חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

תגובות אחרונות

אומרים לנו שיש מס אחר

עלייתה ונפילתה של דמוקרטיית השוק החופשי

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 2.11.14 1:15

בשנות ה-40 של המאה הקודמת הוצע רעיון החברה הפתוחה, שאיננה נתונה לשליטתם של רודנים, ומבוססת על ציבור אינדיווידואליסטי וכלכלת שוק חופשי. עמית הרפז מביא את סיפורן של שתי תיאוריות, שהספיקו להפוך לחוכמה המקובלת ולהתרסק

בשנות ה-40 של המאה הקודמת הפילוסופים קרל פופר ופרידריך פון האייק הציעו חברה שאיננה נתונה לשליטתם של רודנים. חברה פתוחה בעלת יכולת השתנות מבוססת על ציבור אינדיווידואליסטי וכלכלת שוק חופשי. באותו זמן טען פופר כי יש הבדל מוחלט בין מדע לכל דבר אחר[1], ופון האייק טען כי רק התיאוריה הכלכלית שלו עומדת בפרמטרים המדעיים הנ"ל ולכן היא עדיפה על כל תיאוריה כלכלית אחרת. בשבעים השנים שעברו מאז הפכו שתי התיאוריות שלהם לחוכמה המקובלת ולאחר מכן התרסקו. מדע הכלכלה התברר כחסר יכולת הסבר מינימלית וכולם יודעים כי אובייקטיבי נהרג במפץ הגדול[2] (או כל תיאוריה מדעית מקובלת אחרת), עכשיו ההבדל בין מדע למה שאינו מדע תלוי בעיני המתבונן.

חלק ראשון ובו יסופר על זוג חברים

קרל פופר חווה את המשבר הכי גדול בתולדות המין האנושי, את מלחמת העולם השניה. מלחמה שהייתה למעשה הקיר בו התנגשו האידאולוגיות הגדולות קומוניזם, אנרכיזם, חברה הומניסטית אוטופית. כמו גם המחשבה המודרנית: 'גורלו של האדם נמצא בידיו'. בספרו "החברה הפתוחה ואויביה" הוא מדבר על כך שההיסטוריה תלויה בנקודת המבט של החוקר, אין בה אמת אובייקטיבית ושכל כולה עיסוק בתולדות הכוח בחברה האנושית. הוא טוען בעד חברות אינדיווידואליסטיות בהן יש שלטון חלש וניתן לשינויים, שילטון שאיננו מנסה להגשים מטרה "קדושה" תוך רמיסת האזרחים. פרידריך פון האייק וינאי כמו פופר ועמית לחשיבתו, ראה את החברה החופשית כמטרה אליה מובילה רק דרך אחת והיא כלכלת שוק חופשי – ניאו ליברלית. כמו פופר גם האייק מצא הבדל מובהק בין מדע למטפיזיקה, האייק חשב שכל כלכלן שתומך בתיאוריה המבוססת שלו הוא מדען ומי שלא, פשוט טועה. האייק טען שישנה דואליות של השוק, אין אפשרות לנהל את הכלכלה מפני שעצם העובדה שהשלטון פועל בכדי לפתור בעיה משנה את התנאים וכך הפתרון כבר לא מתאים. יש לראות את השוק כמערכת טבעית יוצרת מציאות שכל התערבות תבונית שוברת אותה ומקטינה את יעילותה. ניתן להמשיל את זה לנסיון לתפוס כדור צמר טעון חשמלית בעזרת כפפה טעונה חשמלית, כאשר אני שולח את היד לתפוס את הכדור במסלול בו הוא נע, הוא מושפע מהכפפה משנה את המסלול ואני תופס אויר ריק. במקום שהכדור ינוע במסלול הקצר והנכון מסלולו משתבש וכך הוא לא מגיע אל מטרתו. האייק ראה בניהול כלכלה סוג של דיקטטורה “Economic control is not merely control of a sector of human life which can be separated from the rest,” he wrote, “it is the control of the means for all our ends. הוא ביסס את המסקנות שלו על תצפיות תוך שאיפה להפוך את כל המשתנים בתחום הכלכלה למשתנים מדידים, כי אם זה לא מדיד לא ניתן לבסס תזה מדעית[3]. המניע הכי חזק של שניהם היה המאבק בשלטון הנאציונל-סוציאליסטי והרצון להציב אלטרנטיבה ברורה לקטגוריות שקידם: שלטון רודני מובהק, מדיניות חברתית סוציאליסטית ורומנטיקה מיסטית. ומכאן ההצעה שלהם: בתחום המדיני כלכלי חופש חסר מסגרת עם שלטון חלש ובתחום המדעי כסתירה לרומנטיקה קריטריונים ברורים לאישוש תאוריה מדעית והבחנה חד משמעית בינה לבין פסאודו מדע / מטפיזיקה.

