חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

אני לא ברלינאי

נושאים פוליטי, פוליטי-רון ב 26.10.14 0:10

מחאת ברלין הצליחה לקנות לה שביתה בשיח הישראלי, בעיקר בשל הפרובוקציה של הקונוטציה. לא ברור עדיין כמה זמן היא תשרוד פוליטית, אך בדבר אחד היא כבר הצליחה: לטלטל דפוסי חשיבה ישנים ולהציב אותנו בפני פרשנויות שונות של ערכינו המרכזיים
מאת: רון שביט

גילוי נאות: כבן לניצול שואה אני מודה שאינני יכול לפתח חשיבה אובייקטיבית ביחס להגירה מהארץ. במיוחד לברלין. בבירה הגרמנית התבסס שלטון הרייך השלישי שהוליד את רציחתם של סבתי ודודי באושוויץ. אחד מהם נקרא יעקב (יענקל'ה) והוא היה פעוט בן חמש כשהובל חסר ישע אל גיא ההריגה.

אני מאמין שמדינת ישראל חייבת להמשיך להיות אבן שואבת לכל יהודי באשר הוא. במקביל שומה עליה להיות מגדלור ערכי של שוויון לכל אזרחיה. מדינת היהודים היא מדינת כל אזרחיה. אין בכך סתירה אלא דווקא סינתזה מוסרית צלולה, במיוחד על רקע עברנו. זו בעיניי המהות המזוקקת של המושג "ציונות".

לא בכדי השתמשתי במילה "הגירה" ולא "ירידה". אמנם בחשיבתי הפרטית ישראל היא אידאה שאליה עולים וממנה יורדים. יחד עם זאת ההוקעה של "היורדים" איננה במקומה. אלו שמחליטים לעזוב אינם "נפולת של נמושות", אינם "בוגדים במולדת", אינם "עלובים" ואינם "נוטשים". הנחת היסוד בחברה מתקדמת היא שהמדינה נועדה עבור הפרט ולא להיפך. שלא כמו הפשיזם המעמיד את הקולקטיב לפני היחיד ומבטל את ישותו הנפרדת, הדמוקרטיה מעלה אותו אל ראש הפירמידה. היא אמורה להיאבק על זכויותיו בחירוף נפש.

אלה שביכרו להגר הם במרבית המקרים מהטובים שביננו. דווקא בשל כך עלינו לערוך חשבון נפש נוקב במקום להשתלח בהם. עלינו לתהות כיצד אנשים ונשים שתפיסתם הבסיסית ציונית, שהם אוהבי המדינה והחברה, שהם אזרחים הגונים ושומרי חוק, בוחרים לבנות את חייהם במקום אחר מכר גידולם, במקום אחר ממשפחתם הגרעינית.

ראוי שמחאת ברלין תביא לטלטלה קונספטואלית. הימין הישראלי נושא את דגל הלאומיות ובמקביל את דגל הקפיטליזם. והנה הקפיטליזם עולה לראש התורן ומוריד במקביל את הרגשות הפטריוטיים בקרב צעירינו. לפי מדרג מאסלו הידוע אין דרך להגיע לתפיסות פילוסופיות מבלי לספק את צרכי הקיום הבסיסיים. כאשר התחרות הדורסנית מולידה ריצוץ של האפשרות לבנות בית ומשפחה ללא השתעבדות לעבדות מודרנית, משהו בסיסי מתקלקל והשלכותיו יכולות להיות הרות אסון ל"בית הלאומי".

עדיין אנו רשאים לקרוא לאלה שיצאו לחזור אלינו. אני לא ברלינאי לא רק בשל העבר של עמינו, אלא גם בשל העתיד שעליו שווה להיאבק. אסור שהמצוקות יעלו את מפלס הציניות לכדי חזות הכול. מדינת ישראל יכולה להיות צודקת יותר, שוויונית יותר, מאפשרת יותר, מקדמת יותר. הוויתור אינו תכנית פעולה.

נכיל את מצוקתם של המהגרים, נקבל את הלגיטימיות של בחירתם, נחבק אותם באהבה ונקרא להם לחזור ולהילחם עמנו על הבית.

