חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

כי"ל הצליחה לקחת מאיתנו מיליארד שקלים שלא היתה זכאית להם (ב)

נושאים חדשות, כלכלה ותקציב ב 28.10.14 1:40

על היווצרות הבעייה, על קוצר ראות תכנוני, על הסכנות שבאי קצירת המלח, למלונות ולכי"ל.  אמנון פורטוגלי חושף מתוך פרסומי כי"ל את הסכנה למפעלי ים המלח שתתממש אם המלח לא ייקצר: "… עלולה החברה להפסיד ייצור של עד 1 מליון טון אשלג, על פני שתי שנות ייצור, המהווה כ- 17% מכושר ייצור האשלג הנוכחי"

בריכה 5 – הרס הסביבה

כי"ל הצליחה לקחת מאיתנו מיליארד שקלים שלא היתה זכאית להם (א)

אמנון פורטוגלי שב ומראה לנו איך כי"ל - כימיקלים לישראל, מבית החברה לישראל שבשליטת חברת האחים עופר - הוציאה מממשלת ישראל כמיליארד שקלים, שהיא (כי"ל) היתה מוציאה מכספה בכל מקרה,  בכך שהצליחה לגרום לכולנו להאמין שהיא פועלת להצלת המלונות, בעוד שלמעשה היא פעלה להצלת עצמה (מאמר ראשון בסדרה)

לקריאה נוספת

שקיעת המלח בברכות האידוי הראשונות מביאה להצטברות מלח בשיעור של כ-20 ס"מ מדי שנה. עומק שכבת המלח ששקע עד כה מוערך בכ-10 מטרים. נפח המלח השוקע בבריכה מידי שנה הינו כ-16 – 20 מיליון מטר מעוקב (כנפח הר הזבל בחירייה).

שיטת התפעול הנוכחית מבוססת על הגבהה של סוללות ההגנה העוטפות את בריכה 5. להקמת הסוללות ולתהליך המתמשך של הגבהתן נדרשים חומרי מילוי, הנכרים במחצבות בתחום הזיכיון. במהלך השנים חלק מהמחצבות ננטשו ושוקמו (באופן חלקי). כיום פועלות בכפוף לתוכניות מקומיות מאושרות שתי מחצבות: בשפך נחל צין ובשפך נחל חימר, המספקות מדי שנה כ-200.000 קוב חומר ואדי.

בשנת 1965, עם הכנסת בריכת האידוי מספר 5 בסדום לפעילות, הנהלת המפעל היתה צריכה לדעת, וב-1971 היה ידוע בברור, כי המלח השוקע בקרקעית הבריכה, בהיקף של 20 מיליוני טון בשנה, יעלה את מפלס המים בבריכה מדי שנה בגובה של כ-20 ס"מ. כבר אז היה צריך להחליט אם ל'קצור' (לאסוף) את המלח השוקע בתחתית הבריכה, או לא לאסוף, מה שיחייב את הגבהת הסוללות. הוחלט, ככל הנראה במחדל, לא ל'קצור' את המלח. (קציר המלח משמעו הוצאת המלח המצטבר בכל שנה בקרקעית בריכת האידוי 5 והגורם לעליית מפלס הבריכה).

הסיבה ל'החלטה' זו היתה כלכלית. לקציר המלח היתה עלות ברורה וגבוהה יחסית, ומצד שני החומר לסוללות הייה זמין באזורי הנחלים הסמוכים לים המלח, וללא כל מחיר למפעלי ים המלח, עקב תנאי הזיכיון. וככל הנראה אף אחד מהנוגעים בדבר לא ראה מעבר למספר השנים הבאות. בהחלטה זו, כיל החצינה אל הציבור את הנזקים והסיכונים שהיא יצרה, וממשיכה ליצור. זו דוגמה מצויינת למה שנקרא בכלכלה ובמנהל עסקים Externality, עלות לציבור שלא בחר ליטול על עצמו עלות זו.

חשוב לציין שבמפעלי האשלג בירדן של חברתAPC , שגם הם המייצרים אשלג בשיטת של אידוי סולרי בבריכות אידוי שנבנו בסמוך לבריכות של מפעלי ים המלח, קוצרים את המלח מבריכת האידוי מיום ההפעלה הראשון, מזה כשלשים שנה משיקולים תפעוליים.

כתוצאה מעליית מפלס המים בבריכה 5 ומההחלטה של הנהלת מפעלי ים המלח שלא לקצור את המלח ובמקום זה להגביה את הסוללות, נוצרו שתי בעיות חמורות

סכנה הולכת וגוברת ליציבות עד קריסת הסוללות.
סכנה להצפת בתי המלון בחמי זוהר ובעין בוקק שלחוף ים המלח.

סכנה מוחשית ליציבות ולקריסת הסוללות

מאז 1965, עלה גובה הסוללות ומפלס בריכה 5 בכ- 10 מטר. באותה תקופה ירד מפלס ים המלח הצפוני בכ- 30 מטר, אלא שהסוללות לא נבנו לעמוד בלחצים הנובעים מכך.   הגבהת הסוללות מקטינה את יציבותן לאורך זמן ומגדילה את הסיכון לאירוע כשל (תמ"א 13 לים המלח וחופיו ספטמבר 2008) כפי שקרה בבריכה במפעלי האשלג בירדן, והביא לנזק הנאמד בכ-500 מיליון דולר, ולאחרונה בקנדה, בה קריסת סוללות הביאה לשטפון של כ-15 מיליון מ"ק מי פסולת מכרות mine tailings pond .