חלק שני ובו יסופר על החברים ורוח הזמן

בשנות ה- 40 לא היה קונה לרעיון החברה הפתוחה והשוק החופשי, חוויות המשבר הכלכלי של 1929 והמלחמה, גרמו למנהיגי העולם לבחור באופציה של כלכלה מנוהלת שתבטיח פערים נמוכים וצמצום מתחים חברתיים בתוך ובין מדינות. הם בחרו ברעיונות של ג'.מ. קיינס שביסס את התאוריה הכלכלית שלו בלי להזדקק לפרמטרים מדעיים מדויקים, משפטים ארוכים, והעדיף הומור על פני מודלים מתמטיים. בתחום המדעי והחברתי הייתה דעתם מקובלת יותר, הריאליזם התבסס עם עבודות פורצות דרך בתחומי הביולוגיה הכימיה ובעיקר הפיסיקה. האמונה ביכולת האדם לקבוע את עתידו קיבלה מכת מוות במלחמה אבל זה היה מוות מושהה. מוות שיתגשם רק 25 שנים מאוחר יותר כאשר ישתלב עם ההצלחה הכי גדולה של רוח האדם, מהפכת שנות ה- 60. בשנות השבעים אירעה מהפכה כפולה. מבחינה מדעית, הריאליזם פינה מקום למיסטיקה ומבחינה כלכלית הכלכלה המנוהלת/תבונית נזרקה לאשפה. פון האייק שנטש בשנות ה-50 את עיסוקו בכלכלה בשל חוסר עניין עולמי ברעיונותיו, חזר למרכז הזרם והפך מרואיין מבוקש. תלמידיו באסכולת שיקגו הצטרפו למהפכה הצ'יליאנית וכוננו משטר פאשיסטי עם כלכלת שוק. רעיונותיו של פופר בדבר הבדל מובהק בין מדע למטפיזיקה פינו מקום לעידן החדש, עידן שהעדיף להסתכל על העולם דרך מסקלין במקום בינוֹקוּלר.

חלק שלישי ובו יסופר על הרעיונות שנשארו בחיים והיכן הם היום.

בשנות ה- 80 ההשקפה כי מדע הוא תופעה מאובחנת היטב, נחלשה אבל הייתה עדיין הזרם המרכזי במרכזי הכוח. כלכלת השוק החופשי שקמה מאפרה בשנות ה- 70 ידעה הרבה תלאות בשנים אלו, בפרפרזה על דבריו של ג'ון ווין ניתן לומר כי הכלכלה "נשענה לה בצד מתבוננת בשוק המתנחשל בעוצמה עד שנרגע ובחר בגלים בינוניים שניתן להלך עליהם בבטחה יחסית…" מאורעות השוק היו כל כך שונים מהמצופה שהאייק ושותפיו לדעה בחרו שמות חדשים לתופעות שלא יכלו להסביר סטגפלציה[4], היא הידועה שביניהם. לשמחתו ושמחת רעיו לפרדיגמה, בסוף שנות ה- 80 התפגרה הדיקטטורה הסובייטית, הם חגגו וראו בזה הוכחה לכישלון שיטה כלכלית אלטרנטיבית[5].  האייק ופופר זכו לראות את תקופת האופוריה של השוק שהגיעה בתחילת שנות ה- 90, היו כאלו שחשבו שזה קץ ההיסטוריה והיו שחשבו שהעולם שטוח[6]. בשיא הזה נפטרו שני החברים והלכו לטעום מבשר שור הבר. עולם הכלכלה המשיך לנוע וכמו בכל חוויה דו קוטבית ב-2008 התנפץ על סלעי המציאות[7]. היום הולכת ומתגבשת תפיסה כלכלית שונה, תפיסה שאומרת כי הסכנה הגדולה לחברה החופשית היא כלכלת שוק. התפיסה החברתית נמצאת באופן חריג ללא פרדיגמה שלטת ואפשר לראות אמפריציסט לוגי רוקד עם קוראת בקלפים. התפיסה המדעית המובחנת שנחלשה מאוד עם התאוריה של תומס קון נמצאת בשפל וניתן למצוא בקלות ביולוג שמאמין בפרפטום-מובילה. אין ספק ששני החברים נהגו נכון כשפרשו בשיא עם חיוך מנצחים על השפתיים.

