חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

דו"ח מען: העוני במז' ירושלים – תוצאה של מדיניות מכוונת

נושאים זכויות אדם, חדשות ב 22.10.14 1:26

דו"ח חדש של ארגון העובדים מען חושף: כיצד נרתמים המוסד לביטוח לאומי ושירות התעסוקה במזרח ירושלים להעמקת העוני, בשרות המדיניות הממשלתית הדוחקת את התושבים הפלסטינים מעבר לגדר ההפרדה

 

מתוך  300,200 אלף תושבי ירושלים המזרחית, 238,800 תושבים (41,000 משפחות), שהם 77% מכלל התושבים, נמצאים מתחת לקו העוני, מתוכם 119,100 ילדים. רק 3,000 משפחות  (%5.75) מקבלות קצבת הבטחת הכנסה. בנוסף – עניי מזרח ירושלים מרוויחים רק 50% מעניי ישראל. הכנסתם החודשית הממוצעת של מקבלי קצבת הכנסה פלסטינים עמדה על 1,410 ₪ לנפש, בעוד שבישראל היא עמדה על 2,420 ₪ לנפש. (על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי משנת 2012)

העוני הקיצוני הזה נובע ממדיניות דמוגרפית ממשלתית לצמצום מספר הפלסטינים במזרח ירושלים. תוצאתה היא דחיקת התושבים הפלסטינים העניים משכונות מזרח ירושלים אל השכונות שנותרו מחוץ לגדר.  בסמוך להשלמת גדר ההפרדה בירושלים (2006) זינקה תחולת העוני במזרח ירושלים ביותר מ-10%. מציאות זו מביאה את השכונות הפלסטיניות אל סיפה של קטסטרופה הומניטרית הממתינה להתפרץ.

הדו"ח חושף שהמוסד לביטוח לאומי ושירות התעסוקה לא רק מנהלות לשכות נפרדות לתושבי העיר המזרחית והמערבית, אלא שלשכות העיר המזרחית פועלות על פי נהלים שונים מאלה הנהוגים בלשכות ברחבי הארץ בכלל, ובירושלים המערבית בפרט. בין הנהלים הנפוצים: אי קליטת מסמכים והכשלת תביעות של מבוטחים במוסד לביטוח לאומי, סירוב לקלוט תובעים והפניה של שירות התעסוקה לעבודות פיקטיביות.

התוצאה הישירה של התנהלות מוסדות אלו במזרח ירושלים, המנוגדת לנהלים, היא הכשלת התביעות המוגשות, ותחושה של התושבים הפלסטינים שאין טעם לפנות למוסדות אלה, שכן התביעות נידונו מראש לכישלון. תחושה זו קיבלה אישוש מנציג לשכת שירות התעסוקה שמסר לעובד מען, כי 100%  מהעררים שהוגשו על ידי דורשי עבודה בשנת  2013 – נדחו על ידי ועדות הערר.

הדו"ח מביא דוגמאות מצמררות לתיקים שטופלו על ידי ארגון העובדים מען בשנת  2014. הדו"ח נכתב על ידי ארז ווגנר, מרכז סניף מען בירושלים, ועו"ד איה ברטנשטיין.

 

מען בפייסבוק                 אתר מען

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , ,

7 תגובות

  1. ל רפי :

    אני ממש מצטער עבור תושבי מזרח ירושלים

    אבל אני מצטער הרבה יותר עבור תושבי מדינת ישראל הוותיקים מהם בהרבה שגם הם חיים מתחת לקו העוני, ולא פעם בתנאים גרועים מאלה של תושבי מזרח ירושלים.
    בנושא זה אני בעד העיקרון ההסתדרותי הקובע ראשון נכנס – אחרון יוצא. כלומר לוותק יש משקל בסדר העדיפות של טיפול בבעיה בעלת אותם מאפיינים.
    הנתונים המובאים לעיל אינם מבהירים שעניי ירושלים הינם עניים מפני שהם עובדים ומשתכרים ושכרם אינו מספיק לקיום בכבוד. להערכתי, ומתוך הכרה חלקים עם המציאות הבעיה שם דומה לבעיה בקרב ערביי ישראל – השכלה, תעסוקה, תעסוקת נשים, גודל המשפחה וניהול כלכלי של משק הבית.
    מי שרוצה להפוך את הנושא מבעיה פוליטית לבעיה הומנית, שידבר עליו בגילוי לב ועם כל העובדות הרלוונטיות.
    אבל אם אנו עוסקים בפוליטיקה, הסוגיה כלל אינה מעניינת, כי מבחינה פוליטית ערביי מזרח ירושלים ברובם וישראל הם שני צידי המתרס.