ד"ר רון שביט הוא מומחה למנהיגות פוליטית ולפסיכולוגיה פוליטית

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , ,

17 תגובות

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    בסוף לפי מדרג מאסלו, החושים הבסיסיים קובעים.
    כמו למשל חוש השמיעה, שמייתר לפעמים את הצורך בתיווך התקשורת.
    כשתכירו את הצד האפל של ירושלים (ולא, אם אינכם ירושלמים, אינכם מכירים) – זה יהיה מאוחר מדי,והמאמר הזה, בכל הכבוד לכותב, יראה ביזארי משהו.

  2. מיכאל :

    מאסלו

    תסלח לי רון אבל אני לא חושב שהיורדים נמצאים במצב של חוסר באמצעים קיומיים. היו פה בישראל זמנים קשים מאלה. התמודדנו. מתמודדים. נתמודד.

  3. לקסי :

    מיכאל, מה שעשה שלטון ההדר הביתרי הוא שהרס את התקווה לאנשים רבים.
    בלי תקווה אנשים נוטשים.
    אולי הם חושבים שם במעוזי ה"הדר" שהתקווה היא של מפאי ואז גם אותה יא-ברעכען…

  4. מנחם לוריא :

    זה לא ברלין,זה ירושלים...

    בירושלים יושב השלטון שבעברית פשוטה שום דבר לא מעניין אותו.

    מוצרים בישראל יקרים להחריד כאשר שרשרת העברת המוצר,מיצרן לצרכן,גוזרת קופונים בעלויות שניתן לתארן במילה אחת: חזירות.את הכל מגלגלים על הצרכן הסופי ועל זה – מיסים.

    כאשר מחירי המזון שמקורו בחלב מרקיעי שחקים הממשלה פותחת את השוק לתחרות באמצעות התרי יבוא.

    המיסים על היבוא גבוהים מאוד אבל הממשלה מפריטה את נמלי המדינה בטענה שההפרטה תוזיל את העלות לצרכן.

    היצרנים מאשימים את הקמעונאים במחיר הגבוה שנגבה מהצרכן והקמעונאים מאשימים את המדינה,מיסוי גבוה,ואת היצרנים,קרטלים – ובסופו של יום המחירים רק עולים ודבר לא נעשה.

    השכר בישראל כבר קפוא קרוב לעשור,וגם כאן הממשלה יושבת באפס מעשה ובהמון דיבורים וספינים.

    המעשה היחידי של הממשלה הוא באמצעות חקיקה שבה היא מנסה לבטל את חוק שעות העבודה והמנוחה ולשנותו כך שניתן יהיה להעסיק עובד 12 שעות ביממה בתמורה ליום חופש אחד בשבוע. תודו לממציא השיטה נפתלי בנט.

    בית הנבחרים שלנו הוא מוסד אימפוטנט – והייתי כאן עדין בהתבטאות שלי.

    כאשר ההמון ניסה לשנות משהו מיהר השלטון למנות ועדות שמהרו לפרסם מסקנות ביניים,שמיהרו להפוך לספין תקשורתי של משיחים בוולבו לבנה והסתיימו בלא כלום ומאומה אחד גדול.

    הדמוקרטיה בישראל קיימת רק ביו"ש בישראל רבתי,כבר מזמן,נרמסות זכויות יסוד של העובדים,האזרחים,במיוחד אם הם ערבים,ובאצטלה של בטחון מדינת ישראל הופכת,לאט אבל בטוח,למדינת האפרטהייד בלי מרחאות ובלי בושה – הינה תראו פה: http://news.walla.co.il/item/2795809

    סופו של יום: האזרח הישראלי לא יכול להשפיע על שום דבר שקשור ביחסים שלו עם השלטון ולכן בוחר,מי שיכול ורוצה,ללכת מכאן ובכיוון אחד בלבד.

    …לא זה לא יאוש,זה חוסר יכולת להשפיע כתוצאה מאובדן הדמוקרטיה ומשלטון הון שלטון מכחיש השלום ומבזבז מליארדים על "בטחון" שבשעת אמת כושל פעם אחר פעם.

    מנחם.