סיכום

אנחנו רואים פה מהפכות כפולות כאשר פרדיגמה מתה (שוק חופשי) מתעוררת תוך 30 שנים, תופסת את מרכז הבימה למשך 15 שנים אחר כך ומתפגרת מחדש בחלוף 15 שנים נוספות. באותו זמן תאוריה אחרת, המדעית, הולכת ונחלשת (כאשר פרדיגמה חברתית אזוטרית הולכת ומתחזקת) ובשנות השישים התיאוריה הכלכלית והתאוריה המדעית נפגשות באמצע ומכאן הן מחליפות כיוון (סימן) +\, התיאוריה הכלכלית כבר יותר חזקה מהתיאוריה המדעית והן הולכות ומתרחקות זה מזו עד תחילת המשברים הכלכליים של שנות ה- 2000 בהן התיאוריה הכלכלית מתרסקת ומצטרפת לחברתה המדעית בשולי הזרם המרכזי. מי שעוקב אחרי גידול ילדים יודע שהם גדלים בבום לא באופן לינארי, מי שמדבר עם אנשים מבוגרים יודע שגם הנסיגה באה בבום, אין כאן מהלך רציף. "על פי מדעי הטבע, האדם כלול בטבע, אם כלול האדם בטבע כלולים כל מעשיו" ולכן לפי שגם פרדיגמות מדעיות הן מעשה האדם ולפי שהטבע הוא בלתי צפוי כך גם החלפה של פרדיגמות מדעיות היא בלתי צפויה, בלתי רציפה ולפיכך מהפכנית.

היו פעם שני חברים שחשבו שהכול צריך להיות רציונלי (במובן של שפת יום יום) חוץ מאשר ההתנהגות החומרית של בני האדם, איך זה קרה ששני אנשים אינטליגנטיים ומשכילים חושבים בצורה פרדוקסלית? זה קרה משום שהם ראו דברים מזעזעים. היה זמן שהאופנה בעולם הייתה הסכמה עם חלק אחד של דבריהם, והיה זמן שהייתה הסכמה עם חלק אחר, ועכשיו אין בכלל הסכמה, וכך יהיה עד המהפך הבא.

[1] הוא וחבריו לקבוצת הממעגל הוינאי קבע גבולות ברורים בין מדע למטפיזיקה ופסל כל רעיון בלתי מבוסס מדעית.

[2] כלומר עכשיו אובייקטיבי איננו והכל סובייקטיבי, אין אמת אחת ואין צודק ונכון.

[3] מדעי כפי שהיה מקובל על פופר והאייק, כלומר מוכח אמפירית וניתן תאורתית להפרכה.

[4] על פי התאוריה המקובלת השוק נע במחזורי עסקים, כאשר הוא עולה, עולה האינפלציה ויורדת האבטלה וכאשר הוא יורד, עולה האבטלה ויורדת האינפלציה – סטגפלציה הוא מצב של אבטלה ביחד עם ירידה בשוק.

[5] ישנם כמה אנשים מאוד אינטליגנטיים שחשבו כך משום שאינטליגנציה שלא משתמשים בה כמו מטריה סגורה בגשם לא יכולה להועיל.

[6] ספריהם של פרנסיס פוקוימה ותום פרידמן.

[7] החומר הכי חזק ביקום.