CanadaDamDisaster
קריסת סוללה בקנדה – אוגוסט 2014

כבר בדוח התקופתי של כיל לשנת 2005 אנו מוצאים את הפיסקה: "באחת מסוללות בריכות האידוי של כיל דשנים בים המלח קיים חלחול תמלחות. כיל דשנים, על בסיס התייעצות עם מומחים בינלאומיים בתחום, נקטה ונוקטת צעדי תחזוקה שונים לשמירת יציבות הסוללה (הדגשה לא במקור).

שנה אח"כ, בדוח של כיל לשנת 2006 יש הרחבה והחרפה מסויימת: "באחת מסוללות בריכות האידוי של כיל דשנים בים המלח קיים חלחול תמלחות מהבריכה, שפגע בשכבה האוטמת את הסוללה. עקב כך נוצרו חללים בגוף הסוללה ונתגלו סדקים לארכה. בנסיבות מסוימות עלולים החללים ו/או הסדקים לסכן את שלמות הסוללה (הדגשה לא במקור). כיל דשנים, על בסיס התייעצות עם מומחים בינלאומיים בתחום, נקטה ונוקטת צעדי תחזוקה שונים לשמירת יציבות הסוללה ולחיזוקה ומקיימת מעקב צמוד על מנת לאתר התפתחות כשלים בסוללה.

במאזן כיל לשנת 2010 המצב חמור יותר: "בסוללה שמקיפה את בריכת האידוי בים המלח קיים חלחול תמלחות מהבריכה, שפגע בשכבה האוטמת את הסוללה. עקב כך נוצרו חללים בגוף הסוללה ונתגלו סדקים לאורכה. החללים ו/או הסדקים עלולים לסכן את יציבות הסוללה…..אם הסוללה תיפרץ, עלולה החברה לאבד את התמיסות בבריכת המלח הגדולה (הדגשה לא במקור) ובתרחיש קיצוני מאד עלולה החברה להפסיד ייצור של עד 1 מליון טון אשלג, על פני שתי שנות ייצור, המהווה כ- 17% מכושר ייצור האשלג הנוכחי".

לזה יש להוסיף את הנזקים הישירים והעקיפים שיגרמו מהשטפון וההצפה למתקני השאיבה ותשתיות אחרות של מפעלי ים המלח מפריצת הסוללה הצפונית של בריכה 5.

המצב היה חמור ומפעלי ים המלח נדרשו לפרוייקט ענק לחיזוק הסוללות. וכך אנו מוצאים בהמשך במאזן כיל (2010): "לאחר התייעצות עם מומחים בינלאומיים בתחום, נקטה ונוקטת כיל דשנים צעדי תחזוקה שונים לשמירת יציבות הסוללה ולחיזוקה ומקיימת מעקב צמוד כדי לאתר התפתחות כשלים בסוללה. כחלק מהצעדים שננקטים, מבוצע הידוק דינמי לסוללה כחלק מתוכנית הנדסית כוללת לחיזוק יציבות הסוללה וכן יבנה חציץ חדש על מנת להקטין את רמת החלחול מהסוללה למינימום האפשרי".

החציץ, שהינו קיר שיגומים חדש מפלדה בגובה של כ-30 מטר, צריך להיות מעוגן היטב בקרקע ולהתנשא למלוא גובה הסוללה, ומכאן הבעייתיות הגדולה.

שנתיים אח"כ, במאזן כיל לשנת 2012 נכתב על פרוייקט ייצוב הסוללות: "ביצוע בניית חציץ חדש במרכז הסוללות התוחמות את בריכה 5 נמשך גם במהלך שנת 2012. מטרת הפרויקט הנה להקטין את רמת החלחול מהסוללה למינימום האפשרי. פרויקט זה כולל הגבהה של הסוללה בכמטר אחד נוסף……

היקף פרויקט החציץ מוערך בכ-470 מיליוני דולר (כ-2 מיליארד שקל, א. פ.) והוא כולל הגבהה של הסוללה בכ- 1 מטר נוסף. הפרויקט צפוי להסתיים במהלך שנת 2014."

ובמאזן כיל השנתי האחרון, לשנת 2013 נכתב: ""ביצוע בניית חציץ חדש במרכז הסוללות התוחמות את בריכה 5 הסתיים כמעט כולו בשנת 2013. מטרת הפרויקט הנה להקטין את רמת החלחול מהסוללה למינימום האפשרי. פרויקט זה כולל הגבהה של הסוללה בכ 1 – מטר נוסף. הגבהה זו צפוייה להסתיים עד סוף שנת 2014."

בעברית פשוטה, אי אפשר להמשיך ולהגביה את הסוללות, מעבר לשנת 2017. כיל חייבת כבר עכשיו להתחיל ב'קציר' של המלח השוקע בבריכה, משיקולים תפעוליים פנימיים, כדי להגן על בריכת האידוי 5, וכדי למנוע נזקים קטסטרופליים, ללא קשר להסכם הקציר עם המדינה (להלן).

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , ,

2 תגובות

  1. סיימון שמעון בן דוד :

    לבטל את ההחכרה \ להלאים את אוצרות הטבע ולהחזיר – לעם .

  2. סיימון שמעון בן דוד :

    די לשחיתות

    די לשחיתות

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.