  5. יעל צורובקה :

    לא הייתי מתיחסת לתופעת המהגרים בסלחנות ובהלקאה העצמית כפי שתוארה במאמר.עידן העדפת הריצה אחרי סיר הבשר או עגל הזהב,על פני ערכים ,לא ישכנעו אותי במצוקה אמיתית שלהמהגרים אלא בפינוק ומציאת פיתרונות קלים ומיידיים.אין לי כל הערכה לאנשים אלו. כפי שניתן לראות גם שם בגרמיה לא שמחו לבואם , למציאת עבודה ראויה נדרשת ידיעת השפה הגרמנית על בוריה וכולי…

  6. נגה תדמר :

    Ich bin einer berliner

    שביט פותח בסיפור הצד המשפחתי שלו בשואה, באמצעות 'גילוי נאות'. ואילו אצלי עולה השאלה מה בדיוק אני צריך להבין מהאיזכור ש"ברלינאים" רצחו את יענקל'ה בן החמש מובל חסר ישע אל גיא ההריגה, ומדוע המסחטה הרגשית הזאת מקוממת. האם איננה מתארת דברים כהוויתם?
    היא מקוממת בדיוק בשל השיטה – מסחטה רגשית, ובשל המירמה – הנאציות אינה תכונת גזע של "הברלינאים". את המשטר הנאצי עלייתו ואפשרות קיומו אי אפשר להבין באמצעות מניפולציה, כאילו הנאציות מתחילה ונגמרת בענין אישי. אלא בגישה של ניתוח חברתי פוליטי. האם מסורות חשיבה בגרמניה של ראשית המאה ה 20 ולפני כן סייעו לכך? אני מניח שכן. ומה מקומה של לאומנות שצמחה בעקבות מלחמת עולם הראשונה והמשבר הכלכלי שלאחריה? גם זה פרק ידוע בתולדות משטר זה. ומנגד, האם "ברלינאים" תמכו בפועל בהיטלר? או שמא אנשי ההון הגדול, שנפל עליהם פחד הרדיקלים שבין "הברלינאים" דוווקא?

    ויש גם איזה דבר להגיד על ברלין ו"האור לגויים".
    זכותו של כל לאום להיות שליט על חייו במדינה ריבונית אינה תלויה בכך שיהיה מעולה במצוות וחסדים. בחירה בחברה סולידרית ברמת חיים טובה אפשר לקיים רק מתוך שיח מתמיד על אפשרות שכזאת ומאבק עליה – היא פוליטית, ואיננה נגזרת משום סט מוסרי א-פריורי. מכאן חוסר ההתלהבות שלי מדיבור על "סינתזה מוסרית צלולה, במיוחד על רקע עברנו", ועל "המהות המזוקקת של המושג 'ציונות' ". ואילו, הפומפוזיות בדיבור על מדינת ישראל שתהיה "אבן שואבת לכל יהודי" וכן "ששומה עליה להיות מגדלור ערכי של שוויון לכל אזרחיה", כשבמציאות אנו בתקופה שהמדינה נעשית יותר ויותר אנטי דמוקרטית ומבזה כל שוויון, בלי להזכיר שזהו המצב הגרוע לאמיתו, גם היא סוג של מירמה. בינתיים על כל צעד ושעל במעשה ובחינוך מכינים אותנו לחיות במדינה בעלת הרמה הנמוכה ביותר בין המדינות (המתוקנות…). הרי כבר מזה עשרות שנים אפשר לשאול באיזה מבחן גרמניה וברלין גרועים מאיתנו, כמו שאפשר לתהות האם יש נזק או תועלת, לדמוקרטיה ובכלל, בגישה המבטלת את ההיסטוריה וממליכה זיכרון מקובע מעל פני מחשבה המלווה את זרימה מתמדת של החיים.

    מזמן לא נעשה שימוש מטורלל ומביש יותר בביטוי "גילוי נאות", כמו ברשימתו של רון שביט "אני לא ברלינאי".
    והוא לא חש ולא מרגיש כי ייחוס נאציות לברלין או לגרמניה ולגרמנים **לנצח**, יש בו יותר מאחד בשישים של גזענות.