נערך על ידי דורון
תגיות: , , ,

4 תגובות

  1. דליה :

    שוק חופשי אינו דמוקרטי. הוא לכאורה נראה מרחוק ובמבט שטחי כזה, אך אזרחים שחווים את השוק החופשי בחיי יומיום יודעים שאין פה דמוקרטיה כלל וכלל.

  2. מנחם לוריא :

    שוק חופשי והטבע האנושי...

    כפי שאנחנו יודעים,או לפחות חלק מאיתנו,האדם איננו בריאתו של איזה יהווה נסתר ועליון אלא תולדה של אבולוציה ארוכת שנים.

    באבולוציה החזק שורד והחלש נכחד.

    הרעיון שמאחורי השוק החופשי,ואם לא בתיאוריה אז במעשה,הוא אותו הרעיון: החזק שורד והחלש נכחד.

    אלא ש…: בדיוק מהסיבה הזו התאגדו בני האדם כעמים,בחרו להם שטח אדמה,שמו לעצמם שלטון מרכזי שינהל את החלקים המשותפים לפרטים שמרכיבים את החברה בהתאגדות המדינתית.

    והמדינה,היא קמה בדיוק כדי למתן את האבולוציה קרי למתן את התחזקותו של החזק והעלמותו של החלש.

    אני מסכים עם האמירה,של דליה בתגובה #1,ששוק חופשי איננו דמוקרטיה אבל זה הרבה מעבר לזה: הרעיון של השוק החופשי נוגד את הרוח ההומניטארית של בני האדם קרי: למתן את האבולציה שבה החזק שורד והחלש נכחד.

    בישראל אין דמוקרטיה וגם לא שוק חופשי,יש שיטת ממשל אנדרוגנית ובה ההון משרת את השלטון ולהיפך.

    בישראל חופש ההתאגדות אומנם איננו אסור על פי חוק אבל במסגרת שיטת הממשל עסק שעובדיו מאוגדים נחשב לחלש כלכלית ושווי השוק שלו נמוך משוויו האמיתי ולכן,כתוצאה מכוחות השוק ודעת הקהל,התארגנות במקום העבודה נחשבת למעשה נפסד.

    חופש הדיבור בישראל מוגבל ולא ניתן לדעת,למשל,לאן הולך בדיוק תקציב הבטחון ומה נעשה בתקציב של הועדה לאנרגיה אטומית וכמה ממנו מוחזר לציבור,אם בכלל,כתוצאה ממחקר ופיתוח. ואלה רק דוגמאות מן השרוול.

    בישראל מותר להפגין אבל כאשר בהפגנה מובעות דיעות ששונות מזו של מפלגת השלטון המשטרה מפליאה מכותיה במפגינים ויורה גז מדמיע ומבצעת מעצרים אם,לא עלינו,המפגינים הם אזרחים מסוג ב' שנמנים על דתו של מוחמד ומתפללים כשפניהם אל עבר מכה.

    בישראל מערכת המשפט בלתי תלויה אבל בכנסת מעבירים חוק עוקף בג"צ ולפיו לבג"צ,בפועל,לא תהייה סמכות לבטל חוק שאיננו עולה בקנה אחד עם ערכיה הדמוקראטיים של המדינה.

    נשיא בית המשפט העליון הכריז כי על כס המשפט יושבים כמה שופטים שהם "פצצות מתקתקות" כדבריו. מי הם לא אמר. את הדרך אחוצה לא הראה להם. והינה אנחנו למדים שבכס המשפט יושב שופט שהפליא מכותיו בילדיו,ושופט אחר שדאג לסיפוק יצר המין שלו ולא למשפט צדק….

    בישראל אין חוקה.

    בישראל אין הפרדה בין דת למדינה.

    בישראל נשים עולות לאוטובוס בדלת האחורית.

    בישראל פלסתינאים מוסעים מקווים יעודיים ממחסום אייל לישראל רבתי,ועל פי החלטת משרד הבטחון,שטרם נכנסה לתוקף,יחזרו לשטחים דרך מחסום אייל גם כן בקווים יעודיים ומופרדים מהקוי התח"צ של ישראלים.

