפול במי ביוב, טיפולם עד רמה שלישונית המתאימה להשקיה חקלאית מגוונת והשבת חלק מהמים הללו אל הטבע הזקוק להם נואשות ומצד שני הסברה אינטנסיבית לחסכון במים בקרב שלושת המגזרים המרכזיים: התעשייה, החקלאות ומשקי הבית. כמו כן, יש להפסיק את השמדת אקוויפר החוף שמתבצעת עקב שאיבת יתר ולהגן ולשמר את מאגרי מי התהום הנמצאים בארץ.

 

מפרסומים שונים עולה כי ישראל אינה ערוכה להתמודדות עם משבר האנרגיה ועם משבר האקלים. כיצד תוכל/י, ממקומך בכנסת, לסייע להתמודדות המדינה עם בעיות אלה?

 

ישראל מוגדרת היום ע"י ארגון המדינות העוסק בצמצום גזי החממה כמדינה מתפתחת. בקרוב, עם סיום העבודה העולמית ששיאה בוועידת קופנהגן, תוגדר ישראל כמדינה מפותחת ועליה יחולו מגבלות נוקשות מאוד בנוגע לפליטת גזי החממה. האתגר האמיתי יהיה לבנות תוכנית תמריצים לחברות, מפעלים ופרויקטים מסחריים וציבוריים לעבור לשימוש בטכנולוגיות המאפשרות את צמצום צריכת האנרגיה ובכך להפחת גזי החממה שהם פולטים. אני מאמין כי מנגנון הסחר בגזי חממה אינו עושה די בעניין ועלינו לנקוט עמדה ברורה כי יש לפעול לצמצם גזים מזיקים אלו ולא לסחור בהם. אני מתכוון להיאבק, תוך שיתוף פעולה עם הארגונים הסביבתיים, במשרד האוצר ובתעשיינים ולהביאו להקצאת משאבים ניכרים לעידוד התעשייה למעבר לטכנולוגיות ידידותיות לסביבה. כל השקעה מצד המדינה בתחום זה תביא בסופו של דבר לחסכון אדיר בכסף ממשלתי ופרטי. עלינו לראות נכוחה את המשבר הכלכלי העולמי ולנצל את ההזדמנות שהוא נותן לנו להביא לשינוי בתחום האנרגיה. בנוסף, ברור שבנושא האנרגיה נחוצה ראיה ארוכת טווח המקדימה תרופה למכה. ישראל יכולה וצריכה להוביל במחקר ופיתוח בנושאי אנרגיה מתחדשת, וכן להציב לעצמה יעדים הולכים וגדלים של אחוז השימוש באנרגיה מתחדשת מסך כל השימוש באנרגיה.

 

מהי עמדתך בעניין היקף הפסולת המוצקה המיוצרת בישראל? כיצד אפשר יהיה להפחית כמויות אלה?

 

בעיית הפסולת המוצקה היא דוגמא קלאסית לבעיה הניתנת לפיתרון בחקיקה מתאימה. הפתרון מורכב משתי שיטות שמנצלות את שניים מתוך שלושת ה-R של איכות הסביבה (Reduce, Reuse, Recycle). השיטה הראשונה היא הפרדה והפחתה במקור והשנייה שימוש חוזר של פסולת לזו והפיכתה למקור אנרגיה. העלייה החדה ברמת החיים הביאה איתה עלייה ניכרת גם בייצור הפסולת המוצקה והגענו למצב שבו כל ישראלי מייצר כשני קילוגרמים פסולת מוצקה ליום שהם 4.5 ליטר במונחי אחסון. זוהי עוד דוגמא כיצד תרבות הצריכה שהקפיטליזם גרר אותנו אליה הופכת את אתרי האשפה למלאים עד אפס מקום וקיים קושי עצום ביצירת אתרים חדשים. מדינת ישראל צריכה להנהיג שיטות מתקדמות של מזעור המוצרים,  מחזור פסולת במקור קרי הפרדת פלסטיק, זכוכית, נייר וכו', קומפוסטציה המאפשר השבת פסולת זו בצורת דשן והכשרת מתקני האיסוף להפיכת הפסולת לאנרגיה חלופית בעיקר ע"י יצירת גזים וקיטור המשמשים לתעשייה. דוגמא נוספת לקשר בין איכות הסביבה לכלכלה היא מחירי ההטמנה הנמוכים להחריד, כתוצאה מלחצים של בעלי ההון, הגורמים לכך ש-80% מהפסולת בישראל מוטמנת באדמה ומזהמת אותה. יש להפסיק מדיניות נפסדת ומוטת הון זו ולעבור לטיפול מתקדם וסביבתי הרואה בפסולת משאב אנרגיה זמין וזול.

