מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
הפקת הנפט בעדולם ובגדי המלך החדשים של יוג'ין קנדל
מספר ימים לפי הדיון בנושא הפקת הנפט בחבל עדולם פנה פרופ' יוג'ין קנדל ליו"ר הוועדה והמליץ לאשר את הבקשה. תגובתם החריפה של 27 חברי אקדמיה לא איחרה לבוא. אמנון פורטוגלי מבקש להאיר היבטים נוספים במכתבו של פרופ' קנדל
עדולם, פרוייקט פצלי השמן מסכן את המאגר העיקרי של מי התהום (מאמר ראשון בסדרה, איך מרמים אותנו)
מחרתים, 2 בספטמבר 2014 תדון הועדה המחוזית למחוז ירושלים בבקשה להפקת דלקים מפצלי שמן באזור שפלת יהודה, הוכחת היתכנות (פיילוט). לקראת הדיון פורסמו בתקשורת חמרי פרסום של היזמים במסווה של ידיעות עיתונאיות. מחר – בהמשך – על הסכנה הגלומה בפעילות, זהום מאגר מי התהום העיקרי של ישראל מאת: אמנון פורטוגלי
ב-2 לספטמבר התכנסה הועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז ירושלים בראשות דלית זילבר, הממונה על מחוז ירושלים ויו"ר הוועדה לפי חוק הנפט, לדון בבקשת חברת IEI לאישור הקמת והפעלת מתקן פיילוט להפקת נפט מפצלי שמן בחבל עדולם (הבקשה נדחתה ברוב של 13 כנגד 1 (נציג משרד האנרגיה והמים). ב-27 באוגוסט, מספר ימים לפני מועד הפגישה, העביר פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, מכתב לגב' זילבר (מצורף) ממנו עולה המלצה לחברי הועדה לאשר את הפקדת התוכנית שהוגשה על ידי חברת IEI. ב-1 לספטמבר כתבו 27 חברי סגל במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, תגובה למכתבו של קנדל (מצורפת). חברי הסגל במכתבם, קורעים לגזרים את הטיעונים של קנדל, מצביעים על השגיאות הבסיסיות בגישתו, ומוציאים את האויר מהבלון הנקרא פרופ' קנדל. במאמר זה אצביע על מספר היבטים נוספים במכתבו של פרופ' קנדל.
המכתב של פרופ' קנדל הוא נסיון גס להשפיע על חברי הועדה שהתכנסה ששה ימים לאחר הוצאתו. קנדל כותב בסוף המכתב: "אני סמוך ובטוח שהוועדה שבראשותך תדע לשקול את כלל הסיכונים ולקבל החלטות מיטביות ואשמח אם תוכלי להעביר הדברים שלעיל לעיון חברי הוועדה". והאיום הסמוי שאם הועדה תקבל החלטות שלא לטעמו של קנדל אזי הוא יטען שהועדה לא ידעה לשקול את כלל הסיכונים ולכן קבלה החלטה שאינה מיטבית, וצריך לדון מחדש בנושא. וכך עד אישורו של הפרוייקט.
פרופ' קנדל עומד בראש המועצה הלאומית לכלכלה. אחת המשימות שקיבלה על עצמה המועצה היא "התכנית הלאומית לתחליפי דלקים". אתר התוכנית מסביר מהם 'תחליפי דלקים' – באילו טכנולוגיות מדובר ומספק רשימה של חברות העוסקות בכך. פצלי שמן ודלקים מפצלי שמן אינם מופיעים ברשימות אלו וחברת IEI אינה מופיעה כשותפה בתוכנית. פרופ' קנדל מעיד על עצמו כי אין לו את "המומחיות הנדרשת לקבוע" (סעיף 4 למכתבו) אם יש או אין פוטנציאל להפקת "תחליפי נפט" מפצלי השמן, אבל עצם כינויו של המוצר שיופק מפצלי השמן "תחליף נפט" (ובהמשך בפסקה 4.2 מאגרי נפט לא קונבנציונאליים נרחבים שמהווים תחליף מיידי לנפט הקונבנציונלי בזמן קצר יחסית) מעלה ספק גדול לגבי הבנתו במה מדובר. אנשי IEI מנסים לשכנע את כולם בפוטנציאל הפקת נפט ודלקים מפצלי שמן, אמנם בשיטה לא קונבנציונאלית, בעלת אספקטים מדאיגים, אבל נפט לכל דבר, נחות ומזוהם בגופרית ובחומרים נוספים, שקידום הפקתו נעשה על בסיס חוק הנפט. מה לזה ולתחליפי דלקים?
