חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מבקר המדינה שמור עלינו

נושאים בריאות ואיכות סביבה, מכתבים, תכנון ובניה ב 9.11.14 0:04

עמותת "רוצים לחיות בלי מכרות" פונה אל מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, בבקשה שישמור על חייהם מפני הקמת מכרה פוספטים מזיק בבקעת ערד, וכל זאת כדי להעשיר את בעל המפעל שמפעיל לחצים כבירים על מקבלי ההחלטות בכל הדרגים.

רוצים לחיות בלי מכרות

.
.
3 בנובמבר 2014
‏י' חשון תשע"ה

לכבוד
השופט (בדימוס) יוסף שפירא
מבקר המדינה

הנדון: מידע לוקה בחסר ומסקנות שגויות בדו"ח 65א' בנוגע לכריית פוספטים בערד

 

שלום רב,

אנו, תושבי ערד, פונים אליך בבקשה לשמור עלינו ולהציל את חיינו מפני הקמת מכרה פוספטים מזיק בריאותית וסביבתית, וכל זאת כדי להעשיר את בעל המפעל שמפעיל לחצים כבירים על מקבלי ההחלטות בכל הדרגים.

בשנים האחרונות מנסה חברת רותם אמפרט לקדם הקמת מכרה פוספטים בערד. במהלך השנים פורסמו חוות דעת שונות, של משרד הבריאות המתנגדות באופן עקבי להמקתו של הכרה ואף לעריכתו של ניסוי כריה באזור מחד גיסא, ושל חברת רותם אמפרט, בעלת האינטרס הכלכלי המובהק בהקמת המכרה, מאידך גיסא. למרות הלחצים הכבדים מצידם של גורמים שונים, שלטוניים ואחרים, שהופעלו על משרד הבריאות, ובכלל זה לחצים של רותם אמפרט וקבוצת כיל, ולחצים של משרד ראש הממשלה והעומד בראשו, משרד הבריאות נותר איתן בדעתו העקבית כנגד המכרה.

התחושה שלנו, תושבי ערד המגדלים משפחות בעיר, היתה שחברה פרטית הצליחה לחדור לכל הדרגים הממשלתיים עד למשרד ראש הממשלה וכי הגוף היחיד שיכול להגן עלינו, הוא משרד מבקר המדינה. תחושת האמון שלנו התערערה כאשר בפגישה אליה הוזמנו במשרד מבקר המדינה התברר, כי עורכת הדין שנבחרה מטעם משרד המבקר להיפגש איתנו היא לא אחרת מאשר עו"ד שירי מילוא-לוקר, גיסתו של המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, אותו גורם שלחץ על משרד הבריאות לשנות את עמדתו המקצועית משיקולים זרים, שאינם רלוונטיים לשיקולי המשרד. למרות שעו"ד מילוא-לוקר טענה כי היא תפסול את עצמה מטיפול בנושא, הדבר לא הפריע לה לשבת עמנו שעה ארוכה ולהקשיב לטענותינו.

עם פרסום דו"ח המבקר בשבוע שעבר התחושה הזו הפכה למשבר אמון מוחלט, כאילו אין בנמצא ולו גוף אחד שיגן על טובת האזרח מול בעלי ההון וסבך קשריהם עם מקבלי ההחלטות. ראשית, חלק מהדברים שהוצגו אינם מדויקים ואף שגויים, תיאור השתלשלות האירועים אינו כולל עובדות חשובות שהיו יכולות להוביל למסקנות ולהמלצות שונות לגמרי, הנתונים שצוטטו מעלים חשד לבחירה סלקטיבית, שמזכירה במידה לא מבוטלת את עמדת קבוצת כיל, בעלת האינטרס הכלכלי בהקמת המכרה, כאמור ומתעלמת לחלוטין מעמדת משרד הבריאות.

הצגת דברים לא מדויקים ואף שגויים

  • פרק הביקורת על כריית הפוספטים בערד נפתח בתיאור היסטורי, וקובע, כי "… הזיכיון לכרייתו הבלעדית של מצבור הפוספטים בישראל הועבר לידיים פרטיות". אלא מצב הדברים שונה לחלוטין, כפי שעולה מחומר מפורט שהועבר למשרד הבמקר בעניין, ואף התפרסם בתחקיר עיתונאי עוד בשנת 2010, לפיו בשלבי ההפרטה השונים המדינה מכרה את הזכיונות רק למכרות הקיימים, ולא לכלל מצבורי הפוספט בישראל, זאת על בסיס התשקיפים והערכות השווי שהתפרסמו לקראת הפרטת כיל. מידע זה היה קיים בידי משרד מבקר המדינה, שכן אנו במו ידינו מסרנו אותו לקודמך בתפקיד מר לינדנשטראוס. למרות זאת, הדו"ח משקף רק את עמדתה של כיל, שגורסת כי כלל הזכויות בפוספט בישראל עברו לידיה.

