חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

עדולם, פרוייקט פצלי השמן מסכן את המאגר העיקרי של מי התהום (מאמר שלישי בסדרה, סכנות)

נושאים בריאות ואיכות סביבה, חדשות ב 2.09.14 1:05

היום, 2 בספטמבר 2014 בשעה תשע וחצי בבוקר תדון הועדה המחוזית למחוז ירושלים בבקשה להפקת דלקים מפצלי שמן באזור שפלת יהודה, הוכחת היתכנות (פיילוט). הפרוייקט מסכן את מאגר המים העיקרי של ישראל. איך יזוהם האקוויפר.

מאת: אמנון פורטוגלי

ג. השפעות אפשריות של חימום על מבנה הסלע.

עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה, וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר.

עדולם, פרוייקט פצלי השמן מסכן את המאגר העיקרי של מי התהום (מאמר שני בסדרה, גיאולוגיה)

מחר, 2 בספטמבר 2014 תדון הועדה המחוזית למחוז ירושלים בבקשה להפקת דלקים מפצלי שמן באזור שפלת יהודה, הוכחת היתכנות (פיילוט). הפרוייקט מסכן את מאגר המים העיקרי של ישראל. מעט רקע גיאולוגי וגם על "מומחים מטעם היזמים" מאת: אמנון פורטוגלי

לקריאה נוספת

במסמך הסביבתי של IEI, לא ניתנה כל סיבה או סימוכין לקביעה שהנתק ההידראולי הקיים בתנאים הטבעיים ימשך גם בעת ולאחר חימום ממושך פצלי השמן באתר הפיילוט, ובשלב הייצור המסחרי. חימום מסיבי של שכבות סלע עצומות בתת הקרקע למשך תקופות ארוכות, המהווה שינוי סביבתי מהותי ביותר שמעולם לא חל על האזור בנסיבות טבעיות.

חשוב לציין שההסתייגות "ככל שמתייחסים לטמפרטורה הטבעית" נעלמת בדוח של בורג (לעיל) ולפיכך מוסיפה עוד סימני שאלה שלא ניתנה לגביהם תשובה מספקת. גם לקביעה בדו"ח גרסמן: כי אין חשש לדליפת מים מיחידת פצלי השמן לאקוויפר "במהלך ואחרי החימום באתר הפיילוט", לא ניתנה כל סיבה או סימוכין.

ניתן להציע תיאוריה נוספת, לפיה הנתק ההידראולי בין השכבות אינו נובע מאטימות שכבת הסלע, הנמצאת בין פצלי השמן ואקוויפר ההר, שכאמור היא תצורה סדוקה, אלא מאטימות שכבת פצלי השמן עצמה, מהמוליכות ההידראולית הנמוכה מאוד בשכבת פצלי השמן, שכבה שנחשבת כמקור הפוטנציאלי ל'זיהום' מי האקוויפר. המחקרים של IEI מראים שהמוליכות ההידראולית בשכבה זו נמוכה מאד. ניתן להציע, שהמוליכות ההידראולית הנמוכה בשכבת פצלי השמן נובעת בעיקר מהקרוגן הפועל כחומר אטימה בשכבה, כמו הכֹּפֶר התנכי. אציין שהקרוגן מהווה כ- 20% עד 25% מנפח שכבת פצלי השמן.

כאן חשובה מאוד ההסתייגות של מחברי המסמך "שהניתוק ההידראולי בין היחידות יעיל….ככל שמתייחסים לטמפרטורה הטבעית". שכן התהליך המוצע ע"י IEI, חימום פצלי השמן ל-350 מעלות לתקופה של שלש עד חמש שנים, פועל כנגד הסתייגות זו. החימום יסלק את כל המים ואת רוב הקרוגן משכבת פצלי השמן, יגדיל את המוליכות ההידראולית של השכבה ובכך ישנה את המצב מיסודו.

בנושא קריטי זה, הפיילוט המוצע ע"י IEI לא יתן תוצאות רלבנטיות, בין השאר, בגלל תקופת החימום הקצרה בפיילוט שתביא לפירוק מינימלי של הקרוגן.

תהליך החימום המסיבי המוצע ע"י IEI יחמם את פצלי השמן ל-350 מעלות, הרבה מעבר ל'טמפרטורה הטבעית' ועלול להביא לשרשרת אירועים קטסטרופליים שיביאו לזיהום האוויפר, ואולי אף לבעירה תת- קרקעית של פצלי השמן שלא ניתנת לשליטה.