לפי מכתב התגובה של חברי הסגל מסתבר שלא רק שקנדל אינו מבין בנושא פצלי השמן, הוא לא מבין גם בנושא מכתבו שלו. קנדל מדבר במכתבו על ניהול סיכונים בקבלת החלטות, ומביא כדוגמה את שדה בריר והטיעון שלו כנגד משרד הבריאות: "נראה כי המשרד התבסס רק על הסיכונים בדו"ח המומחה אך לא לקח את שאר הסיכונים בחשבון." הטיעון הזה שפרופ' קנדל כותב על שדה בריר הוא טיעון אוניברסלי, ואפשר להשתמש בו כדי להצדיק כל זיהום סביבתי, או החצנה של עלויות על הציבור. אבל יש מצבים בהם אין צורך לחפש את "שאר הסיכונים" ולקחת אותם בחשבון. כך במקרה של שדה בריר ומשרד הבריאות. יש סטנדרטים בינלאומיים של רמות זיהום אויר, ואם המומחה הבינלאומי שכתב דו"ח למשרד הבריאות מצא שהפעלת שדה בריר תביא לזיהום אויר הרבה מעבר לרמות הזיהום האלו, זה צריך להיות סוף פסוק. וכך קבע משרד הבריאות.
במקרה של שדה בריר, פרופ' קנדל הקדיח את התבשיל ואפילו לא הכין את שיעורי הבית. בין התועלות הצפויות לדברי קנדל מהפעלת שדה בריר אנו מוצאים: "כמה חיי אדם ניתן להציל על ידי הפניית המקורות מתקבולי המס הצפויים לאכיפה מוגברת של חוק אוויר נקי ולחוקים מצילי חיים אחרים, לשיפור תשתית תחבורתית, לרכישת סוללות כיפת ברזל נוספות וכו'… במסגרת "ועדת גרמן" משרג (השגיאה במקור א.פ.) הבריאות הציג נתונים שמעידים כי ניתן למנוע תמותה של חולים רבים באמצעות תוספת תקציב של כמה מיליארדים למערכת הבריאות." מדבריו של קנדל עולה כי אפשרויות אלו הן בגדר וודאיות, ולא כך הוא. יתרה מכך, התמלוגים ותקבולי המס הצפויים משדה בריר יגיעו אולי ל- 1 עד 2 מיליון דולר לשנה. הם לא יוכלו לממן את ה'סוכריות' בהן מנפנף קנדל, ואני לא בטוח שהם יספיקו לממן את משכורתו או את עלות המועצה הלאומית לכלכלה שהוא עומד בראשה ולבטח לא יספיקו לממן את הנזקים שהוא גורם ומשית על המדינה.
על אלו, כמו פרופ' קנדל, המבקשים לאשר את הפעילות בשדה בריר למרות ממצאי דו"ח המומחה הבינלאומי, להוכיח שלא יגרם נזק מהותי לפני שהם מדברים וממציאים תועלות אפשריות.
קנדל כותב (בסעיף 6 במכתבו) שהוא מקבל את עמדת המשרד להגנת הסביבה, המדגיש שישנו חוסר וודאות גדול ביחס לטכנולוגיה המוצעת ע"י IEI, וכי מומחים אינם יודעים רבות אודות הסיכונים הסביבתיים שהיא מביאה עמה. המסקנה שלו שפיילוט מבוקר בקנה מידה מצומצם, עם מעקב מדוקדק לצורך הערכת השפעותיו על הקרקע, המים והאוויר הוא התשובה האולטימטיבית. נשמע הגיוני, אלא שהפיילוט המוצע אינו התשובה האולטימטיבית "לצורך הערכת השפעותיו על הקרקע, המים והאוויר". בניגוד להנחה או ההערכה הסמויה של פרופ' קנדל, הפיילוט שהוצע ותוכנן על ידי חברת IEI לא ידמה כלל את ההפקה המסחרית, ולכן הוא לא יתן תשובות מהימנות אודות מכלול הסיכונים הסביבתיים, הגיאולוגיים, הבריאותיים והחברתיים שיאפיינו את הפרויקט המסחרי, ולא יספק את הנתונים הרלבנטיים הנדרשים, שיאפשרו להקטין את אי הוודאות ולקבל החלטות מושכלות. בנוסף, משרדי הממשלה לא יקבלו את כל המדידות, בטענה השחוקה, שחברת IEI כבר השתמשה בה, של סודיות מקצועית. ולכן אי אפשר יהייה "לוודא כי כל המדידות יבוצעו וינותחו בצורה מקצועית ובלתי תלויה על מנת להבטיח את אמיתות התוצאות". גם השימוש בשם "מתקן פיילוט" הוא מטעה משום שכל מטרתו של הפילוט היא לבחון את היעילות הטכנולוגית וההיתכנות הכלכלית, וגם זה באופן חלקי, ולקבל את ה'חזקה' בשטח.