  7. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    מיכאל צודק רק החסיר את הסיפא

    תגידו, אתם השתגעתם? אז כמה חברה עשו רעש מהמילקי והפילו את כולנו בפח.

    מישהו דיבר אישית עם צעירים שעברו לברלין (וללונדון, וניו-יורק וני-זילנד וכו'?) כי אני דיברתי.

    זה לא המילקי ואפילו לא הדיור – זו שאט הנפש ממה שקורה כאן.
    מהלאומנות, הגזענות, גסות הרוח, היהירות חסרת הכיסוי של הנהגה חסרת אחריות.

    תסתכלו מה שקורה כאן.
    כפי שאי אפשר לדבר על השלום ולהתעלם מהמצב החברתי בתוך ישראל – כך גם ההיפך איננו אפשרי. במזרח ירושלים לא אוכלים מילקי.

  8. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    אם לששת חברי "התנועה" ביחד היה חצי עמוד שדרה הם לא היו מסכימים לשבת ולו יום אחד נוסף בקואליציה עם אילת שקד ש"רעננה" מאמר גנוז מלפני 12 שנה שכתה אורי אליצור ז"ל וגנזו מיד.

    היום שבו שחררה את המאמר הזה לפיסבוק שלו וגרמה להפצתו ברחבי הרשת הימנית לפני שהסירה אותו, היה היום שבו "התנועה" היתה צריכה לקום ולהגיד או היא או אנחנו.

    על עופר שלח ואחיו מהזועביז אין מה לתלות תקוות מלכתחילה.

    אבל עמיר פרץ ממשיך לטחון חול, מרוצה מאוד מעצמו כמו חתול שליקק שמנת. ומצנע?

    האנשים האלה משלחים מפה את הנוער כי הם מוכיחים שאין אלטרנטיבה לימין.

  9. עמיר פרץ ממשיך לטחון חול, מרוצה מאוד מעצמו כמו חתול שליקק שמנת. ומצנע? האנשים האלה משלחים מפה את הנוער כי הם מוכיחים שאין אלטרנטיבה לימין. :

    !!!!

  10. ניר :

    כאב גדול

    הזדהתי מאד עם רון. אני מרגיש כאב גדול לאור תופעת הירידה לברלין. עזיבת הארץ לכל מקום בעולם, כואבת. אולם הגירת צעירים לברלין, כואבת לי שבעתיים. אין טעם לבקר את המהגרים , אלא לתקן דברים מפנים כדי לעצור את התופעה.

  11. דליה :

    על המנהיגות לעשות חשבון נפש ולשנות דרכה

    רון צודק בכל מה שכתב. על ראשי המדינה לעשות חשבון נפש כדי להחזיר את מצב המדינה לשפיות כזו שתהיה תקווה לצעירים בישראל. היום אין תקווה ואין עתיד.

  12. מנחם לוריא :

    לדליה תגובה #11

    דליה,

    תקווה זו תחושה סובייקטיבית. התקוות שלך ושלי,מן הסתם,שונות.

    אנחנו מדברים פה על תופעה שאיננה סוביקטיבית ומשותפת לקבוצת גיל.

    קבוצת הגיל שאני מדבר עליה הם אותם אזרחי המדינה שנכנסו לשוק העבודה,לאחר שסיימו חוק לימודיהם וחובותיהם למדינה – קרי שירות בצבא.

    קבוצת הגיל הזו היא גם זו שמעמידה את דור ההמשך,היא זו שנמצאת בשלב שבו השכר עבור עבודה עודנו נמוך (זוהי תופעה "טבעית" וידועה) וזו גם קבוצת הגיל שמהווה את הרוב בישראל,שכן ישראל 2014 מתאפיינת בשיכבת צעירים מאוד גדולה ביחס לאוכלוסיה.

    קבוצת הגיל הזו,או אם תרצי היורדים ברלינה,מגלה,כבר מקיץ 2011,שאין לה שום אפשרות לשנות שום מהלך שקורה במדינה הזו ואשר היוזמה אליו מגיעה מבית המחוקקים.

