מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
כך מונעת המדינה הקמת בנק קואופרטיבי
בנקים לא באמת נופלים, להבדיל מחנויות מכולת או מכל עסק אחר. אין להם כמעט הון עצמי. הבנק המרכזי לא נותן לבנקים להתמוטט. מדוע הבנק המרכזי דורש הון עצמי של 75 מיליון ₪ להקמת בנק קואופרטיבי?
מאת: גדעון עשת
בלבול הון עצמי
התופעה מוכרת בעולם כולו: כאשר בנק ולו הקטן ביותר נקלע לקשיים, ממהר הבנק המרכזי להתערב ולטפל בבעיה. וזה נכון גם כאשר הבנק שבו מדובר הוא קטנטן. את זאת יודעים כל מי שעוסקים בתחום: בנקים לא באמת נופלים, להבדיל מחנויות מכולת או מכל עסק אחר. במקרה הקיצון, תלאים המדינה את הבנק הבעייתי. במקרה הנפוץ המדינה מוצאת מישהו שיקנה אותו – בסבסוד ענק של המדינה. בנקים אינם עסק רגיל, לפחות לפי התבונה המקובלת.
למה? קחו את נתוני בנק הפועלים. לפי נתוני 2013 היו לבנק פיקדונות של הציבור בסך 276 מיליארד שקל. מה עושה הבנק עם כל הכסף הזה? את רובו כ – 250 מיליארד הוא "מוכר" כאשראי – הלוואות לציבור.
איפה הכסף של הבנק?
מה קורה כאשר, נניח, כמה אלפי אנשים באים (פיסית או באינטרנט) ומבקשים לפדות את פיקדונותיהם? ברור שהבנק לא יכול לצפות שנכסיו – האשראי שמכר לציבור – יצליחו להחזיר את הכסף. מי שלקח מהבנק אשראי לשנה, לא יחזיר אותו קודם לכן אלא אם כן ירצה בכך. אי אפשר לקחת ממנו את הכסף בכוח. בוודאי שהבנק לא יכול לעשות זאת.
נערך על ידי דליהתגיות: בנק קואופרטיבי, בנק-ישראל, גדעון עשת
קישור קבוע
תגובות