 

באילו צעדים יכולות לנקוט הכנסת והממשלה, על מנת להוביל לכלכלה ירוקה יותר?

 

ראשית כל יש להנחיל שינוי תפיסתי מהותי אשר למעשה מבהיר שהכלכלה היא זו אשר פועלת בתוך משאביה המוגבלים של הסביבה ולא להפך. מעבר זה אל עבר כלכלה בת קיימא, אשר בוחנת את ההשלכות האקולוגיות ואת כמות המשאבים המוגבלים, הוא היעד אליו אנו צריכים לחתור. תפקידם של הממשלה ושל הכנסת הוא הקצאת וחלוקת המשאבים, ובתוך כך, ואולי בעיקר, המשאבים הסביבתיים. התפיסה השלטת בשנים האחרונות בה השוק יסדיר את חלוקת המשאבים וארגוני איכות הסביבה יעסקו בפיקוח ובאכיפה לא הוכיחה את עצמה. יש ליזום צונאמי של חקיקה המקשרת בין מסחר וכלכלה לבין טביעת האצבע האקולוגית של הדברים – הגדלת המיסוי הירוק והקמת גורם סטטוטורי שיבחן את ההשלכות הסביבתיות של פעולות הממשלה. חלק מהשינוי התפיסתי הוא שינוי במושג הצמיחה, למשל, אשר התיאוריה הכלכלית הניאו-קלאסית מניחה אותו כאינסופי בעוד הדבר אינו-אפשרי בכלכלה המעוגנת במשאבים הממשיים הנמצאים בכדה"א  – היינו 'כלכלה בת קיימא', ואת תוצאות ההסתמכות על כלכלה שאינה ריאלית אנו רואים במשבר הכלכלי הנוכחי. עלינו לאמץ מדד צמיחה חלופי לתמ"ג אשר מכיל אינדקטורים סביבתיים וחברתיים שאי אפשר לכמת אותם בכסף.

 

אם למרצ יהיה מקום בממשלה הבאה, מהו לדעתך התיק החשוב והמשפיע ביותר על עניינים סביבתיים, אותו על מרצ לדרוש? הסבר/י.

 

על מנת להימנע מהקלישאה בדבר המשרד להגנת הסביבה אציין שני משרדים בולטים ועתירי תקציב בהם ניתן לבצע מהפכה סביבתית: משרד התחבורה ומשרד התשתיות הלאומיות. תחום התחבורה הוא תחום אשר מקיף את כל תחומי החיים: הפערים החברתיים, איכות הסביבה ואחריות המדינה על רווחת אזרחיה. במשרד התחבורה נוכל להגדיר מחדש את היעדים הלאומיים בתחום התחבורתי אל עבר תפיסה של תחבורה בת קיימא; נתעדף תחבורה ציבורית על פי רכב פרטי, נקצה משאבים ניכרים להקמת מערכת הסעה המונית המבוססת על רכבות, אוטובוסים מונעים בחשמל או גז, שבילי אופניים ושבילי הולכי רגל. מערכת זו לא רק תתרום לאיכות האוויר שאנו נושמים ותצמצם את פליטת גזי החממה, אלא תחסוך מיליארדים למשק, תצמצם דרמטית את תאונות הדרכים, תקטין את הפערים בין מרכז לפריפריה ותיצור מקומות עבודה חדשים. כמו כן במישור החקיקתי נפעל להטלת אגרת גודש לפי המודל הלונדוני, נעלה את המיסוי על רכבים מזהמים ונתמרץ רכישת רכבים ידידותיים לסביבה.

