חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

"מפלגת כחלון" – האם בא לציון גואל?

נושאים דעות, פוליטי ב 23.10.14 0:54

אשר רוכברגר מנתח את סיכויי מפלגתו החדשה של משה כחלון לפתור באמת את בעיות יוקר המחיה במהלך הכנסת הבאה

המשיחיות טבועה ב-DNA של העם שלנו ללא הבדל בהקפדה או אי-הקפדה על קיום המצוות וההגדרות הסוציולוגיות . רבים מקווים שיום אחד יבוא בן אדם, רכוב על חמור לבן  (או בגרסה המודרנית של כלי התחבורה כמו איזה וולבו או מרצדס) ובמחי יד יפתור את כל הבעיות של עמנו.  לפני שנתיים היה אחד כזה ושמו יאיר לפיד וכעת, לאחר שאכזב חלק גדול מבוחריו – בא לו מחליף ושמו משה כחלון. כבר יומיים כולם נרגשים מהודעתו החגיגית על כוונתו (שהייתה ידועה כבר זמן רב) להקים מסגרת פוליטית חדשה ("מפלגה" בלשון העם), שמטרתה מאבק ביוקר המחיה ( מזכיר משהו, לא?). ההודעה הזו ניתנה על רקע הדיון הסוער (ולא כל כך פורה) על המילקי וההגירה לברלין ובנוסף , אתמול  21/10/204 התפרסמה בכלכליסט כתבת תחקיר שבעיני  היא אחת הקשות ומצמררות שפורסמו בשנים האחרונות  על המצב המעולה והזוהר של כלכלתנו הלאומית  האם יש קשר בין שלושת הנושאים האלה ואם כן, מהו?

נתחיל ממשה כחלון. לעומת קודמו בתפקיד המשיח התורן, יש לו הרבה יותר נקודות: וותק של כמה קדנציות כחבר כנסת, שר שהצליח לחולל רפורמה משמעותית שאת פירותיה כולנו מרגישים כל חודש, בן אדם שלא נולד עם כפית הזהב בפה וכמו שאומרים, בנה את עצמו מילד מוסדות ועד הלום. החיסרון שלו שהוא לא חתיך כמו לפיד. יש לו גם ייחודיות שעוד לא ראינו בפוליטיקאים האחרים של ימינו: מצד אחד לפי השקפות העולם הכלכליות שלו הוא די מזוהה עם השמאל הסוציאל דמוקרטי של המפה, ומצד שני  הוא היה מניצי הליכוד וב2004-2005 השתייך לקבוצת המורדים.כתוצאה מכך מפלגתו תנגוס קולות גם מימין וגם משמאל (ראיתי סקר שבו הוא נוגס אפילו מנדט אחד ממרצ).

אני לא רוצה לחזור אל כל הקלישאות וניתוחים- מאיזה מפלגה וכמה מנדטים עשויה לנגוס מפלגתו. בראיה כוללת אין זה כל כך משנה אם היא תקבל 17 מנדטים או 19 היא תהיה בסך הכול עוד מפלגה בינונית שכבודה במקומה מונח. השאלה היא האם מפלגה כזו והעומד בראשה מסוגלים לחולל אותן רפורמות משמעותיות שכולנו משוועים להן?

נתחיל מכחלון עצמו ואזכיר שמלבד תפקידו כשר התקשורת, הוא גם שימש תקופה מסוימת גם כשר הרווחה. אין ספר שמשרד הרווחה הוא אחד המשרדים המאתגרים בכל הקשור לשאלות חברתיות. בנוסף  יש שם ארגון מקצועי מאוד חזק שזה איגוד העובדים הסוציאליים. הוא גם היה מופקד על המוסד לביטוח לאומי.  מבחן התוצאה היה די מאכזב: שר הרווחה כחלון הצביע  נגד הצעות החוק הבאות שעלו בכנסת הקודמת:

  • העלאת קצבת זקנה
  • כפל קצבאות זקנה ונכות
  • זיכוי במס הכנסה על הוצאות טיפול בילדים
  • הקמת מעונות יום במקומות העבודה
  • פטור ממע"מ על מים וביוב
  • הלוואות מסובסדות לחיילים משוחררים.

ממש שיא של חברתיות ודאגה לחלשים ולנדכאים. הוא גם לא עשה שום דבר בכל הקשור למדיניות המשרד לגבי הוצאת ילדים ממשפחות נורמטיביות למסגרות חוץ ביתיות כי לא רצה להתעמת עם איגוד העובדים הסוציאליים וכמה מבכירי משרדו. שמא תאמרו – הוא הצביע כפי שהוא הצביע מחמת המשמעת הקואליציונית שנכפתה עליו, כאשר בסתרי ליבו הוא הזדהה לחלוטין עם אותן ההצעות, יכול להיות ואיננו יודעים על כך אבל מי יערוב  שבממשלה הבאה, הוא יאזור אומץ ויצביע כהוראת מצפונו בנושאים דומים?