    כאשר כל כך הרבה אנשים מגלים משהו שמשותף להם,ומחליטים להגר זה לא אומר שהם איבדו את התקווה זה כן אומר שהם ואנחנו כולנו איבדנו את היכולת להשפיע על המדינה/הממשלה ועל בית המחוקקים לשרת אותנו ולקבוע את כללי המסגרת לחיים משותפים במדינה שלנו.

    אם משהו מקבוצת הגיל הזו,וגם מזו שלי ושלך הוא גנראל לשעבר,או טייקון או סתם הצליח להגשים את החלום הניאו ליבראלי ולהתעשר – אז הוא איננו חש את התחושות האלה ההיפך הוא הנכון.

    בשורה התחתונה:

    היורדים ברלינה שמים מול פני החברה הישראלית מראה ועליה דגל אדום/שחור ברור ושאסור להתעלם ממנו: מדינת ישראל שינתה את דרך ההתנהלות שלה ואיננה דמוקראטית עוד אלא סוג חדש של שלטון הון שלטון שמקיים רק את עצמו.

    מנחם.

  13. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    תתפלא מנחם,
    לא מדובר רק בצעירים בשנות העשרים.
    מדובר גם בצעירים שנושקים את הארבעים וגילו שגם אחרי שנים של השקעה – הם מרגישים שהם מתנדנדים על ספינת שוטים שמלאכיה שיכורים, הקפטן מסוממם והספינה מסתובבבת במעגלים לשום מקום.

  14. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    מלחיה

    מלחיה ומלאכיה הרעים

  15. מנחם לוריא :

    אני לא מתפלא...

    אני לא מתפלא.

    דובר פה על היורדים ברלינה וזה פחות שכיח בקבוצות הגיל שאתה מדבר עליהן.

    אין לי אלא,להסכים עם דבריך,אחרי שהבהרתי את "תמימותי" הליכאורית…

    מנחם.

  16. יוספה :

    טוב לגור באוהל דל על אדמת מולדת,
    מאשר לגור בארמון פאר על אדמת ניכר.

  17. איתם :

    התאגיד הסיני שביקש לבנות בישראל עשרות אלפי דירות במחירי מציאה לא הצליח לגרום לביביטורס להקשיב להצעה! הסינים הציעו לממן את הפרויקט כולו בהלוואה ממשלתית סינית ענקית של מיליארדי דולרים, לתקופה של למעלה מעשור. רק תנו להם לבנות. זהו בעצם היתרון הסיני על כל השוק הישראלי - יכולת המימון העדיפה בהרבה. חברה קבלנית ענקית מסין הציעה לממשלת ישראל לבנות עשרות אלפי יחידות דיור בתוך כשלוש שנים, בגודל של כ-120 מ "ר ליחידה, וביקשה בתמורה 110 אלף דולר ליחידה, שהם פחות מ-400 אלף שקל לדירה גדולה. המשמעות היא דירה גדולה מאוד , נראה לכם שיזמי נדל"ן, בנקים, קבלני כוח האדם הזול מסין, ייתנו לחברה קבלנית זרה להגיע לכאן, להוריד מחירים ולסיים את הביזה במחירי הנדל"ן?

    התאגיד הסיני שביקש לבנות בישראל עשרות אלפי דירות במחירי מציאה לא הצליח לגרום לביביטורס להקשיב להצעה!
    הסינים הציעו לממן את הפרויקט כולו בהלוואה ממשלתית סינית ענקית של מיליארדי דולרים, לתקופה של למעלה מעשור. רק תנו להם לבנות. זהו בעצם היתרון הסיני על כל השוק הישראלי – יכולת המימון העדיפה בהרבה.
    חברה קבלנית ענקית מסין הציעה לממשלת ישראל לבנות עשרות אלפי יחידות דיור בתוך כשלוש שנים, בגודל של כ-120 מ "ר ליחידה, וביקשה בתמורה 110 אלף דולר ליחידה, שהם פחות מ-400 אלף שקל לדירה גדולה. המשמעות היא דירה גדולה מאוד , נראה לכם שיזמי נדל"ן, בנקים, קבלני כוח האדם הזול מסין, ייתנו לחברה קבלנית זרה להגיע לכאן, להוריד מחירים ולסיים את הביזה במחירי הנדל"ן?

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.