יתרה מזאת, אנשי IEI מודעים לאפשרות זו ומציינים במסמך השלמות II למסמך הסביבתי מדצמבר 2011, ש"החימום מגדיל את הפרמיאביליות בסלע המטרה, בתחום הנפח המחומם, והפרשי הלחצים בצנרת ההפקה מאפשרים לנוזלים ולגזים לעלות למתקן הקבלה שעל פני השטח."

תשובה זו של היזמים, מתייחסת רק לשינוי במוליכות ההידראולית של שכבת פצלי השמן אולם מתעלמת מהבעייה העיקרית, שייצור החימום: 'הרתחת' המים הכלואים בפצלי השמן.

ד׳‏.     מים רותחים – יוצרים קיטור, וקיטור בלחץ יוצר סדקים

בפצלי השמן בחבל עדולם יש "כ- 30 אחוז מים פוסילים, שזה מים מליחים מאוד" (רליק שפיר מנכל IEI בישיבת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה – מחוז ירושלים ב-4 לאוגוסט 2014 ). המיים מהווים כ- 35% עד 45% מנפח שכבת פצלי השמן. חלק מהמים הנמצאים בשכבת פצלי השמן ישאבו בתהליךהנקרא שפילתמים, והוא מתואר בעמ' 93 בדוח IEI מסמך סביבתי מלווה מיוני 2013. .

"שפילת המים (Dewatering) – פעולה שבמהלכה ישאבו המים המליחים מתוך נקבוביות הסלע באזור המיועד להפקה ובמעטפת הקרובה אליו. התהליך נועד לייעל את תהליך החימום. מניתוח ממצאי הסקר עולה שקצב שאיבת המים יהיה איטי ביותר. לשם זרוז ויעול התהליך יוזרם חנקן גזי לקידוחי החימום בטרם הפעלת החימום (שלב השפילה המקדים). שלב זה ימשך כ-15 יום ולאחריו תופסק הזרמת החנקן הגזי ויופעלו גופי החימום. פעולת השפילה תעשה בשלב ראשון דרך קידוחי ההפקה וקידוחי השפילה ותמשך כל זמן החימום מקידוחי השפילה."
(עמ' 93 בדוח IEI מסמך סביבתי מלווה מיוני 2013).

הבעייה היא שיכולת הזרימה ביחידת פצלי השמן מוגבלת מאוד, ולא ניתן לשאוב ולסלק את כל כמות המים הכלואה בפצלי השמן. לכן שאיבת המים תמשך כל זמן החימום וההפקה. אלא שחלק ניכר מהמים ישארו בשכבת הפצלים, והם יהפכו לקיטור עקב חימום תת הקרקע לכ-350 מעלות. בנוסף, חימום תת הקרקע והוצאת החומר הפחמימני (הקרוגן) ממנה ישנו את תכונות שכבת פצלי השמן וצפויים להגביר את המוליכות ההידראולית שלה, כך שכמויות גדולות עוד יותר של מים יזרמו לאזור המחומם ויהפכו לקיטור.

אם שכבות הסלע ופצלי השמן אכן אטומות כטענת IEI, לקיטור לא יהייה מוצא, והתוצאה תהייה הצטברות של קיטור בלחץ גבוה מאוד, של עשרות ומאות אטמוספירות בתת הקרקע. חברת  IEIערה ללחצים הגבוהים שיווצרו בעת תהליך החימום ומתכוונת לנטרל זאת באמצעות שאיבת הגזים והקיטור שיווצרו. הבעייה היא בשליטה על התהליכים שיתנהלו בלחצים גבוהים ביותר בעומק הקרקע.. המציאות מספקת לנו דוגמאות למה שקורה כאשר התהליך יוצא משליטה, לדוגמה, אסון דליפת הנפט המסיבית במפרץ מקסיקו באפריל 2010, שנגרם כתוצאה מלחץ בבאר נפט תת-מימית שלא הצליחו להתגבר עליו. ההתפרצות גרמה לפיצוץ קטלני על גבי אסדת הקידוח בו נהרגו 11 איש ונפצעו 17, ולדליפת נפט בקנה מידה עצום.

במקרה של פצלי השמן בחבל עדולם, הלחץ הגבוה שיווצר יביא לסדקים בלתי מבוקרים בשכבות הסלע. גם כלפי מטה וגם כלפי מעלה, ולריסוק הסלע ולהתפוררותו, כפי שנמצא בקידוח אדרת..