הפיילוט עצמו טומן בחובו סיכונים לא מבוטלים לאקוויפר המים, ולשכבת פצלי השמן. דוגמה לאחד מסיכונים אלו הומחשה בהתפרצות קיטור שהתרחשה ב-12 לינואר 1989 בקידוח גיאוטרמי של חברת אורמת בסטילווטר, נבדה (ראו במאמרו של יוסף זבולון). תיאור האירוע (בתרגום חופשי): "כ-5 שעות אחרי שהקידוח הופסק… הבאר החלה להתפרץ. קיטור ומים נראו יוצאים מהקרקע מצפון ומדרום למתקן הקידוח (RIG) במרחק של עד כ-30 מטר. קצב הזרימה התגבר במהירות רבה, כשהיא סוחפת את הקרקע מתחת למתקן הקידוח. זה הביא להתמוטטות מגדל הקידוח שעה וחצי לאחר התחלת ההתפרצות. מכתש גדול נפער שבלע את מתקן הקידוח וציוד אחר שהיה באזור. מידות המכתש שנפער היו כ-30X35 מטר, והעומק שנמדד היה כ-17 מטר בממוצע. קצב הזרימה מהבאר נאמד בכ- 20 ממ"ק לדקה… אחרי 26 יום הצליחו 'להרוג' את ההתפרצות."
המכתב של פרופ' קנדל הוא מכתב מביש המעיד על תפיסת עולמו הצרה של כותבו, לא ברור אם הוא משתף פעולה עם כוחות ההון או שהוא מובל באף על-ידיהם. מכתב התגובה של חברי סגל במוסדות להשכלה גבוהה בישראל קורא בקול רם וצלול 'המלך קנדל הוא עירום'. פרופ' קנדל הוא ככל הנראה כלכלן תיאורטי אקדמי חשוב וכדאי שישאר בתחום זה. כאשר הוא חורג מתחומים אלו, יש להתעלם מהמלצותיו כפי שעשתה ועדת התכנון של משרד הפנים, ובחוכמה עשתה.
אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר
תגיות: אמנון-פורטוגלי, אקדמיה, המועצה הלאומית לכלכלה, זיהום סביבה, חבל עדולם, יוג'ין-קנדל, פצלי שמן, תחלי
קישור קבוע
5 תגובות
Email This Post
4 בספטמבר, 2014 בשעה 15:54
זה פרופסור זה?
הפרופסור קנדל אינו ראוי לפרופסורה, היא מתביישת בנושא התואר. הוא פרופסור מטעם…
4 בספטמבר, 2014 בשעה 20:05
במקום שהממשלה והמתמנים על ידיה כמו יוג'ין קנדל ישרתו את האינטרס הציבורי למען הציבור שבזכותו היא נבחרה, הממשלה מקדמת פרוייקטים עסקיים נגד בריאות הציבור ונגד הסביבה. זה יוצא מאבק של הציבור נגד הממשלה שבחר בה.
4 בספטמבר, 2014 בשעה 23:12
זהו פשוט מאמר שטנה
אפשר היה להסתפק בביקורת עניינית על הטיעונים, כפי שעשו האקדמאים במכתבם. במקום זה הכותב מעדיף להשתלח אישית בעובד ציבור ולהכפיש אותו – לקבוע שתפיסת עולמו צרה ואפילו להאשים אותו בשיתוף פעולה עם השטן, סליחה עם "כוחות ההון".
הגיע הזמן לצאת מהסרט. יכול להיות שיש אנשים, כמו קנדל, שיש להם דעות שונות מכם וגם פועלים מתוך מה שהם מאמינים שהוא האינטרס הציבורי. במקרה בנ"ל, הוא מאמין שהתועלת ביצירת ודאות לגבי יכולות הפקת נפט וגז עצמאיות בישראל היא אינטרס ציבורי ראשון במעלה ששוה את הסיכון הסביבתי. יכול להיות שהוא טועה בגדול, אבל זה לא אומר שהוא מרושע ובעל אינטרסים לא ענייניים. בכל זאת, תנו לו קצת קרדיט גם אם הוא לא חושב כמוכם וחלק מהמילייה שלכם.
5 בספטמבר, 2014 בשעה 0:45
"פרופ' קנדל הוא ככל הנראה כלכלן תיאורטי אקדמי חשוב וכדאי שישאר בתחום זה".
"המכתב של פרופ' קנדל הוא מכתב מביש המעיד על תפיסת עולמו הצרה של כותבו, לא ברור אם הוא משתף פעולה עם כוחות ההון או שהוא מובל באף על-ידיהם."
מה בדיוק שטנה פה?
"פרופ' קנדל מעיד על עצמו כי אין לו את "המומחיות הנדרשת לקבוע" (סעיף 4 למכתבו) אם יש או אין פוטנציאל להפקת "תחליפי נפט" מפצלי השמן".