השמטת עובדות מתיאור השתלשלות העניינים

  • הדו"ח מציין כי העיריה, יחד עם מחוז דרום של משרד הבריאות, פעלו בשנת 2008 לקבלת חוות דעת רפואית בנוגע לסיכונים הבריאותיים של הכריה. לא מצויין בדו"ח, כי המומחים שכתבו לבסוף את הדו"חות הללו, שאף אומצו על ידי משרד הבריאות כעמדתו הרשמית, עבדו בהתנדבות, כשירות לציבור. לעומתם, המומחים שכתבו את חוות הדעת עבור כיל עבדו כולם, ללא יוצא מן הכלל, בתשלום.
  • דו"ח המבקר מציין, כי ב"עקבות דיון שהתקיים ביוני 2008 במשרד הבריאות, הודיע המשרד לוועדה המחוזית במחוז דרום על הכנתו של מכרז לקבל ייעוץ של מומחה חיצוני בלתי תלוי מחו"ל." אלא שנשמט מהדו"ח מכתב ששלח מנכ"ל כיל דשנים (החברה האם של רותם אמפרט) במאי 2008, כלומר חודש לפני הדיון במשרד הבריאות וחודשיים לפני ישיבת הוועדה המחוזית, למנכ"ל משרד הבריאות, בו הוא מבקש למנות "ככל שהדבר נחוץ, צוות מומחים בעלי שם מחו"ל, אשר יבחן את המחלוקות שעלו בין המומחים השונים בהקשר זה". ממכתב זה ניתן להבין, כי כיל לא ציפתה כי עמדת מומחיה תתקבל כפשוטה, אלא מטרתה היתה ליצור מחלוקת שאותה ניתן יהיה לפתור רק באמצעות מומחה (או צוות מומחים) בינלאומי בעל שם. עדות לכך ניתן למצוא בדבריה של ד"ר אילנה בלמקר, רופאת מחוז הדרום במשרד הבריאות, בתמלול דיון הוועדה המחוזית מיום 28 ביולי 2008: "אנחנו זקוקים לחוות דעת של מומחים ויכול להיות שנצטרך ללכת לחו"ל לקבל את חוות הדעת הזאת, כי בעצם כל המומחים בארץ כבר נתנו חוות דעת לצד הזה, לצד האחר…". נדגיש, כי המומחים שנתנו חוות דעת שמתנגדות לכריה בערד עבדו כולם בהתנדבות, בעוד שהמומחים שנתנו חוות דעת התומכות בכריה – קיבלו שכר מכיל.
  • על פי הדו"ח, בין אפריל 2010, עת אימץ משרד הבריאות את עמדת מומחיו-הוא, שמתנגדת לכריה בערד, לבין אוגוסט 2011 לא התרחש דבר. אלא שבתקופה זו התרחשה פרשה אפלה ותמוהה, במהלכה זומנו סגן שר הבריאות ליצמן והממונה של שירותי בריאות הציבור, פרופ' גרוטו, ללשכת המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, האלוף (במיל') יוחנן לוקר, ובה הם נדרשו לאמץ את חוות דעתו של מומחה חיצוני, שזהותו תיקבע על ידי משרד ראש הממשלה – עמדה התומכת כמובן בהקמת המכרה, זאת מכיוון שבכריה יש "שיקולים ביטחוניים". הפרשה התגלתה בתחקיר עיתונאי, אלא שמשרד ראש הממשלה סירב לגלות את זהות המומחה ולחשוף את חוות הדעת שלו – אף לא לסגן השר שניהל בפועל את משרד הבריאות, או לממונה על בריאות הציבור במשרד. עתירה לבג"ץ הביאה לחשיפת זהותו של "המומחה" – פרופ' שפירא, המתמחה בתחום הטיפול הנמרץ וההרדמה ובמנהל הרפואי, אך לא בבריאות הציבור. עם חשיפת חוות הדעת של המומחה מטעם ראש הממשלה באפריל 2011, היא לפתע נגנזה. חודשים ספורים לאחר מכן הכריז המשרד על הקמת ועדה בראשות פרופ' גרוטו, שמטרתה לאפיין את כריית הניסיון – דרישה שהעלתה כיל שוב ושוב, לכל הפחות באמצעי התקשורת.
  • מעורבותה הבלתי פוסקת של כיל בתהליך קבלת ההחלטות עולה גם בחוות הדעת של המומחה הבינלאומי, פרופ' ג'ונתן סמט. דבריו הבאים מוכיחים כאלף עדים, שהזמנתו למתן חוות דעת נעשתה במענה לדרישה של כיל, אותה היא לא נטשה מאז העלה אותה לראשונה מנכ"ל כיל דשנים במכתבו למנכ"ל משרד הבריאות במאי 2008:

“In my meetings with various stakeholders in January, there were requests for scientifically defensible parameters for carrying out the pilot mining.”