 

כמו כן, משרד התשתיות הלאומיות הוא מן המשרדים החשובים ביותר אשר ביכולתם להשפיע על הסביבה, בהיותו אחראי על משקי המים והאנרגיה.  במשרד התשתיות הלאומיות, אשר חולש על חברת החשמל, ראשית כל נעצור את הכוונה הנפשעת להקמת תחנת כוח פחמית באשקלון, נפעיל תוכנית יסודית ורחבת היקף לחסכון באנרגיה אשר תוקפת את הנושא בשלוש דרכים – הגזר, המקל והיוזמה הממשלתית, נשקיע מאסיבית במו"פ לקידום אנרגיה מתחדשת, נקים חוות לאנרגיה סולארית ואנרגית רוח, נתקן את התמריצים לרוכשי פאנלים סולארים ונהפוך את הגדלת השימוש באנרגיה מתחדשת ככל שניתן ליעד אסטרטגי במדיניות האנרגיה של ישראל.

 

 

מהו בעיניך הנושא הסביבתי הדחוף ביותר עמו אמורה מדינת ישראל להתמודד היום (נושא אחד)? כיצד תפעל/י בכנסת לקידום פתרון לבעיה זו? מהו החוק החשוב ביותר שתיזום/י ותוביל/י?

 

לתפיסתי אין לראות בנושא הסביבתי תחום המופרד משאר התחומים הפוליטיים אלא כחלק ממקשה אחת הכוללת בתוכה את הכלכלה ואת חלוקת המשאבים הלאומית. השאלה היחידה בפוליטיקה היא "מי מקבל כמה ולמה ומי משלם כמה ולמה" והדבר תקף גם לענייני סביבה; היכן ממוקמים האתרים המזהמים, מי סובל מזיהומי רעש ואוויר יותר מאחרים, האם תאגיד איסוף הבקבוקים יהיה תאגיד שיפעל למען האינטרסים של האזרחים או למען האינטרסים של עצמו, האם הסטדרנטים של זיהום יקבעו לטובת הציבור או לטובת המזהמים ועוד עוד, יתרה מזאת, במציאות, המערכת האקולוגית היא מערכת מורכבת אחת, ולכן על הטיפול בנושאים הסביבתיים להיות מקיף וכוללני. לפיכך, הנושא הסביבתי הדחוף ביותר הוא הטמעת תפיסת הקיימות, מושג אשר הולך ותופס תאוצה בשנים האחרונות, בכלל תחומי החיים ובכל תהליכי התכנון והחשיבה. כל החלטה שמתקבלת במדינת ישראל, מהקמת כביש חדש ועד לרישוי עסקים, צריכה להיבחן דרך הפרספקטיבה הסביבתית תוך חשיבה על ההשלכות ארוכת הטווח של הדבר – עלינו לפתור היום את הבעיות של עוד 30 שנה. דוגמאות טובה לכך הן נציבות הדורות הבאים שהוקמה, ובוטלה במסגרת חוק ההסדרים ע"י האוצר, שימוש באנרגיה מתחדשת לא-מזהמת כמענה למצוקות המשאבים של המחר ורפורמה מקיפה בתחום התחבורה אשר מעבירה את כובד המשקל מן הרכב הפרטי אל אמצעי תחבורה בת-קיימא.

 

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , ,

5 תגובות

  1. אופיר :

    אילן מדהים.
    תפיסה עמוקה של הנושא הסביבתי.
    כפעיל בתנועה הירוקה אני יכול רק להצטער על זה שאילן לא איתנו.

  2. לא מכיר את גילאון :

    אני מניח שאילן בתגובה היה אומר לך שהוא מצטער על כך שפעילי התנועה הירוקה לא התפקדו למרצ…

  3. אופיר :

    בוא נראה קודם אם הוא ייכנס למרצ

  4. בר :

    אופיר הסר דאגה הוא ייכנס והשאלה רק באיזה מקום 2,3 או 4 הוא יהייה בכנסת.

  5. אופיר :

    הלוואי שהוא יכנס

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.