אישור לטענה זו אנו מוצאים בדוח של IEI, מס' IEI/1/2010 מיולי 2010 שצוין לעיל. סעיף 4.4 בדוח מתאר את מהלך הקדיחה של קידוח אדרת ת/1 שהיה רצוף בתקלות ובנסיונות חילוץ. מתוך הדוח:

"כפועל יוצא מפעולות אלה, נעשה במהלך הקדיחה שימוש לסירוגין במים ובבוץ קדיחה, לעיתים תוך כדי הפעלת לחצים גבוהים. כתוצאה מכך נפתחו סדקים אנכים רבים לאורך החתך הפתוח (hydro fractures). אלה זוהו בברור בצילומי הטלוויזיה, שנעשו מאוחר יותר, וכן בהדמיית ה-.optical televiewer",
ובהמשך:
"תמונת ה-optical televiewer עזרה להבין את מצב הקדח בסיום כל שלבי הקדיחה והחילוץ; "…..קטעים רבים נוספים חרוצים ע"י סדקים אנכיים פתוחים, אשר גורמים במקומות גם לריסוק הסלע ולהתפוררותו. סדקים אנכיים אלה הם בוודאות סדקי hydro fracturing, כלומר הם תוצר של לחצי המים והבוץ שהוזרמו בעת החילוצים ובזמן הקדיחה". (ההדגשות אינן במקור).

על פי מסמך השלמות II למסמך הסביבתי של IEI מדצמבר 2011, לחצי המים והבוץ בעת החילוצים ובזמן הקדיחה, שהביאו לסידוק הסלע, נאמדים בעשרות אטמוספירות, לעומת זאת, לחץ הקיטור שיווצר מחימום פצלי השמן ל-350 מעלות, עלול להגיע לעשרות ומאות אטמוספירות. הרבה מעבר לסף לחצי הסידוק שנמצאו בניסויים.

ה׳‏.    בולענים

סכנה נוספת היא שקיעת הקרקע מעל שכבת הפצלים, עקב החלשות שכבת פצלי השמן בעקבות הוצאת המים וסילוק חלק מהקרוגן בתהליך הייצור המוצע ע"י החברה.

המים והקרוגן יחד מהווים כ-60% מנפח שכבת פצלי השמן, בעקבות סילוקם (במקרה של הקרוגן, סילוק חלקי) ישאר שלד קירטון שלא ברור אם יוכל לשאת את משקל שכבת הסלע מעליו.

פרופ' עקיבא פלכסר שהוזכר לעיל, כתב על כך לממונה על מחוז ירושלים במשרד הפנים במרץ 2011:.

"…אין כרגע, לעניות דעתי, תשובה ברורה לגבי תהליכי הקריסה וההתמוטטות שעלולים להתרחש…. והבעיה היא שכל טור הסלעים שנמצא מעל [שכבת פצלי השמן] איננו יציב…. הדאגה שלנו קשורה באיבוד נפחי סלע משמעותיים בעומק, איבוד שעלול להקרין תהליכי סידוק, שקיעה וקריסה ולגרום לנזקים כבדים בפני השטח. ההתמוטטות לא חייבת להתחיל מיד עם תחילת העבודה,יהיו תהליכי זחילה וגם לא תמיד ישירות מעל מקום העבודה."

פרופ' פלכסר מוסיף ומביא שלש דוגמאות לשקיעת קרקע כזו.

חברת IEI מודעת לבעייה זו, וד"ר יובל ברטוב התייחס אליה בישיבת ועדת התכנון מ-4 לאוגוסט 2014. לדברי ברטוב בישיבה זו 'איבוד החומר האורגני מ-15 אחוז לכ-7 אחוז שנשאר, מגדיל בין 5 – 10 אחוז את החללים הנוצרים בתוך הסלע. בשלב הראשון מי שתופס חללים אלו הוא הגז, בשלב שני כשמרחיקים את כל התוצרים האחרים נכנסים למעשה מים מהשוליים שאמורים למלא את החללים האלה כי לא נשאר ואקום. אחרי שנוצרים הגזים ואחרי ששואבים אותם, נכנסים חזרה מים מהשוליים הממלאים את החללים ומחזיקים את הסלע. לסלע יש אינטגריטי שלו והצורה שלו נשמרת, הוא לא עובר שום שינוי גדול. זה לא אומר שהסלע לא יכול להיות יותר חלש, למרות שהמים נכנסו אז בהחלט הם מחזיקים אותו ומחזקים אותו אבל בהחלט מבחינת הניסוי כשמנסים לרסק אותו הוא יהיה יותר חלש. (הדגשות לא במקור).