לו עובדות אלה ורבות נוספות שהוגשו על ידנו למשרד מבקר המדינה היו נכללות בדו"ח, ניתן היה להסיק כי השינויים בעמדת משרד הבריאות לא נבעו מהיעדר מדיניות, אלא להיפך – מלחצים בלתי פוסקים מצד הבכירים שבדרגים הפוליטיים "לעגל פינות" ולתמוך בכריה בערד.

ציטוט נתונים סלקטיבי מתוך דו"ח המומחה הבינלאומי המעלה חשד למגמתיות

  • סיכום מסקנותיו של פרופ' סמט בדו"ח, כפי שמופיע בדו"ח המבקר הינו סלקטיבי, וקיים דמיון מטריד בין סיכום זה לבין הפרשנות שנתנו בכירי כיל למסקנות הדו"ח, אשר קיבלו תהודה גדולה בתקשורת:

"במרץ 2014 הגיש המומחה הבין-לאומי למשרד הבריאות את הדוח לגבי הכרייה בשדה בריר (להלן – הדוח). לפי הדוח, כריית הניסיון שניסו לקדם ועדות התכנון לא תאפשר להתמודד עם סוגיית השפעתה של הכרייה על תחלואת האוכלוסייה, אלא רק תוכל לספק אישוש להנחות שעליהן התבסס תסקיר ההשפעה על הסביבה משנת 2003. הדוח מציין כי אף שסטטיסטית בתרחיש הקיצוני ביותר תיתכן תוספת של נפטר אחד אחת ל-9-8 שנים בגין השפעות הכרייה, שיעור זה לדברי משרד הבריאות גדול ביותר מפי שישה מהשיעור המותר לפי תקנים מקובלים בעולם המערבי. על פי הדוח לא נשקפים לציבור סיכונים של קרינה רדיואקטיבית בעקבות כריית פוספטים, שלא כשם שציינו המומחים בחוות הדעת המוקדמות."

אף כי נתונים אלה נכונים במהותם, הם מסכמים רק חלק קטן מעמדתו של פרופ' סמט. בראש ובראשונה, פרופ' סמט מטיל ספק במהימנות נתוני תסקיר ההשפעה על הסביבה, דבר שלדבריו הופך את חוות הדעת שלו להיפותטית וכזאת שדורשת השלמה על בסיס מידע שלם ומקיף:

“Given ongoing controversy concerning the emissions factors used by Geoprospect, additional external consultation might be obtained specific to the modeling…”

ושוב בהמשך:

“While the validity of the model results has been questioned, further refinement of the modeling still leaves the acceptability of the estimated risks to be judged. I mentioned sensitivity analyses that could be carried out to gauge whether default assumptions have led to substantial underestimation.”

ושוב:

“Estimates of risk to health have been provided with relatively limited documentation to assure that decision-makers can understand how the estimates were generated and that stakeholders can assess their quality and attempt replication. Uncertainties are not discussed in any depth.”

  • שנית, בנוגע לשני תרחישי כריית הניסיון המוצע, קובע פרופ' סמט:

“While full mining at the southwest site proposed for the pilot under Scenario A would be possibly unacceptable to some in Arad, there would be greater likelihood of characterizing the potential for people living around the mine, including Arad and Kaseifa, to experience exposures associated with an unacceptable risk.”

ואכן, הנתון (המבוסס על הערכה בהיעדר נתונים מדויקים, אשר נמצאים באחריות המשרד להגנת הסביבה) של מקרה מוות נוסף אחת ל-8-9 שנים מתייחס אך ורק למרכז ערד. למעשה, באזורים אחרים, במיוחד כאלה בהם מתגוררים תושבים (אזרחים ישראלים, יש להזכיר) בדווים, עולה הסיכון המוערך פי כמה ומגיע ל-3 מקרי מוות בשנה.

  • בנוגע לסיכונים של קרינה רדיואקטיבית, פרופ' סמט אינו טוען, כפי שנכתב בדו"ח המבקר,   כי אין סכנה, אלא שאין ספרות מחקרית מקצועית בנושא. רק על מנת להמחיש את ההשלכות של היעדר ספרות מחקרית, מאמר שהתפרסם באחרונה, ושפרופ' סמט לא נחשף אליו, היה עשוי לשנות את מסקנותיו. במסגרת המחקר נמצא שיעור גבוה במיוחד של אורניום בשתן של עובדי מכרה ומפעל פוספטים, וכן בשתן של התושבים באזור המכרה בעיראק:

“The uranium level in the urine of the phosphate mine residents was higher than the value from control people living in Al-Qaim. The uranium concentration in the urine of phosphate mine and fertilizer workers increased with increasing employment duration. The persistence of high excretion rates of uranium in urine of the workers indicates that the body burden of uranium must still be significant, whether retained in lungs, lymphatic system, kidneys or bone (Saleh, A. F., Elias, M. M., & Tawfiq, N. F. (2013). Determination of uranium concentration in urine of workers in an Iraqi phosphate mine and fertilizer plants. Journal of Radioanalytical and Nuclear Chemistry, 298(1),P. 188).”

