חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מסחר עם רוסיה – האם לכסף אין ריח?

נושאים דעות, מדיני-בטחוני ב 15.09.14 1:05

בעוד כל מדינות המערב מטילות סנקציות כלכליות על רוסיה בשל פעולותיה באוקראינה, ואף סובלות עקב כך הפסדים כלכליים, מצהיר שר החקלאות על נכונותה של ישראל להגביר את ייצוא התוצרת החקלאית לרוסיה. המהלך לא רק משקף חוסר הגינות כלפי מדינות ידידות, הוא גם מנוגד לאינטרסים של ישראל.

מאת אשר רוכברגר

האם קבלת החלטות בתחום הכלכלי והמדיני אפשרית\צריכה להיות נטולת ערכים, מוסר ואתיקה?  כידוע, לפני מספר שבועות במסגרת תגובת נגד לסנקציות כלכליות שהוטלו על רוסיה על ידי האיחוד האירופי מחמת פלישתה למזרח אוקראינה וניהול מלחמה היברידית (ופשעי מלחמה חמורים שהיא מבצעת שם), ממשלת רוסיה אסרה על ייבוא תוצרת חקלאית (פירות, ירקות ושימורים) מהאיחוד האירופי. אומנם זה יישמע כלא יאומן, אבל היום הרוב המכריע של כל התוצרת החקלאית הנצרכת ברוסיה מיובא מאירופה (עד לאותן הסנקציות) ובנוסף חלק מסוים (שלא ידוע מה היקפו) גם מישראל.

בשבוע שעבר שר החקלאות יאיר שמיר הצהיר שישראל מוכנה לשלש את ייצוא התוצרת החקלאית שלה לרוסיה. הצהרתו גרמה לי (לפחות) להרים גבה ולהרגיש אי-נחת.  באותו רגע גם נזכרתי בקיסר רומי וספאסיאנוס שהנהיג את הפתגם "לכסף אין ריח" , כאשר הנהיג מס על שירותים ציבוריים. אין עיני צרה בחקלאי ישראל ואין לי שום דבר נגד הגדלת רווחיהם , ובמיוחד בשנה הבאה שהיא שנת שמיטה.  זאת לא הייתה תשובה לבקשה של רוסיה (לפחות הדבר לא צוין), אלא הצעה ישראלית.

כבר 23 שנים יש בין ישראל לרוסיה יחסים דיפלומטיים מלאים וכמובן גם קשרי מסחר.  אין לי מספיק ידע ונתונים כדי להביע את דעתי האם הקשרים הכלכליים בינינו מממשים או לא את כל הפוטנציאל שיש לשני השווקים. ברור גם שאם היינו מכפילים ב10 או 20 את הייצוא החקלאי לרוסיה, זה עדיין לא היה מספיק כדי לספק לכל תושביה את התוצרת החקלאית הדרושה (אוכלוסיית רוסיה מונה כיום כ140 מיליון איש). אני גם לא רוצה להתייחס לשאלה- מה אנחנו, אזרחי המדינה נקבל ובאיזה מחיר, במידה ויוזמת השר שמיר תצא לפועל. אני רוצה להזכיר לכולנו כמה עובדות , שכנראה כבוד השר שכח נוכח הצהרתו.