אלא שההסברים של ד"ר ברטוב לוקים בחסר בלשון המעטה.

בראש ובראשונה ברטוב מתייחס רק לאיבוד החומר האורגני ואינו מתייחס כלל למים הכלואים בפצלי השמן, שיאבדו כולם כקיטור כתוצאה מהחימום ל-350 מעלות. כמו כן, לא ברור על איזה גז מדבר ברטוב, האם זה גז שנוצר מפיצוח הקרוגן, או שזה קיטור?. איך נכנסים המים מהשוליים כאשר המוליכות ההידראולית של פצלי השמן נמוכה מאד?, מה קורה למים ש'אמורים' למלא את החללים כאשר הטמפרטורה היא הרבה מעל נקודת הרתיחה של מים?, מה פירוש המילים 'שהמים שנכנסו מחזיקים אותו ומחזקים אותו' [את שכבת פצלי השמן] כאשר אין מים אלא קיטור.

לדברי ברטוב, הסלע [בשכבת פצלי השמן] בהחלט יהייה יותר חלש. אם כך קיימת סכנה ברורה ומוחשית שלא יהייה ביכולתו לשאת את משקל שכבת הסלע שמעליו, ונקבל בולען ענק.

ברטוב מזכיר דו"ח מפורט ועצמאי שכתב פרופ' חצור מאוניברסיטת בן-גוריון בנושא זה.
המחקר שמומן על ידי IEI , והדו"ח שלא פורסם לעיון הציבור – ולמיטב ידיעתי אנשי המשרד להגנת הסביבה לא קבלו אותו עד היום, הוא אחד מאותם מסמכים שאנשי המשרד להגנת הסביבה ביקשו לראות והחברה התחמקה מהעברתם, או סירבה בטענה של 'סוד מסחרי'.

צריך להדגיש, גם ההחלשות של שכבת פצלי השמן, אינה מחייבת שקיעה וקריסה של הסלע שמעליה. תצורות הצור והגיר שנמצאות בשכבת הסלע מעל פצלי השמן, יכולות להחזיק מעמד, גם מעל חללים שיווצרו מתחתן. אבל החששות שהעלה פרופ' פלכסר ואחרים מחייבות תשובה ברורה. ומבוססת.

בנוסף לסידוק שינבע מהחימום, צריך להתייחס להמסת סלע הגיר ע"י המים המליחים והחמוצים בתהליך כימי מוכר שמואץ בכמה מונים עקב חימום הקרקע. תהליך ההמסה, ישחרר גז דו תחמוצת הפחמן, שבאין מוצא, אם המערכת אטומה, יביא ללחץ הולך וגובר גם הוא.

פצלי השמן הם משאב אנרגיה חשוב שישראל התברכה בו. ולדעתי, למדינה יש אינטרס לפתח או לתמוך בפיתוח טכנולגיות שיאפשרו ניצול מושכל של פצלי השמן. יש לעשות זאת בחכמה ובזהירות, ועל מי שעוסק בכך, במקרה שלנו חברת IEI, להוכיח שלא יגרם נזק מהותי לפני שהוא מתחיל בפעילות ולבטח פעילות שאינה קונבנציונלית בשטח.

אמנון פורטוגלי הוא בוגר הנדסה כימית בטכניון, ומנהל עסקים באוניברסיטה בירושלים. בעל נסיון רב בניהול תעשייתי, ובבנקאות השקעות לסוגיה. היה ממובילי המאבק האזרחי להגדלת הכנסות המדינה מהגז הטבעי. בשנים האחרונות היה באקדמיה, בין השאר היה מרצה מהחוץ בביה"ס למוסמכים במנהל עסקים באוניברסיטת ת"א. כיום הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר.

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , , , ,

2 תגובות

  1. ק. טוכולסקי :

    יש החלטה? האם אפי איתם ודיק ציני יזהמו גם את שפלת יהודה או שהם יסתפקו באגן הכנרת?

  2. לקסי :

    ק.ט. קריאה לסדר

    קודם השפלה (אקוויפר ירקון-תנינים), אח"כ הכנרת.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.