 כאזרחי מדינת ישראל, אנו מצפים שמבקר המדינה יגן עלינו מפני שרירות שלטונית, ובוודאי ממצבים בהם נראה כי השלטון דואג יותר לאינטרסים של בעלי ההון. בעת שנושא ההשפעות הבריאותיות של כריית פוספט בערד אינו נהיר עד הסוף, ראוי היה שהמבקר יבחר בעיקרון הזהירות המונעת ולא ייתן חותמת כשרות למצב, כפי שאירע בייצור ובשימוש באזבסט בנהריה. אסור שיוקם מכרה שצפוי לגרום לתחלואה ולתמותה של אזרחים ברדיוס רחב, וייאלץ את המדינה להשקיע סכומי כסף גדולים ביותר במאמץ לפתור בדיעבד את הבעיה הסביבתית והבריאותית שנוצרה. לכן, אנו מבקשים כי תבטל את הפרק האמור בדו"ח ותפרסם דו"ח מתוקן, המבוסס על מלוא העובדות.

בנוסף, על פי השקפתנו, לא ניתן לבחון את סוגיית הקמת המכרה מבלי לבחון את ההשלכות הכלכליות והחברתיות על תושבי ערד והסביבה:

  • אבדן איכותו של האוויר בערד שהפך לסמל העיר, והיה לאבן שואבת של חולי מחלות נשימה שהגיעו לעיר במשך שנים ומכאן, לפגיעה בבריאותם ובתדמיתה של העיר. וזאת לדעת, כי אוויר איכותי זה מאפשר חיים לנפגעי מחלת האסטמה ולכן זיהומו באבק נושא חלקיקי אורניום יביאו לעזיבתם של חולי האסטמה את העיר..
  • הפסד העיר מחיסול ענפי התיירות ותעשיית אוויר נקי, כלומר, יילקחו מהעיר נכסיה בתחום הכלכלה המקומית המקיימת. כידוע, ערד סובלת ממחסור חמור במקורות תעסוקה והמכרה יחמיר בעיה זו, בעוד שהמכרה אינו צפוי להוסיף מקומות תעסוקה אלא רק ינייד עובדים בנגב.
  • ירידת ערך נכסי התושבים שיש להכליל בתחשיב הכלכלי
  • תדמיתה של העיר כעיר מכרות (תדמית שלילית לכל הדעות) תוביל לעזיבה המונית והפיכתה לעיר רפאים.

ולסיכום, לאור המעורבות של גורמים רבים בקרב מקבלי ההחלטות בתהליך קידום המכרה, אנו מצפים מהמבקר לבחון את כל משרדי הממשלה שנותנים המעורבים ובמקום לדאוג לאינטרס הציבורי דואגים לאינטרס הפרטי.

אור כל זאת אנו חוזרים ומבקשים ממך להגן עלינו ולשנות את הדו"ח כך שיציג את האינטרס הציבורי ולא את עמדותיה של חברה פרטית.

ד"ר שרית עוקד        יעקב לקס
רוצים לחיות בלי מכרות (ע"ר)

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , ,

2 תגובות

  1. דליה :

    פשוט מזעזע. נתניהו משתמש בשליחים כדי ללחוץ להקמת מכרה בערד. זה ראש הממשלה של מדינת ישראל. הוא פועל נגד בריאות הציבור. הפעם אנו למדים כי השליחה היא גיסתו של המזכיר הצבאי של נתניהו, עו"ד שירי מילוא לוקר. האם מבקר המדינה יעשה משהו נגד התנהלות לא ראויה זו של ראש הממשלה של מדינת ישראל?

  2. מנחם לוריא :

    לדליה תגובה #1

    "פשוט מזעזע. נתניהו משתמש בשליחים כדי ללחוץ להקמת מכרה בערד. זה ראש הממשלה של מדינת ישראל. הוא פועל נגד בריאות הציבור. הפעם אנו למדים כי השליחה היא גיסתו של המזכיר הצבאי של נתניהו, עו"ד שירי מילוא לוקר. האם מבקר המדינה יעשה משהו נגד התנהלות לא ראויה זו של ראש הממשלה של מדינת ישראל?"

    לא!

    מנחם

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.