כאשר משה כחלון הצליח לחולל את רפורמת הסלולר (שלטענת אנשי משרד האוצר בכלל הייתה פרי יוזמתם והייתה מזמן מונחת על שולחנו של קודמו בתפקיד השר אטיאס). היה מדובר ברפורמה במסגרת יחסית מצומצמת של משרד אחד ומספר די קטן של השחקנים במגרש. אין ספק שהוא עמד בלחצים ולא נכנע לכל האיומים ועל כך מגיעה לו תודתנו העמוקה. אבל יוקר המחיה לגווניו הוא סיפור אחר לגמרי. שם יש שחקנים רבים עם אינטרסים שונים , אך המכנה המשותף שלהם הוא שהם לא רוצים שיוקר המחיה יפחת. האם למפלגת כחלון יהיה מספיק כוח כדי לקיים את הרפורמות האלה? כנראה שלא.

כדי באמת לחולל את הרפורמות , יש צורך באיחוד כוחות של  כמה ממשרדי ממשלה: משרד הכלכלה, משרד הפנים, משרד השיכון, משרד רווחה, משרד המשפטים ובראשם משרד האוצר. אחרת הרפורמות תתקענה בשלב זה או אחר בין המשרדים ולא תצאנה לפועל. הייתכן שהמפלגה שלפחות נכון להיום מנבאים לה פחות מ-20 מנדטים, תזכה בכל המשרדים האלה? כדי שכל מפלגה באשר היא תחזיק בידיה את כל המשרדים הנ"ל היא צריכה לשחזר את ההצלחות הבכירות של מפלגת העבודה ב-1992 או הליכוד ב-2003. אני בכוונה לא מזכיר את מספר המנדטים של  קדימה ב2009 , כי ידוע איפה מצאה את עצמה מי שעמדה אז בראשה.

האשליה של רבים, שהתבררה כטעות הקטסטרופאלית היא, שניתן לטפל בתסמינים ולא לטפל בשורשי המחלה. הרי כאשר אנחנו משוועים  להורדת יוקר המחיה ולרפורמות רבות כמעט בכל תחום של ההווי שלנו כאן בארץ, לא נשאלת השאלה: איזה מחיר אנחנו כחברה מוכנים לשל על כך? לא מטפלים בפלסטר או אקמול בחדר טיפול נמרץ. האם אנחנו מוכנים לשלם מחיר של אתחול כל המערכת? כאשר אנחנו רוצים חיים יותר טובים, האם אנחנו מבינים שהדבר הזה יכול לפגוע בין היתר בקרובים וחברים שלנו שהתמזל מזלם והם בין המקושרים ומחוברים  ומוגנים ע"י הוועדים החזקים.  האם אנחנו מוכנים לפירוק ההסתדרות במתכונתה הנוכחית (ואני בעד העבודה המאורגנת, רק שההסתדרות היום רק מזיקה) ? האם אנחנו מוכנים לפגיעה בפנסיות תקציביות, כאשר בין הנפגעים יהיו גם אנשים שקרובים לנו? האם אנחנו מוכנים לפיטורים הנרחבים, שיהיו במידה והשוק הישראלי ייפתח לתחרות אמיתית? הרשימה הזו יכולה להיות הרבה יותר ארוכה. חשוב לזכור  שדי קל להוזיל את המחיר של מילקי (מה שכבר נעשה במספר רשתות) והרבה יותר קשה לגעת בליבה של יוקר המחיה.

אני רוצה לחזור לתחקיר המצוין והמצמרר שהוזכר בראש המאמר.  מה יהיה עם אותן המשפחות בטווח הקצר, אם וכאשר המצב הכלכלי במדינה ידרדר. מה יהיה עם הילדים שלהם, כאשר ההורים לא מסוגלים או לא יהיו מסוגלים לעזור להם ברכישת ההשכלה הנאותה וקל וחומר בדיור.  מה יהיה אם המצב הדמוגרפי בארץ, כאשר כבר ניכרת מגמה (בינתיים בציבור החילוני) להפחתת מספר הילדים ואלה שלא מתפשרים על זה – ילדיהם יועדו לעוני.  מה יהיה כאשר המדינה תגיע למצב שבו למשל 20-25% מהלווים יתקשו לפרוע את המשכנתאות והלוואות? לא שמעתי שקם אפילו פוליטיקאי אחד ודרש דיון חירום על המצב בכנסת.  האם מפלגתו של כחלון תטפל בזה? האם היא תצליח?

מחמת המבצע "צוק איתן" לא הייתה התייחסות ראויה לציון 3 שנים מפרוץ המחאה החברתית. היא למעשה הצליחה רק בדבר אחד- העלאת המודעות לבעיות. בכל השאר היא נכשלה וקצרה היריעה לפרט את כל הסיבות לכך. אבל אחד הלקחים מהמחאה דאז הוא צורך במיקוד הדרישות וההבנה איזה מחיר הן גובות.

