חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

בנט! בשבילנו… אתה לא אח שלנו!

נושאים זכויות עובדים ותעסוקה, חדשות, כלכלה ותקציב ב 26.10.14 0:09

המילים שבכותרת הן תכנה של כרזה שנישאה בהפגנת העיר ערד במחאה על סגירת מפעל מגבות ערד.  שר הכלכלה ח"כ נפתלי בנט מסרב לתמוך "זה לא היי טק". מאידך הוא תומך בהקמת מכרה פוספטים מסוכן לבריאות התושבים ולקיום העיר.  האם ממשלת ישראל החליטה להתנכל לערד? בירמן גדליה – מפוטר מפעל מגבות ערד שעבד בצוות הפיתוח מספר סיפור עצוב

IMG_0661

בתחילת שנות השישים הוחלט לאכלס את הנגב המזרחי, ובמרכזו לבנות את העיר ערד. הממשלה השקיעה כסף, החלוצים באו ובנו את העיר היפיפה והמתוכננת ברמה עולמית מודרנית, שאין כמוה בכל הנגב.

ב-1976 התאהב בעיר הזו צעיר אמריקאי בשם גרי היימן, והחליט להגשים את החלום הציוני באמצע המדבר ובנה כאן מפעל. לא ביום אחד נבנה המפעל…באלף ואחד קשיים נתקעו המייסדים אך לבסוף הצליחו להקים מפעל טקסטיל למופת, שמוכר בכל העולם והפך למוביל ולמתקדם בעולם הטקסטיל והמוצרים שלו למותג עולמי.

כמעט 40 שנה עבד המפעל, משפחות שלמות מצאו כאן פרנסה ומקור לחיים מכבדים. כמעט ואין אדם בעיר שלא עבד ב"מגבות ערד". הודות למפעל המון עולים חדשים מצאו את מקומם בארץ. עבדנו ביחד, בילינו ביחד, הפכנו למשפחה אחת.

זה לא היה מפעל רגיל, והאינטרסים של העובדים נשמרו כאן במלואם כיוון שהבעלים ובעקבותיו ההנהלה, לא שמו לא את הרווחים בראש מעייניהם, אלא את היחס האנושי ואת הרעיון הציוני. למרות זאת (ואולי הודות) הרווחים כן היו כאן… ולא קטנים, כי תוצרת המפעל הפכה למותג, אין בית ואין מלון בארץ, שאין לו מגבות מתוצרתנו.

IMG_0654 IMG_0657

תוך התקופה גדלו כאן מקצוענים ברמה גבוהה, ערד הפכה למרכז הידע אולי העולמי בענף הטקסטיל והפיצה את הידע ואת הניסיון בכל העולם עד היום הזה.

עד יום סגירתו תרם המפעל למשפחות נזקקות, למיון הקדמי, לסטודנטים, צבא ולכל דורש.

היו זמנים.. אך הם השתנו. העולם השלישי ניצח אותנו בתחרות האכזרית, לא שהשכר אצלנו היה גבוה במיוחד אלא די בסיסי, אך המסים מחירי המים והחשמל המופרזים ובעיקר חוסר ההתייחסות מצד הממשלה גרמו לכך שהמפעל הפך להפסדי. שנתיים לחם בעל המפעל כדי לקבל איזו שהיא תמיכה כדי להגיע למאזן כספי לפחות לאפס… אך לא הצליח.

היום המפעל עומד ריק ושומם, שקט פה….מה יהיה איתנו? מה יהיה עם העיר הזאת שרוב תושביה נשארו ללא מקור פרנסה? ננטוש את העיר, נמחק אותה מהמפה? לא צריכים אותנו כאן יותר? אין תשובה…. שקט פה, רק הכותנה על הרצפה מזכירה שהיה פה מפעל עם מכונות שהרעידו ולא שקטו…

השר בנט הכריז שהכיוון הכללי לפיתוח המדינה הוא הי-טק, אבל העולם הווירטואלי לא ניתן לאכילה, לא לובשים אותו ולא מנגבים איתו. אין מצב, שכל האוכלוסייה במדינה תהפוך למהנדסי תוכנה ואלקטרוניקה, אין עם שכולו מדענים ומהנדסים, אין מדינה ללא עם….. והעם צריך עבודה כדי לחיות בכבוד ולא בדמי אבטלה ובמשרדי הרווחה.

ענף הטקסטיל הוא בין המעטים שיכול לענות על דרישה זו, אבל בלי תמיכה של הממשלה וכל הגורמים הרלוונטיים, בלי עזרה של ממש אי אפשר לעצור את התהליך ההורס.

זהו לא הרס של מפעל או ענף זהו הרס של מדינה שמתחיל בערד ….

שקט פה….

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.