    ישראל חתומה על אמנת הפליטים של האו"ם אך איננה מכירה בפליטים: לא באילו הפלסתינאים (לדידה בכלל אין כאלה),לא באלה מדרפור ואפריקה,ולא באזרחיה שנעקרים מעוטף עזה עקב מעשי איבה המכוונים נגדם עקב היותם אזרחי ישראל.

    ישראל היא המדינה הדמוקראטית היחידה במערב שיש לה מאגר ביטמטרי של אזרחיה היא עצמה.

    ישראל היא המדינה המערבית היחידה שבה רשות הציבור מנוטרת במצלמות 24 שעות ביממה מבלי שחוקק חוק או הוסדר הנושא בכנסת או התקיים על כך דיון ציבורי כלשהו.

    ישראל היא המדינה היחידה בעולם,למעט סין,שסיפחה לעצמה שטח של עם אחר מבלי להסדיר את מעמד תושביו.

    השלטון בישראל סרבן שלום כרוני.

    וכל אלה הם רק דוגמאות מן השרוול – ישראל איננה דמוקרטיה אלא סמי דמוקרטיה ונשלטת על ידי ההון באמצעות השלטון.

    מנחם

  3. שוב הסיקריקים מבעירים את ירושלים :

    ואין אפילו יוחנן זכאי אחד.

    ללקסי ולכל המתעניינים.

    יש לי קצת חדשות עגומות
    שוב מגיעים מיילים וטלפונים מחו"ל "מה קורה אצלכם?"

    תחנות השידור הבינלאומיות, גם אם היו רוצות וגם אם היו מחפשות מתחת לאדמה – אינן יכולות להציג כוחות נגד שפועלים בעיר הזאת ואומרים : "עד כאן" לא תגררו אותו לתוך המדורה שלכם. הפעם נעיף את הסיקריקים בזמן".
    אין משהו כזה או דומה לו.
    בעין העולמית אין בירושלים ובישראל כולה שום כוחות נגד.
    המצב הזה, ברור את מי הוא משרת.
    רק נדמין לעצמנו חצי מליון מפגינים ברחבי ירושלים יוצאים נגד הפירומנים, נגד ציידי הערבים במערב העיר (זוכרים דרך אגב את החרדית שהגנה בגופה על מחבל עם סכין ביד נגד לינץ שכמעט בוצע בו?).

    אבל לא רק בעולם לא רואים את מה שצריכים היו לראות. גם הערבי המזרח ירושלמי שפוחד לבוא למערב העיר אבל אין לו ברירה – גם הוא רואה:
    מה הוא רואה?
    ישראלים ממשיכים בשגרת חייהם -במסעדות, בבתי קפה,
    בביתם המטופח,
    מנהלים חיים שמאשררים תמיכה בפירומנים.

    צריך לחיות בעיר הזאת ולהיות קצת מעורים בה ומקושרים בחוט כזה או אחר לחלקיה – כדי להבין.
    מי ששותק היום, או מגמגם מילה פה מילה שם

    – הוא שותף!!!!.

    סיפורים על נרות וגפרורים ו"זה כוחנו" – רק מאשרים את הרושם המתקבל כמתואר למעלה.
    ומי אמר שזה באמת כוחנו?

    אז מי יכול להתחיל לגלגל משהו?
    שאלה טובה.
    נדמה לי שדווקא שלי יחימוביץ שיש לה דרך חיבור לחרדים. (רבנים רבים מתנגדים לעליית יהודים להר הבית).
    ובאתר הזה יש מי שיש להם דרך חיבור ליחימוביץ.

    אני ניסיתי לפרסם פוסט, מוצלח יותר מוצלח פחות – לא קיבלתי הערות ענייניות (מלבד השאלה בדבר האיזון הבלתי רלבנטי, כי העיר בשלטון ישראל ואי אפשר לאחוז בשני קצות החבל).

    אז גם הפוסט הזה זכה לכותרת "מרחיקת עדות".
    לא לנענע את הסירה בבקשה.

  4. עמית :

    מנחם אני כמובן חותם על כל מילה, מעבר לזה כשאני רואה את דיקטטורת השוק "החופשי" שלנו אני חושב מי יגול עפר מעינייך קרל פופר.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.