אבל כל מי שלמד קצת פילוסופיה של המדע – אמור לדעת שניסוי מדעי אמור לעמוד במספר כללים מינימליים, ואלה לא מתקיימים ב"פיילוט" (מילת קסם לטשטוש)הנדון.
המדינה הזאת היא "עסק" של כל אזרחיה ופרופ' קנדל בתפקידו אמור ליצג אותם, לא את הסוחרים ברכוש הציבור.
5 בספטמבר, 2014 בשעה 16:24
לסמי, זה אינו מאמר שטנה
תגובה עניינית, גם אם היא מוטעית מצדיקה ואף מחייבת תשובה
זה אינו מאמר שטנה ושנאה לפרופ' קנדל. להיפך, יש לי את מלוא ההערכה והתודה לפרופ' קנדל כמו גם לאקדמאים ואנשי תעשייה בכירים אחרים שמוכנים להקדיש מזמנו ולפעול כעובדי ציבור. אבל זה לא מקנה להם חסינות מביקורת.
זו אינה שנאה, זו ביקורת עניינית המסתמכת על עובדות ונותנת סימוכין. והביקורת אינה רק שלי, אלא של 27 ברי הסגל במוסדות להשכלה גבוהה שחתמו בשמם.
פרופסור קנדל הוא חבר הסגל בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית, ועמד בעבר בראש המחלקה לכלכלה באוניברסיטה. הוא מכהן כראש המועצה הלאומית לכלכלה והיועץ הכלכלי לראש הממשלה, והשפעתו רבה. פרופ' קנדל הוא כלכלן ניאוליברלי מאסכולת שיקגו, שם כתב את עבודת הדוקטור שלו, ומבחינתו הכל נמדד בכסף. לטעמי זו תפיסת עולם צרה, וגם האקדמאים עמדו על כך במכתבם, כפי שהם כתבו. "תהליך השקלול אינו יכול להתעלם מעמדות הציבור ומערכי היסוד של החברה".
אין ספק שפרופ' קנדל פועל מתוך מה שהוא מאמין שהוא האינטרס הציבורי. אלא שבמקרה שלנו, הגדרתו את האינטרס הציבורי ותמיכתו בפרוייקט לא שכנעה את וועדת התכנון שדחתה ברוב עצום את הפרוייקט.
יתרה מזאת, כפי שהאקדמאים במכתבם הראו, מכתבו של פרופ' קנדל לוקה באותה הבעייה אותה הוא מציין: "לעיתים קרובות אנשים באופן כללי ובעלי תפקידים בפרט מתמקדים רק בסיכונים הנמצאים תחת אחריותם הישירה, תוך התעלמות משאר הסיכונים שרלוונטיים לנושא הנדון". פרופ' קנדל בחר להתעלם במכתבו מחלק מהסיכונים בפרוייקט, נמנע כליל מלהתייחס לסיכונים האסטרטגיים הכרוכים באימוצו, והתעלם ממהות הפיילוט אותו בקש לאשר.
אני לא חושב שפרופ' קנדל הוא מרושע, ובעל אינטרסים לא ענייניים, אבל אני כן חושב שהוא תומך, ותומך נלהב בבעלי ההון. אבנר הופשטיין כתב על כך במאמרו בהארץ ב-4 לספטמבר: "ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, יוג'ין קנדל, דחף לקידומו של הפרויקט כמעט מן הרגע הראשון, והשבוע פירסם חוות דעת, רגע לפני החלטת הוועדה, שבה קרא לדחות את ההתנגדויות."
http://www.haaretz.co.il/magazine/tozeret/.premium-1.2424802
וכדאי לדעת למי המדינה נתנה את הרשיון בחבל עדולם, מי הוא בעל הוון בו מדובר. הוארד ג'ונאס, הבעלים של תאגידIDT המחזיק בשרשור בכ- 88 אחוז ממניות IEI.
וכך כותב עליו המגזין פורבס שאינו חשוד בשיתוף פעולה עם אלו המתנגדים לפרוייקט פצלי השמן ואינו חשוד בשנאה לבעלי ההון הגדול:
Intrigue and cronyism have always been part of the Jonas package. IDT has been enmeshed in lawsuits with the likes of Blackstone and Skype. A pending whistle-blower suit accuses it of bribing Haitian strongman Jean-Bertrand Aristede (IDT denies wrongdoing). Jonas appointed his son Samuel, a 29-year-old Rutgers and Ramapo College dropout, as chief operating officer. His sister Joyce is general counsel and corporate secretary.
It's Not Just Business
http://www.forbes.com/forbes/2010/1220/focus-howard-jonas-idt-rupert-murdoch-cheney-not-just-business.html