חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

ישראל היום – עלון פרסומי חסר בושה, יושרה ואתיקה

נושאים דעות, תקשורת ב 5.11.14 1:05

עצוב לחשוב שעצים נכרתים כדי שלבנימין נתניהו יהיה עיתון שיגיד מה שהוא רוצה. העובדה שהפמפלט הזה נראה מבחינה טכנית כמו עיתון ומחולק חינם להמוני אנשים מדי יום היא לא רק מעציבה, אלא גם מסוכנת

מאת: ק. טוכולסקי

חמישה עקרונות מפורסמים בעמוד השני של ישראל היום, בטאונו של טייקון הימורים אמריקאי רפובליקני שנועד להבטיח את פרסום עמדותיו של ראש ממשלת ישראל באופן בלתי אמצעי לציבור (כי משהו שנאמר ב"עיתון" אז הוא אמת): לומר את האמת ישר ולעניין, לתמוך בשלטון החוק, להיות הוגנים ומאוזנים, לבדוק עובדות ואם טעינו נתקן, לזכור שאנחנו ישראלים. כמו בהרבה מצגות שווא של הימין, אין שום קשר בין העקרונות האלו לפרסום הזה. אין בפמפלט הזה לא אמת, לא יושר, ותכלס גם לא עניין. הפמפלט הזה תומך בשלטונו של ביבי, לא בשלטון החוק. אין בפמפלט הזה לא הגינות ולא יושר או איזשהו ניסיון להתבסס על עובדות, והפמפלט הזה גם לא ישראלי במיוחד אלא יותר כמו צהובון אמריקאי. העובדה שעצים נכרתים כדי שלביבי יהיה עיתון שיגיד מה שהוא רוצה, מעציבה מאוד. העובדה שהפמפלט הזה נראה מבחינה טכנית כמו עיתון ומחולק חינם להמוני אנשים במוקדים רבים מדי יום לא רק מעציבה אלא גם מסוכנת.

במשך שנים יכולנו לשמוע בדיחות וחידודים על חשבון עיתונים קומוניסטיים בברית המועצות בסגנון "מה שוכב מחוץ לדלת כל בוקר ומשקר בלי בושה? איזווסטיה!" הלוואי ולעורכים/כותבים/עיתונאים בישראל היום היה שמץ מהיושרה או מהאתיקה העיתונאית של עיתון קומוניסטי בתקופת סטלין שעורכיו מפחדים מפני חיסול. אפילו את זה אין להם. הצורך של אנשים להתפרנס ידוע וברור, הצורך של נשים בתחום התקשורת שקולם ישמע גם הוא מוכר והגיוני, אבל התוצר הבא לידי ביטוי בישראל היום עובר את גבולות ההצדקה. בעל הון זר מתערב באופן בוטה בפוליטיקה של מדינה שהוא אינו אזרח ולא תושב בה באמצעות מימון כלי תעמולה לטובת פוליטיקאי מסוים, ובכך זוכה בהשפעה על הנעשה באותה המדינה. ובבטאון שלו, החלק היחיד שעוד יש לו רמה מסוימת של אמינות הם הפרסומות. לחלק לא מבוטל מהעיתונאים שכותבים בעיתון יש שם טוב שהם עשו לעצמם במקום אחר, והוא נכתש עד זוב דם. אם היתה לעיתון הזה יושרה בכדי למחוק את הסיסמאות מעמודו השני ולכתוב שם "עיתון למען ממשלות בהנהגת בנימין נתניהו" זה היה הוגן, אבל בעיתון הזה אין שום דבר הוגן.