  2. ארז וגנר :

    בעיה שנוצרת עקב מציאות פוליטית

    כל עוד ירושלים המזרחית נמצאת תחת כיבוש אכן מדובר בבעיה פוליטית שנוצרת עקב מדיניות פוליטית ועקב החלטות ממשלתיות פוליטיות וגזעניות.
    ישראל ועיריית ירושלים מחוייבות לעקרון הגזעני אשר נוגד את אמנת ג'נבה לפיו ישראל לא תתן לאחוז הפלסטינים לעלות על 30% לפיכך מופעלת מדיניות של עוני, הצרת בנייה, בנייה של גדר הפרדה והפקרה של העירייה.
    זו אכן בעיה פוליטית.
    ומי שרוצה לרדדה רק לבעיה ה"הומנית" פשוט רוצה לשמר את המצב הקיים של כיבוש וגרוש של הפלסטינים משכונותיהם.

  3. דליה :

    אכן בעיה פוליטית ומן הראוי לקדם פתרונה באמצעות לחץ מן הציבור ומאבק פוליטי.

  4. דליה :

    האם יש קשר בין המהומות לאחרונה במזרח ירושלים לבין בעיית העוני?

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    תגובה ל- ל רפי

    ל רפי [להלן: הכותב] כתב

    "אני ממש מצטער עבור תושבי מזרח ירושלים אבל אני מצטער הרבה יותר עבור תושבי מדינת ישראל."

    אבל תושבי מזרח ירושלים הם תושבי מדינת ישראל. יש להם מעמד של תושבי קבע.

    הכותב תומך בעיקרון ההסתדרותי ראשון נכנס-אחרון יוצא. אבל הוא לא הציג אפילו ראשית נימוק, למה צריך לקבל עיקרון כזה.

    גם בהנחה שצריך לקבל את העיקרון, הרי שבהסתדרות זה היה עיקרון אינדיבידואלי. הותק הרלבנטי הוא ותק של כל עובד אישית ולא ותק של הקבוצה אליה הוא שייך.

    אבל הכותב הופך את העיקרון לעיקרון קולקטיבי. הוא מדבר על תושבי מזרח ירושלים וכל תושבי ישראל האחרים ולא מסתכל על הותק האינדיבידואלי של כל תושב.

    ערבי-פלשתיני אינדיבידואל תושב מזרח ירושלים יכול להיות יותר ותיק מיהודי תושב יישוב אחר בישראל, כתלות בגיל ושנת הלידה [היהודי נולד בישראל כאשר תושב מזרח ירושלים כבר התגורר בה] או בהגירה או עלייה [היהודי עלה לישראל כאשר תושבת מזרח ירושלים כבר התגוררה בה].

    בהסתדרות הותק לא היה קולקטיבי. הבחינה היתה כל עובדת באופן אישי ולא בחינת ותק הקבוצה אליה היא השתייכה. אם העובדת השתייכה לקבוצת העובדים תושבי תל אביב אז לא הסתכלו על הוותק של תושבי תל אביב במקום העבודה שהוא גבוה מהותק של תושבי ירושלים באותו מקום עבודה.

    אם נסתכל על הוותק בארץ ישראל [ולא במדינת ישראל] אז רבים מהיהודים היגרו לישראל כאשר תושבי מזרח ירושלים כבר גרו בה הרבה קודם [לא שאני חושב שזה נתון רלבנטי אבל נראה שהוא רלבנטי לגישתו של ל רפי]

    מעניין, האם הכותב תומך שבעזרה לעניים תושבי יישוב שתושביו ותיקים יותר, יקבלו קדימות על תושבי יישוב שתושביו ותיקים פחות?

    נניח שמקימים התנחלות חדשה ביהודה ושומרון אז לשיטת הכותב תושבי אום אל פאחם צריכים לקבל קדימות בסיוע כי תושבי אום אל פאחם גרים בה זמן רב יותר מאשר המתנחלים גרים ביישוב החדש שלהם?

    אם הכותב מתייחס לוותק במדינת ישראל, האם זו תהיה תשובתו כאשר כל המתנחלים הם עולים חדשים?

    למה לא לנקוט בעיקרון "לכל אחד לפי צרכיו" אלא בעיקרון "לכל אחד על פי הותק שלו?"

    סוגיית העוני היא סוגייה פוליטית. היא גם סוגיה הומאנית אבל אין סתירה בין לומר על סוגיה שהיא פוליטית לבין לומר עליה שהיא הומאנית. הפוליטי וההומאני לא מוציאים זה את זה.