אני נוטה לאחל הצלחה לכחלון והנבחרת שלו, ומקווה שהצלחתו תגבר על זו של לפיד . יחד עם זאת לדעתי אין צורך להתרגש ולהתפעם יתר על המידע ותמיד כדאי לזכור שגודל האכזבה כגודל הציפייה.

 

 

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , ,

8 תגובות

  1. ק. טוכולסקי :

    כמו שד"ש ניקתה את אורוות השחיתות, הגימלאים דאגו לקשישים, קדימה הביאה למהפכה שלטונית, שינוי דאגה לחילונים ויש עתיד דאגה למעמד הבינוני כך גם מפלגתו של כחלון.
    אם אנשים רוצים שיהיה פה יותר טוב הם צריכים להצביע מרצ או חד"ש. אחרת הם לא רוצים שיהיה פה יותר טוב.

  2. אופק :

    מי שרוצה את מרצ או חד"ש בעמדה שיוכלו לעשות יותר למען הציבור צריך להצביע למפלגת העבודה. אחרת פשוט הכנסתם עוד ח"כ של מרצ לאופוזיציה – כלומר לעמדה כמעט חסרת השפעה.

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    הערות
    1. כחלון הוא איש רציני – במובן שיודע לעבוד ולהפעיל צוות מקצועי. הוא לא פוחד מאף אחד, כי אין לו מה להפסיד.
    (הוא אפילו מסוגל ל"חולל ניסים". אחרי תקופה ארוכה ומספר פניות בכתב לבזק ע"י בניין מסוים בעיר הקודש, שנענו תמיד בע"פ ע"י שליחי בזק שסתרו איש את רעהו – כחלון הוכיח שבבזק יודעים פחות או יותר לא רק לקרוא אלא גם לכתוב).
    האיש לא בוחל בקטנות ואוהב סדר.
    זה היה היתרון הגדול שלו בריפורמה של הסלולאר.

    2. בסלולאר לא היו ארגוני עובדים מה שהקל על הריפורמה – המחיר, משולם גם ע"י העובדים שבינתיים משלמים יותר על חשמל בריאות, חינוך וכו'.

    3. כמו במקרים קודמים – עד שאין רשימה – אין מפלגה.

    4. כחלון מקים מפלגת לווין, כי עד שאין לו חיבור ברור לצד המדיני- הוא לא מועמד לראשות ממשלה.
    בנט עלול להיות השמש שלו.

  4. מנחם לוריא :

    רגע,רגע:בואו נעשה קצת סדר.

    אריאל אטיאס היה שר התקשורת במששלת אולמרט,מטעם ש"ס. הוא זה שיזם וקידם את "מהפיכת הסלולר" שמוזכרת במאמר למעט דבר אחד,שלא עשה,וזה הכנסת מפעילים וירטואלים.

    משה כחלון מונה ב 2009 (ממשלת מכחיש השלום נתניהו ה-II) ובתקופתו נכנסו לתוקף חוקי השינויים שיזם ועשה אריאל אטיאס. מר כחלון,כשר התקשורת,גם הפעיל את התיקון לחוק,שנוצר מימי מר אטיאס,להכנסת מפעילים וירטואליים.

    יוצא איפה:

    א. מר כחלון הכתיר לעצמו כתרים והצליח להערים על הציבור לחשוב שהוא יזם וגם עשה.

    ב. מר כחלון,בניגוד לשרים אחרים,מילא את חובתו הציבורית והוציא אל הפועל החלטות של משרד התקשורת. לא מגיע לו על זה שום מילה טובה זו חובתו!!!

    כל האמור לעיל רק מחזק את הטיעון שבמאמרו של אשר:משה כחלון הוא לא פחות מאשר המשיח על וולבו לבנה.

    מנחם.

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    מנחם, נהיית פתאום תמים?

    הלחצים, הלחצים. לא מספיק ליזום תכנית.
    צריך לעמוד בלחצים כדי לממש אותה.

  6. מנחם לוריא :

    למגיב #5

    לא הפכתי תמים. ושר נמצא במשרתו/משרדו בשמינו ולמעננו ומתוקף זה חובתו לעמוד בלחצים שעליהם אתה מדבר.

    זה שבד"כ זה לא קורה לא אומר שזה בסדר ואיננו אומר שהכתרים שהכתיר לעצמו מר כחלון במקומם,הם לא!.

    מנחם.

  7. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    ביקום אחר

    כחלון הוא עוד שר.
    ביקום הישראלי – הוא התנהל בדרך שאינה שגורה במקומותינו.

    זה לא היה צריך להיות ככה, אבל את פרצופה של המערכת הפוליטית אטיאס מאפיין, לא כחלון.

  8. שלושת השקרים מאחורי האמירה המסיתה של שר האוצר משה כחלון אתמול - חורים ברשת :

    […] שהצביע בעבר נגד זיכוי וניכוי במס הכנסה על הוצאות טיפול בילדים כחלק […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.