זה לא שמצב העיתונות בארץ נפלא ורק ישראל היום הוא כבשה שחורה בעולם של צהובונים. בעיתונות היומית הדוברת עברית המצב בקאנטים. ידיעות אחרונות, הארץ, גלובס, כלכליסט, מקור ראשון, מעריב סופהשבוע, כולם בסופו של דבר שייכים לבעל הון שנותן באמצעותם ביטוי להשקפת עולמו והאינטרסים שלו. העיתונות בישראל היא ליברלית וצהובה, וזה לא משנה אם מדובר ב"הארץ" חובב זכויות האדם הלא-חברתיות, ההפרטות וההסתה נגד וועדי העובדים, או ידיעות אחרונות שמשרת את האינטרסים של ישראל התאגידית והאליטות הכלכליות ביטחוניות, או כל אחד אחר. לכל עיתון יש את נקודות האור שלו, אם זה עיתונאים כמו שאול אמסטרדמסקי ומתי פלד בכלכליסט או אור קשתי בהארץ, ומדורים כמו מדור הספורט בידיעות או ביקורת האוכל של גלריה בהארץ. אבל בסופו של  דבר כל העיתונים משרתים אינטרסים של אותו מעמד, מעמד הטייקונים, שמוציא את העיתונים הללו לאור. ההבדל בין ישראל היום לשאר צהובוני שלטון ההון די פשוט: ישראל היום מחולק בחינם ולמרות הדמיון הרב ל"ידיעות", לכותביו אין אפילו שרידים של אתיקה כלשהי.

התמיכה של ישראל היום בביבי וממשלתו חסרה כל מידה מינימלית של ביקורת. כל מה שהממשלה עושה זה טוב, וכל מה שאומרים יריביה או מבקריה ואפילו מי שמעזים לבקר את מדיניות ראש הממשלה מתוך הקואליציה או הממשלה זה רע. ישראל היום מסוגל לתקוף את שלטון החוק, את היועץ המשפטי לממשלה, את הפרקליטות ואת בתי המשפט כשזה נוח לביבי, ומיד אחר כך, כשמה שהם אומרים עולה בקנה אחד עם מה ששלדון אדלסון רוצה, להעלות אותם על נס. גם כאשר הוא תוקף לא רק סוגיה מסוימת אלא את עצם המעורבות של הגורמים הללו בתהליכים, הוא מברך עליה למחרת. זה פשוט לא עיתון אלא פמפלט פרסומי וכך יש לנהוג בו.

הקמפיין האחרון נגד החוק שמאיים על היכולת של העיתון להפיץ עצמו חינם היא דוגמא מובהקת לכך. הלא אם החוק יעבור וישראל היום הוא לא פמפלט פרסומי אלא עיתון, אנשים ישמחו לזרוק מטבע של עשר אגורות למתקן שיעמוד לצד מחלקי העיתון. רק שהם יודעים שכנראה אנשים שהיום לוקחים את העיתון וקוראים בו בשעמומם לא ישלמו עליו אפילו עשר אגורות.

מצבה של התקשורת בישראל לא טוב. אני הייתי הולך רחוק יותר בחקיקה ואוסר על עיתונים בבעלות פרטית לפרסם בלי שכל האינטרסים שהם משרתים לא יפורסמו. אני תומך נלהב בהקמת עיתון קואופרטיבי ובהקמת עיתונים מקומיים במימון ציבורי שיוכלו, בלי אימתם של טייקונים, מוציאים לאור ומפרסמים, לעשות עבודה עיתונאית. ישראל היום רק מקצין את התמונה, כאשר הוא חושף ללא שום גבולות של בושה, יושרה או אתיקה כלשהי, מה קורה כשבעל הון מנהל עיתון במטרה לשמור על האיש שלו בשלטון.

נערך על ידי דורון
תגיות: , , , , ,

4 תגובות

  1. רביב :

    "עימה שחסר לי במאמר הזה הוא האמירה הברורה שגם על פמפלט פוליטי בזוי חל חופש הביטוי.
    הגבלה שלו בחוק תפור מאיימת על הדמוקרטיה לפחות כמו "עיתונות מטעם" אם לא יותר.

  2. ק. טוכולסקי :

    רביב אני לא חושב שבטאון פרסומי של טייקון נכלל בחופש הביטוי. חופש הביטוי צריך לכלול גם שוויון. אתה לא יכול להפיץ את דעותיך כי אתה בניגוד לשלדון אדלסון לא סרסור של הימורים.
    אני אומר שאם טייקון רוצה להפיץ את דעותיו יתכבד וידרוש תשלום.
    העיתונים חינם של טייקונים ולא רק בישראל הם איום על הדמוקרטיה.

  3. דוידי הרמלין :

    מסתבר שחופש הביטוי שמגיע לזועבי צריך להישלל מתומכי נתניהו. השמאל הבולשוויקי במיטבו…

  4. ק. טוכולסקי :

    ששלדון אדלסון יבחר לכנסת ושיגיד משם מה שהוא רוצה. אבל העיתון שלו גרוע כמו סמים.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.