    תפקיד המדינה שהיא גוף פוליטי היא לקבל החלטות פוליטיות שמטרתן פתרון בעיות הומאניות. ההומאני והפוליטי משתלבים זה בזה.

    תפקיד המדינה כארגון פוליטי לקבל החלטה פוליטית במוסדות הפוליטים, נוכח בעיית העוני.

    בעיית העוני היא בעיה חברתית במדינה שהחברה הזאת היא חברת תושבי המדינה ומתגוררים בה. לכן, הפוליטיקה המדינתית רלבנטית לבעיות אותה חברה לרבות בעיית העוני בה.

    שאלת הטיפול בעוני היא שאלה פוליטית שיש לגביה מחלוקת פוליטית-אידיאולוגית איך נכון לטפל בה. למעשה אחד ההבדלים בין ימין לשמאל הוא ההבדל בהשקפה לגבי העוני. מדיניות שמאל, סוציאל דמוקרטיה או ליבראליזם של רווחה מתייחסת לעוני אחרת ממדיניות ימין שהיא ניאו ליבראלית, ניאו שמרנית, תצ'ריסטית, קפיטליסטית חזקה, כלכלת שוק וליברטריאניסטית.

    אדם הגון ומוסרי אכפת לו מעניים באופן בלתי תלוי בהיבט שמישהו אחר מתייחס אליהם. אכפת לו מעניים גם כאשר מישהו מתייחס אליהם בהיבט הפוליטי. אדם שאומר שאם מישהו מתייחס לעניים בהיבט הפוליטי אז העניים מפסיקים לעניין אותו, לא באמת אכפת לו מעניים.

    הטענה שישראל ותושבי מזרח ירושלים משני עברי המתרס היא טענה שהיא נכונה לכל היותר באופן חלקי ולא באופן מלא. לישראל יש אחריות לדאוג לרווחת תושביה ותושבי מזרח ירושלים הם תושבי ישראל, לכן לישראל יש אחריות לדאוג להם. במובן הזה אין שני עברי מתרס גם אם במובנים אחרים יש יריבות פוליטית-אידיאולוגית.

    למדינה יש מחויבות לדאוג לתושביה גם כאשר התושבים עוינים לה פוליטית-אידיאולוגית. קל וחומר כאשר העוינות הזאת מתבטאת רק במחשבה ובהשקפה ולא במעשים ופעולות, קל וחומר בתו של קל וחומר, לא מתבטאת בפעולות עברייניות או פשיעה.

  6. ארז וגנר :

    פתרונות פוליטיים

    אכן דליה – צריך להתארגן פוליטית ולסיים הן את מדיניות הכיבוש והן את המדיניויות הנלוות לו.
    לגבי האלימות – ברור שחברה שמגיעה לפירוק שכזה – והדוח נוגע בזה- הופכת גם לאלימה יותר. ובפרט כאשר מדובר בחברה החיה תחת אלימות גזעית וכיבוש מצד ישראל.
    כרגע עיקר האלימות הוא אלימות עבריינית המאפיינת את המצב החברתי.
    אני חושב שההתגברות של האלימות הפוליטית בחודשים האחרונים נובעת הן מהמילחמה והן מהעובדה שהמתנחלים והימין מנצלים כל נגודת חיכוח במטרה להעצים אותה ולהחריף אותה.
    זה בעיקר מלווה בארועי אלימות של מתנחלים ואנשי ימין כנגד פלסטינים בכל העיר ירושלים, בהשתלטות על מבנים במרכזי השכונות הפלסטיניות, ובאלימות משטרתית ותגובות לא ראויות אשר מביאות להחרפת האלימות הפלסטינית.
    כמי שצופה בזה מקרוב מאוד נראה שהמתנחלים והימין מיחלים מכל לב להחרפת האלימות מצד הפלסטינים ופועלים לכך בכדי לנצל זאת להישגים פוליטיים.
    אגב זה קישור לדוח עצמו – http://heb.wac-maan.org.il/?p=2710

  7. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    אבן שטיפש אחד זרק לבאר, 70 חכמים לא יוכלו להוציא. מה עושים? מביאים את המשטרה

    חכו חכו – אנחנו רק במנה הראשונה.

    תושבים עאלק. עם תושבים מדברים בתור התחלה אבל חובב הפורמולות צועק געוואלד, תביאו לי משטרה.

    ככה זה נראה בשבילכם – דוגמית עבור כל אלה שרוצים מדינה דו-לאמית (סיפוח כל השטחים בלה בלה בלה…). הנה ירושלים סופחה "כחוק", מאוחדת לנצח יעני, ולא מסוגלת להתייחס בשוויון לכולם.

    ראשו ראשון יעני.

    והא לציון גועל.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.