גם לפני נרמול היחסים בינינו לבין רוסיה וגם אחרי- רוסיה תמכה והמשיכה עד היום לתמוך באויבינו הגרועים ביותר. במשך עשרות שנים היא תמכה במשטר של סדאם חוסיין ובמשטר של אסד, היא החזיקה בסיס מודיעין בשטח של סוריה כל עוד הדבר היה אפשרי, כבר תוך כדי מלחמת האזרחים האחרונה. אותו בסיס עדכן את החיזבאללה בזמן מלחמת הלבנון השנייה. רוסיה היא אחת התומכות הנלהבות בגרעין האיראני ומסייעת לה ככל יכולתה. סקאדים, גראדים, קורנטים, קלאשניקובים ועוד כמה מרעין בישין הם פותחו ויוצרו ברוסיה (או לפי הטכנולוגיות שניקנו ברוסיה).אני גם טוען, וזאת לאחר שאני עוקב יום-יום אחר המלחמה במזרח אוקראינה שקיים דמיון בין שיטות הלחימה שם ושיטות הלחימה שנתקלנו בהם בכל המבצעים האחרונים-דבר שמעורר חשש שלשיטות האלה יש מפתח אחד ומקום מושבו במטה הק.ג.ב. ברחוב לוביאנקה במוסקבה. יכול להיות שלמישהו זה לא נעים ונוח, אבל היום רוסיה מוצבת באותו ציר רשע וטרור, כמו אירן, צפון קוריאה וארגונים כגון חיזבאללה, דאע"ש וחמאס.  אם מישהו חושב שתמורת הגדלת הייצוא החקלאי לרוסיה, היא תשנה את מדיניותה כלפינו בכל הקשור לסכסוך עם שכנותינו, אז הוא טועה ומטעה .

בואו נבחן את המצב מבחינת ארצות המערב. יש לזכור שלא רק רוסיה עלולה לשלם את מחיר הסנקציות אלא גם אותן המדינות עצמן. יחד עם זאת הן מוכנות לקחת את הסיכון הזה וזאת משתי הסיבות. קודם כל  לא מדובר כאן בעניין שולי ונקודתי, שקשור ליחסים בין רוסיה ואוקראינה בלבד.  השאלה פה היא אחרת:  האם אנחנו חוזרים לשיאה של המלחמה הקרה מלפני 40-50 שנה או פועלים כמקובל  בעידן הגלובלי של שנות ה2000. הסיבה השנייה היא, שאי-תגובת המערב לפלישה לאוקראינה , נותנת לגיטימציה לפתיחת תיבת פנדורה בכל הקשור לתביעות הדדיות בין כולם. אין היום באירופה שתי מדינות שכנות שאין ביניהם איזו מחלוקת לגבי גבולות שלא יכולה להתעורר לסכסוך.  עוד עניין שהוא חשוב (ואולי במיוחד עבורנו), הוא תקפות של ההסכמים הבינלאומיים. בדיוק לפני 20 שנה ב-1994 נחתם בבודפשט הסכם עם אוקראינה על פירוקה מהנשק הגרעיני ובתמורה הבטחה להשלמות טריטוריאלית בערבות של רוסיה, ארה"ב ואנגליה. היום כולם מסתכלים בעיניים כלות ומחכים לראות  מה יוליד יום והאם מעכשיו והלאה ניתן לסמוך על הסכמים בינלאומיים או שמא שווים כקליפת השום.

נכון שבאופן רשמי אין מניעה להגדיל את הייצוא החקלאי לרוסיה. יחד עם זאת אפילו אם זה כשר זה די מסריח. אומנם אנחנו לא בתוך האיחוד האירופי, אבל אנחנו ב-OECD ורוב חברי הארגון הטילו את הסנקציות נגד רוסיה. זה לא רק מדינות אירופה וארה"ב , גם קנדה, אוסטרליה ומדינות נוספות. איך אנחנו מצטיירים בעיני השותפים שלנו, כאשר הם מטילים סנקציות גם במחיר הפסדים כלכליים ואנחנו מנצלים את המצב כדי להגדיל את הרווחים? אני עוד לא ראיתי ולא שמעתי את הטענות האנטישמיות המוכרות על כך ש"היהודים ימכרו תמורת בצע כסף את אימא שלהם", אבל זה לא אומר שהטענות האלה לא תועלינה (או שלפחות אנשים יחשבו כך).

האמת שאמת שאני לא מופתע. היוזמה הזו היא עוד חוליה בשרשרת שבסיסה השקפת העולם דוגמאטית , שאין כמותה היום בעולם הכלכלי המערבי הנאור, שדוגלת בהגדלת רווחים בכל מחיר ומתנכרת לערכים ומוסר. כאשר ממשלת ישראל דוגלת במדיניות כזו בכל הקשור למדיניות פנים, אין פלא שגם בזירה הבינלאומית היא לא עושה איפה ואיפה. השאלה האחרונה שלי היא האם ארגון דאע"ש היה מציע למשרד הביטחון איזה עסקה גדולה ומשתלמת , האם גם אז היינו נענים בחיוב?

 

 

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , , ,

3 תגובות

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    כך זה נראה כשהריח בצד אחד והכסף בצד השני.

    מול הציר איראן-ארמניה-רוסיה, מתארגנת אזרביג'אן בתמיכת המערב לצאת ולהחזיר לעצמה את השטחים שנכבשו ע"י ארמניה.
    ומי מחמש אותה עד השיניים?
    ישראל.
    רוסיה בוודאי לא אוהבת זה.
    והממשל בארה"ב?
    מה עם תאוריית אי שימוש בכוח ופתרונות באמצעות מו"מ?
    איפה עומד אובמה בעניין המלחמה הממשמשת ובאה?

    האם הירקות והפירות שנמכרים לרוסים הם פיצוי על מכירת הנשק האינטנסיבית לאזארים?

    או שזו תגובה של בכירי "ישראל ביתנו" על החרם האירופאי (הרשמי והלא רשמי) על תוצרת השטחים ובעצם על תוצרת מישראל בכלל?

    ולאן נכנס הסירוב הישראלי לגנות את רוסיה על משחקיה באוקראינה?
    זה שייך לתחום הריח או לתחום הכסף?
    ליברמן מנסה כבר הרבה זמן אסטרטגיה של ריקוד על שתי חתונות.
    איזה חוש אומר לי שבסוף יגלגלו אותו (אותנו) משתיהן.
    משחק פוקר כזה מחייב הרבה יותר קלפים בשרוול וגם אז הוא בגדר הימור.

  2. לקסי :

    הכיכר האדומה באמסטרדם: יש גם צד משעשע לאמברגו על יצוא ירקות ופירות לרוסיה

    ולשם השבת חלק מהכסף לחקלאים ערכו בכיכר DAM "מלחמת עגבניות" כרטיסים נמכרו למשתתפים ב-15 אירו.
    כתבה (בהולנדית):
    http://www.at5.nl/artikelen/134495/tomatengevecht-op-de-dam-live-te-volgen-via-at5
    וגם בטלויזיה:
    http://www.at5.nl/artikelen/134574/duizenden-tomaten-vliegen-over-de-dam

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    ישראל הולכת בין הטיפות: באוקראינה פנו לישראל בבקשה לספק להם מל"טים לקרבות נגד רוסיה. במשרד הביטחון אישרו, אבל אז משרד החוץ עצר עסקת הענק כדי לא להרגיז את מוסקבה

    עסקת הנשק שנפסלה: המלחמה שנמשכת בין רוסיה לאוקראינה, הביאה בשבועות האחרונים משלחת ביטחונית מאוקראינה לבקש נשק ובין היתר מל"טים (מטוסים ללא טייס) לשימוש נגד הצבא הרוסי.

    במשרד הביטחון נתנו אור ירוק לחברת "אירונאוטיקס", יצרנית המל"טים, לביצוע העסקה עם האוקראינים. אבל אז משרד החוץ, ששותף במנגנון הפיקוח על עסקאות נשק של ישראל החליט לעצור את העסקה.

    מה שעצר את המהלך היה החשש שדיל כזה ירגיז את נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. בישראל יודעים שהרוסים עוצרים עסקאות נשק מול סוריה ומול אירן, וחוששים שעסקה עם יריבתה של רוסיה, עלולה לגרום לפוטין לשנות את גישתו מול טהרן.

    במשרד הביטחון העדיפו שלא להגיב ואמרו כי הם "אינם מתייחסים לעסקאות נשק של ישראל".
    http://www.mako.co.il/news-military/security-q3_2014/Article-a98f24a2d0b7841004.htm

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.